ריגול

המונח "ביון" מפנה לכאן. לערך העוסק במושג מתחום האנליזה, ראו אינטרפולציה.

"מצלמת חור-הכפתור": מצלמת ריגול זעירה ששימשה את השטאזי, המשטרה החשאית של גרמניה המזרחית. המצלמה הוסתרה בביגוד, ולשם הסוואתה הורכב על העדשה כפתור מתאים.

רִיגּוּל (נקרא גם בִּיּוּן, מ-בינה^[1]) הוא איסוף מידע בסתר על נושא מסוים. נהוג לחלק את הריגול לשני סוגים עיקריים:

ריגול צבאי: השגת מידע מדיני, צבאי או טכנולוגי, לרוב במטרה להשיג יתרון במלחמה. ריגול צבאי הוא חלק מפעילות האיסוף של המודיעין הצבאי.
ריגול תעשייתי: השגת מידע עסקי במטרה לקבל יתרון עסקי בשוק תחרותי. ריגול תעשייתי הוא חלק מפעילות האיסוף של המודיעין העסקי. בשנת 2005 התפוצצה בישראל פרשיית ריגול תעשייתי חמורה, שהיו מעורבות בה חברות גדולות במשק, שנעשתה באמצעות השתלת תוכנת סוס טרויאני במחשבי המתחרים.

לריגול חשיבות רבה, הוא יכול להשפיע רבות על מהלך הקרב, לכן בצבאות יש יחידות מיוחדות העוסקות בביצוע ריגול, ויש נהלים מיוחדים כדי למנוע ריגול מהצד השני.

הריגול הצבאי היה בשימוש כבר לפני אלפי שנים. גם בתנ"ך הוא מוזכר:

וּמֶלֶךְ אֲרָם הָיָה נִלְחָם בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּוָּעַץ אֶל עֲבָדָיו לֵאמֹר: אֶל מְקוֹם פְּלֹנִי אַלְמֹנִי תַּחֲנֹתִי. וַיִּשְׁלַח אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: הִשָּׁמֶר מֵעֲבֹר הַמָּקוֹם הַזֶּה, כִּי שָׁם אֲרָם נְחִתִּים. וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ אִישׁ הָאֱלֹהִים, וְהִזְהִירֹה וְנִשְׁמַר שָׁם לֹא אַחַת וְלֹא שְׁתָּיִם. וַיִּסָּעֵר לֵב מֶלֶךְ אֲרָם עַל הַדָּבָר הַזֶּה. וַיִּקְרָא אֶל עֲבָדָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: הֲלוֹא תַּגִּידוּ לִי מִי מִשֶּׁלָּנוּ אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר אַחַד מֵעֲבָדָיו: לוֹא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, כִּי אֱלִישָׁע הַנָּבִיא אֲשֶׁר בְּיִשְׂרָאֵל יַגִּיד לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר בַּחֲדַר מִשְׁכָּבֶךָ.^[2]

במלחמה הקרה היה שימוש רב מאוד בריגול מצד ארצות הברית ובעלות בריתה ומצד ברית המועצות וסין בעיקר במטרה לגנוב מידע על הנשק הגרעיני.

סוכנויות ריגול רבות מתמקדות בגילוי מידע לגבי טרור ועסקאות סמים.

המניעים לריגול

בכדי לחצות את הקווים, לעבוד עבור האויב ולבגוד במדינה נדרשים מניעים חזקים. נהוג לסווג ארבעה מניעים עיקריים לריגול: כסף, אידאולוגיה, סחיטה ואגו. בראשי תיבות כאס"א (באנגלית MICE). לעיתים כמה מניעים משתלבים ביחד.

אמצעי ודרכי ריגול

אמצעי הריגול הם שונים ומגוונים, החל מריגול אנושי של הפעלת וגיוס סוכנים, קריאת מידע ציבורי בעיתונים ובאתרים שבהם מתפרסמים לא מעט פרטים על הכוונות של מדינות שונות, דרך שימוש באמצעים טכנולוגים שונים כמו הפעלת מטוסי ריגול ולוויני ריגול וכלה בגנבת מחשבים ניידים או בפריצה דרך רשתות מחשבים ובפרט רשת האינטרנט למחשבים סודיים. בעידן הממוחשב הקשר עם סוכנים נעשה קל יותר, הסוכן איננו צריך לשאת משדרים ולסכן את עצמו בחשיפה ויכול לתקשר עם מפעיליו דרך האינטרנט: בדואר אלקטרוני, בצ'אט, ובגלישה ישירה באתרים סודיים שמפעילות הסוכנויות השונות. תוכנות הצפנה רבות עוצמה יכולות כיום להצפין את הודעותיו באופן שיהיה קשה ביותר לפורצן. אפשרויות אלו עומדות גם לרשות המדינות, למשל בתקשורת שבין המדינות לשגרירויותיהן.

דיפלומטיה וריגול

דיפלומטיה קשורה קשר הדוק לריגול. שגרירויות רבות ברחבי העולם שימשו ועודן משמשות בסיס לדיפלומטים ולמרגלים כאחד, ועל היותם של דיפלומטים אחדים מרגלים ידוע לכל ולו מתוקף תפקידם: נספחים צבאיים, למשל, עוסקים באיסוף מידע רב ככל האפשר על צבאה של המדינה שבה הם משרתים, ואינם מנסים להסתיר את תפקידם זה. מאידך, ישנם מרגלים מוסווים הפועלים בשגרירויות רבות. הללו זוכים לכהן במשרות-קש בשגרירות, אולם בפועל משימתם העיקרית היא לאסוף מודיעין בדרכים בלתי חוקיות, בדרך כלל על ידי תיאום והכוונה של רשתות ריגול מקומיות או זרות. על פי רוב, מרגלים הפועלים מתוך שגרירויות אוספים מידע דל, וזהותם ידועה בדרך כלל למדינה המארחת. יתרונו של מרגל כזה הוא בחסינות הדיפלומטית המוענקת לו, אך אם הוא מגזים בפעילותו ניתן לגרשו מהמדינה בטענה כי הוא "אישיות בלתי רצויה" (Persona Non Grata). פעמים רבות מעדיפות רשויות המודיעין המסכל לפקח על הסוכנים הללו מקרוב ולמשך זמן.

בחוק העונשין הישראלי

פרק ז' לחוק העונשין עוסק בעבירות הפוגעות בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה ובסודות רשמיים. סימן ד' לפרק זה עוסק בריגול, והוא כולל עבירות אחדות:

מסירת ידיעה לאויב: מי שביודעין מסר ידיעה לאויב או בשבילו, דינו – מאסר עשר שנים; הייתה הידיעה עלולה להיות לתועלת האויב, דינו – מאסר חמש עשרה שנה; התכוון בכך לפגוע בביטחון המדינה, דינו – מאסר עולם; גרם ברשלנות שתימסר לאויב או בשבילו ידיעה העלולה להיות לתועלתו, דינו – מאסר שלוש שנים.
ריגול:
- מי שמסר ידיעה והתכוון לפגוע בביטחון המדינה, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.
- מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה והתכוון לפגוע בביטחון המדינה, דינו – מאסר עשר שנים.
ריגול חמור:
- מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך והתכוון לפגוע בביטחון המדינה, דינו – מאסר עולם.
- מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו – מאסר שבע שנים; התכוון בכך לפגוע בביטחון המדינה, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.
מסירת ידיעה סודית: מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.
מגע עם סוכן חוץ:
- מי שקיים ביודעין מגע עם סוכן חוץ ואין לו הסבר סביר לכך, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.
- ניסה אדם ליצור מגע עם סוכן חוץ, או שביקר במקום מגוריו או במקום עבודתו של סוכן חוץ או נמצא בחברתו, או שנמצא ברשותו שמו או מענו של סוכן חוץ ואין לו הסבר סביר לכך, דינו כדין המקיים מגע עם סוכן חוץ.
כניסה למקום צבאי: מי שנכנס למקום מוגבל, ניסה לחדור לתוכו, שהה בו, ניסה להתחקות על מבנהו או על הנעשה בו, או ללא הסבר סביר שוטט בקרבתו – כשאינו מוסמך לכך – וכן מי שניסה להפריע או להטעות זקיף או שומר המופקד על מקום מוגבל, דינו – מאסר שלוש שנים; התכוון בכך לפגוע בביטחון המדינה, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.

ראו גם

לקריאה נוספת

ג'פרי ט. ריצ'לסון, מאה של מרגלים - ביון במאה ה-20, רסלינג, 2009.
יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר: 30 פרשיות מודיעין וביטחון בישראל, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1990.
יוסי מלמן, ודן רביב, מלחמת הצללים: המוסד וקהילת המודיעין, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2012.
אברי אלעד, האדם השלישי, תל אביב: הוצאה מיוחדת, 1976.
יוסי מלמן, ואיתן הבר, המרגלים: פרשות ריגול במדינת ישראל, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2002.