קרל ברנדט

קרל ברנדט
Karl Brandt
לידה 8 בינואר 1904
מילוז, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 2 ביוני 1948 (בגיל 44)
כלא לנדסברג, גרמניה המערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Karl Friedrich Brandt עריכת הנתון בוויקינתונים
לימודי רפואה אוניברסיטת מינכן עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים כירורג, פוליטיקאי, רופא עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • טבעת הכבוד של האס אס (11 במאי 1936)
  • אות הזהב המפלגתי (30 בינואר 1934)
  • SS Zivilabzeichen
  • Julleuchter
  • מדליית האנשלוס
  • מדליית הסודטים
  • חרב הכבוד של השוצשטאפל
  • SA Sports Badge
  • שברון הכבוד של המשמר הישן
  • Memel Medal
  • NSDAP Long Service Award Bronze Class עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אנני רבורן (17 במרץ 1934–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרל ברנדטגרמנית: Karl Brandt; ‏8 בינואר 19042 ביוני 1948) היה רופאו המלווה של אדולף היטלר ועמד בראש תוכנית T4 - אותנסיה הנאצית, להמתת נכים וחולים. כנציב הבריאות של הרייך היה ברנדט מעורב בניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואה יחד עם עוזרו ורנר הייד ואחרים. היה הנאשם הראשי במשפט הרופאים שנערך במסגרת משפטי נירנברג, לאחר מלחמת העולם השנייה והוצא להורג בתלייה.

ברנדט נולד בעיר מילהאוזן שבאלזס הגרמנית (כיום העיר מילוז שבחבל אלזס-לורן, צרפת). הוא החל לימודי רפואה בעיר ינה, המשיך בפרייבורג ובברלין, והוסמך כרופא ב-1928. הוא הצטרף למפלגה הנאצית בינואר 1932, והיה לחבר באס אה ב-1933. באותה שנה טיפל במסגרת תפקידו כרופא בוילהלם בריקנר, עוזרו של היטלר, שנפצע בתאונת דרכים. היטלר הבחין בו והתרשם מכישוריו כרופא. ביולי 1934 הצטרף לאס אס, שם קיבל דרגת קצונה זוטרה של אונטר-שטורמפיהרר (סגן משנה), ומונה כ"רופא מלווה" של הפיהרר.

בנובמבר 1938 נשלח ברנדט בבהילות בידי היטלר לפריז, יחד עם רופא נוסף, במטרה לנסות להציל את חייו של הדיפלומט הגרמני ארנסט פום ראט, שנורה בשגרירות גרמניה בידי המתנקש היהודי הרשל גרינשפן. מאמציהם כשלו ופום ראט מת מפצעיו, דבר שהיווה את העילה הפורמלית לליל פוגרום נגד היהודים בכל רחבי גרמניה שזכה לכינוי ליל הבדולח.

במלחמת העולם השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בספטמבר 1939 מונה על ידי היטלר לעמוד בראש תוכנית T4 - אותנסיה – תוכנית של הנאצים להמתתם של נכים וחולים. ברנדט התקדם בסולם דרגות האס אס, ובמהלך שנות מלחמת העולם השנייה הגיע לדרגות בכירות באס אס ובואפן אס אס. ב-28 ביולי 1942 מונה לתפקיד נציב הרפואה ושירותי הבריאות, תפקיד שבו עסק בתיאום בין מערכות הרפואה הצבאית והאזרחית. במסגרת תפקיד זה נשא באחריות לסדרת הניסויים הרפואיים בבני אדם שהתקיימו במחנות הריכוז הנאציים. ב-1943 הרחיב היטלר את סמכויותיו כך שיהיה אחראי גם על נושא האספקה הרפואית והמחקר הרפואי ברחבי הרייך, תפקיד שבו האפיל בחשיבותו על שר הבריאות.

בשל קנוניה על רקע יחסי יריבות ואיבה ששררו בינו לבין רופאו האישי האחר של היטלר, ד"ר תאודור מורל, פוטר ברנדט מתפקידו כרופאו של היטלר. בימיה האחרונים של המלחמה, ב-16 באפריל 1945, נעצר ברנדט בידי הגסטפו, ככל הנראה מכיוון שלהיטלר הודלף כי ברנדט העביר את משפחתו לתורינגיה. היטלר התפרץ בחמת זעם ואמר שברנדט בחר לו מקום העומד להיכבש על ידי בעלות הברית המערביות וכי זוהי בגידה. בהוראת היטלר ימים אחדים לפני התאבדותו, דן בית משפט בברלין בראשותו של מנהיג הנוער ההיטלראי, ארתור אקסמן, את ברנדט לעונש מוות באשמת בגידה. הימלר עיכב את ביצוע גזר הדין בטענה שאין עדויות מספקות להכחת אשמתו. שוחרר בהתערבות ידידו, אלברט שפר, והצליח להגיע לפלנסבורג בצפון גרמניה. שם נעצר יחד עם ממשלת פלנסבורג ב-2 במאי 1945.

משפטו והוצאתו להורג

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – משפט הרופאים בגרמניה

ב-23 במאי 1945, נעצר מחדש, הפעם בידי הבריטים.

קרל ברנדט (עומד במרכז) במהלך משפטי נירנברג

ברנדט, יחד עם 22 אחרים, נשפט במסגרת משפטי נירנברג במשפט שרשמית נקרא "ארצות הברית של אמריקה נגד קרל ברנדט ואחרים", אבל מוכר יותר כמשפט הרופאים. המשפט נפתח ב-9 בדצמבר 1946. ברנדט הואשם בביצוע שורה ארוכה של ניסויים רפואיים בבני אדם שכללו חשיפתם לטיפוס, מלריה, צהבת, קפיאה, גז חרדל, כימיקלים שונים, וכן ניסויים בעיקור, ברגנרציה של עצבים ושרירים ובהשתלת עצמות. כן הואשם בחברות בארגון האס אס ובאחריות לתכנון וביצוע תוכנית האותנסיה. עורך דינו במשפט היה רוברט סרווציוס לימים עורך הדין של אדולף אייכמן במשפטו בירושלים.

פסק הדין ניתן ביום 19 באוגוסט 1947. ברנדט, יחד עם שישה נאשמים אחרים, נידון למוות בתלייה, וגזר הדין הוצא אל הפועל בכלא לנדסברג ב-2 ביוני 1948. תשעה נאשמים נוספים נידונו לעונשי מאסר שבין 15 שנה למאסר עולם, ושבעה זוכו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרל ברנדט בוויקישיתוף