קרב כרכמיש
קרב כרכמיש הוא קרב שהתרחש בעיר כרכמיש שבגבול הפרת הצפוני (טורקיה של היום) בסביבות שנת 605 לפנה"ס בין צבאות בבל, בפיקודו של נבוכדנצר השני, לבין מצרים העתיקה ואשור, בהנהגת פרעה נכו השני. הקרב היה אחד הקרבות המכריעים של המזרח התיכון העתיק, והוא הסתיים בניצחון בבלי, אשר סלל את הדרך להקמת האימפריה הנאו-בבלית. הקרב מוזכר מספר פעמים בתנ"ך, בין היתר בהקשר של קרב מגידו.
רקע ותוצאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 612 לפנה"ס כבשו הבבלים את נינוה, בירת האימפריה האשורית, והעיר נהרסה עד יסוד. כתוצאה מכך, העבירו מלך אשור אשור-אובליט השני, את עיר הבירה של אשור לחרן. כאשר חרן נכבשה על ידי הבבלים בשנת 609 לפנה"ס, הזעיק אשור-אובליט את המצרים שוב לעזרתו. האשורים העבירו שוב את בירתם, והפעם לכרכמיש. למצרים היה אינטרס לסייע לאשורים, כי הם היוו כוח חוצץ בינם לבין הבבלים שהיו כוח חזק שעלה בדרום מסופוטמיה.
בשנת 609 לפנה"ס עלו המצרים צפונה בדרך הים ונחלצו לצד בעלי בריתם האשורים. במגידו, אשר נמצאת על דרך הים, התעכב הצבא המצרי בעקבות המלחמה נגד צבאו של המלך יאשיהו בקרב מגידו. יחד, צרו צבאות האשורים והמצרים על חרן, אך נכשלו לכבשה מחדש. בעקבות כישלון זה נעלמה האימפריה האשורית החדשה והם לא הוזכרו יותר בכרוניקות הבבליות. הכוחות המצרים נסוגו בחזרה לסוריה וניסו למנוע מהבבלים לחצות את נהר פרת מערבה. הצבא הבבלי הצליח לעבור את הנהר בשלוש נקודות ובקרב מכריע ליד כרכמיש השמיד את הצבא המצרי.
צבא מצרים נפגע קשות מידי הבבלים, והמצרים חדלו להיות כוח משמעותי במזרח הקרוב ולא הוסיפו לצאת מארצם.[1]
בעקבות הקרב ביססו הבבלים את מעמדם כמעצמה האזורית והגיעו לשיא מבחינה כלכלית.
