רונן שפירא

רונן שפירא
לידה 11 בנובמבר 1966 (בן 57)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 5 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.ronenshapira.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רונן שפירא (נולד ב-11 בנובמבר 1966) הוא מלחין, פסנתרן, זמר וצייר ישראלי.

רונן שפירא נולד בישראל ולמד בילדותו פסנתר אצל אמו חוה שפירא.

לאחר שירותו הצבאי למד באקדמיה למוזיקה בתל אביב אצל פנינה זלצמן, לאה אגמון וולטר אופהויזר. במקביל למד הלחנה אצל אנדרה היידו ויוסף דורפמן. המשיך את לימודיו לתואר השני ודוקטורט באוניברסיטת מישיגן ובאוניברסיטת נורתווסטרן, שם השתלם אצל ויליאם בולקום ואלן סטאוט.

שפירא נמנה עם צוות המורים במדרשה למוזיקה של מכללת לוינסקי לחינוך. הקים תזמורת הנוער היהודית-ערבית במסגרת נוער מוסיקלי בישראל.

בשנת 2019 המציא רונן את הפסנתר התרבותי, פסנתר שמכוון בצורות שונות ויוצר פעמונים טיבטיים, מאקמים, סולמות אפריקאים לא מושווים וסאונד בס חשמלי וכלי הקשה. הפסנתר מוזמן לפסטיבלים, מוסדות טיפוליים, אוניברסיטאות ופסטיבלי מוזיקה.

רונן מצייר בעיקר רישומי פורטרטים של פנים בסגנון עז מבע.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרונן 4 ילדים מאשתו אביטל וילונסקי, ובן בכור מהמלחינה אביה קופלמן.

יצירותיו מבוצעות על ידי תזמורות והרכבים ובאולמות כגון קרנגי הול, ברטוק הול, סטינווי הול ליסט אקדמי הול, היכל התרבות, תיאטרון קאי טוקיו, האופרה הישראלית החדשה, פסטיבל ישראל.

יצירות בולטות

"חמש היבשות" קונצ'רטו לפסנתר, סינטיסייזר ואנסמבל מיתרים לא מושווה נוגן בCarnegie Hall מסגרת כנס הפתיחה של האו"ם. סולנית רויטל חכמוב. רונן ניגן בנבל הודי וקלימבה. כניספח ליצירה כתב גם ארית קיימות שבוצעה על ידי אהוד שפירא, ושיתופי פעולה עם המלחינים William. Berry Sacharoff, Micha Shitrit. Bolcom, Andre Hajdu, Amnon Wolman

  • "מסך הגיהנום" - אופרה יפנית לסיפור קאנוני יפני של ר. אקיטגוואה. רונן ניצח וניגן על אופרה מיקרוטונלית זו המקדימה את זמנה בטוקיו 2012. האופרה בסולם לא מושווה חדש מודרני - אוריאנטלי למקהלה, סולנים ופסנתר מכוונן.
  • "תקסימצ'רטו" - 2008 קונצ'רטו לפסנתר שנכתב לתזמורת קלאסית מתוגברת בנגנים אתניים ושני פסנתרי כנף, האחד מהם מכוון ברבעי טונים.
  • "רוק-קונצ'רטו לגיטרה חשמלית וחליל" - יצירה שהוזמנה על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית. בביצוע הסולנים יוסי ארנהיים וירון דויטש. כמו כן בוצעה גם ב"ברטוק הול" על ידי התזמורת ההונגרית ע"ש דוחנני בניצוח גאבור הולרונג ועל ידי התזמורת הסימפונית ירושלים בניצוחו של גיא פדר.
  • "אם" יצירה לקול ותזמורת בוצעה ב-2015 על ידי תזמורת סימפונט רעננה והמנצח עומר מאיר ולבר. הסולנית הייתה אומנית הקול רייצ'ל ג'וי וויס.
  • הלחין יחד עם ברי סחרוף את השיר "בדרך לערד" ו"ייתמו המילים"[1].

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "העולם שייך לבינוניים" (1996) - אלבום הבכורה של רונן הכולל שירים בעברית ואנגלית ומשלב בין סגנונו הקלאסי של רונן לבין מוזיקה אלקטרונית. חברת נענע דיסק.
  • "החיוך" (1999) - אלבום המורכב משירי משוררים ותפילות שרונן שר ומנגן יחד עם האנסמבל שלו "בית שלישי". הוצאת נענע דיסק.
  • "רוח תהיה" (2006) - אלבום הכולל יצירות לתזמורת, רישומים ושירה בביצוע התזמורת הסימפונית ההונגרית ע"ש דוחנני, התזמורת הקאמרית הישראלית, אנסמבל מוזיקה נובה והתזמורת היהודית ערבית. מנצחים נועם שריף, גאבור הולרונג ולאונטי וולף. הוצאת נענע דיסק.
  • "פטישים" (2011) - אלבום בעריכת המשורר רוני סומק, בו מחדש רונן את מיטב הקלאסיקה המערבית והחוץ מערבית. באלבום יצירות מאת באך, בטהובן, שופן, רוול, סאטי, ברובק והמלחין המצרי עבד אל וואהב. כמו כן יצירתו של שפירא לפסנתר "מלחמת לבנון השנייה". הוצאת בית שלישי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רונן שפירא בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אסף נבו, ‏ברי סחרוף בקליפ "בדרך לערד", באתר ‏מאקו‏, 22 באפריל 2012