קלמן שאנדור
לידה | 14 בינואר 1903 אויפשט, הונגריה |
---|---|
פטירה | 24 בדצמבר 1962 (בגיל 59) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
שם לידה | Schőn Kálmán |
מדינה | הונגריה |
מקום קבורה | בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
מקום לימודים | École des hautes études internationales et politiques |
בן או בת זוג | Zsuzsa Thury |
פרסים והוקרה |
|
קלמן שאנדור (במקור שֶן-Schőn, בהונגרית: Sándor Kálmán; אויפשט, 14 בינואר 1903[1] – בודפשט, 24 בדצמבר 1962) היה סופר ועיתונאי יהודי-הונגרי זוכה פרס קושוט (1953) ופרס אטילה יוז'ף (1950, 1951) פעל גם בשמות עט: קארוי שֶרֶגִי, קלמן שרגי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שאנדור נולד באויפשט, שהייתה בעת לידתו עיירה צפונית בגבול בודפשט, כבנם של מיקשה שֶן (Miksa Schőn)[2] רואה חשבון, פקיד ושל אנה ברגר. את לימודיו סיים בבודפשט. כסטודנט הצטרף כחבר בחוג גלילאו. בשנת 1920, לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית נסע לווינה. הוא שב להונגריה לאחר מספר חודשים והפך לרואה חשבון. הוא השתתף בחוגי הלימוד הלא חוקיים של הסטודנטים הסוציאליסטים. בשנת 1926 למד בפריז ב-Écoles des hautes études internationales et politiques יחד עם חברו המשורר אטילה יוז'ף. הוא שב להונגריה בשנת 1927 ועבד כעיתונאי. את עבודתו כסופר הוא החל בשנת 1929. כתבי העת והעיתונים ניוגט, נפסבה ופשטי נפלו פרסמו את סיפוריו הקצרים ואת מאמריו. הרומנים שלו משנות ה-30 ציירו תמונות מאשימות על הסבל והנחשלות של הפועלים ושל הבורגנות הזעירה.
באוקטובר 1944 גורש קלמן למחנה הריכוז דכאו, שם חלה קשה. לאחר שחרור המחנה סבל משחפת קשה ונשלח לסנטוריום גוטינג באזור הכיבוש האמריקני, משם חזר לבודפשט באוקטובר 1946. הוא מילא תפקיד מרכזי בחיי הספרות הסוציאליסטית שלאחר 1945. אז התגבשה כתיבתו ביתר שאת. במחצית השנייה של שנות ה-50 כתב רק מאמרים עיתונאיים מעטים וסיפורים קצרים.
יצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברומנים שלו, בסיפוריו הקצרים ובעיתונות הוא מרד נגד החברה האזרחית והתחייב לחשוף את המשטר של מיקלוש הורטי. ביצירותיו המוקדמות עסק בגורלו של "האדם הקטן" שנדחק יותר ויותר מהחיים; גיבוריו הם מובטלים, שוכרי מיטה ללילה, בעלי קיום מפוקפקים וחלקלקים; זירות התרחשות כתביו הן דירות בשכירות משנה, חצרות בתי הכרך, מחלקות בתי חולים מטונפות. סיפוריו הם טרגדיות אנושיות שמוצגות באובייקטיביות נטורליסטית או בעוויתות גרוטסקיות.
קבוצה אחרת מכתביו היא סאטירה. בתוך אלה הוא יצר עיוותים הרסניים של חוגי המעמד הגבוה ביותר בחברה האזרחית ההונגרית. בהקדמה ליצירתו "שנת הפרה הרזה ביותר", הוא כתב בנימה ביקורתית עצמית על כך שעבודותיו חסרות בדרך כלל פרספקטיבה היסטורית. הוא מצא את הערבות לכך, את העיקרון המארגן של ייצוג החברה, בתורת המרקסיזם.
בשנת 1953 קיבל את פרס קושוט עבור הדרמה שלו "יום א' של זעם", שבה הדיקטטורה הפרולטרית של 1919 השמיעה את קולה, וזה היה גם מופע התיאטרון הראשון שהוקלט ברדיו ההונגרי הממלכתי עם ליהוק השחקנים המקורי ובביוּם באולפן של הרדיו ההונגרי.
דמותו מופיעה לעיתים קרובות ביצירותיו של איוואן בֶּכֶר, שכתב לעיתים קרובות על משפחתו, כקלמן שאנדור.
עבודותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשפת המקור:
- Ártatlanok; Kosmos, Bp., 1935
- Kórház az őserdőben. Egy orvostanhallgató története; Hungária Ny., Bp., 1941
- Sereghy Kálmán: Hiba!; Literária, Bp., 1942 (Világvárosi Regények)
- Sereghy Kálmán: Végzet contra dr. Uszódy; Literária, Bp., 1942 (Világvárosi Regények)
- Seregi Károly: Ellopott miniszterelnök; Szikra, Bp., 1947 (Forintos regény)
- A neandervölgyi főkönyvelő (novellák, Bp., 1947)
- A legsoványabb tehén esztendeje (regény, Bp., 1948)
- Tolvajok kertje (regény, Bp., 1949)
- Idegen szavak marxista magyarázatokkal; szerk. Sándor Kálmán; 2. bőv. kiad.; Szikra, Bp., 1949
- Szégyenfa (regény, Bp., 1951)
- A harag napja (dráma, bemutatója a Vígszínházban 1952., film is készült belőle 1953-ban)
- Senki városa (dráma, Bp., 1955)
- Széplányok sisakban (novellák, Bp., 1957)
- Slarkó József nyugalmazott mintaasztalos különös története (1959)
- Díszes esküvő (novellák, Bp., 1961)
- Éjszaka Európában. Válogatott elbeszélések; Szépirodalmi, Bp., 1965
- A sírásó és a bába. Elbeszélések; vál., szöveggond., utószó Simor András; Szépirodalmi, Bp., 1983
- Sikkasztók tánca; szerk. Simor András; Táncsics Gimnázium, Bp., 2004 (Táncsics-sorozat)
בתרגום לעברית:
- חף מפשע ; 1935
- בית חולים ביער הגשם. סיפורו של סטודנט לרפואה; 1941
- קלמן שרגי:שגיאה!; 1942 (רומנים עירוניים עולמיים)
- קלמן שרגי:גורל נגד דר' אוסודי; 1942 (רומנים עירוניים עולמיים)
- קארוי שרגי:ראש ממשלה שנגנב; 1947
- רואה החשבון הראשי של עמק הניאנדרטל 1947
- שנת הפרה הרזה ביותר (1948)
- גן הגנבים (1949)
- מילים זרות עם הסברים מרקסיסטיים; 1949
- עץ הבושה (1951)
- יום הכעס (דרמה, מופע בתיאטרון הקומדיה 1952)
- עיר של אף אחד (1955)
- נערות יפות בקסדה (סיפורים קצרים,1957)
- סיפורו המיוחד של הנגר האמן בדימוס יוז'ף סלרקו (1959)
- חתונה מקושטת (סיפורים קצרים,1961)
- לילה באירופה. סיפורים נבחרים ; 1965
- הקברן והמיילדת 1983
- ריקוד המוֹעלים; 2004
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תולדות הספרות ההונגרית 1945–1975, III. כרך בודפשט, 1982.] (ISBN 963 05 28 15 0)