קרב נארווה (1700)
 | ||||||||||||||||||
| ניצחון בנארווה | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת הצפון הגדולה | ||||||||||||||||||
| תאריכים | 30 בנובמבר 1700 | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | ליד עיר נארווה | |||||||||||||||||
| קואורדינטות | 59°22′30″N 28°10′48″E / 59.375°N 28.18°E | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון שוודי | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||
קרב נארווה היה קרב בין צבא שוודי בפיקוד קרל השנים עשר, מלך שוודיה, לבין צבא רוסיה, שהתרחש בנובמבר 1700 באזור העיר נארווה (כיום באסטוניה) במסגרת השלבים הראשונים של מלחמת הצפון הגדולה. הקרב הסתיים בניצחון מוחץ של הצבא השוודי, ובהשמדה כמעט מוחלטת של הצבא הרוסי, שהטיל מצור על נארווה.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיד עם סיום מערכות אזוב, בהסכם שנחתם עם האימפריה העות'מאנית בשנת 1700, הכריז פיוטר הגדול על מלחמה נגד שוודיה. הכוחות הרוסים החלו להתקדם לכיוון נארווה. ב-29 באוקטובר הגיעו הכוחות הרוסיים אל העיר והחלו בהכנות להטלת מצור עליה. עקב בעיות בקירוב תותחי המצור הרוסיים לחומות העיר, הירי שלהם לא הצליח לגרום נזק רב למצודה.
הכוחות הרוסים כללו כ-30 אלף חיילים וכ-284 תותחים. זאת לעומת כ-1,500 חיילים שוודים שהתבצרו במצודה.
כאשר נודע לפיקוד הרוסי, שצבא שוודי בפיקוד קרל השנים עשר, מלך שוודיה, נחת בקרבת העיר, שלח פיוטר הגדול 5,000 פרשים בפיקוד בוריס שרמטייב, לאסוף מודיעין על תנועות הצבא השוודי, שלפי הערכות חוקרים כלל 12-9 אלף חיילים. הפרשים הרוסיים הגיעו לשיירת הכוחות השוודים, אך חששו להיכנס איתם לקרב וחזרו למחנה הרוסי.
ב-29 בנובמבר עזב פיוטר הגדול את המחנה.
מהלך הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם שחר 30 בנובמבר השוודים החלו במתקפה. בעקבות תנאי מזג האוויר והשלג הכבד, הצליחו השוודים להתקרב לעמדות הכוחות הרוסים ואף לכבוש את עמדות התותחים. במחנה הרוסי החלה פאניקה. הפרשים בפיקוד בוריס שרמטייב נסוגו לצד השני של הנהר. במהלך הנסיגה וחציית הנהר איבדו כ-1,000 חיילים. גם כוחות הרגלים החלו בנסיגה. רוב הפיקוד העליון שהיה במחנה נכנע לשוודים. המפקד העליון של הכוחות הרוסים, קרל דה קרוי, נלקח בשבי והועבר לטאלין. מספר יחידות החזיקו בהגנה והלחימה הסתיימה רק עם רדת החשכה.
בבוקר סוכם על כך שהכוחות הרוסים יעזבו את המקום עם דגלים ונשק אישי אך ללא תותחים. במהלך מעבר הכוחות דרך הנהר, הפרו השוודים את תנאי ההסכם ולקחו חלק מהחיילים בשבי.
השלכות הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצבא הרוסי ספג מפלה קשה ביותר. רוב התותחים אבדו וגם האבידות בכוח האדם היו גדולות, במיוחד בחלק הפיקודי. למשך מספר שנים באירופה לא התייחסו ברצינות לצבא הרוסי ולמלך שוודיה היה מוניטין של מצביא דגול.
לאור התבוסה הקשה וחיסולו המוחלט כמעט של הצבא הרוסי, אם השוודים היו מחליטים להתקדם לעומק רוסיה, לפיוטר הגדול לא היה כוח לעצור אותו. אולם במקום זאת, החלו השוודים בלחימה נגד בעלי ברית של הרוסים בליבוניה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קרב נארווה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
