רות רבה

מדרש רות רבה הוא מדרש למגילת רות, והוא אחד ממדרשי רבה לחמש מגילות. מדרשים אלו נמנים עם קבוצת המדרשים הבתר קלאסיים, שראשית עריכתם עוד בתקופת האמוראים, ולפני סוף המאה ה-5, והם כוללים גם חלקים מאוחרים יותר, שלגבי תיארוכם חלוקים החוקרים.

רות רבה הוא מדרש ארץ-ישראלי, רוב החומר בו שייך לתקופה הקלאסית, לפני סוף המאה החמישית, ועריכתו הסופית היא ככל הנראה לא יאוחר מן המאה השמינית.

מדרש רות רבה מופיע במקורות קדומים בשמות שונים. כך למשל, מדרש רות ואגדת רות. השם המקובל של המדרש היום מדרש "רות רבה", אינו נזכר לפני המאה השש-עשרה.

מדרש רות רבה הוא מדרש פרשני, הדורש את רוב רובם של פסוקי מגילת רות על פי הסדר. הפסוקים עצמם הובאו במקומם במדרש, כך שהוא כולל למעשה כמעט את כל הספר המקראי. הפרשנות של רות רבה לפסוקים היא לרוב על דרך הפשט. ניתן למצוא בו גם מקומות של פרשנות אלגורית, אך אלה מעטים למדי.

החלוקה המקובלת של המדרש היא לשמונה פרשיות. חלוקות קדומות יותר הן לשלוש פרשיות, ולשש פרשיות. עריכה נוספת של המדרש יצרה את החלוקה הנוכחית לשמונה פרשיות.

ניתן למצוא ב'רות רבה' דרשות המופיעות בשמם של תנאים החל מן הדור השני (ר' אליעזר ור' יהושע) ועד לדור השישי (בר-קפרא). ובעיקר מן הדור הרביעי: רבי מאיר, ר' יהודה, ר' נחמיה, ר' יוסי, ר' שמעון, רבי יהושע בן קרחה ורבי נהוראי. חלק מן החכמים שבשמם מובאות דרשות, מופיעים גם כדמויות במעשי החכמים שברות רבה, אך ישנם גם חכמים המוזכרים בסיפורים, שאין בשמם דרשות על רות. כך למשל: רבי עקיבא, אלישע בן אבויה, רבי יהושע בן חלפתא, ר' שמעון בן חלפתא ורבי חייא.

רוב החומר הפרשני שבמדרש הוא חומר אמוראי. האמוראים מופיעים הן כבעלי דרשות: ר' יוחנן, ר' שמואל בר נחמן, ר' סימון, ר' יהודה ברבי סימון ור' ברכיה, והן כדמויות בחלק מן הסיפורים: ר' יוחנן, ריש לקיש, ר' שמלאי, ר' מישא בר בריה דריב"ל, רב הונא ורב חסדא.

בין הנושאים העולים במדרש ניתן למצוא גם את הנושאים הבאים:

קלקול הדור, צניעות, דברים שבינו לבינה, עוני, צדיקים עושי צדקה וגומלי חסדים, שכר ועונש, זכות אבות, "עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית", גיור ויחס לגר, הסנהדרין, מעמדה האישי של רות, דוד ובית דוד, המלך המשיח.

מדרש רות רבה מביא בצורה מפורשת (הכוללת דיבורי הצעה) מקורות מן המשנה, התוספתא, מדרשי הלכה, ברייתות ואף חומר תנאי אנונימי. על-פי הריכוז הרב של דרשות לספר דברי הימים נראה שבפני עורך המדרש היה גם מדרש לספר דברי הימים.

כמו כן, קיימות זיקות שונות בין רות רבה לבין מקורות אחרים, בעיקר ארץ ישראליים. כגון תלמוד ירושלמי, בראשית רבה, ויקרא רבה ופסיקתא דרב כהנא. במספר לא מבוטל של מקרים, ניתן לראות השפעה ברורה של המדרש על רות (זה שבידינו, או נוסח קדום לו) על המקורות האחרים. אין השפעה רבה של מדרש רות-רבה על התלמוד הבבלי, ואף ההשפעה של הבבלי על מדרש זה מועטת ביותר.

מדרש רות רבה כתוב ברובו במה שמכונה על ידי החוקרים "לשון חז"ל ב'" כלומר עברית שלאחר תקופת המשנה. עם זאת בעל המדרש משתמש גם בשפה הארמית האופיינית לא"י – ארמית מערבית ארץ-ישראלית.

מלבד דרשות פסוקים 'רגילות' על הסדר, ניתן למצוא ברות-רבה טקסטים המאופיינים כ'סיפור': משלים, סיפורים דרשניים ומעשי חכמים.

מלבד המהדורה הרגילה למדרש, מהדורת דפוס וילנא, קיימת גם מהדורה מדעית, מהדורת לרנר. מהדורה זו מופיעה רק כחלק מעבודת הדוקטור של פרופ' מירון ביאליק לרנר, ולא ראתה אור בדפוס. עם זאת, הנוסח שלה מופיע בפרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר-אילן.

• רות זוטא

• תמר מאיר, נערה מואבייה: על התקבלות והלכה במדרש רות רבה, הוצאת רסלינג, 2019.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: רות רבה
טקסט בוויקיטקסט: רות רבה

• יהודה איזנברג (עורך), מהדורת אינטרנט של מדרש רות רבה, באתר 'דעת'
• פרופ' מירון ביאליק לרנר, אגדת רות ומדרש רות רבה, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, תשל"א, באתר אוצר החכמה
• ענת רייזל, רות רבה, באתר "מחלקי המים" ‏
• פרופ׳ אליעזר (אד) גרינשטיין, על הספר ׳נערה מואבייה: על התקבלות והלכה במדרש רות רבה׳ מאת תמר מאיר בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך