קלונימוס קלמן אפשטיין
 | |||
| המצבה על קברו של הרב קלונימוס קלמן אפשטיין, בעל ה"מאור ושמש". משמאל, מצבת בנו רבי אהרן. 2016 | |||
| לידה | 1751 ה'תקי"א ניישטאדט, פולין | ||
|---|---|---|---|
| פטירה | 1823 (בגיל 72 בערך) א' בתמוז ה'תקפ"ג | ||
| מקום קבורה | בית הקברות החדש בקרקוב | ||
| מקום מגורים | קרקוב | ||
| מקום פעילות | גליציה | ||
| תקופת הפעילות | ?–1823  | ||
| רבותיו | רבי אלימלך מליז'נסק, החוזה מלובלין, רבי מנחם מנדל מרימנוב | ||
| חיבוריו | מאור ושמש | ||
| בת זוג | מילכה ריידל לבית גוטגולד | ||
| אב | אהרן הלוי אפשטיין | ||
| צאצאים | ר' אהרן אפשטיין, ר' יוסף ברוך אפשטיין ("היהודי הטוב") | ||
| |||
רבי קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין (ניישטאדט, פולין ה'תקי"א 1751 – קרקוב, א' בתמוז ה'תקפ"ג 1823) היה רב ומקובל; מגדולי אדמור"י תנועת החסידות. נודע בכינוי "מאור ושמש", על שם ספרו.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בנובי קורצ'ין למשפחה מעוטת אמצעים בת עשר נפשות, בן לאהרון. כאשר היה בן חמש עברה משפחתו לקרקוב והוא נודע שם כעילוי מגיל צעיר. זמן קצר לאחר נישואיו בגיל שלוש-עשרה, התוודע לרבי אלימלך מליז'נסק כאשר ביקר האחרון בקרקוב והלה פרס עליו את חסותו. רבי קלונימוס קלמן עבר לליז'נסק ועל אף גילו הצעיר, הפך לאחד מבכירי תלמידיו של רבי אלימלך. כעבור מספר שנים, בשנת ה'תקמ"ה, חזר בהוראת רבו לקרקוב, התיישב בה, והחל להפיץ ברבים את תורת החסידות. עם הגיעו לעיר נתקל בהתנגדות עזה מצד הקהילה המקומית המתנגדית ואב בית הדין בעיר, רבי יצחק הלוי לנדא, ובית דינו, אף אסרו עליו בחרם להפיץ את תורתו. התנגדות זו מנעה מרבי קלונימוס קלמן להקים חצר חסידית גדולה ומהמוני חסידים להסתופף בצילו. ברבות השנים ועם התפשטות תנועת החסידות בגליציה המערבית, שככה ההתנגדות ושמו של רבי קלונימוס קלמן יצא לפניו כצדיק וכמקובל. נסע גם לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ולתלמידו רבי מרדכי מנשכיז. לאחר פטירתו של רבי אלימלך מליז'נסק בשנת ה'תקמ"ז ראה את עצמו כתלמידם של החוזה מלובלין, של רבי מנחם מנדל מרימנוב ושל רבי ישראל מקוז'ניץ. על פי בקשתו, לא הוקם אוהל על קברו.
חיבורו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאור ושמש - ליקוטי תורותיו ותורות רבותיו על התורה והמועדים. כתיבתו החלה בשנות חייו האחרונות על ידי בנו רבי אהרן ובפיקוחו של רבי קלונימוס קלמן. יצא לאור לראשונה בשנת ה'תר"ב. שמו של הספר ניתן על ידי רבי אריה לייב ליפשיץ מירוסלב, רב ואדמו"ר בווישניצא, שנתן את הסכמתו עליו. הספר נחשב לאחד מספרי החסידות החשובים ביותר והנלמדים ביותר ואף תואר על ידי אחדים ממנהיגי החסידות כ"שולחן ערוך של החסידות"[1]. בספר נידונים לעומק נושאים עיקריים בשיטת החסידות, מהות הצדיק ועוד. כיוון שהספר הודפס כפירוש על התורה במספר דפוסי חומשים, הוא זכה לתפוצה רבה ולפופולריות בציבור החסידי ואף מחוצה לו.
שושלתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניו היו; רבי אהרן ממלא מקומו בקרקוב ותלמידו של רבי שלמה מרדומסק, חתן רבי ישראל בן החוזה מלובלין. נפטר בז' בכסלו תרמ"ב.[2] ;רבי יוסף ברוך ('היהודי הטוב') מניישטאט. נפטר בי' באדר תרכ"ז. חתניו היו רבי דוד יצחק ברומברג ("ר' דוד'ל חריף") מפיוטרקוב[3] ורבי משה אב"ד קשונז (-י"ד בתשרי תקצ"ג) בנו של רבי יעקב מאפטא.
רבי קלונימוס קלמן בנו של רבי יוסף ברוך מניישטאט. נפטר בט' טבת תרס"ג.
- רבי מרדכי, רב בלודז'.
- רבי משה. חותנו של רבי אלתר מריגליץ.
- רבי חיים מאיר. היה מפורסם בגדלותו בתורה ובאהבת ישראל. נפטר בז' בטבת תרע"ד.
- רבי אברהם מסטופניץ. נפטר בכ"א בתשרי תרצ"ג.
- רבי נתן דוד מניישטאט. חתן רבי שמואל אליהו מזוואלין.
- רבי שמואל אליהו מניישטאט. נולד בשנת תרנ"ב. כיהן בקילץ. היה תלמידו של רבי יהושע פלאטה אב"ד ניישטאט. בשנת תרפ"ח היגר לארצות הברית.
- רבי אליעזר מזאלושיץ. נולד בשנת תר"מ. חתן רבי יעקב משה מקומרנה. מתרע"ד אדמו"ר בניישטאט ומתרע"ו בזאלושיץ. היה מפורסם בטוב ליבו. נרצח בשואה.
- רבי יוסף דוד מסוקולוב. כיהן בחיי אביו באדמו"רות. היה חתנו של רבי דוד מפשצלה (גזע רופשיץ). נרצח בשואה.
- חתנו רבי שמואל בומבך בן הרב אליהו אב"ד אושפיצין חתן רבי יעקב משה מקומרנה. כיהן בבנדין. נרצח בשואה.
רבי קלונימוס קלמן (תרי"ג - י' בסיוון תרפ"ה) מוויאדמה. בן בתו של רבי יוסף ברוך מניישטאט. חתן רבי עמנואל מפשדבורז'. כיהן ברבנות ובאדמו"רות בוויאדמה.
- רבי ישעיהו. חתן רבי אליעזר מחנטשין. היה לבוש טלית ותפילין כל היום. נרצח בקילץ.
- חתנו רבי אביגדור מצ'נסטוכוב.
רבי משה אבא בעער מאיסטריק חתנו של רבי יוסף ברוך מניישטאט. חתנו היה רבי ישראל הורוביץ רבה של ויסלוביץ.
מנכדתו חנה ברכה בת רבי חיים שמואל מחנצ'ין נולדו רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצ'נה - מחבר ספר 'אש קודש', נרצח בשואה, והאדמו"ר רבי ישעיהו שפירא שכונה האדמו"ר החלוץ.
נינו הוא הרב קלמן בר, הוא הרב הראשי לישראל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קלונימוס קלמן אפשטיין, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ספר מאור ושמש, נדפס בשנת תר"ב, באתר היברובוקס
- ספר מאור ושמש, ווארשא, תרל"ז, באתר היברובוקס
- יד מאור ושמש, אנציקלופדיה לתורת בעל מאור ושמש, באתר היברובוקס
- ר' קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין באתר "MyTzadik"
- רבי קלונימוס קלמן עפשטיין בעל המאור ושמש באתר אהלי צדיקים לשימור העבר היהודי ברחבי העולם
קלונימוס קלמן בן אהרן עפשטיין (1751-1823), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בשם ה"קדושת ציון" מבאבוב.
- ^ יצחק רפאל (עורך) אנציקלופדיה לחסידות: אישים כרך א עמ' קסה, מוסד הרב קוק, תשמ"ו
- ^ היה תלמידם של החוזה מלובלין, רבי ישראל מקוז'ניץ, רבי יעקב יצחק מפשיסחא ורבי ישעיהו מפשדבורז'. בסוף ימיו עבר לאואזד. מתלמידיו היו רבי חנוך העניך מאלכסנדר, רבי שלמה מרדומסק ורבי יעקב דוד מאמשינוב. חיבר את הספר חידושי הרד"ח. נפטר בשנת תקפ"ז.
| תקופת חייו של הרב קלונימוס קלמן אפשטיין על ציר הזמן |
|---|
 |