תחנת הרכבת לוד
 | |||||
| תחנת הרכבת החדשה בלוד, נובמבר 2020 | |||||
 נגישה לבעלי מוגבלויות | |||||
| מידע על הבנייה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| חנוכת התחנה | התחנה החדשה: 2018–2020 התחנה הבריטית: 1917–1920 התחנה הישנה (עות'מאנית): 1892 | ||||
| מיקום | |||||
| מיקום | רחוב יוספטל, לוד | ||||
| מדינה |  ישראל | ||||
| קואורדינטות | 31°56′45″N 34°52′32″E / 31.945925°N 34.875581°E | ||||
| אתרים סמוכים | מוסכי ומשרדי רכבת ישראל, שכונת הרכבת, לוד | ||||
| תחנות סמוכות | תחנת הרכבת לוד – גני אביב, תחנת הרכבת ראש העין דרום, תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון, תחנת הרכבת תעופה, תחנת הרכבת באר יעקב, תחנת הרכבת רמלה, תחנת הרכבת ראשון לציון – הראשונים  | ||||
| מידע על התחנה | |||||
| רציפים | 6 | ||||
| קווים העוברים בתחנה | מסילת לוד – אשקלון, Tel Aviv–Lod railway line, מסילת הדרום, המסילה המזרחית | ||||
| (למפת גוש דן רגילה)   תחנת הרכבת לוד  | |||||
| |||||
  | |||||
תחנת הרכבת לוד היא תחנת רכבת נוסעים ומשא של רכבת ישראל המשרתת את העיר לוד ואת המושבים הסמוכים. בתחנה נמצאים משרדי הנהלת רכבת ישראל.
התחנה מהווה צומת רכבות חשוב, אליו מגיעות מסילות מנהריה, מאשקלון, מבאר שבע, מראש העין ומירושלים.
התחנה הישנה (העות'מאנית)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניין "תחנת א-ליד" (השם המקורי של המבנה) ממוקם על מסילת הרכבת יפו–ירושלים, אשר נחנכה בחודש ספטמבר 1892 וקישרה בין יפו לירושלים.
תחנת הרכבת שכנה ממערב לשטח הבנוי של הכפר א-ליד בלב השטחים החקלאיים בהם גדלו גני-ירק, בוסתני פרי וכרמי זית. עם הפעלת הרכבת, השתפרה הנגישות של תושבי לוד והכפרים שבקרבתה ובשוליה אל המרכזים העירוניים יפו-ירושלים וכן אל היישובים ששכנו לאורך המסילה.
את הפירמאן (רשות) לבנות את מסילת הברזל מסר הסולטאן העות'מאני ליוסף נבון שהיה יליד ירושלים והתחנך בצרפת. הסולטאן העדיף אותו על פני יזמים מגרמניה, בריטניה וצרפת שממשלותיהם שאפו לקנות אחיזה בארץ-ישראל בשל מיקומה בין יבשת אירופה לארצות צפון אפריקה ואסיה הרחוקה.
במסגרת המאמץ המלחמתי במלחמת העולם הראשונה נסללה המסילה המזרחית, מסילת אורך בין טולכרם לקוסיימה שהתחברה דרך מסילת השומרון ורכבת העמק אל מסילת הרכבת החיג'אזית שנסללה בעבר הירדן וחיברה את טורקיה עם ערב הסעודית. בזמן המלחמה פרקו הטורקים את קטע המסילה יפו-לוד כדי להרחיק את מסילת הברזל האסטרטגית מטווח הארטילריה של הימיה הבריטית ששלטה בים התיכון. בתחנת הרכבת נחל שורק היא תחנת הצומת, התפצל מן הקו שירד לבאר שבע וחצי האי סיני הקו מזרחה לכיוון ירושלים.
אחרי מלחמת העולם הראשונה עם שיקום הקו יפו–לוד–ירושלים שימשה לוד כצומת למסילת האורך מחיפה עד לקנטרה ולמסילת הרוחב לירושלים.
עם הקמת לוד העברית שימש בניין של התחנה העות'מאנית כתחנת מגן דוד אדום של אגד הערים לוד-רמלה. כיום משמש הבניין את מרכז הצעירים העירוני של עיריית לוד וכן הוא משתלב במדרחוב שמקשר את "כיכר-הקומנדו" עם "כיכר העצמאות". עצי אקליפטוס ענקיים הם שריד לשדרה שהייתה נטועה לאורך המסילה.
-
תחנת הרכבת הישנה מהתקופה העות'מאנית, ברחוב גרטבול בלוד -
השלט מטעם המועצה לשימור אתרים שמוצב בכניסה לתחנת הרכבת הישנה מהתקופה העות'מאנית, ברחוב גרטבול בלוד
התחנה הישנה (הבריטית)
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שהסתיימה המלחמה חידשו הבריטים את קטע המסילה יפו-ירושלים וכך תופעלה מחדש תחנת א-ליד. בד בבד עם התקדמותם ממצרים לארץ-ישראל הניחו הבריטים מסילת ברזל חדשה שלאורכה ובשוליה נבנו מחנות צבא. בלידא (LYDDA) ממערב לשטח המבונה בנו הבריטים תחנת רכבת גדולה וחדשה שענתה על צורכי הצבא והיישוב האזרחי. הבריטים ביטלו את קטע המסילה לידא-רמלה בשל היותו ארוך ומפותל ובמקומו הונחה מסילה חדשה קצרה יותר שקישרה את תחנת LYDDA עם התחנה שהייתה ברמלה. כתוצאה מכך בוטלה תחנת א-ליד ומבנה התחנה הוסב לבית ספר עירוני.
התחנה הבריטית נפתחה לראשונה בשנת 1917 כחלק מהפיכת לוד למוקד תחבורה הארצי, על ידי בניית נמל תעופה, תחנת רכבת, וכבישים עורקיים העוברים בלוד.
במרץ 1920, הרב המקובל נפתלי חנהל'ס, צאצא של רבי נחמן מברסלב נהרג בתאונה בתחנה.[1]
בשנות ה-40 של המאה ה-20, עם חיבור מסילת הברזל בין ארץ ישראל ללבנון (דרך ראש הנקרה) לביירות ודמשק, הייתה התחנה לצומת לרכבות מאירופה למצרים. תחנת לוד הייתה העמוסה והפעילה ביותר בארץ ישראל בימים ההם. עברו בה נוסעים מקנטרה, מירושלים, מיפו ומחיפה ונוסעים החליפו רכבות לכוונים השונים. בלוד עברו הגדודים העבריים, גדודי צבא בריטיים, הבריגדה העברית, שבויים גרמניים ואיטלקיים. נשיאים וראשי הממשלות ואישים אחרים מהאזור והעולם עברו או שהו כמה שעות בתחנה בדרכם ליעד הבא, ביניהם: בנימין זאב הרצל, וילהלם השני, קיסר גרמניה, היילה סלאסי, קיסר אתיופיה, הלורד בלפור, גנרל אלנבי, וינסטון צ'רצ'יל, דוד בן-גוריון והברון רוטשילד.[2]
ב-26 בנובמבר 2020 יצאה מהתחנה הישנה הרכבת האחרונה, טרם פתיחתה לשימוש של הרכבת החדשה.[3]
שימור ושיחזור התחנה הישנה (הבריטית)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2023 הוחל תהליך שימורה ושחזורה של התחנה על ידי רכבת ישראל בתכנון משרד האדריכלים אייל זיו אדריכלים ובשיתוף המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועירית לוד. שיחזור השילוט נעשה על ידי אומני "סטודיו תכלת", בראשות שי פרקש, המתמחה בתיעוד ושימור ציורי קיר וצבע אדריכלי. השילוט משחזר את המבנה הצורני של השלטים ואת העיצוב הצבעוני והטיפוגרפי בתקופת המנדט הבריטי. התוכן המילולי וההררכיה בין השפות: אנגלית למעלה, ערבית מתחתיה ובתחתית העברית, משקפים את התקופה. התחנה כללה אולם נוסעים, משרד כרטיסים, מזנון כשר וחנות עיתונים וספרים בשם "תרבות". במסגרת השימור הותקן על קיר באולם הנוסעים, תבליט קרמיקה מ-1968 של האמנית לאה מג'רו מינץ, שהוצב במקור באולם הנוסעים ברכבת בירושלים.[4]
-
תחנת הרכבת הבריטית שפעלה עד 2020 -
שלטי הכוונה משוחזרים לרציף מהתקופה המנדטורית בתחנה הרכבת בלוד
מבנה התחנה הישנה (הבריטית)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחנה קיימים שני אי רציפים (ארבעה רציפים רגילים), ושני מעברים תת-קרקעיים. אחד בין הרציפים, והשני בין רציף 1–2 לכניסה של התחנה. כמו כן מגשר בין הרציפים גשר הולכי רגל המצויד במעליות.
התחנה החדשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרץ 2016 החלה בנייתה של תחנת הרכבת החדשה בסמוך למקום בו שכנה הישנה. לצד מבנה התחנה החדשה הוקם "בית הנהלת הרכבת", בו שוכן מטה רכבת ישראל, ולמעלה מ-500 עובדי החברה מגיעים אליו מדי יום.[5]
התחנה החדשה נפתחה לשירות נוסעים ב-29 בנובמבר 2020.[6] תחנת לוד החדשה היא תחנת הרכבת השנייה בגודלה בארץ (הראשונה היא תחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון) בשטח של כ-4,000 מ"ר, מחצית ממנו עבור מסחר. היא כוללת 6 רציפים (3 רציפי אי) באורך של 350 מטרים כל אחד, כל אחד מהם מכיל 2 דרגנועים ומעליות. עם פתיחת התחנה פעלו 4 מתוך 6 הרציפים עד להשלמת בנייתם של 2 הרציפים הנוספים (בסוף שנת 2023).
מבנה התחנה החדשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחנה קיימים שלושה רציפי אי, ומעבר עילי מעל המסילות והרציפים. הגישה לכל רציף היא באמצעות דרגנוע לכיוון דרום, מעלית ומדרגות לכיוון צפון. מיקום התחנה נמצא בסמוך לשכונת הרכבת בעיר.
ב-2021 החלו להתבצע בתחנה עבודות להתקנת מערכת הזנה חשמלית עילית על ידי חברת SEMI הספרדית. החשמול במתחם בוצע תחילה למוסך הקטרים החשמליים שבמתחם (DP6), לאחר מכן למוסך הרכבות החשמליות (DP3)[7] ובהמשך הורחב גם לרציפי הנוסעים.
ב-10 בספטמבר 2022 התבצעה נסיעה ראשונה של רכבת חשמלית מהתחנה לכיוון רחובות.[8] המערכת מספקת מתח חילופין של 25 אלף וולט בתדירות של 50 הרץ ומאפשרת לציוד נייד רכבתי בעל פנטוגרף לפעול בתחנה. כיום יש לרכבת ישראל קטרי בומברדייה טראקס הגוררים קרונות דאבל דק מאותו יצרן וקרונועים חשמליים מדגם Desiro HC תוצרת סימנס.
-
בניין הנהלה ומטה חברת רכבת ישראל בלוד -
גשר הולכי הרגל בתחנת לוד, מבנה משרדי התחנה בצד שמאל -
תחנת הרכבת החדשה בלוד, ארבעה פעילים נוספים ושני רציפים בבנייה, נובמבר 2020 -
מתחם התחזוקה והתפעול, נובמבר 2020
שירות הרכבות בתחנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בתחנה עוצרות כל הרכבות בקווים:
- בתחנה עוברות שש רכבות בשעה בשעות השיא לכיוון תל אביב.
- בתחנה עוברות 3 רכבות בשעה בשעות השיא לכיוון רחובות
- בתחנה עוברות שלוש רכבות בשעה בשעות השיא לכיוון באר שבע. (אחת נוסעת דרך רחובות)
- בתחנה עוברת רכבת אחת בשעה לכיוון בית שמש.
- בתחנה עוברת רכבת אחת בשעה לכיוון תחנת הרכבת ראשון לציון - הראשונים
משך זמן הנסיעה (רכבות ישירות):
- לתחנת רחובות כ-12 דקות
- לתחנת תל אביב השלום כ-20 דקות
- לתחנת אשדוד כ-30 דקות
- לתחנת הרצליה כ-38 דקות
- לתחנת אשקלון כ-41 דקות
- לתחנת באר שבע מרכז כ-שעה ו 15 דקות
- לתחנת חיפה מרכז כשעה ו-27 דקות
| קו הרכבת באר שבע — נהריה באר שבע – מרכז • באר שבע – צפון / אוניברסיטה • להבים – רהט • קריית גת • קריית מלאכי – יואב • מזכרת בתיה • רמלה • לוד • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • חיפה – חוף הכרמל • חיפה – בת גלים • חיפה מרכז – השמונה • מרכזית המפרץ • קריית מוצקין • עכו • נהריה |
| קו הרכבת באר שבע — כרמיאל באר שבע – מרכז • באר שבע – צפון / אוניברסיטה • קריית גת • לוד • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • חדרה – מערב • חיפה – חוף הכרמל • חיפה – בת גלים • חיפה מרכז – השמונה • מרכזית המפרץ • קריית מוצקין • אחיהוד • כרמיאל |
| קו הרכבת באר שבע – מרכז — בנימינה באר שבע – מרכז • באר שבע – צפון / אוניברסיטה • אופקים • נתיבות • שדרות • אשקלון • אשדוד – עד הלום • יבנה – מזרח • רחובות • באר יעקב • לוד • לוד – גני אביב • כפר חב"ד • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • בית יהושע • נתניה – ספיר • נתניה • חדרה – מערב • קיסריה – פרדס חנה • בנימינה |
| קו הרכבת בית שמש — נתניה בית שמש • רמלה • לוד • לוד – גני אביב • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • בית יהושע • נתניה |
| קו הרכבת לוד — ראשון לציון - הראשונים לוד • ראשון לציון – הראשונים |
קווי אוטובוס העוברים בתחנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקרא סימנים
- ♿ – אוטובוס עירוני נגיש
- 🔄 – קו סיבובי (מעגלי)
- ⬅️ – קו חד כיווני
| קו | מפעילה | מסלול | הערות נוספות |
|---|---|---|---|
| 3 | קווים | תחנה מרכזית לוד – רמת אשכול – החשמונאים – עירייה – רכבת לוד – שיכון ממשלתי – בנית – החשמונאים – תחנה מרכזית לוד | ♿🔄 |
| 6 | רכבת לוד – עירייה – קניון לוד סנטר – בית עלמין ישן – גני יער – תחנה מרכזית – גני אביב – רכבת גני אביב | ♿ | |
| 9 | רכבת לוד – שדרות יחד שבטי ישראל | ♿ | |
| 11 | תחנה מרכזית לוד – גני יער – גבעת הזיתים – רסקו – רכבת לוד – קריית מנחם בגין – צומת רמלה צפון – שדרות הרצל – שוק – תחנה מרכזית רמלה | ♿ | |
| 13 | רכבת לוד גני אביב – גני אביב – אזור תעשייה צפוני – ת.מ לוד – החשמונאים – עירייה – רכבת לוד – רמלה רמת דן – קריית האמנים | ♿ | |
| 15 | רכבת לוד – רמלה קריית מנחם בגין – כלא איילון – אזור תעשייה א – קניון צומת רמלה לוד | ♿ | |
| 21 | לוד – כפר דניאל – גמזו – חדיד – בית נחמיה – שוהם – קריית שדה התעופה | ||
| 22 | לוד – צומת אלעל – כפר טרומן – בית עריף – שוהם | ||
| 150 | רמלה – לוד – מודיעין | ||
| 158 | לוד – מחנה צריפין | ||
| 170 | לוד - רמלה - באר יעקב - ראשון לציון - תל אביב-יפו | קו לילה | |
| 228 | אגד | לוד - רמלה - ראשון לציון | |
| 239 | קווים | רמלה – לוד – נמל התעופה בן-גוריון | |
| 244 | אגד | רמלה – לוד – יהוד – אור יהודה – מחלף גהה – בני ברק – רמת גן, קניון איילון | |
| 249 | רחובות – רמלה – לוד – פתח תקווה | ♿ | |
| 293 | תנופה | רמלה – לוד – אריאל | נסיעה ביום לכל כיוון |
| 408 | אגד | לוד – מחלף חמד – ירושלים | |
| 460 | קווים | לוד – תל אביב-יפו, תחנה מרכזית חדשה – מסוף 2000 | |
| 461 | לוד – צריפין – צומת בית דגן – צומת חולון – תל אביב-יפו, תחנה מרכזית חדשה | ||
| 464 | לוד – תל אביב-יפו, אוניברסיטה |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תחנת הרכבת לוד, באתר רכבת ישראל
צילום אווירי של התחנה ומתחם התחזוקה, מאי 2020, סרטון באתר יוטיוב- עודד פרגאי,תחנת הרכבת לוד, מגזין מורשת ארץ, 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מרדכי חיימוביץ, תעלומת הקבר של הצדיק מצפת שקבור ליד אריק אניישטיין, באתר מעריב אונליין, 1 בדצמבר 2014
- ^ שימור מתחם הרכבת בלוד – המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות
- ^ אביחי טבק, היסטוריה: הנוסע האחרון עזב את תחנת הרכבת לוד, באתר מקומונט לוד, 27 בנובמבר 2020
- ^ זאב הררי, תחנת הרכבת המנדטורית ששוחזרה בלוד, באתר מגזין מורשת ארץ, יוני 2024
- ^ עידן הראל, נחנך בית הרכבת בלוד. אויישו למעלה מ-500 עובדים, באתר מקומונט לוד, 18 באוקטובר 2017
- ^ אביחי טבק, תחנת הרכבת החדשה בלוד נחנכה: "קפיצת מדרגה משמעותית לעיר", באתר מקומונט לוד, 29 בנובמבר 2020
- ^ שבתשתיות - ביצוע פרויקטים בתחבורה, חשמול מוסך הרכבות החשמליות בלוד (DP3), באתר פייסבוק, 17 בנובמבר 2021
- ^ שבתשתיות - ביצוע פרויקטים בתחבורה, נסיעות מבחן חשמליות בין תחנת לוד לתחנת רחובות ובין רחובות לנתניה, באתר פייסבוק, 10 בספטמבר 2022
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
 | פורטל אתרי מורשת בישראל | ||