תל קסילה
 | |
| מיקומו של תל קסילה (בחום), במרכזו של מוזיאון ארץ ישראל. בהגדלת התמונה נראית הסככה המרובעת שמעל לרובע המקדשים ורובע המגורים מעליה. המפה מודרמת | |
| מידות | |
|---|---|
| שטח | 100 דונם |
| גובה מעל פני הים | 40 מטר |
| היסטוריה | |
| תרבויות | התרבות הכנענית התרבות הפלישתית |
| תקופות | ברונזה בייניימית תקופת הברונזה המאוחרת תקופת הברזל I תקופת הברזל II התקופה הביזנטית בארץ ישראל התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל |
| ננטש | התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל |
| סוג | תל |
| אתר ארכאולוגי | |
| חפירות | 1950, 1951, 1959 1971–1974 |
| ארכאולוגים | עמיחי מזר |
| מצב | הרוס |
| גישה לציבור | כן |
| מיקום | |
| מדינה | ישראל  |
| מיקום | מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב |
| קואורדינטות | 32°06′05″N 34°47′39″E / 32.101372222222°N 34.794077777778°E |
| (למפת תל אביב רגילה)   תל קסילה  | |
 | |
| תרשים רובע המקדשים בתל | |
  | |
תל קסילה הוא תל ארכאולוגי השוכן כיום בתחומו של מוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב בצפונה של תל אביב. במקום נמצאו ממצאים שתרמו רבות לידע אודות הפלשתים, אשר ישבו בתל החל במאה ה-12 לפנה"ס ועד תחילת המאה ה-10 לפנה"ס. בתל 12 שכבות - שלוש הראשונות (12 עד 10) מקבילות לתקופת השלטון הפלשתי (שיאו של היישוב בשכבה 10), ושכבות 9 עד 12 מאוחרות לו.
חפירות ומחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]חפירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]התל התגלה באקראי כאשר בשנת 1946 מצא יעקב קפלן על פני הקרקע במקום שני אוסטרקונים כתובים עברית מתקופת בית הראשון. שני האוסטרקונים היו תעודות משלוח, האחת מאזכרת משקל שלושים שקל זהב אופיר הנשלח לבית חורון ועל השני אלף ומאה יחידות של שמן הנשלחות למלך. הכתובת השנייה הייתה חתומה, אך כל שהשתמר משם השולח הן האותיות "חיהו"[1]. באוקטובר 1948 החל החוקר בנימין מייזלר (לימים מזר) מן האוניברסיטה העברית לחפור בתל[2][3]. הוא עמד בראשה של משלחת מטעם החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ומוזיאון תל אביב, וזו הייתה החפירה הארכאולוגית הראשונה שבוצעה במדינת ישראל לאחר קבלת עצמאותה. עונה שנייה של חפירות התקיימה בקיץ 1949[4] ועונה שלישית בקיץ 1950[5][6]. בשנת 1955 נמצא במקרה קבר ביזנטי ליד התל[7] ובשנת 1957 חפר ד"ר יעקב קפלן שני מערכות קברים חשמונאיים ליד התל[8]. בשנת 1959 התקיימה עונת חפירה נוספת בתל[9][10].
חפירות נוספות התקיימו בין השנים 1971-1974[11][12][13] ובין 1982 ועד ראשית שנות ה-90[14], בראשותו של עמיחי מזר ובאלה נחשף אזור המקדשים ביישוב הפלישתי הקדום.
פתיחת התל לקהל
[עריכת קוד מקור | עריכה]באפריל 1952 נפתח אתר החפירות בתל קסילה לביקורים של הקהל הרחב ובאתר גם סודרה תצוגה זמנית של הממצאים[15]. בשנת 1955 הועברה התצוגה של מוזיאון עתיקות תל אביב לתל קסילה[16] בבית הערבי הישן[17]. מספר בתים באתר שוחזרו[18]. בשנת 1963 פורסם על כוונה לשחזר את התל כעיר ישראלית מימי המלוכה[19].
הצעות זיהוי לתל קסילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשית ימי החפירות הועלתה השערה לזהות את תל קסילה עם "גליל ים" המופיע בכתובת של תגלת פלאסר השלישי[20]. הצעה אחרת זיהתה את תל קסילה עם הביטוי "מי הירקון" בספר יהושע, שעל פי הצעה זאת, מזוהה כעיר ולא כנחל[9].
לדעת הארכאולוג ד"ר דרור בן-יוסף[21] יש לזהות את תל קסילה עם "בית חרן" (HARAN) לאור ממצא האוסטרקון (כתובת על גבי חרסי תל קסילה) בתל ובו נכתב: "זהב אופיר לבית חרן, 30 שקל" שזמנו המאה ה-7 לפסה"נ. ב' מזר, פירש את הכתוב כזהב אופיר למקדש האל חורון; פירוש אחר לכתובת גרס: זהב אופיר של היישוב בית חורון (השוכן באזור מודיעין-רמאלה). לפי הצעת בן-יוסף מדובר במשלוח של זהב ליישוב בית חרן ששכן בשטח התל, כאשר השם "חרן" מקורו בשפות האשורית והאכדית ופירושו דרך או אורחה כיאה למיקומו של התל על דרך ראשית המקשרת בין הים התיכון למישור החוף ולגב ההר.
תולדות המחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות החפירות בשנות ה-50 הייתה הדעה השלטת שבימי שלמה על תל קסילה הייתה עיר ישראלית והועלתה ההשערה שהעיר שימשה את הנמל שדרכו הובאו עצים מצור לצורך בניית בית המקדש הראשון[22]. אולם בעקבות מציאת המקדש שזוהה כפלישתי בחפירות של תחילת שנות ה-70 עברה הדעה השלטת להיות שהעיר הייתה פלישתית לכל אורך התקופה.
תולדות התל
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקופת הברונזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת הברונזה התיכונה II א' היה במקום יישוב ארעי, שנשתמרו ממנו רק חרסים מועטים (חרסי תל קסילה). תחילת יישוב הקבע בתל קסילה מקבילה להגעת הפלשתים לארץ ישראל במאה ה-12 לפנה"ס. קודם לכן לא היה התל מיושב, והיישוב הכנעני הקדום יותר, ששכן בתל גריסה הסמוך ("תל נפוליאון"), שקע בתקופה זו וחשיבותו ירדה. הפלשתים בחרו להתבסס בתל קסילה המהווה חלק מרכס הכורכר המקביל לחופי הים התיכון, ואשר היה מוקף אותה עת בביצות. ביחס לתל גריסה שוכן תל קסילה קרוב יותר לשפך הירקון אל הים, כשני קילומטרים בלבד. בתקופה זו עבר אפיק הירקון מעט צפונה מהתוואי הנוכחי שלו, ככל הנראה במקום בו עוברות כיום שדרות רוקח, ועל כן הנמל הפנימי שהקימו הפלשתים על גדות הנחל, שכן בסמוך לתל. בתי היישוב הפלישתי הוקמו על המדרון המערבי של התל הפונה אל הים. ליישוב היה גרעין צפוף ובו שכן המרכז הפולחני, וסביבו השתרע שטח פתוח שבו הוקמו בתי מגורים. המקדש במרכז היישוב היה מבנה קטן עשוי מאולם בודד, שניצב במרכזה של חצר גדולה. בתוך המבנה היו ספסלים שנועדו להנחת המנחות, ובמה מדורגת במרכזו נועדה ככל הנראה לצלם האליל. ליד המקדש הוקם מבנה מיוחד, "בית האח", שבו אולם גדול עם ספסלים לאורך הקירות ובאמצע אח גדולה מוגבהת כ-40 ס"מ מהרצפה ולצידה חלק קטן מרוצף בקרמיקה. המבנה מתוארך לסוף תקופה 12 לפנה"ס (שכבה 12) הארכיטקטורה הזאת מוכרת מאותה תקופה גם מאשקלון ואשדוד ובאזורים שונים בעולם האיגאי[23]. ייתכן שמדובר בפולחן ביתי ל'טביטי' (אנ'), אלת האש שעמדה בראש הפנתיאון הסקיתי, או הסטיה אלת האח היוונית.
היישוב בתל קסילה גדל בתחילת המאה ה-11 לפנה"ס, ותחת המקדש הראשון הוקם מבנה גדול מעט יותר, שהתאפיין בקירות אבן עבים וחזקים יותר. עם זאת צורתו של המקדש החדש נותרה זהה לזו של קודמו. בתקופה זו נחפר בחצר המקדש בור, ובו הונחו חפצי פולחן שונים. בחפירות התגלו בבור כמאה כלי חרס, וידוע במיוחד כלי קיבול בצורת אישה שבשני שדיה פתחים לשפיכת נוזל. ייתכן שהכלי נועד לחלב וייצג את אלת הפריון (הכלי מוצג במוזיאון). שיאו של היישוב בתל היה במחצית השנייה של המאה ה-11 לפנה"ס, ובתקופה זו שוב הוגדל מבנה המקדש (ראו 1 בתרשים) ונוספה לו מבואה גדולה. תקרת המקדש נתמכה בשני עמודי עץ ארז הלבנון שניצבו על בסיסי אבן עגולים. בחלקו המערבי של המקדש הוקם חדרון ששימש לאחסון אוצרות הפולחן ובכניסה אליו נבנתה במה מוגבהת. החצר סביב המקדש תוכננה גם היא מחדש וחומת מגן הוקמה סביבה. בחצר נבנו מזבח (ראו 2 בתרשים) ומבני עזר (ראו 4 ו-5 בתרשים). על משמעות התפתחותו של המקדש במקום נאמר כי:
"במקום נתגלו שרידי שלושה מקדשים שנבנו האחד על גבי השני, וכל אחד מהם היווה הרחבה של קודמו, דבר המעיד כנראה על גידול במספר התושבים בעיר"[24].
ממערב למקדש העיקרי הוקם מקדש משני קטן יותר שנבנה לפי עקרונות תכנוניים זהים (ראו 3 בתרשים). ייתכן שמקדש זה שימש לפולחנו של אל משני, או שהיה בית תפילה פרטי של שליט העיר.
מדרום למקדשים השתרע רובע המגורים שרחובותיו בנויים בתבנית שתי וערב ובתיו מסודרים בגושים. הבתים עצמם נבנו לפי תוכנית אחידה של ארבעה מרחבים - שני חדרים וחצר שמחולקת לשטח מקורה ולשטח פתוח. שטחו של כל בית עמד על כמאה מ"ר, ובשל חלוקתו הפנימית הוא זכה לכינוי "בית ארבעת המרחבים" המאפיין את תקופת הברזל בארץ ישראל. בתל התגלו ממצאים רבים שכללו כלי פולחן במקדשים, קנקני חרס לשמן וליין, חותמות וכלים מארד. הממצאים בתל מעידים על אורחות חייהם של תושביו ועל כך שעמדו בקשרי מסחר עם צור, צידון, מצרים העתיקה ועם קפריסין. עוד מדגימים הממצאים כיצד התמזגה ההשפעה האגאית שהביאו עימם הפלשתים מארץ מולדתם, עם השפעה כנענית מקומית. בתל התגלה בית מלאכה ליציקת כלי ארד, ואחד הבתים ברובע המגורים שוחזר למלוא גובהו. על משמעותם של הממצאים בעיר נכתב כי:
"התרבות הפלשתית, כפי שהיא מתגלה לעינינו מן החפירות בתל קסילה ובאתרים פלשתיים אחרים, היא תרבות עירונית מפותחת. בתל קסילה ניתן להבחין בסימני תכנון עירוני מדוקדק... תרבות מפותחת זו התקיימה בתקופה שבה רבות מערי כנען, כמו חצור בגליל ולכיש בשפלה, עמדו בחורבנן, ושבטי ישראל חיו באזורי ההר והשפלה הפנימית בכפרים חקלאיים ובמסגרת שבטית, קודם להקמת המלוכה"[25].
סוף תקופת השיא של העיר בא לה בשנת 990 לפנה"ס לערך.
|
|
תקופת הברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת הברזל בארץ ישראל קם יישוב קטן על התל, ובשל שיקומו של המקדש במקום, מאמינים החוקרים כי הדבר נעשה בידי תושבים פלשתים. בסוף המאה ה-10 לפנה"ס ננטש התל לחלוטין, אולי בשל מסעו של שישק הראשון לארץ ישראל. היישוב במקום התחדש בסוף המאה ה-7 לפנה"ס, ולפי הממצאים קשור זה ככל הנראה להתפשטות ממלכת יהודה מערבה בתקופת יאשיהו. שני האוסטרקונים שנמצאו בתל בשנות ה-40 הם ככל הנראה מתקופה זו. התיישבות זו הייתה קצרת ימים וייתכן שהסתכמה במצודה ותו לא. לאחר חורבן בית המקדש הראשון התקיים יישוב רק בפסגת התל, ושטח העיר שסביבו לא נבנה עוד. על הממצאים המאוחרים בתל קסילה נמנים מבנה מסוף המאה ה-6 לפנה"ס (תקופת שיבת ציון) ולידו באר רבועה בעומק של 12 מטר; מטבע מתקופת אלכסנדר מוקדון ומספר שרידים מהתקופה ההלניסטית ומהתקופה הרומית, מועד בו פעל מרכז מסחרי בתל. ממזרח לתל התגלה צמד גתות מהתקופה הרומית, ואלה נותרו באתרם.
בתקופה הביזנטית שכן יישוב כפרי דליל סביב תל קסילה, ועל התל עצמו ניצב בית מרחץ. צפונית-מזרחית לתל שכן בית כנסת שומרוני מהמאה ה-6. רצפת הפסיפס של בית כנסת זה נשתמרה והיא מוצגת בתחומי המוזיאון אין סיטו. רק שליש משטח הרצפה השתמר, ובה דגמים הנדסיים. ברצפה קבועות שלוש כתובות, אחת בשומרונית ושתיים ביוונית. שתיים מהן מציינות שמות תורמים ונוסח השלישית הוא:
"ברכה ושלום על ישתראל ועל המקום הזה. אמן"[26].
המבנה המאוחר ביותר שידוע כי ניצב על התל הוא החאן ששכן במקום בתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל. לאחר שזה נהרס לא יושב התל שוב, למעט בזמן מלחמת העולם הראשונה, עת שימש התל נדבך בחלקו המערבי של קו שתי העוג'ות לאורכו התחפרו כוחות הצבא העות'מאני שנערכו מול חיל המשלוח המצרי שחנה מדרום לירקון. הטורקים חפרו תעלות בתל, וכן התגלו בו רסיסי פגזים בריטים.
|
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עמיחי מזר, תל קסילה, בתוך: אפרים שטרן (עורך), האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור וכרטא ירושלים, 1992
- Amihai Mazar, Excavations at tell Qasile - part one, The Hebrew University of Jerusalem, 1980
- בנימין מייזלר, "החפירות בתל קסילה", ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה ט"ו, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים, תש"י סריקה במאגר DLIR
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תל קסילה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
 |
- תל קסילה באתר מוזיאון ארץ ישראל
- "פלשתים על גדות הירקון", עמיחי מזר, מתוך הספר "דרך ארץ : אבן חרס ואדם" בעריכת עירית זהרוני, הוצאת משרד הביטחון
- תל קסילה באתר עידן התנ"ך
- פלשתים עליך ירקון, עמיחי מזר
- סקר שימור באתר רשות העתיקות
- אדר' לילך סטרול, תל קסילה: סקר מצאי שימור, אתר רשות העתיקות - מינהל שימור, 2004
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בנימין מייזלר, "החפירות בתל קסילה", ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה ט"ו, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים, תש"י סריקה במאגר DLIR
- ^ חיה ריטר קפלן, גילוי נמל ישראלי קדום ליד שפך הירקון, על המשמר, 30 בנובמבר 1948
- ^ בנימין מזר, שרידי עיר ישראלית קדומה על הירקון, ידיעות עיריית תל אביב, 15 במאי 1949
- ^ חיה ריטר קפלן, שרידי עיר קדומה לי תל אביב, הַבֹּקֶר, 30 בנובמבר 1948
- ^ א.ח. אלחנני, שרידי בנינים מתקופת השופטים - על גדות הירקון, דבר, 11 בספטמבר 1950
- ^ בנימין מזר, עתיקות תל קסילה מעבר לירקון, ידיעות עיריית תל אביב, 15 ביוני 1952
- ^ נחשף בית הקברות העתיק של תל קסילה, דבר, 13 במאי 1955
גילו קבר ביזאנטי ליד תל קסילה, הארץ, 15 במאי 1955 - ^ ממצאים ארכיאולוגיים חשובים נתגלו בתל קסילה, על המשמר, 2 ביוני 1957
- ^ 1 2 נתחדשו החפירות בתל קסילה, הארץ, 11 בספטמבר 1959
- ^ בתל קסילה נתגלו שכבות־ביצורים מימי הפלשתים והמלוכה הישראלית, הארץ, 7 באוקטובר 1959
- ^ צבי אילן, מקדש פלשתי בתל קסילה, דבר, 12 ביולי 1972
- ^ צבי אילן, מיקדש פלשתי ראשון שנחשף בישראל, דבר, 3 באוגוסט 1973
אברהם רותם, מקדש וכלי פולחן נתגלו בתל קסילה, מעריב, 3 בספטמבר 1973 - ^ צבי אילן, מנחות־יסוד נתגלו במקדש העתיק בתל־קסילה, דבר, 28 ביולי 1974
- ^ גילה מצא, גיוון בהרכב החוקרים, מעריב, 24 ביוני 1988
עונה נוספת בתל קסילה, מעריב, 29 באוגוסט 1988 - ^ החפירות והתצוגה בתל קסילה פתוחים לקהל, קול העם, 14 באפריל 1952
גדל מספר המבקרים - בחפירות תל-קסילה, הצופה, 27 במאי 1952 - ^ עירית תל אביב יפו, שערים, 7 במרץ 1955
- ^ אבינועם חיימי, מוזיאון לאתנוגרפיה ופולקלור בתל־אביב, הארץ, 7 ביוני 1963
- ^ תקוה ויינשטוק, מוזיאון קטן ־ על חורבות עיר פלשתית וישראלית, מעריב, 31 בדצמבר 1962
- ^ שלמה שבא, הנשיא יחנוך מוזיאון חדש בת"א, דבר, 18 ביוני 1963
- ^ יעקב קפלן, תל אביב מרכז מסחרי בימי קדם, הצופה, 25 באפריל 1951
- ^ דרור בן-יוסף, "לשאלת זיהויו של תל קסילה", טבע הדברים, 2014
- ^ בכינוס מבואות ים, דבר, 19 באוקטובר 1959
- ^ מתוך הרצאה של הארכאולוג עמיחי מזר
- ^ האתר הרשמי
- ^ פלשתים על גדות הירקון, עמיחי מזר
- ^ האתר הרשמי