רועי חסן

רועי חסן

לידה	9 באפריל 1983 (בן 41) חדרה, ישראל
מדינה	ישראל
שפות היצירה	עברית
פרסים והוקרה	פרס ברנשטיין (2015) תחרות הסיפור הקצר של "הארץ"

רועי חסן (נולד ב-9 באפריל 1983) הוא משורר ישראלי. פעיל בקבוצות ערס פואטיקה וגרילה תרבות ואתר קפה גיברלטר, חתן פרס ברנשטיין לשנת 2015 עבור ספר הביכורים שלו, "הכלבים שנבחו בילדותנו היו חסומי פה". שיריו, המביעים זעם נגד ה"הגמוניה האשכנזית", בעלי ההון, קיבוצניקים ותושבי צפון תל אביב, מתפרסמים בעיתונות, בעיקר במוסף "תרבות וספרות" של הארץ בעריכת בני ציפר ובמקומוני ידיעות תקשורת^[1].

חסן נולד וגדל בחדרה, בן בכור לאהרון ודליה, שהתגוררו בשיכון סלע בעיר. אביו נולד למשפחה מרובת ילדים ממוצא טריפוליטאי במעברת אגרובנק לפני שעברו להתגורר בגבעת אולגה. אמו ממוצא מרוקאי. יש לו אחות ואח. בנערותו משפחתו סבלה ממחסור והוא עבד עם אביו בחנות ירקות לפרנסת הבית. הוא נמשך לכתיבת שירה כבר בנערותו. לדבריו עיסוק זה לווה בדיכוי עצמי מתוך ניסיון לסגל לעצמו סגנון יצירה ישראלי ללא סממנים מזרחיים. כחלק מניסיונו לסגל סגנון ישראלי התנגד לעמדות הפוליטיות אל אביו שהיה איש הליכוד^[2]. בהיותו כבן 18 הוריו התגרשו. חסן לא שירת בצה"ל מסיבות נפשיות.

את פעילותו הציבורית החל כבעל טור במקומוני ידיעות תקשורת ובהשתתפות בלהקות פאנק רוק והיפ הופ.

בשנת 2014, הגדיר את עצמו כאנטי ציוני אולם בשנת 2018 טען כי הגדרה זו לא תואמת אותו יותר^[3]. הוא דוגל בעקרונות השמאל, שלום, צדק חברתי ושוויון זכויות, תוך דחיית השמאל הישראלי הממוסד (שאותו הוא מכנה "לבן" וה"אשכנזי"), המקושר למפלגות מפא"י, מפ"ם ושלוחותיהן. לדבריו השמאל הממוסד הוביל את דיכוי המזרחים והערבים בישראל. לדבריו "לשחק במגרש הלבן של 'הארץ' זה להשתין להם על השטיח וללכת. מבחינת חשיפה, אין חשיפה יותר יפה מזו. לא חשיפה שלי, חשיפה שלהם – לחשוף אותם לזה. הטוקבקים ומאמרי התגובה שם מוכיחים כל טענה שלי"^[4].

בין המקורות המוזיקליים שהשפיעו עליו ציין את מוזיקת ההיפ-הופ של שכונות העוני בארצות הברית, בפרט להקת וו טאנג קלאן, הנוטוריוס בי. איי. ג'י. ומוס דף, ואת המוזיקה של ג'ון קולטריין ועופר לוי^[5][6].

חסן מתגורר בחדרה, נשוי ואב לילדה. בנובמבר 2013, אימץ אורח חיים טבעוני מטעמי מוסר^[7].

בנובמבר 2014 זכה להכרה עם פרסום שירו "מדינת אשכנז" במוסף "תרבות וספרות" של עיתון הארץ^[8]. השיר פותח באלוזיה לשירה של לאה גולדברג, משירי ארץ אהבתי: "בִּמְדִינַת אַשְׁכְּנַז הַשָּׁקֵד פּוֹרֵחַ בִּמְדִינַת אַשְׁכְּנַז מְצַפִּים לְאוֹרֵחַ" ובהמשכו, דיוקן המשורר בעיני האשכנזים כ"שותף" בלתי רצוי:

בִּמְדִינַת אַשְׁכְּנַז אֲנִי מוּפְלֶטָה / אֲנִי חַפְלָה / אֲנִי כָּבוֹד / אֲנִי עַצְלָן / אֲנִי כָּל מַה שֶׁלֹּא הָיָה פֹּה פַּעַם כְּשֶׁהַכֹּל הָיָה לָבָן / אֲנִי הַהֶרֶס הַחֻרְבָּן / הַשֵּׁד הַמְּזֻיָּן / הָעֲבַרְיָן עִם הַכִּפָּה בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט / אֲנִי קִבְרֵי צַדִּיקִים וּקְמֵעוֹת / אֲנִי עַרְס...

בהמשך השיר פורט חסן את חוויות ילדותו המעצבות ובהן חוסר קשר רגשי ליום השואה, חינוכו לשנאת ערבים ולשירה על ידי הדרה של משוררים בני עדות המזרח מתוכנית הלימודים. חסן מסכם ”ולא חוגג עצמאות עד שתקום לי מדינה”. מעל דפי "תרבות וספרות" וברשתות החברתיות התנהל דיון ציבורי בין שוללי השיר לבין מי שראו בו בשורה חברתית.

שיר נוסף שלו שעורר הד ציבורי נרחב היה "אִם יִהְיֶה שָׁלוֹם כָּל הָעַרְסִים יָבוֹאוּ", המלגלג על מחנה השמאל הישראלי וצביעותו כלפי המזרחים^[9].

במרץ 2015 פורסם ספרו הראשון "הכלבים שנבחו בילדותנו היו חסומי פה" וב-2017 ראה אור ספרו השני "זהב אריות". במאי 2015 זכה סיפור קצר פרי עטו בשם "קולכצין" כסיפור מומלץ במסגרת תחרות הסיפור הקצר של "הארץ"^[10].

ביולי 2015 זכה, יחד עם תהילה חכימי ועדי קיסר, חברותיו ל"ערס פואטיקה", ועם דורית רביניאן בפרס ברנשטיין. זכייתו בפרס הממסדי עוררה ביקורת^[1].

במאי 2017 החל לשדר יחד עם שלומי חתוכה תוכנית תרבות שבועית ברשת כאן תרבות (רשת א') של תאגיד השידור הישראלי.

• הכלבים שנבחו בילדותנו היו חסומי פה (שירים), הוצאת טנג'יר, 2014.
• זהב אריות (שירים), הוצאת טנג'יר, 2017.
• אין זיכרון אחר (פרוזה), אחוזת בית (הוצאה לאור), 2018.

מדיה וקבצים בנושא רועי חסן בוויקישיתוף

• רועי חסן, ברשת החברתית פייסבוק
• רועי חסן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• רועי חסן, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
• הספרים של רועי חסן, באתר "סימניה"
• הקראת השיר "במדינת אשכנז" בפי חסן, סרטון באתר יוטיוב, ערוץ 8
• חוצה ישראל עם קובי מידן - רועי חסן, סרטון באתר יוטיוב, הטלוויזיה החינוכית
• חגית בת-אליעזר, רשימה על הספר "הכלבים שנבחו בילדותנו היו חסומי פה", במגזין ספרות "קורא בספרים", 29 ביוני 2014
• אילן ברקוביץ', רועי חסן הוא נתן אלתרמן של דורנו, באתר הארץ, 14 ביולי 2015
• אלעד זרט, אין שיח מזרחי. יש מאבק, באתר "ידיעות אחרונות", 21 באוקטובר 2016
• חן מרקס, ביקורת ספר: איך אפשר לבקר את רועי חסן?, באתר nrg‏, 6 בפברואר 2017
• אילן ברקוביץ', מי זה נתן זך?, באתר הארץ, 10 בפברואר 2017
• יותם ראובני, רועי חסן - קצת משורר, הרבה תגרן, באתר הארץ, 16 בפברואר 2017
• תחיה ברק, ‏מלך מדינת אשכנז, באתר ‏מאקו‏, 23 בפברואר 2017
• אילן ברקוביץ', מצאתי שני משוררים לאומיים שיירשו את גורי, באתר הארץ, 13 בפברואר 2018
• אינס אליאס, במדינת רועי חסן, המאבק המזרחי עבר לשורה השנייה ומה שחשוב זה הכרה וכסף, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2018
• רועי חסן, שירים: נעורינו; הזאב; דומים; בין כה וכה; נחמה; אין אנחנו, באתר הארץ, 17 ביוני 2020
• שיר: הַמִּכְנָסַיִם הַכְּחֻלִּים, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2020