רוק הדסון
 | |
| לידה | 17 בנובמבר 1925 וינטקה, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה | 2 באוקטובר 1985 (בגיל 59) מרינה דל ריי, ארצות הברית |
| מקום קבורה | בית הקברות פורסט לוון |
| שם במה | Rock Hudson |
| שם לידה | Roy Harold Scherer Jr. |
| סוגה מועדפת | מערבון, סרט פעולה, סרט הרפתקאות, מותחן פסיכולוגי, סרט בלשי, סרט פשע, סרט אימה מדע בדיוני, סרט מדע בדיוני, סרט מתח, סרט דרמה, סרט אימה, סרט אימה פסיכולוגי |
| מדינה | ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | 1948–1985 (כ־37 שנים) |
| מקום לימודים | תיכון ניו טרייר (1943) |
| בן או בת זוג | פיליס גייטס (1955–1958) |
| פרסים והוקרה | כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
רוק הדסון (באנגלית: Rock Hudson; 17 בנובמבר 1925 – 2 באוקטובר 1985) היה שחקן קולנוע וטלוויזיה אמריקאי, נודע בזכות תפקידי "הגבר הרומנטי" המוביל בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20.
הדסון זכה בתארים רבים, כגון כוכב השנה וגבר השנה על ידי כתבי-עת שעוסקים בקולנוע, והיה אחד השחקנים הפופולריים הידועים בזמנו לאורך כארבעה עשורים. הוא היה אחד מהידוענים הראשונים בהוליווד שנפטרו מאיידס[1].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקופת ילדותו ונעוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדסון נולד בשם רוי הרולד שירר הבן (.Roy Harold Scherer Jr) בווינטקה, אילינוי. בנם של קטרין ווד, מרכזנית טלפון, ורוי הרולד שירר האב, מכונאי רכב, שנטש את משפחתו בתקופת השפל הגדול. אימו נישאה בשנית, ואביו החורג וולאס "וואלי" פיצג'רלד אימץ אותו, ושם משפחתו שונה לפיצג'רלד. הדסון למד בתיכון ניו טרייר ושנים אלו לא היו "מזהירות". הוא שר במועדון השירה של בית הספר והיה ידוע כנער ביישן שעסק בשליחויות, חלוקת עיתונים ונשיאת מטות גולף. בסיום לימודי התיכון הוא שירת בפיליפינים כמכונאי מטוסים בצי של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה. בשנת 1946 עבר ללוס אנג'לס על מנת לפתח קריירת משחק. הוא למד דרמה באוניברסיטת דרום קליפורניה, אך נזרק בגלל ציונים נמוכים. הוא עבד כנהג משאית בציפייה לפריצת דרך בקריירה הקולנועית שלו. פגישה עם מאתר כישרונות (סקאוטר) מהוליווד בשם הנרי וילסון ב-1948 הניעה את תחילת הקריירה הקולנועית שלו.
תחילת הקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הופעתו הראשונה של הדסון הייתה ב-1948 בתפקיד קטן בסרטם של האחים וורנר "Fighter Squadron". הדסון נזקק ללא פחות מ-38 טייקים כדי להגיש את השורה היחידה שלו בסרט.
הוא התאמן במשחק, שירה, ריקוד, סיוף ורכיבה והחל להתפרסם בכתבי עת שעסקו בקולנוע. בשנת 1954 שיחק, לצדה של הכוכבת ג'יין ויימן, בתפקיד הנער הרע בסרטו של דאגלס סירק "השיגעון הנפלא" (Magnificent Obsession). הסרט זכה לתשומת לב תקשורתית רבה והפך את הדסון לשחקן מפורסם. באחת הכתבות אף תואר הדסון כשחקן הפופולרי של השנה. ב-1955 הופיע שוב לצידה של ג'יין ויימן בסרט "כל שהשמים מרשים", גם הוא בבימויו של סירק.
הפופולריות של הדסון הלכה וגברה עם צאתו בשנת 1956 של "ענק", סרטו של ג'ורג' סטיבנס על פי ספרה של עדנה פרבר. בסרט שיחק הדסון לצידם של הכוכבים אליזבת טיילור וג'יימס דין. הופעתם המרשימה של הדסון ודין בסרט זיכתה את שניהם במועמדות לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר.
בעקבות הופעתו בסרט "דבר של ערך" של ריצ'רד ברוק שיצא בשנת 1957 וההופעה בסרט "הקץ לנשק" של צ'ארלס וידור על פי ספרו של ארנסט המינגוויי, נודע הדסון בשנות השישים כשחקן של קומדיות רומנטיות. הוא כיכב בתפקיד קומי לצידה של דוריס דיי בסרט "דו-שיח בחדר המיטות" (Pillow Talk), הראשון מתוך שלושה סרטים דומים מאוד ורווחיים מאוד לצידה של הכוכבת האחרים הם "אהובי חזור אלי" ואל תשלח לי פרחים". בין סרטיו הבולטים בשנים הבאות היו "בבוא ספטמבר", "אל תשלח לי פרחים", "הספורט האהוב על הגבר", "שליחות בבורניאו" (The Spiral Road, נכתב בידי ז'אן דה הרטוג) ו"גירושין נוסח אמריקה" (Strange Bedfellows). הוא עבד על המותחן הבדיוני "חיים בשנית" 1966. הסרט נכשל בקופות, אך מאוחר יותר הפך לסרט פולחן. הופעתו בסרט נחשבת כאחת הטובות שלו.
קריירה מאוחרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפופולריות שלו בקולנוע דעכה בסוף שנות השישים, אך במקביל הוא החל להופיע בטלוויזיה בהצלחה יחסית. הצלחתו הגדולה ביותר הייתה בסדרת הטלוויזיה "מקמילאן ואשתו" לצידה של סוזאן סיינט ג'יימס בשנים 1971–1977. הוא שיחק בסדרה קצין משטרה בכיר בשם סטיוארט "מק" מקמילאן, בעוד סיינט ג'יימס משחקת את סאלי אשתו.
בעקבות עישון כבד ושתיית אלכוהול מרובה במשך שנים רבות, מצבו הבריאותי הידרדר ובנובמבר 1981 הוא עבר ניתוח חירום של חמישה מעקפים בלב. תוכניתו החדשה בטלוויזיה The Devlin Connection התעכבה ולבסוף בוטלה לאחר שעלתה לשידור בדצמבר 1982.
הדסון החלים מהניתוח, אך המשיך לעשן. הוא נראה חולה בסרט "השגריר" בשנת 1984 לצידו של רוברט מיצ'ם. בין שני הכוכבים שררה איבה, ומיצ'ם עצמו סבל מבעיית שתייה חמורה. זה היה סרטו האחרון, שנה מאוחר יותר בריאותו של הדסון הידרדרה והוא מת מאיידס.
מ-1984 ועד 1985 הוא השתתף בסדרה המצליחה של חברת (ABC) "שושלת" בתפקיד דניאל ריס. הוא שיחק כמאהבה של קריסטל קרינגטון, תפקיד שגולם על ידי לינדה אוונס, ובתור אביה הביולוגי של סמי ג'ו קרינגטון, תפקיד שגילמה הת'ר לוקליר. במהלך הצילומים לסדרה הוא סבל מבעיית זיכרון וכן מקושי בדיבור. מצבו הבריאותי ותפקודו הכללי הלכו והתדרדרו.
חייו הפרטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בזמן שהקריירה שלו פרחה, הוא התאמץ להסתיר את חייו הפרטיים מכותרות העיתונים. בשנת 1955 הוא התחתן עם פיליס גייטס, מזכירה בסוכנות שלו, בתום צילומי הסרט "ענק", לאחר מספר מאהבים גברים. החדשות הגיעו במהרה לעיתונים במטרה להדוף את גל השמועות על חייו. הנישואים הגיעו לסיומם שלוש שנים מאוחר יותר בשנת 1958, לאחר שגייטס ביקשה להתגרש עקב התאכזרות מנטלית, כהגדרתה. גייטס זכתה במזונות של 250 דולר לשבוע למשך עשר שנים.
בספרה האוטוביוגרפי "בעלי, רוק הדסון", שהתפרסם בשנת 1987 ונכתב ביחד עם בוב תומאס, גייטס סיפרה שיצאה עם הדסון חודשים אחדים בטרם הציע לה נישואים. לאחר מותה בינואר 2006 מסרטן ריאות התפרסם שהייתה לסבית שהתחתנה עם הדסון בנישואי תועלת בגלל כספו וידעה מההתחלה שהוא הומוסקסואל. היא מעולם לא נישאה שוב.
לפי ספרה של שרה דייווידסון, "רוק הדסון: הסיפור שלו", שיצא לאור בשנת 1986, רוק הדסון היה חברו של הסופר האמריקאי ההומוסקסואל ארמיסטד מופין. היו להדסון מספר מאהבים: ג'ק קוטס (נולד ב-1944), העיתונאי ההוליוודי טום קלרק (1933–1995), שמאוחר יותר פרסם את זכרונותיו בספר "רוק הדסון: החבר שלי", ומרק כריסטיאן, שזכה מאוחר יותר בתביעה נגד הסוכנות של הדסון.
בספר The Thin Thirty שנון רגלנד מתארת את מעורבותו של הדסון בשערוריית מין ב-1962 באוניברסיטת קנטקי עם שחקנים מקבוצת הפוטבול. ג'ים ברנט תיווך בזנות של שחקנים זכרים מקבוצת הפוטבול והדסון היה אחד הלקוחות שלו.
אגדה אורבנית נפוצה בשנות השבעים שהדסון התחתן עם ג'ים נייבורס. נייבורס מעולם לא התחתן ושמועות החלו צצות על נטייתו המינית ובאותה תקופה הדסון היה בארון. בנוסף לכך הם היו מיודדים. האגדה החלה על ידי חבורה של הומוסקסואלים בגיל העמידה מ"הנטינגטון ביץ'". בעקבות השמועה הדסון ונייבורס לא דיברו עוד זה עם זה.
שנים מאוחרות יותר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 1985 הדסון התארח בתוכניתה החדשה של ידידתו הוותיקה דוריס דיי בטלוויזיה בכבלים "החברים הטובים של דוריס דיי". גופו הכחוש ודיבורו המבולבל הכו בתדהמה את הצופים, והידיעה הגיעה לכל מהדורות החדשות ברחבי המדינה באותו הערב וגם בשבועות שלאחר מכן.
סרטו האחרון היה "השגריר" (1984) שצולם בישראל.
הדסון אובחן כחולה HIV ב-5 ביוני 1984. כשסימני המחלה החלו להיראות, אנשי יחסי הציבור שלו לא יכלו עוד להתעלם ודיווחו שהוא חולה בסרטן כבד. ב-25 ביולי 1985 העיתונות פרסמה בפריז שם טופל שהוא גוסס מאיידס. ההשערה הייתה שהוא לקה במחלה כתוצאה מעירוי דם נגוע במהלך עירויי הדם הרבים שקיבל בעת ניתוח המעקפים. הדסון טס בחזרה ללוס אנג'לס ב-31 ביולי, ואושפז בבית החולים כחודש ימים. לאחר שרופאיו הודיעו לו שימיו ספורים ואין סיכוי להבריא מהמחלה כי היא מתקדמת, הוא חזר לביתו "הטירה" שבבוורלי הילס שם חי עד מותו ב-2 באוקטובר.
לאחר הלוויה שלו, שותפו לחיים מרק כריסטיאן הגיש תביעה נגד הסוכנות של הדסון בגלל "יצירה מכוונת של מתח נפשי". כריסטיאן נבדק ונמצא שלילי ל-HIV. למרות שהדסון ידע על מחלתו, הוא קיים איתו יחסי מין עד פברואר 1985, שמונה חודשים לאחר שנודע לו שהוא חלה באיידס. שרה דייווידסון דיווחה שמרק כריסטיאן גר בבית האורחים ואילו טום קלרק שהיה שותפו לחיים מספר שנים קודם לכן גר בבית.
הדסון היה הנושא להצגה "רוק" שנכתבה על ידי טים פונטיין; היא הועלתה על הבמה בלונדון בשנת 2008. בשנת 2020 הופיעה דמותו של הדסון במיני-סדרה "הוליווד", שם גילם אותו ג'ק פיקינג.
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Fighter Squadron (1948)
- Undertow (1949)
- One Way Street (1950)
- I Was a Shoplifter (1950)
- Peggy (1950)
- Winchester '73 (1950)
- The Desert Hawk (1950)
- Shakedown (1950)
- Tomahawk (1951)
- Air Cadet (1951)
- The Fat Man (1951)
- Bright Victory (1951)
- Iron Man (1951)
- הקרב על הנהר (1952)
- Here Come the Nelsons (1952)
- Scarlet Angel (1952)
- Has Anybody Seen My Gal? (1952)
- Horizons West (1952)
- The Lawless Breed (1953)
- Seminole (1953)
- Beneath the 12-Mile Reef (1953)
- סערה בשלגים (1953)
- Gun Fury (1953)
- The Golden Blade (1953)
- Sea Devils (1953)
- פרשי בנגל (1954)
- השגעון הנפלא (1954)
- Taza, Son of Cochise (1954)
- כל שהשמים מרשים (1955)
- One Desire (1955) .... Clint Saunders
- הקפיטן הנועז (1955)
- נכתב ברוח (1956)
- ענק (1956)
- זה קרה רק אתמול מוכר גם כ"אל נא תאמר לי שלום" (1956)
- הקץ לנשק (1957)
- Something of Value (1957) - דבר של ערך
- Battle Hymn (1957)
- דמדומי האלים (1958)
- The Tarnished Angels (1958)
- דו-שיח בחדר המיטות (1959)
- אדמה זו שלי היא (1959)
- Lover Come Back (1961) -אהובי חזור אלי
- בבוא ספטמבר Come September (1961)
- The Last Sunset (1961) - השקיעה האחרונה
- שליחות בבורניאו (1962)
- להקת הנשרים מוכר גם כ"מיבצע הנשרים" (1963)
- אל תשלח לי פרחים (1964)
- הספורט האהוב על הגבר (1964)
- בסיס X – סודי ביותר (1965)
- טובה מיוחדת במינה (1965)
- גירושין נוסח אמריקה (1965)
- חיים בשנית (Seconds) (1966)
- טוברוק (1967)
- תחנת זברה אינה עונה (1968)
- The Undefeated (1969)
- Ruba al prossimo tuo (1969)
- Hornets' Nest (1970)
- לילי החמודה (1970)
- Once Upon a Dead Man (1971) (TV)
- איזה מן גימנסיה (1971)
- Showdown (1973)
- Embryo (1976)
- McMillan & Wife (1971-1977, 29 פרקים)
- Avalanche (1978)
- Wheels (1978) TV mini-series
- The Martian Chronicles (1979) TV mini-series
- The Mirror Crack'd (1980)
- Superstunt II (1980)
- NBC Family Christmas (1981)
- The Star Maker (1981)
- The Devlin Connection (1982, 13 פרקים)
- World War III (1982)
- The Vegas Strip War (1984)
- השגריר (1984)
- שושלת (14 פרקים, 1984-1985)
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרס האוסקר: מועמדות לתפקיד השחקן הראשי הטוב של השנה בשנת 1956 בסרט ענק.
פרס גלובוס הזהב: זכייה במסגרת הסרט האהוב העולמי (פרס הנרייטה) בתפקיד שחקן ראשי בשנת 1958
פרס גלובוס הזהב: זכייה במסגרת הסרט האהוב העולמי (פרס הנרייטה) בתפקיד שחקן ראשי בשנת 1959
פרס גלובוס הזהב: זכייה משותפת עם טוני קרטיס במסגרת הסרט האהוב העולמי (פרס הנרייטה) בתפקיד שחקן ראשי בשנת 1960
פרס גלובוס הזהב: זכייה במסגרת הסרט האהוב העולמי (פרס הנרייטה) בתפקיד שחקן ראשי בשנת 1962
הדסון קיבל כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוק הדסון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
רוק הדסון, באתר AllMovie (באנגלית)
רוק הדסון, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
רוק הדסון, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
רוק הדסון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
רוק הדסון, באתר Discogs (באנגלית)- רשימת הזוכים בפרס גלובוס הזהב, בקטגוריית פרס הנרייטה
- אורי קליין, גלריה, רוק הדסון: כל שהאולפנים מרשים, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2010
אורי קליין, מה קורה כשכוכב קולנוע נהפך פתאום לסמל של מחלה קשה, באתר הארץ, 19 במרץ 2015- רוק הדסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- רוק הדסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]