שרף

ערך זה עוסק בחומר נוזלי היוצא מהעץ. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שרף (פירושונים).

שְׂרָף הוא חומר נוזלי היוצא מן העץ, שנוצר מהטרפן המחומצן של השמנים הנדיפים בצמח. השרף אינו מסיס במים אך מסיס בכוהל ובאתר.

ישנם שני סוגים של שרף: שרף טבעי ושרף מלאכותי, שהכנתו נעשית על ידי פרקולציה עם אלכוהול, ריכוז הפרקולנט והשקעת השרף עם מים בעודף.^{[דרושה הבהרה]}

שרף שעבר תהליך התאבנות במעבה האדמה יוצר אבן חן הקרויה ענבר.

שימושים

לשרף שימושים שונים לאדם:

גומי מופק משרף של מיני עצים טרופיים.
שרף שימש בעבר לאיטום תחתית ספינות.^[1]
שרף שימש בהכנת לפידים.^[1]
השרף עוזר להפיק צליל יותר חזק מן הקשת של כלי הקשת. הנגנים מורחים את השרף על הקשת כדי להגביר את החיכוך בינה ובין המיתר. החיכוך מגביר את הצליל המופק.
השרף משמש גם בתור סם מרפא לריפוי של מחלות שונות, כוויות,^[1] הצטננות, ומשכך כאבים לנשים הרות (אופיום).
ניתן להכין מתוך השרף חומר מסמיך המשמש בהכנת קינוחים, ממתקים וריבה וכמייצב וחומר קשירה לעוגה וגלידה.
השרף שימש בימי קדם גם לעשיית קטורת לבשמים, ומשמש עד היום לטקסים דתיים.
השרף הוא חלק ממרכיבי הדיו לכתיבת ספר תורה.
רקדניות בלט משתמשות בשרף למניעת החלקת הנעל והחלקה על הבמה.

יציאת השרף מהעץ

בכל סוג עץ יוצא השרף בצורה שונה. ישנם עצים בהם השרף יוצא מתוך "גזע העץ" וישנם סוגי עצים בהם השרף יוצא מתוך "ענפי העץ".

קטיף השרף

קטיף שרף העצים קורה במספר מדינות בעולם:

ביוון קוטפים שרף מעץ אלת המסטיק (מסטיקא) בעזרת פעולת "חריצה".
בסודאן קוטפים שרף מעץ שיטה (גומי ערבי) על ידי תלישת השרף.
בעומאן קוטפים שרף מעץ הלבונה (השרף גם בעל אותו השם) באמצעות קילוף גזע העץ.

המחקר החקלאי

אין עדיין מחקר חקלאי מקיף בנוגע על שרפי העצים וכן, התועלת המדויקת של ייצור השרף בידי העץ אינה ידועה כרגע, אך הוצעו כמה השערות אפשריות כגון סתימת חורים (הגלדה של פצעים), הגנה בפני חרקים שרוצים לחדור לעץ, ומניעת גדילה של פטריות טפיליות. ידוע שישנו שימוש בקרב חובבי ומגדלי אלמוגים בשרף על מנת להוריד את כמות המומסים במים (TDS) המוכנסים וממלאים את האקוורים עקב התאיידות. ייתכן שלשם כך משמש השרף תפקיד מכריע בסינון המים הנשאבים על ידי השורשים מן האדמה שקיים בה ברזל וחומרים מתכתיים שהופכים למומסים במים.