קליפסו (ירח)

קליפסו
קליפסו כפי שצולם על ידי הגשושית קאסיני-הויגנס ב-13 בפברואר 2010
קליפסו כפי שצולם על ידי הגשושית קאסיני-הויגנס ב-13 בפברואר 2010
כוכב האם
כוכב אם השמש
מידע כללי
סוג ירח
ירח של שבתאי
תאריך גילוי 13 במרץ 1980
מגלה דן פשאו, קנת' סידלמן, ויליאם באום, דאגלס קורי
על שם קליפסו עריכת הנתון בוויקינתונים
מאפיינים מסלוליים
ציר חצי-ראשי 294,619 ק"מ
אקסצנטריות 0.0
זמן הקפה 1.887802 ימים
נטיית מסלול 1.56°
מאפיינים פיזיים
ממדים 21.4,
ממדים: 30.2 × 23 × 14 ק"מ
מסה ‎2.548×1015ק"ג
צפיפות ממוצעת 0.5 גרם/סמ"ק
נטיית ציר הסיבוב
אלבדו 1.34[1]
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קליפסואנגלית: Calypso ידוע גם כ-Saturn XIV או Tethys C) הוא אחד מירחי שבתאי והתגלה ב-1980 על ידי דן פשאו, קנת' סידלמן, ויליאם באום, דאגלס קורי כירח ה-25 של שבתאי.[2]

כאשר התגלה, הירח קיבל שם זמני S/1980 S25. הירח התגלה על ידי דן פשאו, קנת' סידלמן, ויליאם באום, דאגלס קורי.[2] [3]

בשנת 1983, הוא קיבל שם רשמי, על שמה של קליפסו במיתולוגיה היוונית, נימפה, בתו של אטלס, אחד מהטיטאנים ואלת הסערות. (השם ניתן גם לאסטרואיד 53 Kalypso (אנ')).[4]

קליפסו נמצא במסלול משותף עם הירחים טלסטו וטתיס. קליפסו נמצא בנקודת לגראנז' L5 ‏(60° אחרי טתיס) בעוד שטלסטו נמצא ב-L4 ‏(60° לפני טתיס) על אותו המסלול. קליפסו וטלסטו התגלו באותה שנה ונקראים הירחים הטרוייאנים של טתיס.

קליפסו משלים הקפה כל 45 שעות סביב שבתאי.

לירח קליפסו יש מבנה לא רגיל, ונראה כי פני השטח מורכבים מחומר או רכיבים משוחררים היכולים להחליק את פני השטח והמכתשים עליו. פני השטח מחזירים אור עם אלבדו של 1.34,[1] ככל הנראה מחול ורכיבים הנפלטים מהגייזרים של הירח אנקלדוס.[5]

חקר באמצעות גשושיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החללית וויאג'ר 2 ביצעה יעף ליד קליפסו וצילמה אותו בשנת 1981. הגשושית קאסיני-הויגנס ביצעה מספר יעפים ליד קליפסו במהלך שנות משימתה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קליפסו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 "Calypso by the numbers". NASA. 5 בדצמבר 2017. אורכב מ-המקור ב-2019-04-14. נבדק ב-14 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 Seidelmann, P. K.; Harrington, R. S.; Pascu, D.; Baum, W. A.; Currie, D. G.; Westphal, J. A.; Danielson, G. E. (1981). "Saturn satellite observations and orbits from the 1980 ring plane crossing". Icarus. 47 (2): 282. Bibcode:1981Icar...47..282S. doi:10.1016/0019-1035(81)90172-X.
  3. ^ Marsden, Brian G. (31 ביולי 1980). "Satellites of Saturn" (discovery). IAU Circular. 3496. נבדק ב-2019-04-14. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ Marsden, Brian G. (30 בספטמבר 1983). "Satellites of Jupiter and Saturn". IAU Circular. 3872. אורכב מ-המקור ב-2011-07-25. נבדק ב-2011-12-23. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ Verbiscer, A.; French, R.; Showalter, M.; Helfenstein, P. (9 בפברואר 2007). "Enceladus: Cosmic Graffiti Artist Caught in the Act". Science. 315 (5813): 815. Bibcode:2007Sci...315..815V. doi:10.1126/science.1134681. PMID 17289992. נבדק ב-14 באפריל 2019. {{cite journal}}: (עזרה)