שמואל שילה (שחקן)

שמואל שילה

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	18 בדצמבר 1929 לוצק, הרפובליקה הפולנית השנייה
פטירה	4 באוקטובר 2011 (בגיל 81) צאלים, ישראל
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	1951–2011 (כ־60 שנה)
פרופיל ב-IMDb

שמואל (שמוליק) שילה (1 בדצמבר 1929 – 4 באוקטובר 2011) היה שחקן ובמאי תיאטרון ישראלי, מייסד תיאטרון הנגב ומנהלו, זוכה פרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה.

שילה נולד בלוצק שבפולין למשפחה ציונית. היה חבר בתנועת בית"ר^[1]. באוגוסט 1942, בזמן מלחמת העולם השנייה, נרצחו שני הוריו, משפחתו המורחבת ורבים מתושבי עירו. שילה ברח והוסתר חודשים ספורים על ידי משפחה פולנית. בשובו לעיר הולדתו, חבר אל אחיו והשניים נלקחו למחנה עבודה שהוקם בעיר. בדצמבר עמד המחנה בפני חיסול, ובמרד שערכו יושביו נהרג אחיו. שילה עצמו חמק אל היערות והסתתר בקרב הפרטיזנים^[2].

בשנת 1944 שוחרר האזור על ידי הצבא האדום. שילה איתר את אחותו ויצא לאיטליה, שם שהה בבית עליית הנוער, בית שיזופולי, של "ילדי סלבינו". משם העפיל ביולי 1946 לארץ ישראל על אוניית המעפילים "כתריאל יפה". לאחר תקופת מאסר במחנות קפריסין, הצטרף במסגרת קבוצת ילדי סלבינו למשמר השרון בהדרכת ריבקה קלוץ^[3].

במלחמת העצמאות היה חבר הפלמ"ח והשתתף בקרבות על ירושלים. בתום המלחמה נמנה בין מייסדי קיבוץ צאלים, ושימש מזכיר הקיבוץ^[4]. בשנות ה-50 החל בלימודי משחק אצל פאני לוביץ', פיטר פריי, בנימין צמח והיי קיילוס, ומאוחר יותר סיים גם לימודי תיאטרון ומשחק באוניברסיטת תל אביב, אולם במשך כ-8 שנים נמנע מלעסוק בתיאטרון, מאחר שקיבוץ צאלים היה נתון בקשיים ושילה ביקש להתמקד בעבודתו בקיבוץ^[5].

בשנת 1967 החל שוב לעסוק בתיאטרון, כשביים בסדנת הנגב של "בימת הקיבוץ" (לימים תיאטרון הקיבוץ) את המחזה "מחכים לגודו" מאת סמואל בקט, בהשתתפות חברי קיבוצים בנגב^[6]. ההצגה זכתה להצלחה ועלתה ברחבי המדינה, ובשנת 1969 מונה כמנהל אמנותי של "בימת הקיבוץ"^[7]. בואתה שנה החלה "בימת הקיבוץ" לשתף פעולה באופן מסחרי עם תיאטרון "עידן" של מאיר ינאי^[8]. שילה החל לעסוק בתיאטרון במשרה מלאה, אך במקביל המשיך להיות חבר קיבוץ צאלים ולעבוד במשק^[5].

בשנת 1974 היה מראשוני צוות שחקני תיאטרון באר שבע^[9], ובשנת 1983 ייסד את תיאטרון הנגב ועמד בראשו כמנכ"ל וכמנהל אמנותי, עד לשנת 1997^[10]. בתיאטרון ביים שילה הצגות רבות, ובהן "רומיאו ויוליה" ו"טוביה החולב". בקולנוע השתתף בסרטים רבים: "נועה בת 17", "לא בת 17", "סיפור אינטימי", "ילדי סטלין", "אבא שחור לבן", "המרגל הישראלי בדמשק" (כשגילם את הרב נסים נדבו הכהן), "מניו יורק באהבה", "אסקימוסים בגליל", "מלכת הכיתה", "כפפות", "לא שם זין", "להב חצוי", "הערת שוליים", "שדות ירוקים" "החולמים", "הבוגד הקטן", ו"אביב".

בשנות ה-80 ניהל את בית הספר לאומנויות הבמה של סמינר הקיבוצים^[11].

בתוכנית הטלוויזיה לילדים "רחוב סומסום" (1983-1987) גילם את דמותו של "שמיל", ובסדרת הטלוויזיה "חטופים" מ-2010 שיחק בתפקיד יוסק'ה זך, אביו של אחד מחיילי צה"ל החוזר משהות של 17 שנים בשבי הסורי^[12].

בשנת 2007 פרסם את ספרו "סיפור אישי?" ובו קורותיו במלחמת העולם השנייה, ובשנת 2008 נאם בשם ניצולי השואה בטקס הממלכתי של יום הזיכרון לשואה ולגבורה ב"יד ושם", שם סיפר:

ילדי סלבינו הקימו שני קיבוצים בארץ: ראש הנקרה בצפון וצאלים בנגב. שרידי השואה היכו שורשים בכל הארץ. בנו בתים, הקימו משפחות: ילדים, נכדים ונינים. עבדו קשה בחקלאות, בבניין, בתעשייה, בצה"ל. רכשו השכלה גבוהה במדע, כלכלה, חינוך, ספרות, מוזיקה, תיאטרון. אנו אוהבים את ארץ ישראל ונאמנים לה ללא סייג. השיר "אנו באנו ארצה לבנות ולהבנות בה" אינו רק שיר - זו תמצית חיינו, אמת צרופה.

— ניצול השואה שמוליק שילה מדבר לדורות הבאים, סרטון בערוץ "של יד ושם,", באתר יוטיוב (אורך: 7:39), 1 ביוני 2008

בשנת 2010 ביקר עם בנו ועם צוות צילום במקומות בהם הסתתר ושרד בזמן השואה, במסגרת הסרט התיעודי "אם תישאר בחיים" שהוכן עבור ערוץ 10. הסרט הוקרן באפריל 2013. שילה, שנפטר קודם לכן, לא זכה לראותו^[13].

ב-4 באוקטובר 2011 נפטר שילה בגיל 81, לאחר שחלה במחלת הסרטן. הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים^[14].

הפרק העשירי בסדרה חטופים ("חלבה"), ששודר ב-10 בדצמבר 2012 הוקדש לזכרו של שילה, שגם השתתף בפרק. אולם המופעים של המועצה האזורית אשכול, שעבר שיפוץ נרחב במהלך 2012, נקרא עם פתיחתו המחודשת בנובמבר 2012 על שמו של שמואל שילה^[15]. בטקס יום השואה 2018 סיפרו את סיפורו.

סיפור הישרדותו בשואה מתואר בספרו "סיפור אישי?", בסרט התיעודי "אם תישאר בחיים" ובקצרה גם בספרים "מסע הילדים אל הארץ המובטחת" מאת אהרון מגד ו"החופש והבדידות" מאת אברהם אביאל.

שילה הוכתר פעמיים כשחקן השנה על ידי האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה והוא יקיר מועצה אזורית אשכול.

בספטמבר 1988 זכה בפרס "מנורת הכסף" על תפקידו בסרט "ילדי סטלין"^[16].

במאי 2010 הוענק לו פרס "קיפוד הזהב" על מפעל חיים, על תרומתו לתיאטרון הפרינג' בישראל^[17].

מדיה וקבצים בנושא שמואל שילה בוויקישיתוף

• שמואל שילה, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• שמואל שילה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• שמואל שילה, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• שמואל שילה, דף שער בספרייה הלאומית
• שמואל שילה, בארכיון הבימה
• סדרת ראיונות של שמוליק שילה ליהושע פדם בערוץ היוטיוב של עמותת "תולדות ישראל" לתיעוד דור תש"ח
• קורות חייו וקטעי וידאו בהשתתפותו בתוך תערוכת "בחרנו בחיים: תרומתם של ניצולי השואה למדינת ישראל", באתר יד ושם
• "תפילה זכה", סרטון באתר יוטיוב - שמוליק שילה בקטע מתוך סרטה של שרה ב"ק
• "אם תשאר בחיים", סרטון באתר יוטיוב - סרט תיעודי על חייו של שמוליק שילה
• מרב יודילוביץ', השחקן שמואל שילה הלך לעולמו בגיל 81, באתר ynet, 4 באוקטובר 2011