נא לגעת

נא לגעת
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים עדינה טל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 2002–הווה (כ־22 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים

(למפת יפו רגילה)
 
נא לגעת
נא לגעת
קואורדינטות 32°03′11″N 34°45′02″E / 32.05297222°N 34.7505°E / 32.05297222; 34.7505
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הכניסה לאולם התיאטרון

עמותת "נא לגעת" היא עמותה שהוקמה בשנת 2002 על ידי עדינה טל וערן גור, סביב קבוצת התיאטרון הראשונה בעולם שכל שחקניה הם חירשים-עיוורים (אנ') (בעלי לקות כפולה). העמותה הקימה מרכז תרבות ייחודי בבית הלבנטבונדט בנמל יפו בתל אביב, המהווה במה לאמנות יוצרת, המקדמת דיאלוג שוויוני ומובילה לשינוי חברתי מתוך אמונה ברוח האדם וביכולתו לגעת ולשנות.

מרכז "נא לגעת"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז "נא לגעת" הוקם על ידי עמותת "נא לגעת", ופתח את שעריו לקהל הרחב בדצמבר 2007. במרכז מועסקים יותר ממאה אנשים, שמרביתם חירשים, עיוורים וחירשים-עיוורים.

במרכז פועלים תיאטרון "נא לגעת", שאנסמבל השחקנים שלו מורכב מחירשים-עיוורים, חירשים, עיוורים ושחקנים רואים ושומעים; מתחם האירועים "קפיש", שמלצריו חירשים ומתקשרים עם הלקוחות בשפת סימנים; מסעדת החושך "בלקאאוט" (כשר-חלבי), שהסעודה בה נערכת בחושך מוחלט וצוות מלצרים עיוורים וכבדי ראייה מלווה את הסועדים לאורך כל הסעודה; ומרכז סדנאות המציע מגוון סדנאות בהובלת מומחי תוכן וצוות מדריכים חירשים, עיוורים וחירשים-עיוורים. במרחב של מרכז "נא לגעת" מתקיים דיאלוג שוויוני המקדם את הצרכים והשאיפות של כל אדם, מתוך אמונה שכל בני האדם שווים.

הפעילות הייחודית של המרכז זיכתה אותו לאורך השנים בשורה של פרסים ותארים יוקרתיים בתחומי החברה והתרבות, וכן הוא זכה להיות בין הארגונים שהכנר יצחק פרלמן כלל בחלוקת פרס בראשית שהוענק לו. את הבחירה ב"נא לגעת" נימק פרלמן: "אחד מהתיאטראות החדשניים ביותר בעולם, מרכז תרבות ואמנות המפגיש בין אנשים חירשים, עיוורים והקהל הרחב, ויוצר דיאלוג שוויוני המקדם את הצרכים והשאיפות של כל אדם.". בשנת 2018 זכה המרכז באות הוקרה חברתי בין־לאומי על "אפקטיביות של עשייה תרבותית למען חברה טובה יותר" מטעם ארגון Fair Saturday. זוהי הזכייה ראשונה באות עבור ארגון ישראלי.

אורן יצחקי משמש מנכ"ל המרכז החל משנת 2017.

תיאטרון "נא לגעת"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון "נא לגעת" הוקם על ידי אשת התיאטרון עדינה טל והיזם ערן גור, במטרה להעניק במה קבועה לאנסמבל השחקנים היחיד בעולם, ששחקניו הם אנשים חירשים, עיוורים, וחירשים- עיוורים, ולאפשר להם ביטוי עצמי אמנותי.

מאז החל לפעול ועד היום התיאטרון מעניק לקהל חוויה אמנותית וחברתית, המשנה תפיסות ומחברת קהילות ומגזרים.

התיאטרון מציע רפרטואר הצגות מגוון, שמאפשר לצופים הצצה אל עולמם של אנשים חירשים עיוורים וחירשים-עיוורים, ומציף שאלות הקשורות לזהות, הכלה, תקשורת וקבלת האחר.

המופע הראשון של התיאטרון, "אור שומעים בזיג זג" בבימויה של עדינה טל, הועלה בשנת 2000 בארץ וברחבי העולם וזכה לביקורות מעולות בקרב הצופים והמבקרים.

המופע השני של התיאטרון, "לא על הלחם לבדו" בבימויה של עדינה טל ובהשתתפות אנסמבל של 11 שחקנים חירשים-עיוורים, עלה בשנת 2007. מתורגמנים לשפת סימנים במגע מלווים את השחקנים במהלך החזרות וההצגות. למרבית החירשים-עיוורים יש את היכולת לתקשר אך ורק עם אדם היודע את "שפת הסימנים במגע" או ב"שפת הכפפה", שלפיה כל מפרק בכף היד מקביל לאות בעברית הנכתבת על כף ידו. רוב השחקנים בהצגה לוקים בתסמונת אשר, תסמונת גנטית שמשמעותה לקות שמיעה או חירשות ראשונית, שאליה מצטרפת מחלת העיניים רטיניטיס פיגמנטוזה. המחלה מתפתחת בגיל ההתבגרות או מאוחר יותר, וגורמת לקשיי ראייה משמעותיים ואף לעיוורון. העסקתם של השחקנים באופן קבוע בתיאטרון מחזקת את ביטחונם העצמי, משפרת את יכולת התקשורת הבין־אישית שלהם, מפחיתה את בידודם החברתי ומאפשרת מפגש וקשר עם קהל שומע ורואה ועם אנשים עם התמודדויות זהות ושונות משלהם.

ב"נא לגעת" קיימות דרכים רבות ומגוונות לתקשורת בין חברי הצוות אשר נלמדו במרוצת השנים. לכל אדם בקבוצה צרכים ויכולות משלו, וכך התקשורת משתנה. "לא על הלחם לבדו" מועלית במרכז "נא לגעת" מאז יום פתיחתו וזוכה לשבחים רבים. ההצגה הופיעה בפסטיבלים מובילים בפרת' (אוסטרליה), ניו יורק, בוסטון, וושינגטון די.סי, פסטיבל LIFT בלונדון והפסטיבל הבין־לאומי למוזיקה ולתיאטרון ביוג'ינגבו, קוריאה הדרומית.

ב-2009 הפעיל המרכז תוכנית מיוחדת להכשרת המלצרים החירשים והעיוורים בתחום המשחק, ובמסגרתה עלתה סדנת שפת סימנים תיאטרלית לילדים בשם "תן סימן", וב-2010 עלתה הצגת הילדים "נסיך תרנגול" בבימויה של עדינה טל. כמו כן פותחו סדנאות שפת סימנים ופעילות בחושך לקהל הרחב.

בשנת 2015 עלו על בימת התיאטרון שתי הצגות חדשות בהשתתפות שחקנים חירשים-עיוורים: הצגת היחיד "תגידי תפוז" בבימויה של שרה סיבוני, אשר פתחה את פסטיבל תיאטרונטו 2015 והציגה בפסטיבל "Brave" בפולין ביולי 2016, ו"מבעד לרוח" בבימויו של משה מלכא ובהשתתפות אנסמבל חדש המשלב שחקנים חירשים-עיוורים, שחקנים רואים-שומעים ומתורגמנים.

בשנת 2017 עלתה על בימת התיאטרון הצגה חדשה בשם "אדגר", בהשתתפות שחקן חירש-עיוור, שחקן עיוור, שחקנית חירשת ושחקניות שומעות ורואות, בבימויו של של עופר עמרם.

בשנת 2018 העלה התיאטרון אדפטציה משלו למחזה זוכה פרס הטוני "ילדים חורגים לאלוהים" מאת מארק מדוף ובבימויו של נועם שמואל. בהפקה השתתפו שחקנים חירשים לצד שחקנים שומעים.

ב-2019 עלה לבמה מופע הבידור "שיח חירשים", מופע יחיד מסוגו בישראל, המבוים על ידי במאי שומע ובמאית חירשת ובביצוע שישה שחקנים חירשים. המופע מציג חוויות אישיות של השחקנים וסטיגמות של אנשים חירשים על אנשים שומעים ולהפך בדרך חווייתית ומצחיקה.

ב-2020 נאלץ המרכז להיסגר בעקבות נגיף הקורונה.

ב-2021 המרכז פתח בהדרגה את שעריו לקהל הרחב. בפסטיבל לאמנות פורצת גבולות, הנערך בנובמבר בכל שנה, עלתה בבכורה רשמית ההצגה "עד שייקטף התפוח". ההצגה מאת יוספה אבן שושן ועמנואל פינטו, בהשראת 'משל העיוור' מתוך 'שבעת הקבצנים' מאת רבי נחמן מברסלב ובהשתתפות שני שחקנים חירשים ושחקן עיוור לצד שחקנים שומעים ורואים.

מסעדת החושך 'בלקאאוט'

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסעדת 'בלקאאוט' היא מסעדת החושך היחידה בישראל, ואחת מתוך 14 מסעדות חושך הקיימות ברחבי בעולם. המסעדה הכשרה, הממוקמת בתוך מתחם "נא לגעת", מספקת לאורחים חוויה קולינארית וחושית יוצאת דופן, שכן היא מציעה ארוחות בעלטה מוחלטת. בכניסה אל עלטת המסעדה האורחים נפרדים מחוש הראייה ומייד מרגישים כיצד יתר החושים מתחדדים ומתחזקים. צוות המלצרים העיוורים או לקויי הראייה מוביל את האורחים אל מקומותיהם ומגיש להם מבחר מנות מלאות השראה מתוך תפריט עשיר.

מתחם האירועים ׳קפיש׳

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחם ׳קפיש׳ מארח מגוון רחב של כנסים ואירועים. המתחם השוכן במבנה היסטורי מנדטורי משומר ומשופץ על שפת ימה של יפו, מעוצב כלופט פתוח ומשלב בין אותנטיות יפואית ועיצוב אורבני חדשני. צוות המלצרים ונותני השירות במתחם האירועים 'קפיש' מורכב מאנשים חירשים וכבדי שמיעה וכך, הקהל המתארח במתחם נחשף לשפת הסימנים הישראלית ובאמצעותה מתקשר עם הצוות.

מרכז הסדנאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז הסדנאות ב"נא לגעת" מציע מגוון רחב של סדנאות יוצאות דופן ויחידות מסוגן בישראל. הסדנאות מתקיימות בחושך ובאור, ומאפשרות לקהל הרחב להתנסות באופן אקטיבי, חווייתי ומהנה באתגרים הקשורים בעולם החושים. כל הסדנאות מונחות על ידי מנחים חירשים, עיוורים וחירשים-עיוורים, ומייצרות מרחב למפגש בלתי אמצעי, אותנטי ועוצמתי.

סדנאות בחושך: טעימות יין וגבינות | טעימות בירה | טעימות שוקולד | סדנת מוזיקה וצלילים | סדנת פיסול | מופע סטנדאפ

סדנאות באור: משחקים עם החושים | סדנת שפת הסימנים | 'חיה באושר עם אשר' | מפגש עם שחקן | פיתוח מנהלים בתנאי אי ודאות

סדנאות החושך מתקיימות במתחם "נא לגעת". את סדנאות האור ניתן להזמין לפעילות בכל רחבי הארץ. התכנים מותאמים לצורכי הקבוצה ולטווח הגילאים.

התוכנית החינוכית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז "נא לגעת" שם לו למטרה להרחיב את מעגלי החשיפה בקרב ילדים, בני נוער ומבוגרים, ובכך לפתח ולהעצים את הדיאלוג החשוב בין קהילות שונות ולגשר על פערים תרבותיים-חברתיים תוך קבלת האחר והכרתו על חוזקותיו ולא על חולשותיו. ההצגות והסדנאות של המרכז יוצאות גם החוצה - אל כלל האוכלוסייה ואל בתי הספר ומוסדות החינוך בפרט, כתוכניות העשרה עבור ילדי הגן, תלמידי בית הספר והצוותים החינוכיים, וזאת בהתאמה לגיל המשתתפים ולעולם התוכן שלהם.

מופעי מוזיקה וקונצרטים בחושך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז "נא לגעת" מציע חוויית הקשבה אחרת, בחשכה - מופעי מוזיקה של מיטב היוצרים בישראל (ארקדי דוכין, מתי כספי, יוני רכטר, ברי סחרוף, קרן פלס, שלום חנוך, ועוד) לצד קונצרטים של מוזיקה קלאסית המבוצעים, לראשונה בישראל, בלי תווים ובלי כל קשר עין עם הקהל (התזמורת הקאמרית הישראלית ואנסמבל הפולקלור הדרום אמריקאי 'מיסה קריאולה').

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נא לגעת בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
יפו העתיקה
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
כנסיית פטרוס הקדושמסגד מחמודיהמגדל השעון (יפו)כיכר השעוןרחוב יפתכנסיית מאר מיכאלכנסיית גאורגיוס הקדושרחוב רזיאלבית הקברות הפרוטסטנטי ביפוכיכר קדומיםגן המדרוןנמל יפוסלע אנדרומדהשוק הפשפשיםחוף תל אביבהים התיכוןתחנת המשטרה ביפובנק אנגלו-פלשתינהבית הספר טביתאגבעת אנדרומדהקולג' האחיםמגדלור יפובית שמעון הבורסקאיבית הכנסת לעולי לובמוזיאון אילנה גורתיאטרון הסימטהבית החולים הצרפתי על שם סנט לואי ביפובית העוליםבית מרכז האמנויותמאפיית אבולעפיהבית הסראייהסביל אבו נבוט ב'מסגד היםמנזר ניקולאס הקדושמיומנהנא לגעתבית הסראייה הישן (יפו)רחוב יהודה הימיתגן הפסגהטיילת יפובית המכס

(1) מגדלור יפו (2) בית שמעון הבורסקאי (3) כנסיית מאר מיכאל (4) כנסיית פטרוס הקדוש (5) מנזר ניקולאס הקדוש (6) מסגד הים
(7) החמאם ובית הסראייה הישן (8) בית מיומנה (9) בית הכנסת לעולי לוב (10) מוזיאון אילנה גור (11) תיאטרון הסימטה
(12) כנסיית גאורגיוס הקדוש (13) בית העולים (14) בית הספר טביתא (15) קולג' דה פרר (16) בית הקברות הפרוטסטנטי
(17) תחנת המשטרה ביפו (18) מאפיית אבולעפיה (19) בית הסראייה (20) סביל אבו נבוט ב' (21) בנק אנגלו-פלשתינה
(22) בית החולים הצרפתי על שם סנט לואי ביפו (23) גבעת אנדרומדה (24) בית מרכז האמנויות, (25) בית המכס בנמל יפו, (26) נא לגעת