אפק (קיבוץ)
 | |
| מדינה |  ישראל |
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מטה אשר |
| גובה ממוצע[1] | 24 מטר |
| תאריך ייסוד | 1939 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 731 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -4.2% בשנה |
(למפת הגליל המערבי רגילה)   אפק  באדום - אפק בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] | 7 מתוך 10 |
אֲפֵק הוא קיבוץ השוכן בין קריית ביאליק לקריית אתא, בדרום עמק זבולון. הוא היישוב הדרומי ביותר במועצה אזורית מטה אשר. השם אפק מופיע בתנ"ך בנחלת מטה בני אשר, (ספר יהושע פרק יט') כשמה של עיר מקראית שהייתה ממוקמת ליד מקורות הנעמן שלידם שוכן הקיבוץ. בקרבת מקום שוכנת שמורת טבע עין אפק. בעבר שמו של הקיבוץ היה "משמר הים".
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יסודו של קיבוץ אפק בגרעין של תנועת הקיבוץ המאוחד שהוכשר ביגור והתיישב בחולות קריית חיים בשנת 1935. עם פרוץ המרד הערבי הגדול בשנת 1936 נכנסו חברי הקיבוץ לעבודה בנמל חיפה והעבירו אותה לידיים יהודיות. בשנת 1938 החלו חברי הגרעין לעבד את אדמות "עיר המפרץ" שהוחכרו מחברת הנוטע. במאי 1939 הקימו חברי הקבוצה יישוב חומה ומגדל בשם "משמר הים"[3], כחמישה קילומטרים דרומית לעכו. ליישוב משמר הים הוקצו 600 דונם לדיג ימי בחוף הים וכן 2,000 דונם לחקלאות באדמות עמק זבולון, דרומית לכביש עכו-צפת. מספר חברים של הקבוצה הוכשרו למלאכת הדייג על ידי הסוכנות היהודית ובמאי 1940 הקימו ביחד עם חברי שדות ים מחנה אוהלים של דייגים עבריים בחוף קיסריה[4]. בתחילת שנת 1941 הוחל בבניית הקבע של קיבוץ משמר הים[5] ועם פינוי הנקודה הזמנית בקריית חיים היא הועברה לידי קיבוץ החותרים[6]. בתחילת 1943 בקשו חברי משמר הים משלטונות המנדט להחכיר להם שטח בקרבת היישוב אולם תביעתם נדחתה והשטח הוחכר לתחנת ניסיונות בעכו ולערבים[7]. בשנת 1944 נחפרה במשמר הים באר מים להרחבת אספקת המים לקיבוץ[8].
השטח לעיבוד חקלאי של משמר הים הולאם על ידי הבריטים ב-1942. כיוון שלא ניתן היה להקים נמל דיג בחוף החולי החליטו חברי הקיבוץ לזנוח את ענף הדיג ולעבור לאתר קבע חדש בקרבת תל אפק. שם החכירה הקרן הקיימת שטחים בהיקף של 1,700 דונם לקיבוץ עוד בשנת 1942. רוב חברי הקיבוץ עברו לאתר הקבע החדש[9] ב-18 בספטמבר 1946 ולקראת סוף שנת 1947 הושלם המעבר[10]. לאחר המעבר, שינה הקיבוץ, שכבר לא היה על חוף הים, את שמו ל'אפק'.
בטיוטות הראשונות של תוכנית החלוקה היה אמור הקיבוץ להישאר מחוץ למדינה היהודית. אולם בעקבות תיקונים שנעשו בתוכנית הוכלל אפק בגבולות החלוקה[10]. בתחילת מלחמת העצמאות, ב-13 בינואר 1948, הותקף הקיבוץ על ידי כוחות דרוזיים שהגיעו ממזרח, אולם ההתקפה נהדפה בעזרת מחלקה של הפלמ"ח וכוחות של הצבא הבריטי. אחד ממגיני המקום נהרג ואחר נפצע[11]. מערבית לקיבוץ על כביש, בצומת עין אפק ישב הלגיון הירדני. עד אפריל אותה שנה הגיעו גם שאר חברי הקיבוץ לאתר הקבע הנוכחי.
בשנת 1957 היו בקיבוץ 260 חברים וכ-250 ילדים אשר התפרנסו מחקלאות שכללה 10,000 דונם פלחה ו-800 דונם בריכות דגים. בשנה זו הוחל בבניית חדר אוכל חדש לקיבוץ[12].
בשנת 2000 פנה הקיבוץ לממשלה בבקשה לשנות את ייעוד הקרקע של חלק משטחי הקיבוץ לשימושים שאינם חקלאיים.
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימת מערכת חינוך לגיל הרך (מתינוקיה עד סיום גן חובה) הפתוחה גם לתושבי הסביבה.
קיים בית ספר יסודי שפתוח גם הוא לתושבי הסביבה, המעניק יום לימודים ארוך למתחנכים בו. ילדי חטיבת הביניים והתיכון לומדים בבית חינוך אופק אשר נמצא בקיבוץ עברון.
בקיבוץ פועל מרכז מבקרים ששמו "דרך הכותנה", המתאר את כל שלבי יצור הבגד מגידול הכותנה דרך טווית החוטים והכנת הבד ועד המוצר הסופי.
תעסוקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברי קיבוץ אפק מתפרנסים מחקלאות ומתעשייה. בתחום החקלאות, קיימים גידולי שדה, מטעים, רפת, לול ומדגה. בקיבוץ שלושה מפעלי תעשייה: "אסיב תעשיות טקסטיל" - מפעל ליצור בדים סרוגים; "מגו אפק" - מייצר מכשור רפואי ו"חיננית" - מפעל ליצור בובות וחפצי נוי מבד.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אריה פיאלקוב, אפק, חמישים שנה, 1985
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קיבוץ אפק - האתר הרשמי
- קיבוץ אפק, באתר תנועת העבודה הישראלית
- אפק באתר הרשות לפיתוח הגליל
- אפק, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
אפק (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ מפה משנת 1944, בהוצאת המחלקה להתיישבות חקלאית בסוכנות היהודית, עם סימון 'משמר הים' דרומית לעכו, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ קבוצת דיגים בקיסריה, דבר, 16 במאי 1940
- ^ בהכון ביתנו על חוף ימים, דבר, 20 בפברואר 1941
- ^ קבוצת החותרים - לקראת התיישבות, דבר, 6 בנובמבר 1945
- ^ סגן המושל ב"משמר הים", דבר, 18 באפריל 1943
- ^ מה עשתה הסוכנות היהודית להרחבת ההתיישבות החקלאית, דבר, 21 בפברואר 1945
- ^ מפה משנת 1949 ובה מסומן היישוב במיקומו החדש עם שמו ההסטורי '(משמר הים)', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ 1 2 ז. מנחם, קיבוץ בעמק זבולון מחליף את מקומו, דבר, 26 בדצמבר 1947
- ^ כנופית מרצחים התקיפה שומרים בשדות משמר הים, דבר, 14 בינואר 1948
- ^ מ. ניצוץ, קיבוץ אפק בהתפתחותו, דבר, 2 באוגוסט 1957
| ||||||||||||||||||
