שריל סטרייד
 | |
| לידה | 17 בספטמבר 1968 (בת 56) ספנגלר, ארצות הברית  |
|---|---|
| מדינה | ארצות הברית |
| מקום לימודים | אוניברסיטת סירקיוז, אוניברסיטת מינסוטה, McGregor High School |
| שפות היצירה | אנגלית |
| יצירות בולטות | Torch, Tiny Beautiful Things: Advice on Love and Life from Dear Sugar, WILD: מסע רגלי לגילוי עצמי |
| בן או בת זוג | Brian Lindstrom (אוגוסט 1999–?) |
| www | |
  | |
שריל סטרייד (באנגלית Cheryl Strayed; לבית ניילנד; נולדה ב-17 בספטמבר 1968) היא סופרת אמריקאית, מחברת ספרות תיעודית וסיפורת, מחזאית ויוצרת. מחברת ארבעה ספרים, עבודתה זוכת פרסי הכתיבה זכתה לפרסום נרחב ברחבי העולם, במגזינים ואנתולוגיות, ועל פי ספרה "Wild" צולם הסרט "הולכת רחוק". ספרה הראשון, הרומן "לפיד" (Torch), יצא לאור בהוצאת הספרים הוטון מיפלין הרקורט בפברואר 2006, וזכה לביקורות חיוביות.[1] "לפיד" זכה בפרס ה- "Great Lake Books Award" ונבחר בידי העיתון היומי The Oregonian כאחד מעשרת הספרים הטובים של 2000 אשר נכתבו על ידי סופרים ממערב האוקיינוס השקט.[2] באוקטובר 2012 יצאה הוצאה מחודשת לספר, בצירוף פרק מבוא מאת סטרייד.
ספרה השני של סטרייד, האוטוביוגרפיה Wild: From Lost to Found on the Pacific Crest Trail יצא לאור בארצות הברית על ידי אלפרד א. קנופף ב-20 במרץ 2012, ותורגם ל-30 שפות.[3] בשבוע בו הוא יצא לאור, הוא עלה ישירות למקום השביעי ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס בקטגוריית ספרות בכריכה קשה שאינה סיפורת. ביוני 2012, הכריזה אופרה וינפרי על Wild כעל הספר הנבחר הראשון ל-Oprah's Book Club 2.0 (מועדון הספרים המובחרים של אופרה וינפרי). ביולי הוא הגיע למקום הראשון ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס. במקום זה הוא נותר שבעה שבועות.[4] הגרסה הרכה של הספר Wild יצאה לאור על ידי הוצאת הספרים "וינטאג'" במרץ 2013, והספר נכלל ברשימת רבי המכר של ה"ניו-יורק טיימס במשך כ-126 שבועות. הספר גם היה רב מכר ברחבי העולם – בבריטניה, בגרמניה, באוסטרליה, בברזיל, בספרד, בפורטוגל ובדנמרק. Wild זכה בפרס דיסקברד של בארנס אנד נובל ובפרס "אורגון בוק אוורד". בדצמבר 2014 יצא לאקרנים הסרט "Wild" בכיכובה של ריס ויתרספון, שהתבסס על ספר זה.
ביולי 2012, יצא לאור ספרה השלישי של סטרייד: Tiny Beautiful Things: Advice on Love and Life from Dear Sugar על ידי הוצאת הספרים "וינטאג'". הוא נכנס למקום החמישי ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס בקטגוריית "ספרי עזרה עצמית" וגם הוא פורסם ותורגם ברחבי העולם. הספר מבוסס על טור עיצות שכתבה סטיוארד שלא למטרות רווח באתר "אתThe Rumpus" בשנים 2010–2012.
ספרה הרביעי של סטרייד, Brave Enough (אמיץ מספיק), יצא לאור בארצות הברית על ידי הוצאת הספרים קנופף ב-27 באוקטובר, וכשבוע לאחר מכן בבריטניה על ידי הוצאת הספרים "Atlantic Books". גם הוא נכנס לרשימת רבי המכר, ושהה במקום העשירי בקטגוריית ה"ייעוץ והעזרה עצמית".
שנות חייה המוקדמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]סטרייד נולדה בספאנגלר שבפנסילבניה, בתו של ברברה אן "בובי" (1945-1991) ורונלד נילאנד. בגיל שש היא עברה עם משפחתה לחסקה, מינסוטה. הוריה התגרשו זמן קצר לאחר מכן. בגיל 13, היא עברה יחד עם אמה, אביה החורג גלן למברכט, יחד עם שני אחיה, קרן וליף, למחוז הכפרי אייטקין (Aitkin), בו הם גרו בבית שבנו בעצמם על 40 דונם. בבית לא היה חשמל או מים זורמים במשך מספר שנים. צנרת הותקנה בו רק לאחר מעברה של סטרייד לקולג'. בתקופה מאוחרת יותר, סטרייד חידשה קשריה עם אחותה למחצה מצד אביה.[5]
ב-1986, בגיל 17, סיימה סטרייד את לימודיה בתיכון במקגרגור שבמינסוטה, בו הייתה אצנית שדה, מעודדת ונבחרה כמלכת הנשף. הספר "Torch" מבוסס פחות או יותר על שנות התבגרותה במחוז אייטקין. לאחר שסיימה את שנת הלימודים הראשונה באוניברסיטת סנט תומאס בסנט פול, היא עברה לאוניברסיטת מינסוטה במיניאפוליס, וסיימה בהצטיינות תואר ראשון כפול באנגלית ובלימודי נשים. במרץ 1991, בעודה סטודנטית במכללה, נפטרה אמא שלה, בובי, בפתאומיות ובמהירות ממחלת סרטן הריאות בגיל 45. סטרייד תיארה זאת כאבדה הגדולה ביותר בחייה בתחילת הספר "Wild" וכתבה על הצער והיגון בעקבות מות אם בכל ספריה האחרים ובחלק מעבודותיה האחרות.[6]
לאורך שנות ה-20 ותחילת שנות ה-30 לחייה של סטרייד, היא התפרנסה ממגוון עבודות: בתור מלצרית, בתור יועצת ותומכת לבני נוער, כיזמית ומארגנת פוליטית, כפקידה זמנית במשרד, וכחובשת,[7] ובו בזמן היא כתבה, לעיתים קרובות במהלך נסיעות ברחבי ארצות הברית. בשנת 2002, היא קיבלה תואר שני באומנות כתיבת סיפורת מבאוניברסיטת סירקיוז,[7] והמנטורים שלה היו הסופרים ג'ורג' סונדרס, ארתור פלאוארס, מרי גייטסקיל ומרי קפונגרו.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסף לארבעת ספריה, Wild (פראי), Tiny beautiful things (דברים קטנטנים יפייפיים), Brave Enough (אמיצה מספיק) ו-Torch (לפיד), סטרייד פרסמה מאמרים במגוון מגזינים לרבות "וושינגטון פוסט מגזין", "מגזין הניו יורק טיימס", "ווג", "פח הבית", "הביקורת של מיזורי", "מגזין סאן".[8] שלוש פעמים עבודותיה נבחרו להכלל ברשימת המאמרים הטובים ביותר של אמריקה ("הרואין/e" בשנת 2000, "אהבת חיי" בשנת 2003 ו"המדים שלי" במהדורת 2015). סטרייד שימשה כעורכת אורחת של "The Best American Essays 2013" (המאמרים הטובים ביותר 2013). היא זכתה בפרס Pushcart על המאמר שלה Munro Country, שעסק במכתב אותו קיבלה מאליס מונרו וההשפעה שהיה לו על כתיבתה.[9]
סטרייד כתבה טור עיצות פופולרי בשם "Dear Sugar" ב-The Rumpus.[10] היא החלה לכתוב את הטור במרץ 2010, כאשר יוצר הטור, סטיב אולמנד, ביקש ממנה להחליף אותו.[11] היא כתבה את הטור בעילום שם עד 14 בפברואר 2012, כאשר היא חשפה את זהותה כ"שוגר" ב"מסיבת שחרור".[10][12][13] מבחר מהסיפורים והעצות שהיו חלק מהטור נאספו לספר רב המכר Tiny beautiful things.
ספרה Wild תיאר את מסע ההליכה של 1,100 ק"מ על שביל הרכס הפסיפי אליו יצאה בעקבות מות אמה האהובה, ומספר על המאבק הפנימי לשרוד שהוביל אותה לצאת למסע זה.[14] שלושה חודשים לפני שפורסם הספר, השחקנית ריס וית'רספון הציעה אותו כתסריט לחברת ההפקה Pacific Standard.[12][15] ניק הורנבי עיבד את הספר Wild לגרסת המסך, ווית'רספון, כדמות הראשית, גילמה בו את סטרייד.[16]
ביוני 2012, הכריזה אופרה וינפרי כי Wild יהיה הספר הראשון שנבחר להשקת "מועדון הספרים של אופרה 2.0", כספר המומלץ ביותר. מועדון זה הוא המשכו של "מועדון הספרים של אופרה", וחידושו בכך שהוא משתמש באינטרנט ובמדיה החברתית, ורשימת הספרים מופצת בכל הערוצים הללו. אופרה וינפרי אירחה את סטרייד לראיון שנמשך כשעתיים, אשר שודר ברשת Own, בבעלותה של וינפרי.[17]
סטרייד משמשת גם כדוברת בעד זכויות נשים וכמרצה מבוקשת אודות חייה וספריה במוסדות אקדמיה וסדנאות ברחבי העולם, כמו גם מוזמנת להדריך בסמינרים שונים.[18] היא נוסעת ברחבי העולם כדי לפגוש סופרים סדנאות, להוביל כתיבת סמינרים.[19]
סטרייד מארחת את הפודקאסט "Dear Sugar" עם סטיב אולמנד, בו השניים מקריאים מכתבים ממאזינים, מייעצים להם ומתדיינים בנושאים ובדילמות שהמכתבים מעלים. הפודקאסט הוא מופק על ידי רשת WBUR, שהיא שותפה של הרדיו הציבורי של בוסטון.[20]
גרסת הקולנוע ל- Wild
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט "Wild" יצא לאקרנים ב-3 בדצמבר 2014 בארצות הברית בכיכובה של השחקנית ריס וית'רספון, המגלמת את סטרייד. את הסרט ביים ז'אן-מארק וולה והוא הופץ על ידי פוקס. ווית'רספון חתמה הסכם הפקה פוטנציאלי על הסרט עם המפיק ברונה פפנדרה. הספר עובד לגרסה המתאימה למסך על ידי ניק הורנבי, באוקטובר 2013. צוות השחקנים כולל את לורה דרן (המגלמת את אמה של סטרייד, בובי), בתו של סטרייד, בובי סטה לינדסטרום (בתפקיד שריל הצעירה), גבי הופמן, תומאס סדוסקי, מיכיל האוסמן, קווין רנקין ואחרים.
חייה האישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סטרייד נישאה למרקו ליטיג ב-1988, חודש לפני יום הולדתה ה-20.[21] הם התגרשו ב-1995.[22]
באוגוסט 1999 נישאה סטרייד לבמאי בריאן לינדסטרום ולזוג שני ילדים. משפחת סטרייד-לינדסטרום מתגוררת בפורטלנד שבאורגון.[23] בתה, בובי סטה לינדסטרום, גילמה בסרט Wild את סטרייד בצעירותה.[24]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שריל סטרייד
שריל סטרייד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
שריל סטרייד, ברשת החברתית Goodreads- רדיו "שוגר היקרה"
- טור הייעוץ של "שוגר היקרה"
- סיקורי עבודותיה של סטרייד
- ציטוטים מעוררי השראה מהספר Wild, אתר הבית של אופרה וינפרי
נילי לנדסמן, אשה עם תרמיל בעקבות גורלה, באתר הארץ, 21 במאי 2013 - סקירה וביקורת של ספרה בעברית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Mother, Brace Yourself". New York Times. 27 במאי 2009. נבדק ב-24 בדצמבר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Top Ten Northwest". The Oregonian. 31 בדצמבר 2006. p. O12.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Richard, Terry (25 באוגוסט 2015). "Pacific Crest Trail Days at hand for Cascade Locks". Oregon Live. ארכיון מ-31 בדצמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Taylor, Ihsan (15 ביולי 2012). "Best Sellers – Hardcover Nonfiction". The New York Times.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Author of travel memoir Wild reconnects with long-lost half-sister who discovers they have the same father after reading a few pages of best-selling book", Daily Mail, September 10, 2013.
- ^ Kirch, Clare (9 בינואר 2012). "Girl gone wild: Cheryl Strayed". Vol. 259, no. 2.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Cheryl Strayed."
- ^ "Board of Directors". Vida: Women in Literary Arts. אורכב מ-המקור ב-2013-01-14. נבדק ב-2016-11-18.
- ^ Jeff Baker. "Portland writer Cheryl Strayed wins Pushcart Prize". The Oregonian/OregonLive.
- ^ 1 2 Errico, Sally. "Dear Sugar's True Identity". The New Yorker.
- ^ Almond, Steve (2012). "Introduction". Tiny Beautiful Things: advice on love and life from Dear Sugar. New York: Vintage Books. p. 4. ISBN 9780307949332.
- ^ 1 2 Benjamin Brink. "Portland writer Cheryl Strayed reveals she is popular advice columnist 'Dear Sugar'". The Oregonian/OregonLive.
- ^ "Cheryl Strayed Is Sugar!(!!!)". The Rumpus.net.
- ^ "Wild by Cheryl Strayed – Cheryl Strayed Interview". Oprah.com. נבדק ב-24 בדצמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hallett, Alison (15 במרץ 2012). "Cheryl Strayed's Wild Optioned by Reese Witherspoon | Blogtown, PDX". Blogtown.portlandmercury.com. נבדק ב-24 בדצמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Andrew Pulver (30 בנובמבר 2012). "Nick Hornby to go Wild for new Reese Witherspoon film". The Guardian. נבדק ב-26 בינואר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Oprah Announces Oprah's Book Club 2.0 – Video". Oprah.com. 30 במאי 2012. נבדק ב-24 בדצמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Cheryl Strayed", Penguin Random House.
- ^ [1]
- ^ Gachman, Dina (16 בדצמבר 2014). "A 'Dear Sugar' Podcast Is Here, Which is Evidence That Cheryl Strayed Has Read All of Our Holiday Wishlists". Bustle. נבדק ב-1 ביולי 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Wild Movie True Story – Real Cheryl Strayed vs. Reese Witherspoon". History vs Hollywood. נבדק ב-8 בינואר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ David Erickson (4 בדצמבר 2014). "Missoula man's history tied to upcoming Hollywood motion picture". Missoulian. נבדק ב-8 בינואר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Cheryl Strayed. "The Love Of My Life". The Sun Magazine. אורכב מ-המקור ב-2012-12-28. נבדק ב-24 בדצמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Allegra Tepper. "'Wild' Not Just for Women, Says Laura Dern and Approved by Bruce Dern – Variety". Variety. נבדק ב-28 בספטמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה)