קרסנודאר
| |||
 .jpg)    .jpg) | |||
| פוטומונטז' של קרסנודאר | |||
| מדינה |  רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| קראי |  קרסנודאר | ||
| ראש העיר | אנדריי אלכסיינקו | ||
| תאריך ייסוד | 12 בינואר 1794 | ||
| שטח | 841.36 קמ"ר | ||
| גובה | 30 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 1,138,654 (1 בינואר 2024) | ||
| ‑ במטרופולין | 1,037,888 (2021) | ||
| ‑ צפיפות | 2597.85 נפש לקמ"ר (2017) | ||
| קואורדינטות | 45°02′00″N 38°58′00″E / 45.0333333333333°N 38.9666666666667°E | ||
| אזור זמן | UTC +3 | ||
| http://www.krd.ru | |||
 | |||
.png)
קְרַסְנוֹדָאר (ברוסית: Краснодар; באדיגית: Гъожъие къал) היא עיר ברוסיה באזור הקווקז, בירת חבל קרסנודאר. העיר נמצאת על הגדה הימנית של נהר הקובאן. נכון לשנת 2021, אוכלוסיית העיר מונה כ־948,827 בני אדם.
זהו מרכז תרבותי וכלכלי עיקרי בצפון הקווקז ובמחוז הפדרלי הדרומי ומרכז היסטורי-גאוגרפי של חבל קובאן.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר נוסדה כמוצב קוזאקי של חיל הים השחור, שהועברו לאזור לאחר כיבושו. בשנת 1793, אחרי התרחבות היישוב במקום נקרא המקום בשם יקטרינודאר (Екатеринода́р) על שם יקטרינה השנייה.
מ-1860 שימש המקום כמרכז מחוז קובן והחיל הקוזאקי של קובן. ב-1867 קיבלה מעמד של עיר, והתחילה להתאכלס גם בתושבים לא-קוזאקים. בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-19 נבנתה דרך העיר מסילת ברזל מטיחורצק לנובורוסיסק. ב-1888 ישבו בעיר כ-45,000 תושבים, והעיר הפכה לצומת מסחר חשובה.
במהלך מלחמת האזרחים בין 1918 ל-1920 עברה העיר מספר ידיים, ואף שימשה כבירת הרפובליקה הסובייטית הצפון-קווקזית, עד שצורפה סופית לפדרציה הרוסית ולברית המועצות. ב-1920 שונה שמהּ לקרסנודאר. מ-1922 עד 1934 שימשה כבירת החבל האוטונומי של אדיגיה כחלק ממחוז צפון קווקז, עם הבירה ברוסטוב על דון. בין 1934 ל-1937 חלק ממחוז אזובו-צ'רנומורסקי, שכלל בתוכו את מחוז קרסונדרסקי ומחוז רוסטוב על דון. ב-1937 הישות הקודמת הופרדה לשתי ישויות, וקרסנודאר הייתה לבירת מחוז קרסנודאר. בין 12 באוגוסט 1942 ל-12 בפברואר 1943 הייתה העיר תחת כיבוש גרמני. במהלך הכיבוש נרצחו בעיר כ- 8000 יהודים.
לאחר התפרקות ברית המועצות העיר לא סבלה מאובדן תושבים ואוכלוסייתה דווקא גדלה מאז 1991. כחלק ממגמת ההתרחקות מהעבר הסובייטי, רחובות רבים שינו את שמותיהם והושבו להם שמם ההיסטורי מתקופת הצאר.
בשנת 2004 הורחב שטח העיר ונוספו לשטחיה הכפרים קאלינינו ופאשקובסקי הפכו לשכונות כחלק מהעיר עצמה. בשנת 2007 העירייה החלה בתוכנית מודרניזציה שבמסגרתה שופרו התשתיות העירוניות. נסללו כבישים חדשים, התחבורה העירונית חודשה ושופצו מספר מבני מגורים ישנים.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]את העיר משרת נמל התעופה הבין-לאומי קרסנודאר-פשקובסקי.
פוליטיקה וממשל
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבירת מחוז קרסנודאר העיר מאכלסת את כל משרדי ממשלת המחוז וסניפי הממשלה הפדרלית במחוז.
הרשות המבצעת בעיר היא עיריית קרסנודאר, שהעומד בראשה נבחר על ידי הגוף המחוקק העירוני, הדומה העירונית של קרסנודאר, בהצבעה חשאית.
חלוקה מינהלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר מחולקת לארבעה מחוזות עירוניים[1][2][3]
| מחוז | שטח |
|---|---|
| 1. המחוז המערבי | 22 |
| 2. מחוז קראסון | 152 |
| 3. מחוז עבר הקובאן | 474 |
| 4. מחוז מרכז | 28.5 |
ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
קרסנודאר היא אחת הערים הענפות ביותר בתחום הספורט. בעיר מספר מתחמי ספורט מודרניים:
- אצטדיון קובאן קרסנודאר (בעל תכולה של 35,200 מושבים);
- אצטדיון קרסנודאר (בעל תכולה של 34,291 מושבים);
- אצטדיון דינמו קרסנודאר;
- אצטדיון טרוד
- אצטדיון שמשון;
- היכל הספורט ספרטק;
- היכל הספורט דינמו;
- היכל הספורט אולימפ (בעל תכולה של 3,000 מושבים);
- היכל האגרוף "אירופה";
- היפודרום קרסנודאר;
- קומפלקס הספורט של אוניברסיטת קרסנודאר לספורט;
- קומפלקס מאצ'וגי;
- קומפלקס הספורט "יקטרינודאר";
בצפון העיר פועלים מתחת "עיר הספורט" שבתחומו נמצאים:
- היכל הכדורסל (המכיל 7,500 מושבים);
- היכל הקרח Ice Palace (המכיל 3,200 מושבים);
- מתחם האימונים "צ'מפיון".
מועדוני ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מועודן הכדורסל לוקומוטיב קובאן (ליגת VTB);
- מועדון כדורעף נשים דינמו (ליגת העל);
- מועדון כדורעף גברים דינמו (ליגת העל);
- מועדון כדוריד נשים קובאן (ליגת העל);
- מועדון הכדוריד סקיף (ליגת העל);
- מועדון הרוגבי קובאן (ליגת העל);
- מועדון כדורגל נשים קובאנוצ'קה (ליגת העל);
- מועדון הכדורגל קרסנודאר (הפרמייר ליג);
- מועדון הכדורגל קובאן 2018 (הליגה השנייה).
- מועדון הכדורגל קובאן 1928 אליפות מחוז קרסנודאר);
בשנת 2011 קרסנודאר הייתה העיר הראשונה בליגת העל הרוסית בכדורגל שייצגו אותה שתי קבוצות ("קובאן" ו"קרסנודאר").
קבוצות עבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרארה, איטליה
נוטינגהאם, הממלכה המאוחדת
קרלסרוהה, גרמניה
חרבין, הרפובליקה העממית של סין
סמסון, טורקיה
טלהסי, פלורידה, ארצות הברית
בורגאס, בולגריה
ננסי, צרפת
ולס, אוסטריה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קרסנודאר (ברוסית ובאנגלית)
קרסנודאר, ברשת החברתית פייסבוק
קרסנודאר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
קרסנודאר, ביישום טלגרם
קרסנודאר, ברשת החברתית אינסטגרם
קרסנודאר, ברשת החברתית VK
קרסנודאר, סרטונים בערוץ היוטיוב- קרסנודאר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Реестр наименований географических объектов на территорию Краснодарского края по состоянию на 26.01.2017 // Государственный каталог географических названий (Росреестр)
- ^ Устав муниципального образования город Краснодар
- ^ "Об установлении границ муниципального образования город Краснодар и наделении его статусом городского округа". www.kubzsk.ru. אורכב מ-המקור ב-2016-09-11. נבדק ב-2016-02-13.
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 מוסקבה  סנקט פטרבורג | |||||||||
| 1 | מוסקבה | מוסקבה | 13,150,000 | 11 | רוסטוב על הדון | רוסטוב | 1,140,000 |  נובוסיבירסק  יקטרינבורג | |
| 2 | סנקט פטרבורג | סנקט פטרבורג | 5,598,000 | 12 | קרסנודאר | קרסנודאר | 1,139,000 | ||
| 3 | נובוסיבירסק | נובוסיבירסק | 1,634,000 | 13 | אומסק | אומסק | 1,104,000 | ||
| 4 | יקטרינבורג | סברדלובסק | 1,536,000 | 14 | וורונז' | וורונז' | 1,046,000 | ||
| 5 | קאזאן | טטרסטן | 1,319,000 | 15 | פרם | פרם | 1,027,000 | ||
| 6 | קרסנויארסק | קרסנויארסק | 1,205,000 | 16 | וולגוגרד | וולגוגרד | 1,019,000 | ||
| 7 | ניז'ני נובגורוד | ניז'ני נובגורוד | 1,205,000 | 17 | סראטוב | סראטוב | 887,000 | ||
| 8 | צ'ליאבינסק | צ'ליאבינסק | 1,177,000 | 18 | טיומן | טיומן | 861,000 | ||
| 9 | אופה | בשקורטוסטן | 1,163,000 | 19 | טוליאטי | סמרה | 668,000 | ||
| 10 | סמרה | סמרה | 1,159,000 | 20 | מחצ'קלה | דגסטן | 622,000 | ||
- ^ נתוני שירו הססטסיטקה הפדלי, 2024