רפאל רייס
 | |
| רפאל רייס במדי חיל האוויר המלכותי, מרץ–אפריל 1944 | |
| לידה | 11 באוגוסט 1914 בודפשט, הונגריה |
|---|---|
| הוצאה להורג | 20 בנובמבר 1944 (בגיל 30) קרמניצ'קה (Kremnicka), סלובקיה |
| מקום קבורה | הר הרצל  |
| תאריך עלייה | 1939 |
| מדינה | הונגריה |
| כינוי | רפי |
| השתייכות |  חיל האוויר המלכותימנהלת המבצעים המיוחדים[1] |
| תקופת הפעילות | 1943–1944 |
| דרגה |  סמל[1] |
| תפקידים בשירות | |
| צנחן | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם השנייה | |
| הנצחה | |
| ספינת המעפילים "רפי", רחובות בפתח תקווה ובתל אביב, "גן רפי" בקיבוץ שדה נחמיה | |
  | |
רפאל רייס (11 באוגוסט 1914 – 20 בנובמבר 1944) היה אחד מצנחני היישוב שצנחו במהלך מלחמת העולם השנייה באירופה הכבושה בידי הנאצים בניסיון להציל יהודים מהשמדה. הוא נתפס בידי הגרמנים במהלך שליחותו בסלובקיה והוצא להורג.
ראשית דרכו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רפאל (רפי) רייס נולד למרים (הלנה) ואברהם רייס בבודפשט שבהונגריה. אביו היה מנהל חווה חקלאית. כאשר היה בן חמש עברה משפחתו להתגורר בעיר נובה זאמקי שבצ'כוסלובקיה. כשנה לאחר מכן נפטר אביו. רייס סיים את לימודיו בבית הספר התיכון בנובה זאמקי וב-1932 החל ללמוד לימודי רפואה באוניברסיטה בברטיסלאבה. שם הצטרף לאגודת סטודנטים ציונית ובהמשך לארגון מכבי הצעיר. הוא היה מפעילי התנועה הציונית בצ'כוסלובקיה והשתתף בהפעלת מחנות הכנה של עליית הנוער.[2]
רייס העפיל לארץ ישראל באוקטובר 1939 בספינה הילדה, נעצר ושהה במשך חצי שנה במחנה המעצר בעתלית. לאחר שחרורו משם יצא להכשרה במוסד החקלאי עיינות, ואחר כך הצטרף לקבוצת "חוליות", אשר התיישבה בעמק החולה והקימה את היישוב שהיה בהמשך לקיבוץ שדה נחמיה.[2]
שליחותו באירופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף שנת 1943 הוצע לרייס להצטרף לקבוצת המתנדבים מבני היישוב שהתעתדו לצנוח באירופה הכבושה בידי הנאצים, במטרה לארגן יהודים שם להגנה עצמית כנגד פעולות הרצח של הנאצים ועוזריהם. רייס נענה להצעה. הוא עבר אימונים של ארגון ההגנה, קורס צניחה בריטי בשדה התעופה ברמת דוד, ואימונים נוספים שהתקיימו במצרים.[2]
בקיץ 1944 צנח רייס בשטח שבשליטת הפרטיזנים של טיטו ביוגוסלביה הכבושה בידי הנאצים, במטרה לעבור משם להונגריה. לאחר שמספר צנחנים שחדרו להונגריה (חנה סנש, יואל פלגי ופרץ גולדשטיין) נתפסו שם, החליטו הבריטים שרייס וצנחן נוסף – חיים חרמש – יחדרו להונגריה דרך סלובקיה.[2]
ב-15 בספטמבר 1944 צנח רייס יחד עם צנחנים אחרים בסלובקיה הכבושה בידי הנאצים. הם נעו בהרים כ-10 ימים עד שהגיעו לעיר באנסקה ביסטריצה (Banská Bystrica), כ-120 קילומטר מצפון לבודפשט. עיר זו הייתה המרכז הצבאי והמנהלי של המרד הסלובקי הלאומי שפרץ ב-1944. התרכזו בה גם כ-5,000 יהודים שנמלטו מן השטחים שהיו כבושים בידי הגרמנים. הצנחנים – רייס, חביבה רייק, צבי בן יעקב, אבא ברדיצ'ב וחיים חרמש – הגיעו לעיר בעיצומם של הקרבות והפרטיזנים היהודים שם היו פזורים ביחידות שונות. התוכנית להקים יחידה יהודית לוחמת בפיקודם של הצנחנים לא נשאה פרי, והצנחנים נאלצו להסתפק בפעולות למילוי מחסורם של הפליטים היהודים. באוקטובר 1944 הכריעו הגרמנים בהתקפה מרוכזת של שבע דיוויזיות את התנגדות המורדים הסלובקים, וב-27 לחודש כבשו את באנסקה ביסטריצה. לפני נפילת העיר בידי הגרמנים נסוגו רייס וחבריו הצנחנים להרי טאטרה עם קבוצת יהודים – כ-40 איש – ובהם מנהיגי הקהילה המקומית וחברי תנועות הנוער. הם הקימו מחנה סמוך לכפר בוקוביץ והחלו להתבצר בו. ביום הששי לשהותם במחנה פרצה אליו יחידה של דיוויזיית הואפן אס אס האוקראינית "גליציה", שפעלה באזור נגד המורדים הסלובקים. רבים מיושבי המחנה נהרגו והיתר נאסרו. רייס נפצע בהתקפה ונפל בשבי, ועמו רייק ובן-יעקב.[3][4]
למרות המדים הבריטיים שלבשו הצנחנים לא נהגו בהם הגרמנים כבשבויי מלחמה. הם הובלו לכלא בבאנסקה ביסטריצה, שהיה מלא במורדים שנתפסו. ב-20 בנובמבר 1944 הוציאו הגרמנים ועוזריהם להורג ביריות קבוצה של אסירים ובתוכם את רפאל רייס וחביבה רייק. הדבר היה בכפר קרמניצ'קה (Kremnicka), דרומית לבאנסקה-ביסטריצה. הם נקברו בקבר אחים בכפר.[2] צבי בן-יעקב נרצח מאוחר יותר על ידי הגרמנים במחנה הריכוז מאוטהאוזן ומקום קבורתו לא נודע.
רפאל רייס היה בן 30 במותו. הוא הניח אשה, נעמי, ובת, עדנה.
זמן קצר לפני מותו כתב רייס לאשתו מכתב, אשר הצליח להבריח מן המעצר, ובו כתב בין השאר:[2]
באופן מדכא ביותר השפיעה עלי הידיעה, שאהיה נוכח בשעת חיסולם של המאות האחרונות של אנשינו. הוכרחתי גם כך לראות בנפול הטובים ביותר על ידי. הרי זהו זרם עצום של הולכים למות. אליהם אצטרף מחר, או יותר נכון: נצטרף. כי יחד עמי הולכת בדרך זו גם חביבה מ"מענית" בכרכור... מתנגד אני, לכך שיעשו ממני גיבור לאומי... לא הייתה זאת גבורה כלל... אל תבכו אותי, כי הלכתי בדרכי בעיניים פקוחות. אני בטוח בעצמי ואיני מתחרט על אף צעד אחד מאלה שעשיתי.
לאחר תום המלחמה נפתח קבר האחים בו נקברו רייס, רייך ויתר הקרבנות. גופות שני הצנחנים זוהו באמצעות דיסקיות הזיהוי שנשאו, ונקברו בחלקה צבאית בריטית בעיר פראג. בשנת 1952 הובאו גופותיהם של רייס ושל חביבה רייך לישראל ונטמנו יחד זה לצד זה בחלקת יד לצנחני היישוב בארץ שנפלו באירופה שבבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים.[2][5]
פעולות הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארגון ההגנה נתן לספינת מעפילים קטנה את השם "רפי" על שמו של רפאל רייס. ספינה זו הופעלה בהובלת מעפילים יחד עם הספינות הגדולות יותר חביבה רייק והנרייטה סולד.[6][7]
על שמו נקראו רחובות בפתח תקווה ובתל אביב. בקיבוץ שדה נחמיה הוקם לזכרו "גן רפי".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רפאל רייס באתר יזכור של משרד הביטחון.
- רפאל רייס, באתר הפלמ"ח
- רפאל רייס באתר "הצנחנים, עשור ראשון 1948-1958".
- רפאל רייס באתר העמותה להנחלת מורשת הצנחנים.
חביבה רייק ורפאל רייס מובאים לקבורה בהר הרצל, יומני כרמל 1952
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 פרטי הרישום של Stephan Rafael Reisz באתר ועדת חבר העמים לקברי מלחמה
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 צנחני היישוב היהודי: רפאל (רפי) רייס
- ^ http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%20763.pdf
- ^ http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201925.pdf
- ^ קבורת חללינו, באתר ארכיון המדינה
- ^ http://www.palmach.org.il/show_item.asp?levelId=38612&itemId=5052&itemType=0
- ^ סיפור הפלגת חביבה רייק
| בקרת זהויות |
|
|---|