שמרטף
שמרטף, שומר טף או בייביסיטר (מאנגלית Babysitter) הוא אדם השומר על תינוק או ילד, על פי רוב תמורת תשלום כספי, בזמן שהוריו לא נמצאים כדי לטפל בו. בדרך כלל מדובר בשמירה קצרה, שהתשלום בגינה הוא לפי שעות שמירת הטף, למשל בעת שהורי הפעוט יוצאים לבלות. לשמירה קבועה של הפעוט מדי יום, כאשר הוריו יוצאים לעבודתם, משמש מטפל.
בקרב דוברי העברית המילה המקובלת ביותר היא "בייביסיטר", אך גם המילה "שמרטף" מקובלת. האקדמיה ללשון העברית לא מקבלת את המילה "שמרטף" והטיותיה בגלל בעיות בדקדוק ובהגייה, וגורסת שיש לומר "שומר טף".[1]
תפקידו של השמרטף הוא לדאוג לשלומו, ולעיתים גם לתעסוקתו, של הפעוט, שהוריו לא רוצים להשאירו ללא השגחה. כדי להיות שמרטף לא נדרשת הכשרה מקצועית פורמלית, אך נדרש ידע בסיסי בטיפול בפעוט, בהתאם לגילו: האכלה, חיתול וכדומה. השכר לרוב נמוך יחסית למקצועות אחרים העוסקים בעבודה עם ילדים, כמו מורים פרטיים והנחיית חוגים. עיסוק זה מושך בעיקר נוער, ולא רבים מתפרנסים ממנו לאורך זמן.
אף שהעסקה כשמרטף נעשית פעמים רבות על בסיס שעות, מתקיימים בדרך כלל יחסי עובד-מעביד בין שומר הטף למעסיקיו, על כל המשתמע מכך מבחינת הזכויות שמקנים דיני העבודה לעובד (ובפרט הזכות לשכר מינימום). ישנם בתי מלון המציעים שירותי שמירת טף לילדי משפחות השוהות במלון.
התפתחות חברתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקשרים הבין-אישיים הראשונים מתחילים בגיל הינקות במסגרת המשפחה.[2] דמויות מטפלות כמו שמרטף או או-פר יכולות להיות מקור שני לקשרים משמעותיים עם אנשים בוגרים עבור הילד[3] ובכך לוקחות חלק בתהליך ההתפתחות החברתית והחיברות שלו.
אמון
[עריכת קוד מקור | עריכה]השגחה על ילדים הוא עיסוק הדורש אמון רב בין שני הצדדים: אמון של ההורים בשמרטף כי יבצע את תפקידו כהלכה ולא יפגע בילד בעת שהם לבדם, ואמון של השמרטף במעסיק שלא ינצל את השהות האינטימית עם השמרטף, בבית או בעת הסעת השמרטף לביתו, לשם הטרדה מינית. עמד על כך שופט בית המשפט העליון, מישאל חשין, בפסק דין שבו כתב:
הורים לילדים קטנים היוצאים את ביתם לבילוי מבקשים כי שמרטפית תשגיח על ילדיהם, ונוהג מקובל הוא במקומותינו שאב המשפחה מחזיר את השמרטפית לביתה במכוניתו בשעה מאוחרת של הלילה (ולעתים אף מביא הוא אותה לביתו). השמרטפית, שהיא דרך-כלל נערה רכה בשנים, נתונה לחסדו של האיש המבוגר היושב לידה במכונית, וחובה היא המוטלת עלינו לדאוג לבריאותן ולשלמותן על הנערות הנמנות עם קהיליית השמרטפיות, שלא ייעשו מעשי אוון בגופן.
— ע"פ 4754/05 שלום חיון נ' מדינת ישראל, ניתן ב־12 בספטמבר 2005
מקרים לא מעטים של הפרת האמון הנדרש, מצד השמרטפים ומצד מעסיקיהם, נדונו בבתי המשפט בישראל.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רוביק רוזנטל, מה עושים עם המילה הזו? שימוש ומשמעות של מילים
- ^ Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon
- ^ Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association