שיזף
 שיזף | |
|---|---|
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | ורדנאים |
| משפחה: | אשחריים |
| סוג: | שיזף |
| שם מדעי | |
 Ziziphusמילר, 1754 | |
שיזף (שם מדעי: Ziziphus) הוא סוג במשפחת האשחריים המונה כ-69 מינים של עצים ושיחים טרופים וסובטרופיים של העולם הישן והחדש באוסטרליה, אסיה, אירופה, אמריקה הצפונית ואפריקה[1][2]. מהם 3 גדלים בר בישראל: שיזף מצוי, שיזף השיח ושיזף שעיר הנדיר ובסכנת הכחדה[3]. שיזף תרבותי (Ziziphus jujuba) הוא עץ פרי שמוצאו במזרח אסיה והועבר כעץ פרי למזרח התיכון, למזרח אירופה ולאפריקה[4]. כל מיני השיזף הם צמחים מוגנים בישראל[5]. מאפייניו העיקריים של הסוג הם: עלים מסורגים, רחבים, משוננים או תמימים; הלוואים שלהם קוצניים, נוקשים וחדים והפרי בית גלעין. בישראל המינים ניכרים מיד בענפים זיגזגיים וקוצניים.
שמות ואזכורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
השם "שיזף" ניתן למין המכונה כיום שיזף תרבותי (Ziziphus vulgaris, Ziziphus jujuba) במילון "ילקוט הצמחים" (הערה 681) משנת 1930, על סמך האזכור במשנה: "והשיזפין והרימין אף על פי שדומין זה לזה" (מסכת כלאים, פרק ד', משנה ד'). השם אושרר וניתן לסוג במילון "צמחי ארץ ישראל – שמות המשפחות והסוגים" משנת 1946 בסעיף 981.
השם המדעי של הסוג הוא כנראה גלגול השם העברי. התואר המדעי בלטינית של המין spina-christi שפירושו "קוצי המשיח", הוא במסורת הנוצרית האומרת כי מעץ זה הוכן כתר הקוצים לראשו של ישו בעת שנצלב. שמו העממי באנגלית הוא Christ’s thorn[6].
הסוג שיזף נקרא בערבית סדריה או נבוק וגם דום, ומכאן כינויו העברי של העץ - עץ הדומים.
לדעת רבי סעדיה גאון "נעצוץ" הנזכר פעמיים בישעיהו "תחת הנעוץ יעלה ברוש..." (ישעיהו, נ"ה, י"ג) הוא "סִידֶר" (سدر), וזה עולה בקנה אחד עם תיאור ה"נעצוצים" במקרא כעצים גדולים שניתן לחנות בצילם (ישעיהו, ז', י"ט). אבן ג'נאח הציע פרשנות למילה צאלים המופיע באיוב, מ', כ"א לעץ השיזף המצוי משום שהשם "צ'אל" () הוא אחד משמותיו הערביים של שיזף מצוי. צמחים נוספים שהוזכרו במקרא זוהו עם שיזף מצוי כמו הסנה האטד, אבל פירושים אילו אין יסוד או אין להם מסורת זיהוי אחידה[7].
נחל דוד שבשמורת עין גדי נקרא בערבית גם 'ואדי סידר' ובשמו מנציח את עץ השיזף.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עצים או שיחים ירוקי-עד או נשירים.
הענפים הצעירים בדרך כלל זיגזגיים.
העלים מסורגים, פשוטים, קירחים או שעירים ונישאים על פטוטרת; הטרף עם 3 עד 5 עורקים בולטים היוצאים מן הבסיס. שפת העלה תמימה או משוננת קלות עד משוננת כמשור (השיניים מחודדות ופונות כלפי קודקוד ולעיתים קרובות יש להן אסימטריות ניכרת בבסיס.
הלוואים קטנים ולעיתים קרובות קוצניים. הלוואים בכל מפרק הופכים בדרך כלל לעוקץ קצר או מעוקל, אלה שאינם הופכים לעוקץ נושרים במהרה. על קוצי השיזף ניתן לראות לעיתים בעלי חיים קטנים (חרקים, ציפורים או יונקים קטנים) משופדים עליהם. הדבר נעשה על ידי החנקן ומשמש את הזכרים כמעין "מזווה" שאליו יוכלו לחזור במועד מאוחר יותר. הסבר אחר לתופעה הוא שמדובר בדוגמה של עקרון ההכבדה אותו טבע הזואולוג אמוץ זהבי. נמצא כי פעמים רבות הטרף מאבד את ערכו כמזון ולכן ייתכן שמטרת השיפוד היא לפרסם את הזכר שיצר אותה ולהגדיל את סיכוייו להיבחר על ידי נקבת החנקן.[8]
התפרחות חיקיות מסיומות (תִּפְרַחַת מְסֻיֶּמֶת) או לעיתים רחוקות אמיריות, והן יושבות או בעלות עוקץ.
הפרחים דו-מיניים, נכונים, נישאים על עוקץ. המצעית דמוית חרוט הפוך (דמוית גביע).
הגביע בעל צינור קטן ומשתייר בפרי ו-5 עלי גביע שנושרים.
הכותרת בעלת 5 עלי כותרת (או חסרים, אבל לא באפריקה הטרופית) דמויי ברדס.
האבקנים 5, יוצאים מתחת לשוליו של הדיסקוס והם ארוכים מעלי הכותרת. הדיסקוס צופני, שטוח ומכסה את המצעית ומקיף את השחלה, שוליו מפורדים ובעלי 5 עד 10 אונות או לעיתים רחוקות תמים.
השחלה עילית ושקועה בדיסקוס ומעורה במצעית, והיא בת 2 מגורות לעיתים רחוקות 3 או 4; ביצית אחת בכל מגורה; לדעת אחרים השחלה תחתית או תחתית למחצה ויש אומרים שהיא שחלה תחתית מעת פתיחת הפקעית (ניצן הפרח) ועילית עם הבחלת הפרי.
עמוד השחלה מפוצל ל-2 אונות לעיתים רחוקות ל-3 או 4.
הפרי הוא בית גלעין עם ציפה בשרנית ועסיסית וגלעין מעוצה וחזק, בעל 2 מגורות קשות דופן שבכל אחת 2 זרעים ולעיתים רחוקות 1 או 4.
הזרעים עם קליפה מבריק ודקה.
תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
שיזף תרבותי בבנימינה -
נוף של שיזף מצוי בקריית שמונה -
עץ שיזף
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שיזף, באתר ITIS (באנגלית)
- שיזף, באתר NCBI (באנגלית)
- שיזף, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- שיזף, באתר Tropicos (באנגלית)
- שיזף, באתר GBIF (באנגלית)
- שיזף, באתר IPNI (באנגלית)
- שיזף, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מרכול ושמו שיזף, מאת יוסי בוכמן. מתוך: "טבע וארץ", חוברת 262, חשון תשנ"ד, נובמבר 1993
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ .Ziziphus Mill, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, 8-14-2022
- ^ .Ziziphus Mill, POWO plants of the World Online. Published on the Internet, 10-2023
- ^ שיזף שעיר, באתר פורטל הערכות הסיכון לטבע בישראל, 21-8-2023
- ^ שיזף תרבותי, באתר צמח השדה, 10-2023
- ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), ה'תשס"ה-2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־17 בדצמבר 2019), בספר החוקים הפתוח
- ^ Christ’s thorn, Encyclopedia Britannica, 9-2023
- ^ זוהר עמר, צמחי המקרא, ירושלים: הוצאת ראובן מס, 2012, עמ' 214, 257
- ^ אורי גורפיין, חנקן גדול, באתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר ובגינה
