קרלו (תת-מקלע)
 | |
| תת מקלע מאולתר שנתפס במחסום בית פוריכ ממזרח לשכם בשנת 2006 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | תת מקלע מאולתר |
| מדינה מייצרת |  הרשות הפלסטינית |
| תקופת השימוש | 2000–הווה (כ־24 שנים) |
| מלחמות | הסכסוך הישראלי-פלסטיני |
| מדינות המשתמשות | מחבלים ברשות הפלסטינית וכן אצל ערבים-ישראלים |
| מחיר ליחידה | 3,500-8,000 שקלים בשוק השחור (נכון ל-2018).[1] |
| מידע טכני | |
| קליבר | משתנה |
| הזנה | מחסנית בגודל משתנה |
| אורך כולל | משתנה |
| אורך קנה | משתנה |
| קצב אש | משתנה |
| מהירות לוע | משתנה |
| טווח אפקטיבי | משתנה |
קרלו הוא כינוי נפוץ לתת-מקלע מאולתר שמיוצר במחרטות ומסגריות ביהודה ושומרון. הנשק מאולתר על בסיס תת-מקלע קרל גוסטב (בערבית, كارلوجستاف – כארלו ג'יסתאף) ומכאן שמו. פעמים רבות חל בלבול בכלי התקשורת בין נשק זה לתת-מקלע קרל גוסטב המקורי.
בשל מספר היצרנים הרב, קיים מגוון רחב של תתי-דגמים לדגם זה, הנבדלים ביניהם גם באיכות הייצור. תת-מקלע זה נתפס באירועים רבים בידי משטרת ישראל, במהלך חיפושים שנערכו במגזר הערבי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפעם הראשונה שבה כוחות הביטחון הישראלים ראו את רובי הקרלו הייתה בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21, כאשר כוחות של משטרת ישראל נתקלו ברובי קרלו שהוחזקו על ידי כנופיות של ערבים ישראלים.[2][3] במהלך אינתיפאדת הבודדים הקרלו החל לצבור פופולריות בקרב הפלסטינים, ומאז נעשה בו שימוש במספר פיגועים נגד אזרחים ישראלים, בין היתר בפיגועים הבאים:
- ב-3 בפברואר 2016 הדר כהן לוחמת מג"ב בת 19 נהרגה בפיגוע שביצעו שלושה מחבלים פלסטינים בשער שכם. המחבל שרצח את כהן ירה עליה באמצעות רובה קרלו.[4]
- ב-8 ביוני 2016 שני מחבלים פלסטינים השתמשו ברובי קרלו בפיגוע הירי במתחם שרונה. בפיגוע הם רצחו ארבעה בני אדם, מתוכם אישה אחת שמתה מדום לב.
- ב-14 ביולי 2017 שלושה מחבלים ערבים ישראלים מאום אל-פחם ביצעו פיגוע ירי בהר הבית שבו הם רצחו את שוטרי משטרת ישראל, האיל סתאוי וכמיל שנאן באמצעות רובי קרלו.
- ב-29 באפריל 2022 שני מחבלים פלסטינים ביצעו פיגוע ירי בכניסה ליישוב אריאל שבו הם רצחו מאבטח בן 23 באמצעות רובי קרלו.[5]
- ב-8 בספטמבר 2022 נתפס ביפו מחבל משכם עם רובה קרלו ומטעני חבלה בדרכו לביצוע פיגוע.[6]
- ב - 22 באפריל ערב פסח 2024, ניסיון פיגוע ירי שכשל בשל תקלה ברובה.
מחיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת שנת 2016, מחירו של רובה קרלו עמד על 1,500 שקלים. במהלך שנת 2016 כוחות צה"ל איתרו כ-43 בתי מלאכה לייצור נשק ביהודה ושומרון לעומת 0 ב-2015, מה שגרם לעלייה חדה במחירו של רובה הקרלו, שזינק ל-7,000 שקלים חדשים בינואר 2017.[7]
נכון ל-2018 מחירו של רובה הקרלו בשוק השחור נע בין 3,500 ל-8,000 שקלים.[1]
דוגמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
מספר תת-מקלעים מאולתרים שנתפסו בשכם במבצע חומת מגן, 2002 -
-
"קרלו" מבוסס M-16 לצד אקדח וכלי תקיפה נוספים, אבו לחם, 2005 -
בית פוריכ, 2010 -
קרלו שנתפס על ידי כוחות צה"ל במהלך מבצע שובו אחים, 2014
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יניב קובוביץ ועמוס הראל, תת-מקלע "קרלו", הנשק ששב"כ התעלם ממנו, מחמם את האינתיפאדה, באתר הארץ, 12 במרץ 2016- דיאא חאג׳ יחיא, זול, זמין, קטלני: הרובה המאולתר שעומד במרכז משבר הפשיעה בחברה הערבית, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2022
- תמ"ק מאולתר "קרלו" בשימוש המגזר הערבי והפלסטינים, ונקרא בטעות קרל גוסטב - דיון בפורום צבא וביטחון של פְרֶש.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 יוחאי עופר, מפיינטבול ל-M-16: עלייה בנשקים מאולתרים המשמשים לפיגועים, בעיתון מקור ראשון, 22 באפריל 2018
- ^ "Lethal weapon: The homemade gun that's firing up the terror wave". Haaretz.com. יניב קובוביץ, עמוס הראל, תת-מקלע "קרלו", הנשק ששב"כ התעלם ממנו, מחמם את האינתיפאדה, באתר הארץ, 12 במרץ 2016
- ^ "Homemade guns used in Palestinian attacks on Israelis". the Guardian. 14 במרץ 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ רועי ינובסקי, יעל פרידסון ואליאור לוי, הדר הצילה את חיי חברתה הלוחמת - ונרצחה, באתר ynet, 3 בפברואר 2016
- ^ יואב זיתון, נינה פוקס, מאבטח נרצח בפיגוע בכניסה לאריאל: שני מחבלים ירו מטווח אפס וברחו, הכוחות במצוד, באתר ynet, 29 באפריל 2022
- ^ ירון דורון איציק סבן, נמנע פיגוע גדול בתל אביב: שוהה בלתי חוקי נתפס עם אמל"ח ביפו, באתר ישראל היום, 8/9/2022
- ^ מיכל רוטנברג, סיכום 2016 ביהודה ושומרון: פחות פיגועים, יותר תפיסות נשק, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 27 בינואר 2017
שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
סוג לא תואם [ 3 ]
סיכום שנה באיו"ש: הנתונים וקולות הקשר נחשפים, באתר צה"ל, 26 בינואר 2017
