רשת הסוואה

רשת הסוואה היא יריעת בד-רשת המשמשת להסתרת ציוד צבאי (חיילים, כלי רכב, מבנים, אמצעי לחימה ופרטי ציוד וחימוש) בשדה הקרב או בשגרה ומאפשרת הסוואה על ידי הבלעתם ברקע הסביבה וטשטוש קווי המתאר שלהם ("שבירת צורה"). רשת ההסוואה היא האמצעי היעיל והשכיח ביותר להסוואה צבאית^[1]. קיימים סוגים רבים ושונים של רשתות הסוואה, בהן רשת בעלת שני צדדים, האחד צבוע בכתמי צבע ירוקים וחומים ומשמש להסוואה בשטח עשיר בצמחייה והשני צבוע בכתמים בצבעי חול ומשמש להסוואה בשטח מדברי. חלק מהרשתות כוללות רכיבים תלת־ממדיים כגון רצועות המתנפנפות ברוח או גבשושיות. רשתות הסוואה יכולות לשמש גם להונאה צבאית שכן טנק דמה עשוי קרטון או פלסטיק ומכוסה ברשת הסוואה דומה לטנק אמיתי ועמדת שמירה נטושה המכוסה ברישול ברשת הסוואה דומה לעמדה פעילה. המושג משמש בהשאלה לתיאור מעשים שמטרתם לכסות ולהסתיר כוונות אמיתיות^[2][3].

רשת ההסוואה פותחה בחזית המערבית במלחמת העולם הראשונה על ידי הצייר היהודי-בריטי סולומון ג'וזף סולומון והצייר הצרפתי לוסיאן-ויקטור גירונד דה סבולה (Lucien-Victor Guirand de Scévola), ששימשו כמומחי הסוואה. הצורך ברשתות שיסתירו כוחות ממבט על נוצר עקב פיתוח מטוסי הסיור. סולומון השתמש לצורך כך ברשת דיג בה נשזרו עלי עשב^[4]. במהלך מלחמת העולם השנייה נרתמו מתנדבות על מנת לארוג רשתות הסוואה כדי לענות על הביקוש העצום^[5].

רשתות הסוואה מגנות מפני צפייה ויזואלית בתחום הספקטרום הנראה. במהלך הזמן פותחו כלי חישה מרחוק המבוססים על פליטת חום, קרינת רדיו וכיוצ"ב (נקראים גם "חתימה"), שהפכו את הרשת ל"שקופה". במקביל פותחו יריעות הסוואה מחומרים הבולעים חום וקרינה אלקטרומגנטית על מנת להבליע גופים מוסווים גם מאמצעי חישה אלה^[6].

• הסוואה צבאית
• חליפת הסוואה
• מצנפת

מדיה וקבצים בנושא רשת הסוואה בוויקישיתוף

• ש. לוב, ‏העלמה בפני תצפית וצילום מן האויר, מערכות 52-53, אוקטובר 1948