רוקו ואחיו

רוקו ואחיו
Rocco e i suoi fratelli
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי לוקינו ויסקונטי עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי ג'ופרדו לומבארדו עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט לוקינו ויסקונטי
עריכה הארווה דה לוזה
שחקנים ראשיים אלן דלון
רנאטו סלבטורי
אני ז'ירארדו
קטינה פקסינו
מוזיקה נינו רוטה עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום ג'וזפה רוטונו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה Astor Pictures, נטפליקס, וודו עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 6 בספטמבר 1960 (איטליה)
משך הקרנה 177 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה, סרט פשע, סרט איגרוף עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים פרס חבר השופטים של פסטיבל ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוקו ואחיואיטלקית: Rocco e i suoi fratelli) הוא סרט נאו-ריאליזם איטלקי-צרפתי מאוחר שביים לוקינו ויסקונטי. עלילת הסרט מתרחשת במילאנו ומתארת את סיפורה של משפחת מהגרים מדרום איטליה וקשיי ההסתגלות לחיים בצפון המתועש.

הסרט מתרחש ברובו במרכז מילאנו, ליד אוניברסיטת בוקוני, בוויאלה בליני. במיוחד זכורות הסצנות הניאוריאליסטיות מהמכבסה ומקרבות האגרוף בTeatro Principe[1].

בסרט זה חזר ויסקונטי במידת מה למקורותיו הנאו-ריאליסטיים עם סיפור ריאליסטי קשה, אך הסרט עצמו אינו נוטה לפשטות ולנטורליזם של סרטיו המוקדמים יותר ומשלב מוטיבים יותר מלודרמטיים עם שחקנים וצילום מקצועיים.

העלילה מתחילה בהגעת משפחה איטלקית דרומית למילאנו שבאיטליה. המשפחה, המורכבת מהאלמנה הדומיננטית רוזריה ומחמשת בניה: וינצ'נזו, סימון, רוקו, צ'ירו ולוקה, עוברת לאחר פטירת האב בנוטשה חברה חקלאית ומסורתית, וכעת מנסה להשתלב כלכלית וחברתית בצפון העירוני המתועש. הסרט עצמו מחולק לחמישה חלקים, כאשר העלילה בכל חלק נסובה סביב אחד מהאחים, מהבכור לצעיר.

חלק א': וינצ'נזו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במילאנו הם פוגשים באח הבכור, וינצ'נזו, שהיגר למילאנו זמן מה לפני כן. הם עוברים להתגורר במגורים זולים ומנסים להשתלב בשוק העבודה העירוני - תחילה בפינוי שלג מרחובות ועם הזמן משתלב איש איש בעבודתו: רוקו במכבסה, סימון כמתאגרף, וצ'ירו כמהנדס במפעל רכב. וינצ'נזו פוגש באישה ומתחתן עימה ובכך הופך לאח הראשון העוזב את הבית.

חלק ב': סימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיים בעיר מלאי פיתויים וסימון מידרדר לאלכוהול, הימורים ובחורות. בפרט הוא מתאהב בזונה בשם נדיה ומפתח עימה קשר רומנטי, הגורם לו להמשיך ולהידרדר כדי שיוכל לממן אותה. בין היתר הוא גם גונב ממקום עבודתו של רוקו, מזניח את אימוני האיגרוף ההכרחיים לו וכן מפתה אישה מבוגרת, מנהלת המכבסה בה רוקו עובד, ושודד ממנה תכשיטים שהוא מעניק לנדיה כמתנה. לאחר שהיא מקבלת את התכשיטים, נדיה מרגישה שהיא מיצתה את הקשר עם סימון, מגיעה לדירתם של האחים, ובהיעדרו של סימון, מוסרת לרוקו הודעה על ניתוק יחסיה מסימון ואת התכשיטים הגנובים. רוקו מספר לסימון על ניתוק היחסים, אך לא מגלה לו כי הוא יודע על התכשיטים הגנובים.

חלק ג': רוקו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוקו מתגייס לצבא, ובאחת מחופשותיו פוגש בנדיה, ומתפתח ביניהם רומן סוער. סימון ממשיך להידרדר לאחר עזיבתה של נדיה. בהיותו שיכור, הוא פוגש במקרה ברוקו ובנדיה, ואונס אותה מול עיניו של רוקו הפגוע. רוקו לא רוצה להמשיך לפגוע באחיו ועוזב את נדיה למרות מחאותיה הרבות, ומבקש ממנה לחזור לסימון. נדיה מסרבת, אך בסוף חוזרת אליו ומנצלת אותו עד תום למרות מחאותיה של אם המשפחה. בעוד שרוקו פונה לאיגרוף, סימון ממשיך להתדרדר וללוות כספים כדי לממן את אורח חייו הבזבזני.

חלק ד': צ'ירו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ירו מפתח קשר בריא עם אישה מבוססת וממשיך בקריירה שלו במפעל הרכב אלפא רומיאו. באחד הערבים סימון תוקף את אחד מחבריו היחידים שנותרו, וכדי למנוע את מעצרו, רוקו נחלץ לעזרתו של סימון ומתחייב לשלם את החוב, בתמורה להמשך השתתפותו בקרבות האיגרוף. זאת הוא עושה על אף מחאותיהם של שני האחים וינצ'נזו וצ'ירו. סימון לא מכיר לו על כך תודה וממשיך לפגוע במשפחתו מתוך תחושת נחיתות. לאחר מקרה זה נדיה עוזבת אותו שוב אך באחד ממפגשיו עם חברי העבר שלו, שומע סימון כי היא חזרה לעבוד כזונה. הוא הולך למקום עבודתה, ובאין אדם בסביבה רוצח אותה בנסיבות טרגיות. רוקו, מצידו, ממשיך להתאגרף ולנצח ובערב שבו רצח סימון את נדיה הוא חוגג עם כל משפחתו ניצחון חשוב נוסף. אך באמצע החגיגות מגיע סימון המגואל בדם ומספר את שביצע זה הרגע. רוקו מתאבל קשות אך מסרב להסגיר אותו למשטרה, וצ'ירו הוא זה שעומד על כך שהוא יוסגר וקורא לשוטרים.

חלק ה': לוקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימון נלקח למעצר, והאחים ממשיכים בשלהם תוך געגועים לחיים הפשוטים שהיו להם בכפר הדרום-איטלקי, שם הם מאמינים שסימון לא יכול היה להידרדר כפי שהידרדר בצפון.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוקו ואחיו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Une histoire unique – Teatro Principe. Espace événements Milan". Teatro Principe. 2017-10-31.