רב יצחק (פירוז שבור)

רב יצחק

מדינה	בבל, האימפריה הסאסאנית
תקופת הפעילות	הדור הרביעי לסבוראים
השתייכות	ישיבת פירוז־שבור
רבותיו	רב חנן מאישקיא

רב יצחק היה ראש ישיבה ישיבת פירוז־שבור שבבבל בדור הרביעי של תקופת הסבוראים במאה השביעית^[1]. ישיבת פירוז־שבור התקיימה מספר דורות כישיבה שלישית בבבל, במקביל לישיבת פומבדיתא ולישיבת סורא, רב יצחק היה ראש הישיבה האחרון בפירוז־שבור. בשעת כיבוש בבל בידי המוסלמים בראשותו של עלי בן אבי טאלב יצא רב יצחק לקבל את פניו בלוויית קהל יהודי גדול. יש שמחשיבים תקופה זו כדור המעבר שבין הסבוראים לגאונים.

אל העיר פירוז שבור, הסמוכה לנהרדעא, עברה ישיבת פומבדיתא בתקופת הסבוראים. לאחר חידוש הלימוד בפומבדיתא בידי רב חנן מאישקיא, בשנת ד'שמ"ט (589), המשיכה הישיבה להתקיים בפירוז־שבור מספר דורות. בראשות הישיבה עמדו רב מרי בר רב דימי, רב חיננאי מבי גיהרא, ולאחריהם - רב יצחק. התמנה לעמוד בראש הישיבה בערך בשנת ד'שצ"ו (636). לאחר פטירתו הצטרפו החכמים שנותרו בישיבה לישיבת פומבדיתא והישיבה בפירוז־שבור נסגרה. עם ביסוסן מחדש של שתי הישיבות הגדולות בסורא ובפומבדיתא, ובעקבות היחס החיובי של השלטון החדש ליהודים, לא ראו חכמי הדור עוד צורך בקיומה של ישיבה שלישית, והוחלט לסוגרה^[2].

יש מי שכתב שרב יצחק היה ראש ישיבה בפומבדיתא, ו"פירוז שבור" שכתוב באיגרת רב שרירא גאון מתייחס לישיבת פומבדיתא עצמה, שנקראה גם בשם זה^[3].

רב יצחק מפירוז שבור היה תלמידו של רב חנן מאישקיא^[4].

לאחר למעלה מ-400 שנה של שלטון האימפריה הסאסאנית בבבל, בא הכיבוש המוסלמי ושם לו סוף. במסגרת מסע הכיבושים של האימפריה המוסלמית הגיע הצבא המוסלמי, בראשותו של עלי בן אבי טאלב, לבבל וסיפח אותה לשטחי האימפריה. בשנת ד'ת"ח (658) בערך, יצא ראש ישיבת פירוז־שבור, רב יצחק, לקבל את פניו של מנהיג הצבא הכובש. על כך מסופר באגרת רב שרירא גאון^[5]:

ואחרי רב מרי סורגו מלך בנהרדעא מר רב חיננאי מן בי גיהרא, ובימיו יצא מחמד לעולם. ואמרו שהיה בסורא אותו העת רב חיננאי, ורב חנא גאון פומבדיתא, ומר רב יצחק גאון, והוא שהיה בפרוז-שבור עת שכבשה עלי בן אבוטאלב, ויצא מר יצחק מן פרוז-שבור לקראתו והקביל פניו בסבר פנים יפות, והיה בפרוז שבור היום ההוא תשעים אלף מישראל, וקיבלם עלי בן אבוטאלב בסבר פנים יפות.

ואילו רבי אברהם אבן דאוד, בספר "ספר הקבלה", כתב:

הדור הרביעי^[6] - רב יצחק. בימיו גברה מלכות ישמעאל על מלכות פרס ונעקרה מלכות פרס מן העולם. ובא לבבל עלי בן אבי טאלב מלך ישמעאל, ואחר שגברו עליה מלכות ישמעאל כמה שנים, כי בימי עמד בן אלכטאב מלך ישמעאל נעקרה מלכות פרס, והלכו נשיו ובנותיו של יזגדר מלך פרס בשבי, ועמד מלך ישמעאל ונתן בת יזגדר לר' בוסתנאי ראש גלות, וגיירה והייתה לו לאשה. כי בשנת ד' אלפים שע"ד התחיל מחמד מלך ישמעאל לטעון טענותיו. וכשבא עלי בן אבי טאלב לבבל יצא אליו רב יצחק ראש ישיבה, וכיבדו ונישאו המלך עלי בשנת ד' אלפים ת"כ.

רב יצחק^[7] נחשב, לפי דעה המקובלת כיום, על חכמי תקופת הסבוראים. הראב"ד, ב"ספר הקבלה", מנה את רב יצחק בדור הרביעי של הסבוראים^[8]. לפי דעה אחרת, המתבססת על איגרת רב שרירא גאון, הוא נחשב כאחד מחכמי תקופת הגאונים^[8].

לפי דברי ההיסטוריון צבי גרץ, עם כיבוש בבל בידי המוסלמים התחילה תקופת הגאונים, ורב יצחק מפירוז־שבור הוא הגאון הראשון. לדבריו, הכובש, עלי בן אבי טאלב, גידל את מעמדו של רב יצחק והגדיר אותו כשני במעלה אחרי ראש הגולה. עלי גם ייפה את כוחה של ישיבת סורא בשל חיבתו לרב יצחק^[9]. דבריו של גרץ אינם מקובלים על כל החוקרים, שכן הפרטים אינם מבוססים על המקורות^[10].