תוכנית שנג'ואו

תוכנית שֶׁנְג'וֹאוּ (בסינית: 神舟) היא תוכנית החלל המאוישת של סין, המופעלת על ידי סוכנות החלל הסינית כחלק מתוכנית החלל הסינית, במסגרתה שוגר הטייקונאוט הסיני הראשון לחלל במשימת שנג'ואו 5 ב-15 באוקטובר 2003. בכך הצטרפה סין למועדון היוקרתי של מעצמות שהצליחו לשלוח אדם לחלל בכוחות עצמן - יחד עם רוסיה (אז כברית המועצות) ששיגרה את הקוסמונאוט הראשון שלה ב־12 באפריל 1961, וארצות הברית ששיגרה את האסטרונאוט הראשון שלה ב־5 במאי 1961.

התכנון של החללית שנג'ואו החל בשנת 1992 (פרויקט 921/2), כשבשלב הראשון בוצעו ארבע טיסות לא מאוישות ב-1999, 2001 ו-2002 על גבי שנג'ואו 1, שנג'ואו 2, שנג'ואו 3 ושנג'ואו 4. בעקבות הניסויים והבדיקות שבוצעו על הטיסות הלא מאוישות הוחלט לשגר על גבי השנג'ואו 5 את טייס החלל הסיני הראשון, אלוף-משנה יאנג ליווי. במרץ 2005.
מטרתה העיקרית של תוכנית שנג'ואו הייתה לשגר את הטייקונאוטים הסיניים לעבר תחנת חלל הסינית וגם לשמש כרכב הצלה לצוות תחנת החלל. מטרה זו הושגה במלואה ב-26 ביוני 2013 עם נחיתת החללית שנג'ואו 10 כשכל אנשי הצוות נחתו בשלום.

משמעות השם שנג'ואו הוא "ספינה אלוהית". השם נבחר גם כיוון שהוא זהה בהגייתו לשם עתיק של סין מתקופת המדינות הלוחמות.

מבנה החללית ונתונים טכניים

ערך מורחב – שנג'ואו (חללית)

החללית שנג'ואו מזכירה את החללית הרוסית סויוז, אף על פי שהיא גדולה מעט יותר. הדמיון ביניהן אינו מפתיע, כיוון שהסינים עבדו בצמוד לרוסים החל מ-1994 וקיבלו גישה מלאה לתוכניות המקור של החללית סויוז.

בדומה לסויוז, שנג'ואו מורכבת משלושה חלקים (מודולים): מקדימה הרכיב המסלולי (Orbital module), באמצע תא הנחיתה (Reentry capsule) ובירכתיים מכלול שירות (service module).

במכלול המסלולי יש מקום לניסויים, אזור שירות ואזור מחיה. תא הנחיתה מכיל כיסאות לאנשי הצוות, וכאמור זהו החלק היחיד שחוזר לפני כדור הארץ. מכלול הנחיתה של שנג'ואו גדולה ב-13% יותר מזה של החללית סויוז.

מכלול השירות מכיל מערכות לקיום חיים וציוד/מערכות נוספות הדרושות לתפעול החללית. שני זוגות של תאים סולריים, זוג אחד בממכלול הקדמי וזוג נוסף במכלול השירות בעלי שטח כולל של כ-40 מ"ר ויוצרים הספק חשמלי של 1.5 קילו ואט.

המכלול המסלולי מצויד במערכות הנעה ומערכות שליטה עצמאיות משלו, דבר המאפשר טיסה אוטונומית לאחר שחרור תא הנחיתה. בעתיד יוכלו המכלולים הללו להישאר בחלל וליצור תחנת חלל קטנה. במשימות הלא מאוישות שהתבצעו במהלך התוכנית, לאחר שתא הנחיתה חזר לכדור הארץ, הרכיב המסלולי נשאר בחלל והמשיך לתפקד. במשימת שנג'ואו 5 הוא תפקד 6 חודשים לאחר השיגור.

נתונים טכניים עיקריים

משקל - 7840 ק"ג.
קוטר - 2.8 מטר.
אנשי צוות - עד שלושה.
זמן שהות בחלל (עם אנשי צוות) - 20 יום.
זמן שהות בחלל (ללא אנשי צוות) - 6 חודשים.
נפח מדוחס - 14 מטר מעוקב.
מסלול נומינאלי - מעגלי, 350 ק"מ.
אינקלנציה - 42.7 מעלות.

היסטוריה

התוכנית הראשונה של סין לשלוח אדם לחלל החלה בשנת 1968 ותאריך השיגור נקבע ל-1973. למרות שסין שיגרה לוויין לא מאויש בשנת 1970 ושמרה מאז על תוכנית לא מאוישת פעילה, לא התבצע ניסיון לשיגור אדם לחלל עקב מחסור בתקציב וחוסר עניין פוליטי בנושא.

תוכנית החלל המאוישת הנוכחית של סין אושרה ב-1 באפריל 1992 בדמות פרויקט 921/2 (פרויקט שמטרתו ליצור תחנת חלל סינית מאוישת), והעבודות החלו ב-1 בינואר 1993. הטיסות הלא מאוישת הראשונות שוגרה ב-19 בנובמבר 1999 שבעקבותיה שונה השם ל-שנג'ואו על ידי מנהיג סין באותה תקופה ג'יאנג דזה-מין. מאוחר יותר שוגרו 3 טיסות לא מאוישות נוספות בהם התבצעו ניסויים ונבדקו גבולות היכולת של הכלי, כמו כן הן הכילו בעלי חיים שונים שבדקו את העמידות שלהם לתנאים בחלל ובתוך כלי הטיס.

בשיגור החמישי של משימת שנג'ואו, שנג'ואו 5 הייתה הראשונה שנשאה אדם לחלל, ויאנג ליווי הפך ב-15 באוקטובר 2003 לטייקונאוט הסיני הראשון שהגיע לחלל.

בדומה לתוכניות חלל של אומות אחרות, פקידים ממשלתיים אחדים שאלו האם תוכנית שנג'ואו באמת חיונית ומה התועלת לעם בבזבוז כספים רבים בשיגור אדם לחלל, אם אפשר לנצל את הכספים הללו במקומות אחרים. ומסתבר כי שתי תוכניות קודמות לשיגור אדם לחלל באמצע שנות ה-70 ובשנות ה-80 בוטלו על ידי הממשלה בגלל ההוצאות הגבוהות. בתגובה, התקשורת הסינית העלתה טענות שונות בעד התוכנית כמו הצמיחה והפיתוח המדעי שזה יביא לסין, שאסור לפגר אחרי המעצמות האחרות, ושההתקדמות האנושית תלויה בחקר החלל וכי זה כיוון העתיד. ולבסוף נטען כי הדבר יקפיץ את היוקרה של סין בקרב מדינות העולם.

התקשורת המקומית קידמה את הנושא וסיקרה בהרחבה את הניסויים שבוצעו במסגרת תוכנית שנג'ואו, במיוחד ניסוי חשיפת חיטה, לרבות חיטה שמקורה בטאיוואן, לחוסר משקל וקרינה. אולם מרבית המדענים המעיטו בחשיבות ניסויים מהסוג הזה וטענו כי הם התבצעו בעיקר כדי לזכות בתמיכה ציבורית לתוכנית חלל של אומה שהיא בעיקרה חקלאית. עיתונים מערביים הציעו כי כיבוש החלל על ידי סין הוא יעד צבאי, וכי למצלמות בעלות הרזולוציה הגבוהה שעל הרכיב של החללית שנותר במסלול יש פוטנציאל צבאי ומודיעיני.

למרות כל הטענות, ההיסטוריה הוכיחה בשנות ה-60 כי הצבת אנשים בחלל כדי שישמשו לצרכים צבאיים לא יעילה, היישומים הצבאיים ניתנים לביצוע ביתר יעילות, פחות סיכון, וחסכון אדיר בעלויות בעזרת לוויינים לא מאוישים. ובדומה לעבר, למרות החששות, מדינות רבות ברחבי העולם בירכו את סין על ההתקדמות הטכנולוגית, ההישגים המדעיים וקידום חקר החלל העולמי על ידי אנושות כדור הארץ.

משימות ששוגרו

שנג'ואו 1 - 19 בנובמבר 1999 - טיסת ניסיון לא מאוישת, ביצעה 14 הקפות מסביב לכדור-הארץ לפני שנחתה. החללית היוותה אב-טיפוס של השנג'ואו ולא כללה את כל הרכיבים המבצעיים.
שנג'ואו 2 - 9 בינואר 2001 - טיסה עם שלושה בעלי חיים - כלב, ארנב, וקוף וכך בחנה לראשונה את מערכות התומכות-חיים של החללית. היא שהתה במסלול קצת מעל שבעה ימים.
שנג'ואו 3 - 25 במרץ 2002 - החללית הראשונה שכללה את כל המערכות הנדרשות לקיום בן-אדם בטיסה, וכללה בובת ניסוי לבחינת המערכת הללו. טסה בחלל כ-6 ימים ו-18 שעות לפני שנחתה.
שנג'ואו 4 - 29 בדצמבר 2002 - טיסה נוספת עם בובת ניסוי, שגם כללה מספר ניסויים מדעיים. שהתה בחלל כשבוע.
שנג'ואו 5 - 15 באוקטובר 2003 - הטיסה המאוישת הראשונה עם יאנג ליווי שהקיפה את כדור הארץ 14 פעמים.
שנג'ואו 6 - 12 באוקטובר 2005 - 16 באוקטובר 2005 הטיסה המאוישת השנייה עם פֵֿיי ג'וּ'נְלונְג ששימש כמפקד המשימה ונְיֵה הָאישֶנְג ששימש כמהנדס החללית. הטיסה נמשכה 4 ימים ו-19 שעות בחלל ובמסגרתה בוצעו מספר ניסויים.
שנג'ואו 7 - 25 בספטמבר 2008 - 28 בספטמבר 2008 טיסה ראשונה עם שלושה אנשי צוות על סיפון החללית, ג'אי ג'יגאנג (אנ') מפקד המשימה), ליו בומינג (מפעיל מודול מסלול), ג'ינג האיפנג (מפעיל מודול נחיתה). המשימה העיקרית הייתה לבצע הליכת חלל, שנמשכה כ-22 דקות. הטיסה כולה נמשכה כ-2 ימים ו-20 שעות.
שנג'ואו 8 - 31 באוקטובר 2011 - 17 בנובמבר 2011 טיסה לא מאוישת עם שתי בובות ניסוי. עגנה בתחנת החלל טיינגונג 1.
שנג'ואו 9 - 16 ביוני 2012 - 29 ביוני 2012 טיסה מאוישת ראשונה לתחנת החלל טיינגונג 1. הצוות כלל 3 טייקונאוטים ובינם האישה הסינית הראשונה בחלל, ליו יאנג. שהות בחלל של 12 ימים ו-15 שעות.
שנג'ואו 10 - 11 ביוני 2013 - 26 ביוני 2013 טיסה מאוישת שנייה לתחנת החלל טיינגונג 1. המשימה כללה צוות של שלושה טייקונאוטים ובינם האישה הסינית השנייה בחלל. המשימה נמשכה 14 יום ו-14 שעות.
שנג'ואו 11 - 17 באוקטובר 2016 - 18 בנובמבר 2016 טיסה מאוישת אל עבר תחנת החלל הסינית השנייה, טיינגונג 2. החללית נשאה שני טייסים, ונמשכה 32 יום ו-6 שעות.
שנג'ואו 12 - 17 ביוני 2021 -17 בספטמבר 2021 טיסה מאוישת אל עבר מודול הליבה טיאנחה של תחנת החלל טיינגונג. החללית נשאה שלושה טייקונאוטים. המשימה נמשכה 92 ימים ו-4 שעות ובוצעו שתי הליכות חלל.
שנג'ואו 13 - 15 באוקטובר 2021 - 16 באפריל 2022 טיסה מאוישת אל עבר מודול הליבה טיאנחה של תחנת החלל טיינגונג. החללית נשאה שלושה טייסים, ג'אי ג'יגאנג מפקד המשימה, וָאנְג יָאפִּינְג, היא האישה הסינית הראשונה בטיסת חלל שביקרה בתחנת החלל טיינגונג. המשימה נמשכה 182 יום ו-9 שעות ובוצעו במהלכה שתי הליכות חלל.
שנג'ואו 14 - 5 ביוני 2022 - 4 בדצמבר 2022 טיסה מאוישת אל מודול הליבה טיאנחה של תחנת החלל טיינגונג, עם שלושה טייקונאוטים. במהלך השהות בתחנה הצוות חיבר עוד שני מודולים לתחנה. משך המשימה הכולל היה 181 יום ו-17 שעות ובוצעו 3 הליכות חלל במהלך המשימה.
שנג'ואו 15 - 29 בנובמבר 2022 - 3 ביוני 2023 טיסה מאוישת אל תחנת החלל טיינגונג, עם צוות של 3 טייקונאוטים. משך המשימה הכולל היה 186 יום ו-7 שעות, בוצעו 4 הליכות חלל במהלך המשימה.
שנג'ואו 16 - 30 במאי 2023 - טיסה מאוישת אל של תחנת החלל טיינגונג עם צוות של שלושה טייקונאוטים בינם מומחה המשימה הראשון מאוניברסיטת בייהאנג.

ראו גם

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של תוכנית שנג'ואו

שנג'ואו מידע על משימות שנג'ואו השונות
Flickr: תמונות מתוכניות שנג'ואו - תמונות הקשורות למשימות שנג'ואו
אבי בליזובסקי, ‏המצעד הארוך של סין בחלל, באתר "הידען", 16 ביוני 2013