שוודיה

ממלכת שוודיה
Konungariket Sverige

דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	עבור שוודיה - עם חלוף הזמן
המנון לאומי	"את עתיקה, את חופשייה"
ממשל
משטר	מונרכיה חוקתית
ראש המדינה	מלך שוודיה
מלך שוודיה	קרל השישה עשר גוסטב, מלך שוודיה
ראש הרשות המבצעת	ראש ממשלת שוודיה
ראש ממשלת שוודיה	אולף קריסטרסון
שפה רשמית	שוודית[א]
עיר בירה	סטוקהולם 59°21′N 18°4′E / 59.350°N 18.067°E / 59.350; 18.067 (והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת	ריקסדאג
רשות שופטת	בית המשפט המנהלי העליון של שוודיה, בית המשפט העליון של שוודיה
גאוגרפיה
יבשת	אירופה
שטח יבשתי[1]	450,295 קמ"ר (57 בעולם)
אחוז שטח המים	8.67%
אזור זמן	UTC +1
היסטוריה
הקמה	אין מידע מדויק
- תאריך	בין המאה ה-10 למאה ה-12
ישות קודמת	האיחוד השוודי-נורווגי האיחוד השוודי-נורווגי
דמוגרפיה
אוכלוסייה[2] (הערכה 1 בנובמבר 2024)	10,623,699 נפש (92 בעולם)
צפיפות	23.59 נפש לקמ"ר (196 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים[3] 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0–14 16.99% גילאי 15–24 11.45% גילאי 25–54 38.74% גילאי 55–64 12.08% גילאי 65 ומעלה 20.75%
כלכלה
תמ"ג[4] (2023)	593,268 מיליון $ (24 בעולם)
תמ"ג לנפש	55,844$ (22 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[5] (2022)	0.952 (5 בעולם)
מדד ג'יני	29.3 (נכון ל־2019)
מטבע	קרונה שוודית‏ (SEK)
בנק מרכזי	Sveriges Riksbank
שונות
חגים לאומיים	ראש השנה האזרחית יום אחרי חג המולד היום הלאומי של שוודיה יום כל הקדושים אחד במאי חג המולד חג ההתגלות יום ראשון של הפסחא יום שני של פסחא חג אמצע הקיץ פנטקוסט יום שישי הטוב חג העלייה
סיומת אינטרנט	se
קידומת בין־לאומית	46
sweden.se
(למפת שוודיה מוגדלת)   סטוקהולם אופסלה גטבורג האלמסטד מאלמה קרלסקרונה אומאו יבלה קירונה קרלסטד ויסבי נורווגיה פינלנד לטביה ליטא אסטוניה דנמרק האוקיינוס האטלנטי הים הבלטי שוודיה (למפת שוודיה רגילה)   סטוקהולם אופסלה גטבורג האלמסטד מאלמה קרלסקרונה אומאו יבלה קירונה קרלסטד ויסבי נורווגיה פינלנד לטביה ליטא אסטוניה דנמרק האוקיינוס האטלנטי הים הבלטי שוודיה

שוודיה^[6] (נקראת רשמית: ממלכת שוודיה; בשוודית: Konungariket Sverige – "קוניניאריקט סווריה" או בקיצור סווריה ‏האזנה^ⓘ‏^Ⓘ‏) היא מדינה בסקנדינביה אשר בצפון אירופה, הגדולה מבין המדינות הנורדיות והחמישית בגודל שטחה באירופה. היא גובלת בנורווגיה ממערב, בפינלנד מצפון-מזרח ובים הבלטי ובמפרץ הבוטני ממזרח. בדרום-מערב מפריד מצר קטגט את המדינה מדנמרק. בשל צפיפות האוכלוסין הנמוכה במדינה, נשמרו הנופים המייחדים את שוודיה ובהם היערות והשממות ההרריות.

ערך מורחב – היסטוריה של שוודיה

ממצאים ארכאולוגיים מראים שהאזור שמהווה כעת את שוודיה יושב לראשונה עוד בתקופת האבן, כשהקרח שכיסה את פנים היבשת החל לסגת בעידן הקרח האחרון. המתיישבים הראשונים היו ככל הנראה חברת ציידים-לקטים שהתקיימו בעיקר על אוכל מהים. הסברה כי בתקופת הברונזה היה האזור מיושב בצפיפות, נתמכת על ידי ממצאים ארכאולוגיים המאששים את קיומן של קהילות סחר גדולות.

במאות ה-9 וה-10 שגשגה התרבות הוויקינגית בשוודיה, זאת באמצעות המסחר והכיבושים הוויקינגיים לכיוון מזרח (רוסיה והים השחור). במאה ה-11 החלה הנצרות להשתרש באזור.

ב-1389 אוחדו שוודיה, נורווגיה ודנמרק תחת מלך אחד, איחוד זה נודע בשם: איחוד קאלמאר (Kalmar). איחוד קאלמאר היה איחוד אישי ולא איחוד פוליטי. במהלך המאה ה-15 התנגדה שוודיה לניסיונות לרכז את השלטון תחת שלטונו של מלך דני, התנגדות שהגיעה עד כדי מרד חמוש. שוודיה פרשה בסופו של דבר מהאיחוד ב-1521 כשגוסטב אריקסון ואסה מרד במלך הדני, והכתיר עצמו למלך ב-1523, ובכך הפריד מחדש את בית המלוכה השוודי מבית המלוכה הדני. באותו זמן אף הגיעה הרפורמציה לשוודיה. הביבליה תורגמה לשוודית בתקופה בעקבות תרגומה לגרמנית. תרגום זה, הידוע בתור ה"ביביליה של גוסטב ואזה" הפך את השוודית לשפת הכתיבה המקובלת (קודם לכן הייתה זו לטינית) ויצר שפת כתיבה תקנית.

במהלך המאה ה-17 גדלה שוודיה והייתה לאחד הכוחות המשמעותיים ביותר באירופה של התקופה, הודות להשתתפותה במלחמת שלושים השנים, תחת הנהגת המלך גוסטבוס אדולפוס. היא השתלטה על שטחים רבים שקודם לכן היו בשליטת האיחוד הפולני-ליטאי ובשלב מסוים שלטה על כמחצית מהמדינות שהרכיבו את הקיסרות הרומית הקדושה. מעמד זה התערער והתפוגג במהלך המאה ה-18, כשהאימפריה הרוסית הרחיבה את אחיזתה בצפון אירופה במלחמה הצפונית הגדולה. כוחה של שוודיה המשיך להתערער עם כיבוש פינלנד על ידי אלכסנדר הראשון קיסר רוסיה ב-1809 וצירופה לאימפריה הרוסית כדוכסות גדולה. לחולשה זו נלווה גם מרד אצילים שהתרחש במדינה והוביל לקיצוץ ניכר בסמכויות המלך, כינון חוקה וחלוקת הסמכות לחקיקה בין המלך לבין הפרלמנט, הריקסדאג (Riksdag).

שוודיה^[ב] היא המדינה הנהנית מתקופת השלום הארוכה בהיסטוריה. המלחמה האחרונה שבה הייתה שוודיה מעורבת היא המערכה נגד דנמרק (חלק מהמלחמות הנפוליאוניות) ב-1814, שבה שוודיה כבשה את נורווגיה מדנמרק. נורווגיה הכריזה עצמאות בשנת 1905, בשקט יחסי, פרט לכמה מחלוקות שוליות. שוודיה נותרה נייטרלית במלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה (במלחמת החורף שוודיה התירה למתנדבים לעזור לפינלנד, אך שמרה על נייטרליות פורמלית). גם במהלך המלחמה הקרה התמידה שוודיה במדיניות זו, ואף כיום היא שייכת למעט בריתות או ארגונים צבאיים בינלאומיים.

ב-19 בנובמבר 1946 הצטרפה שוודיה לאו"ם כחברה ה-54. ב-1995 היא הצטרפה לאיחוד האירופי. שוודיה לא הייתה חברה בנאט"ו, אך ב-2022 החלה בהליך הצטרפות לארגון וזאת לאחר מאות שנים של נייטרליות.^[7] החל ממרץ 2024, שוודיה היא חברה רשמית בנאט"ו.

שוודיה נהנית ברובה מאקלים ממוזג המאופיין בארבע עונות שנה מובחנות, וזאת על אף מיקומה הצפוני, זאת בעיקר עקב השפעת זרם הגולף. בהרי צפון שוודיה שורר אקלים תת-ארקטי.

בשל מיקומה הצפוני, מספר שעות האור בחורף ובקיץ משתנה באופן משמעותי. בסטוקהולם הבירה, לדוגמה, השמש זורחת ל-6 שעות בלבד בחורף אך בקיץ השמש זורחת ליותר מ-18 שעות (ואין חושך מוחלט אפילו באמצע הלילה).

בצפון הרחוק של המדינה, מצפון לחוג הארקטי, השמש עשויה לא לשקוע כלל במשך תקופה ארוכה בחודשי הקיץ. בחורף השמש עשויה לא לזרוח במשך תקופה ארוכה, אך עדיין ישנן מספר שעות דמדומים מדי יום.

ממזרח לשוודיה נמצאים הים הבלטי והמפרץ הבוטני, שמספקים קו חוף נרחב ומסייעים לרכך את האקלים. בפנים הארץ יש מקורות מים רבים – בשוודיה למעלה מ-100,000 אגמים. ממערב למדינה משתרעת שרשרת הרי סקאנדרנה, "ההרים הסקנדינביים", שמפרידה בין נורווגיה לשוודיה. הפסגה הגבוהה ביותר בשוודיה היא קבנקייסה שבצפון הרחוק, גובהה הוא 2,104 מטר מעל פני הים, והיא מכוסה קרח-עד.

החלק הדרומי של שוודיה הוא האזור החקלאי העיקרי של הארץ. את רובה של הארץ מכסים יערות עצי מחט, ובהם משוטט מספר רב של איילים. צפיפות האוכלוסין בדרום המדינה גדולה בהרבה מבצפונה. עיקר ההתיישבות מתרכז באזור ארסונד (Öresund) שלאורך החוף הדרום-מערבי, בין הערים גטבורג ומאלמה; ובעמק אגם מלארן (Mälaren) שבליבו הבירה סטוקהולם. בלפלנד השוודית חי אחוז אחד מהאוכלוסייה.

בעלי החיים המצויים בטבע בשוודיה הם: אייל קורא (מוס), בונה, זאב, דוב חום, שועל ארקטי, גרגרן, שונר, חזיר בר, לוטרה. את היסוד לחקר אודותיהם הניח חוקר הטבע השוודי המפורסם, קארולוס ליניאוס.

גוטלנד (Gotland) הוא האי הגדול ביותר בשוודיה ובים הבלטי, שטחו 3,166 קמ"ר ובו, יותר מבכל מקום אחר, נשתמרו רבות מהעדויות של מורשת הוויקינגים. האי אֶלנד (Öland) הוא האי השני בשטחו בשוודיה, שטחו 1,342 קמ"ר. איי אולנד (Åland) השתייכו בעבר לממלכת שוודיה, כעת בפינלנד עם אוטונומיה.

שוודיה בעלת משאבי טבע כגון: מחצבי ברזל, עצים ומים – המאפשרים לה לייצר אנרגיה הידרו־אלקטרית – ומרבצי זהב. ^[8]

בתחילת 2023 פורסם על חשיפתו של משאב טבע בצורת מרבץ של למעלה ממיליון טון יסודות נדירים (rare earth elements) בצפון הארקטי. ^[9]

ערכים מורחבים – דמוגרפיה של שוודיה, שוודים

אוכלוסיית הממלכה מונה מעל 10 מיליון איש^[ג] (נכון לאוגוסט 2019) וגידולה עומד על 0.02% לשנה. מבין מדינות העולם, שוודיה נמנית עם אלו שבהן תוחלת החיים הגבוהה ביותר (דומה לזו של ישראל). תוחלת החיים עומדת על 82.72.^[11] 83 שנים לנשים ו-79 לגברים. שיעור הילודה הוא 1.67 צאצאים בממוצע לאישה.

הרוב האתני בשוודיה הם השוודים, עם סקנדינבי, אשר מונים 86.7 אחוז מהאוכלוסייה. המיעוט האתני הגדול ביותר הוא הפיני-שוודי, בני הדור הראשון והשני למהגרים פינים. מספרם הוא כחצי מיליון ורבים מהם חיים ליד הגבול עם פינלנד או באזורים האורבניים הצפופים של דרום-מרכז המדינה. בצפון המדינה מתגוררת קהילה של כ-14,600 סאמים.

המהגרים משולבים ברובם היטב בחברה השוודית. 11 מ-349 חברי הפרלמנט השוודי הם ממוצא לא-אירופאי. מזכ"ל המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בעבר היה ממוצא טורקי. לצד שוודים-פינים, שביניהם גם צאצאים לפליטי מלחמת העולם השנייה, את קבוצות המיעוט הגדולות מרכיבים פליטים ממדינות יוגוסלביה השונות, מאיראן, מלבנון ומכורדיסטן. למעלה מ-100,000 אשורים מתגוררים בשוודיה, קרוב למחציתם במחוז סטוקהולם. נכון ל-2020, כ-19.7% מהאוכלוסייה השוודית ממוצא לא-שוודי^[ד], מתוכם כ-6.5% הם ממוצא לא-אירופי^{[דרוש מקור]}.

נכון ל-2022, קבוצות המהגרים הגדולות בשוודיה הן מהמדינות^[12]:

• סוריה (197,799)
• עיראק (146,831)
• פינלנד (133,083)
• פולין (98,387)
• איראן (85,488)
• סומליה (69,477)
• יוגוסלביה לשעבר (61,554)
• בוסניה והרצגובינה (60,265)
• אפגניסטן (65,662)
• טורקיה (55,954)

כ-56.4% מתושבי שוודיה חברים בכנסייה השוודית (Svenska Kyrkan), כנסייה נוצרית לותרנית שהופרדה מהמדינה בשנת 2000. כ-1.3% אורתודוקסים ו-1.2% קתולים. כ-8.1% הם מוסלמים.^[13] ל-28.4% אין דת.

השוודית הוכרה כשפה הרשמית ב'חוק השפה' שנכנס לתוקפו ביולי 2009, עד אז הייתה השוודית השפה הרשמית דה פקטו, אך ללא מעמד חוקי. בנוסף, עשר שנים קודם לכך הכירה שוודיה בחמש שפות של חמשת המיעוטים הגדולים במדינה כשפות בעלות מעמד רשמי: פינית, סאמי, רומאני (שפת הצוענים), מאנקיאלי (שפתם של הפינים שהתיישבו ברמות הצפוניות) ואף יידיש.

הערים הגדולות של שוודיה אומדן רשמי מתאריך 31 בדצמבר 2021[אוכלוסין 1]
^ SWEDEN: Major Municipalities
	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה
סטוקהולם גטבורג
	1	סטוקהולם	סטוקהולם	978,770	11	אומאו	וסטרבוטן	130,997	מאלמה אופסלה
	2	גטבורג	וסטרה ייטלנד	587,549	12	לונד	סקונה	127,376
	3	מאלמה	סקונה	351,749	13	בורוס	וסטרה ייטלנד	114,091
	4	אופסלה	אופסלה	237,596	14	הודיניה	סטוקהולם	113,951
	5	לינשפין	אסטרייטלנד	165,527	15	נקה	סטוקהולם	108,234
	6	ארברו	ארברו	156,987	16	אסקילסטונה	סדרמנלנד	107,593
	7	וסטרוס	וסטמנלנד	156,838	17	האלמסטד	הלנד	104,573
	8	הלסינגבורג	סקונה	150,109	18	יבלה	יבלבורג	103,136
	9	נורשפין	אסטרייטלנד	144,458	19	סדרטליה	סטוקהולם	101,209
	10	ינשפין	ינשפין	143,579	20	סונדסוואל	וסטרנורלנד	99,383

ערך מורחב – יהדות שוודיה

יהדות שוודיה היא הגדולה מבין ארבע הקהילות היהודיות בסקנדינביה. אין עדויות לישיבתם של יהודים בשוודיה בימי הביניים, אך ישנו סיכוי נמוך שאכן התגוררו בה יהודים מעטים. בשנת 1779, בעקבות רפורמות שאותן ביצע המלך, הורשו היהודים לשבת בסטוקהולם, בגטבורג ובנורשפין.

בשנת 1870 קיבלו יהודי שוודיה זכויות אזרח מלאות, ובאותה שנה נחנך בית הכנסת הראשון בבירה.

לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה ולפני תחילת השואה לא גילתה שוודיה אהדה רבה לאלפי הפליטים היהודים שניסו להיכנס אליה, ואף אסרה על רובם לעשות כן, אך עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, במהלכה ולאחריה שינתה את גישתה. מיהדות גרמניה נקלטו בשוודיה כ-3,000 יהודים ועוד כ-1,000 זכו בה למקלט זמני. שוודיה קלטה כ-900 מיהודי נורווגיה וכ-8,000 מיהודי דנמרק. בין הפעילים הידועים להצלת יהודים אשר השתמשו במעמדה הנייטרלי של המדינה היו ראול ולנברג בהונגריה ובמידה מסוימת גם הרוזן פולקה ברנדוט (אם כי פועלו שנוי במחלוקת).

לאחר המלחמה פתחה שוודיה את שעריה במידת-מה וחלק משארית הפליטה מפולין ומגרמניה היגר אליה.

בראשית המאה ה-21 חיו בשוודיה כ-18,000 יהודים, ביניהם חלק שהגיעו מפולין לאחר 1968 ומברית המועצות לאחר פירוקה בסוף המאה ה-20.

היידיש מוכרת כ"שפת מיעוטים היסטורית" בשוודיה, מעמד שמקנה לה זכויות שימור מסוימות. ההערכה היא כי לשפה יש כ-3,000 דוברים מקרב הקהילה האשכנזית הוותיקה. ב"עמותת תרבות היידיש בשוודיה" (Sällskapet för Jiddisch och Jiddischkultur i Sverige)^[14] מעל 200 חברים, שלוקחים חלק בפעילויות למען השפה.

ביוזמת ממשלת שוודיה הוקמה באוניברסיטת לונד (Lund) תוכנית ללימודי יידיש. בעיר לונד, נמצאים גם משרדי הוצאת הספרים Olniansky Tekst המוציאה לאור ספרי ילדים בתרגום ליידיש.^[15]

בחודש פברואר 2020 יצא לאור תרגום הספר הראשון בסדרה הארי פוטר, ביידיש. ^[16]

שוודיה הייתה במשך כמעט אלף שנה מונרכיה, כשתחום האוצר נמצא באופן מסורתי תחת שליטת הפרלמנט. ב-1866 יישמה שוודיה שיטה פרלמנטרית המורכבת משני בתים. הבית הראשון קרוי פרשטה קמרן (Första Kammaren) ונציגיו נבחרים על ידי חברי מועצה מקומיים. הבית השני הוא אנדרה קמרן (Andra Kammaren) ונציגיו נבחרים באופן ישיר.

סמכויות ביצועיות נחלקו בין המלך לבין מועצת היועצים שלו עד לשנת 1680, בה הפך שלטון המלך לאבסולוטי. כתגובה למלחמה הצפונית הגדולה, הונהגה החל מ-1719 מערכת פרלמנטרית שהתנהלה בשלושה סגנונות שונים של מלוכה חוקתית (1772, 1789 ו-1809).

הפרלמנטריזם הופעל מחדש ב-1917 כשהמלך גוסטב החמישי, לאחר עשורים של מאבק, אישר את זכות המפלגה בעלת המושבים הרבים ביותר בפרלמנט להקים ממשלה. רפורמה זאת לוותה על ידי חוק ההצבעה הכללית השווה, שהופעל החל מ-1918–1921. הפרלמנטריזם נתמך על ידי יורשו של המלך, גוסטב אדולף השישי, עד שחוקה חדשה בשנת 1975 ביטלה את שארית כוחו הפוליטי של המלך. באופן רשמי נותר המלך על כסאו, אולם תפקידו הפך סמלי וטקסי בעיקרו.

חוקת שוודיה קובעת לגבי סדר הירושה כי את כס המלך יירש המבוגר שבילדיו, בלי קשר למינו. שוודיה הייתה המונרכיה הראשונה שחוקקה זאת ב-1980 ובעקבותיה הלכו רוב המונרכיות של צפון מערב אירופה. כך, נכון ל-2019 יורשת העצר היא הנסיכה ויקטוריה, אף על פי שיש למלך גם בן.

המדיניות הפוליטית-כלכלית-חברתית בשוודיה היא לרוב סוציאל-דמוקרטית, כשהשמאל משחק תפקיד פוליטי דומיננטי החל מ-1917. הסוציאל-דמוקרטיה השפיעה באופן כה נרחב על החברה והשלטון בשוודיה עד כי לרוב מתוארת השפעה זאת כהגמוניה. "מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית של שוודיה" שלטה בקבינט, במשך 90 שנים, 2022–1932, כמעט ללא הפסקה. בתוכן היו רק 17 שנות ימין: מספר חודשים ב-1936, בין השנים 1976–1982, בין 1991–1994 ובין 2006–2014. התמיכה המסורתית בסוציאל-דמוקרטים החלה מתערערת לאחר ההאטה הכלכלית במדינה בשנות השבעים, שיצרה לראשונה עימות בין המדיניות החברתית למדיניות הכלכלית, והחריפה עוד יותר עם רצח ראש הממשלה אולוף פלמה ב-1986. ב-2006 וב-2010 הייתה שוב המפלגה הסוציאל-דמוקרטית לאופוזיציה כשלראשות הממשלה נבחר פרדריק ריינפלדט, מטעם המפלגה השמרנית. ב-2014 חזרה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית לשלטון.

ב-1971 הפכה השיטה הפרלמנטרית בשוודיה למורכבת מפרלמנט אחד בלבד, הריקסדאג (Riksdag). לפי החוקה השוודית, הריקסדאג, בן 349 החברים, הוא הסמכות העליונה בשוודיה. בסמכותו אף לשנות את החוקה, וחוקיו אינם כפופים לשום פיקוח. חקיקה יכולה להיות יזומה הן על ידי חברי הקבינט הממשלתי, והן על ידי חברי הפרלמנט. אולם לשם שינוי סעיפים בחוקה דרוש לפרלמנט רוב גדול, וכן הצבעה חוזרת על השינוי לאחר הבחירות הבאות. חברי הריקסדאג נבחרים על פי שיטת בחירה של ייצוג יחסי לכהונה בת 4 שנים.

כיום (נובמבר 2021 – ואילך) הממשלה אינה הרוב בפרלמנט. ישנם רק 100 מושבים לממשלה של הסוציאל-דמוקרטים, בעוד שלאופוזיציה 173 מושבים.

מערכת המשפט השוודית מחולקת לבתי משפט בעלי סמכות משפטית בנושאים פליליים ואזרחיים, ולבתי משפט מיוחדים בעלי סמכות לטיפול בהתדיינות המשפטית שבין הציבור לבין הממשלה, המדינה או הרשות המוניציפלית. מערכת בתי המשפט מחולקת לבתי משפט מקומיים, מחוזיים ובית משפט עליון.

ערך מורחב – הכוחות המזוינים של שוודיה

שוודיה, שמרה על נטרליות למשך 200 שנים. אך לנוכח פלישת רוסיה לאוקראינה, הגישה, יחד עם פינלנד, באפריל 2022, בקשת חברות בנאט"ו. זאת לאחר היסטוריה ארוכה של יחסים עם הארגון. היא נרשמה כחברה בברית, במרץ 2024.

.

ערך מורחב – כלכלת שוודיה

כינון מדיניות כלכלית ליברלית החל משנת 1870 ועד 1930 הפך את שוודיה ממדינה חקלאית ענייה לאחת המדינות העשירות באירופה. למרות יחסי הקרבה והתלות עם גרמניה, שמרה שוודיה על נייטרליות בשתי מלחמות העולם, והפגיעה שספגה במהלכן הייתה מצומצמת יחסית. לאחר מלחמת העולם השנייה כוננה שוודיה מדיניות סוציאל-דמוקרטית ומערכת רווחה ענפה במיוחד. שורת משברים כלכליים, החל בשנות השבעים, דרדרו את שוודיה מן המקום השלישי ברשימת המדינות העשירות בעולם למקום ה-23. כתגובה, שונתה המדיניות הכלכלית, במיוחד במאמץ להגמיש את שוק העבודה, לצמצם את מספר ההטבות לעובדים, ולהגביר את התחרותיות בשוק השוודי.

הכלכלה השוודית נשענת בעיקר על משאבי הטבע המצויים בשטחה (עץ, כוח הידרואלקטרי ומחצבי ברזל) וכן על הנדסה, היי-טק ותקשורת. הכלכלה השוודית מסתמכת רבות על יצוא. שותפות המסחר המרכזיות שלה הן ארצות הברית ומדינות המרחב הכלכלי האירופי (מדינות האיחוד האירופי ואפט"א) ובעיקר פינלנד, נורווגיה, דנמרק, גרמניה ובריטניה. שוודיה חברה באיחוד האירופי החל מ-1995, וקודם לכן הייתה חברה באפט"א. על אף חברותה באיחוד האירופי בחרה שוודיה שלא להחליף את המטבע שלה (קרונה שוודית) באירו.

מגזר ההנדסה אחראי ל-50 אחוז מהתוצר והיצוא התעשייתי. מקומה של החקלאות בכלכלת המדינה קטן יחסית, ומהווה רק שני אחוזים מהתמ"ג ומהמועסקים במשק. כשליש מהמגזר העסקי בשוודיה הוא בבעלות הממשלה, הביטוח הלאומי השוודי או קרנות הפנסיה הממלכתיות. המונופול הממשלתי על ממכר משקאות חריפים הוא חריג במיוחד בהשוואה למדינות אחרות.

ציבור העובדים בשוודיה הוא בעל עוצמה מיוחדת: 80 אחוז מכוח העבודה מאוגד באיגודים מקצועיים. בכל חברה שבה 25 עובדים או יותר, יש חובה למנות שני נציגי עובדים לדירקטוריון. בכל חברה בערבון מוגבל המעסיקה למעלה ממאה עובדים ישנה חובה למנות לפחות שליש מהדירקטוריון מבין נציגי האיגוד המקצועי.

שיעור האבטלה הרשמי בשוודיה הוא 6.3% אחוז, נכון לאפריל 2018. שיעור האבטלה של צעירים עד גיל 24 הוא 15.6% ובקרב בני 25 ומעלה – 5.1%. בקרב גברים שיעור האבטלה גבוה מעט מזה שבקרב נשים.^[17] בצירוף אלו שאינם לומדים בהיקף מלא ואינם מועסקים, מגיע שיעור האבטלה בפועל ל-14 אחוז ולשיא של קרוב ל-20 אחוז בחודשי הקיץ. שוויוניות התחלקות ההכנסות בשוודיה היא מהגבוהות בעולם.

ערך מורחב – תרבות שוודיה

כיתר שכנותיה הנורדיות, ספגה שוודיה את השפעות הנצרות מאוחר יחסית לארצות מערב אירופה, וחלק מכריע בתרבותה, העממית והלאומית כאחת, נשען עד היום על מקורותיה הפגניים, הכוללים מוטיבים של טבע והחיבור האנושי והקהילתי אליו.

השוודים מגלים גישה מסורתית כלפי סגנון חייהם ומגוריהם, ומעדיפים מגורים בבתים הצמודים אל הקרקע וקרובים למקורות המים הרבים, לאגמים ולנהרות. רוב האנשים חיים מאז ראשית המאה ה-20 בערים, אולם מקפידים להחזיק בית-קיץ באזורי הכפר, ליד אחד הנהרות והיערות, על פי רוב אלו הם צריפי עץ אדמדמים – המזוהים בכל העולם כ"בקתה שוודית".

צפיפות האוכלוסייה הנמוכה, והעובדה שהטבע השוודי הוא רחב-ידיים, הביאו להתפתחות של תרבות מחנאות וטיולים המקיפה את כל חלקי הארץ ובמיוחד את הצפון הבתולי ואת ארכיפלג האיים, כאשר בחודשי הקיץ זוהי צורת הבילוי המועדפת. זכות הגישה הציבורית מאפשרת לכל אדם, בכל מקום במדינה, להקים אוהל בכל שטח ובלבד שהשטח אינו פרטי, ולקטוף פרחים ופירות יער באין מפריע.

בחודשי החורף נוהגים השוודים להחליק על האגמים הקפואים או לאורך החוף. כמו כן פופולריים אתרי הסקי ברמות מערב-המרכז, הקרובות לגבול עם נורווגיה.

כדורגל והוקי קרח הם שני ענפי הספורט הנפוצים ביותר, ויותר ויותר בנות משתתפות בהם כיום.

החברה השוודית היא חילונית באופייה, אם כי עד המאה העשרים ואחת לותרניזם הייתה הדת הרשמית. שוודיה ניצבת בראש המדינות השוויוניות ביחסן לנכים, נשים, מיעוטי מגדר ומיעוטים אתניים באירופה ובעולם. החוק השוודי מאפשר השתתפות שווה בנטל המשפחתי בין הגבר והאישה. החינוך ניתן בחינם, והוא חובה למשך 9 שנים.

האוניברסיטאות המובילות והוותיקות הן אוניברסיטת אופסלה ואוניברסיטת לונד. מכון קרולינסקה הוא ממכוני המחקר הרפואי הידועים באירופה. וועדה מטעמו בוחרת את הזוכים בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.

השוודים מקיימים מספר נוהגים מסורתיים, בהם חליצת הנעליים כשהם מגיעים לבית של מישהו אחר, והשארתן בכניסה.

גם הפולקלור השוודי עדיין תופס מקום בחיים היומיום בשוודיה. לדוגמה הצבה של מכשפת מטבח במטבחים ודלתות הבית. כיתר העמים הנורדים רווחת האמונה בקיומם של טרולים, כמביאי מזל טוב או מזל רע, וגם ניתן לראות שוודים העונדים שרשרת, הפטיש מיולניר של תור. אמונה עממית נוספת גורפת כי אין לאכול ממתקים במהלך השבוע, ולכן יום שבת ידוע כיום אכילת הממתקים.

צורת תיאטרון קומי חובבני שנוצרה בשוודיה היא הספקס.

פרס נובל לספרות מוענק מדי שנה, החל משנת 1901. האקדמיה השוודית, שהוקמה ב-1786 בידי המלך גוסטב השלישי בהשראת האקדמיה הצרפתית, היא זו הקובעת את זהות מקבל הפרס שנחשב ליוקרתי בעולם הספרות. שמונה סופרים שוודים קיבלו את הפרס.

בין סופרי הילדים הידועים בעולם נמנים אסטריד לינדגרן שסדרת ספריה על בילבי תורגמה לשפות רבות ועל שמה פרס בינלאומי לספרות ילדים. סלמה לגרלף הייתה סופרת שוודית והאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל לספרות שכתבה לילדים ומבוגרים. ספרה הידוע הוא מסע הפלאים של נילס הולגרסון. במאה העשרים ואחת נודעו סופרי המתח הנינג מנקל וסטיג לרסון. יוהאן אוגוסט סטרינדברג נחשב לאחד הסופרים השוודים המרכזיים ואחד מאבות התיאטרון המודרני. עבודותיו משתייכות לשני זרמים עיקריים באומנות: נטורליזם ואקספרסיוניזם.

אמנים שוודים רבים זכו להצלחה חוצת יבשות, בהם הידועים הם הבמאי אינגמר ברגמן, להקת אבבא, שתקליטיה נמכרו בלמעלה מ-300 מיליון עותקים, ולהקת רוקסט. בעשור השני של המאה העשרים ואחת שוודים ידועים בתרבות הפופולרית בעולם היו הדיג'יי אביצ'י ואושיית יוטיוב פיודיפאי.

המטבח השוודי עושה שימוש רב בחומרי הגלם הטבעיים הרבים המצויים בארץ, בחופיה ובמקורות המים שלה, והמנות המסורתיות שלו אהובות מאוד בממלכה. אלה כוללות את דג ההרינג; כדורי בשר ברוטב עם ריבת פירות יער ותפוחי אדמה; נקניקיית פאלון מדלרנה; לחם שיפון וקרקרים – אותם נהוג לאכול עם גבינה קשה, ושימוש רב בשמיר. בצפון מכינים נקניק מיובש מבשר האייל. ב-"Fettisdagen", "יום שלישי השמן", היום שלפני יום רביעי של האפר, נהוג לאכול עוגות מתוקות בשם "סמלה" (Semla). ב־25 במרץ מונהג יום הוופל בשוודיה (בשוודית, våffeldagen) אשר נהוג לאכול ופל. בעבר היה ידוע בשם חג הבשורה. עונת ציד סרטן הנהרות נחגגת בסוף הקיץ במסיבת סרטן הנהרות, בה הוא נאכל מורתח במי מלח ומתובל בשמיר טרי.

גולת הכותרת של הקולינריה השוודית היא הסמרגוסבורד, סעודת מזנון עשירה הכוללת שלל מנות חמות וקרות, גבינות, דגים ובשרים סמרגוסבורד מוגש בעיקר בעונת החורף לאורך תקופת עונת חג המולד.

לצד ארוחת הצהריים מקובל לשתות חלב.

השוודים הם צרכנים נלהבים של משקאות כהילים. משקאות כהילים המכילים יותר מ-3.5% אלכוהול נמכרים בלעדית ברשת מכירת האלכוהול במדינה, סיסטם בולגט (Systembolaget (אנ')) הנמצאת בבעלות הממשלה והצריכה מעוגנת בחוקים נוקשים. סיסטם בולגט מהווה את אחד המונופולים הבודדים שנשארו בשוודיה לאחר תקופת ההפרטה הגדולה שנעשתה בשנות ה-90. משקאות מסורתיים הם מסוג ברנווין (Brännvin, "יין שרוף"), הקרוב לוודקה, ובאירועי חג נוהגים לשתות אותם כשנאפס (כוס קטנה של משקה מחוזק ולעיתים מתובל). אקווביט (Akvavit) הוא ברנווין עם תוספת קימל ושמיר. יין מתובל (Glögg) נפוץ בעיקר סביב חג המולד והשנה החדשה ונהוג להגישו חם.

חבלי שוודיה ומחוזותיה

ערך מורחב – חלוקה מנהלית של שוודיה

שני סוגי חלוקה פנימית מתקיימים בשוודיה במקביל: האחד מסורתי ("ארצות וחבלים") והשני, פוליטי-מנהלי ("מחוזות וקומינר").

את שוודיה מרכיבים 21 מחוזות מנהליים (בסוגריים – האות המייצגת את המחוז):

כל מחוז (Län) מחולק למספר רשויות מקומיות, או בשמן קומינר (Kommuner).

חלוקה אחרת, נטולת משמעות מנהלית, היא החלוקה הגאוגרפית-היסטורית לארבע "ארצות": נורלנד ("ארץ הצפון"), סביאלנד ("ארץ סביאה" – שוודיה ההיסטורית), יטאלנד ("ארץ הגוטים") וסקונהלנד ("ארץ סקונה"). אלו נחלקות ל-25 פרובינציות, או בתרגום מדויק יותר חבלי-ארץ (Landskap). חלוקה זו אינה חופפת למחוזות, כך למשל שטחו של מחוז יבלבורג חצוי בין חבל דלארנה שבסביאלנד והחבלים יסטריקלנד והלסינגלנד שבנורלנד. לחלוקה זו כאמור אין משמעות אדמיניסטרטיבית, כי אם תרבותית, ואף אין הסכמה מלאה על הגבולות בחלוקה זו.

ערך מורחב – יחסי ישראל–שוודיה

בין מדינת ישראל ושוודיה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים. כמו כן, שתי המדינות מקיימות שיתוף פעולה נרחב בנושאים שונים, בין היתר בתחומי תיירות, מסחר ותרבות. לישראל יש שגרירות רשמית בסטוקהולם, ואילו לשוודיה שגרירות רשמית בתל אביב.

• המונרכיה השוודית
• חוק השמות השוודי
• לוח השנה השוודי
• האם סוואה

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: שוודיה
דיווחים בוויקיחדשות: תגית:שבדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: שוודיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שוודיה

• אתר האינטרנט הרשמי של שוודיה (באנגלית)
• שבדיה, דף שער בספרייה הלאומית

• שוודיה, ברשת החברתית פייסבוק
• שוודיה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• שוודיה, ביישום טלגרם
• שוודיה, ברשת החברתית אינסטגרם
• שוודיה, ברשת החברתית VK
• שוודיה, סרטונים בערוץ היוטיוב
• שוודיה – מדריך תיירותי מקיף וסקירה תרבותית, גאוגרפית והיסטורית, אתר ynet
• ממשלת שוודיה – האתר הרשמי
• מידע פוליטי-חברתי על שוודיה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
• רותם סלע, דוח מיוחד: "שוודיה זנחה את מודל הביטחון הסוציאלי", באתר nrg‏, 19 בספטמבר 2012
• המסע המופלא של איבן ומגדלנה משוודיה לישראל באתר כנס מדיה
• דניאל צ'צ'יק ודיויד סטברו, תמונות אחרונות משוודיה, לפני שיורד החושך, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2017
• יוני סנדרוביץ, נורבגיה עוינת את ישראל – זה הזמן לגלות את היופי האינסופי של השכנה שתומכת בנו, באתר ynet, 1 במרץ 2024
• שוודיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

שוודיה – תבניות ניווט

מחוזות שוודיה נורלנד אופסלה, דלרנה, וסטרבוטן, וסטרנורלנד, יבלבורג, ימטלנד, נורבוטן סביאלנד סטוקהולם, אופסלה, ארברו, דלרנה, וסטמנלנד, וסטרה ייטלנד, ורמלנד, יבלבורג, ימטלנד, סדרמנלנד, אסטרייטלנד יטאלנד גוטלנד, וסטרַה יֶיטלנד, ינשפין, קאלמאר, קרונוברי, אסטרייטלנד סקונהלנד בלקיניה, הלנד, סקונה מדינות אירופה מדינות ריבוניות אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן 1 • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה 2 • בולגריה • בלגיה • בלארוס • בוסניה והרצגובינה • גאורגיה 1 • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • הרפובליקה הצ'כית • ותיקן • טורקיה 1 • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונקו • מונטנגרו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צרפת • קזחסטן 1 • קפריסין 2 • קרואטיה • רומניה • רוסיה 1 • שוודיה • שווייץ חבלי ארץ "לא מוכרים" אבחזיה • דרום אוסטיה • טרנסניסטריה • קוסובו • צפון קפריסין 2 שטחים תלויים אולנד • אקרוטירי ודקליה 2 • איי פארו • גיברלטר • גגאוזיה • גרנזי • יאן מאיין • ג'רזי • האי מאן • סבאלברד הערות 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2 מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות. מדינות האיחוד האירופי מדינות מייסדות איטליה • בלגיה • גרמניה[1] • הולנד • לוקסמבורג • צרפת מדינות נוספות אוסטריה • אירלנד • אסטוניה • בולגריה • דנמרק • הונגריה • יוון • לטביה • ליטא • מלטה • סלובניה • סלובקיה • ספרד • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • קפריסין • קרואטיה • רומניה • שוודיה פרשו מהאיחוד לאחר חברות בו הממלכה המאוחדת מועמדות להצטרפות אלבניה • טורקיה • מונטנגרו • מקדוניה הצפונית • סרביה [1] המדינה המייסדת הייתה גרמניה המערבית. גרמניה המזרחית צורפה בעקבות איחוד המדינות בשנת 1990. המועצה הנורדית מדינות איסלנד איסלנד • דנמרק דנמרק • נורווגיה נורווגיה • פינלנד פינלנד • שוודיה שוודיה שטחים אוטונומיים אולנד אולנד • איי פארו איי פארו • גרינלנד גרינלנד הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי אוסטריה • אוסטרליה • איטליה • איסלנד • אירלנד • אסטוניה • ארצות הברית • בלגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • טורקיה • יוון • יפן • ישראל • לטביה • ליטא • לוקסמבורג • מקסיקו • נורווגיה • ניו זילנד • סלובניה • סלובקיה • ספרד • פולין • פורטוגל • פינלנד • צרפת • צ'ילה • צ'כיה • קולומביה • קוסטה ריקה • קוריאה הדרומית • קנדה • שוודיה • שווייץ

מונרכיות
ממלכות	אוסטרליה • איי בהאמה • איי שלמה • אנטיגואה וברבודה • אסוואטיני • בהוטן • בחריין • בלגיה • בליז • ג'מייקה • גרנדה • דנמרק • הולנד • הממלכה המאוחדת • טובאלו • טונגה • ירדן • לסוטו • מלזיה1 (נגרי סמבילן • פרליס) • מרוקו • נורווגיה • ניו זילנד • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • ספרד • ערב הסעודית • פפואה גינאה החדשה • קמבודיה • קנדה • שוודיה • תאילנד
מונרכיות נבחרות	איחוד האמירויות הערביות • מלזיה • קריית הוותיקן
נסיכויות	אנדורה • הממלכה המאוחדת (ויילס) • ליכטנשטיין • מונקו • ספרד (אסטוריאס)
סולטנויות	אינדונזיה (יוגיאקרטה) • ברוניי • מלזיה1 (ג'והור • טרנגנו • סלנגור • פהנג • פרק • קדה • קלנטן) • עומאן
קיסרויות	יפן
אמירויות	איחוד האמירויות הערביות1 (אבו דאבי • אום אל-קיוין • דובאי • עג'מאן • פוג'יירה • ראס אל-ח'ימה • שארג'ה) • כווית • קטר
דוכסויות גדולות	לוקסמבורג
1 חלק ממונרכיה פדרטיבית