תל ריסים
 | |
| מבט ממערב למזרח לתל ריסים בשקיעה, 2019 | |
| שמות נוספים | תל אל מוואג'ה, תל א-ריש[1] |
|---|---|
| מידות | |
| שטח | 6 דונם[2] |
| גובה מעל פני הים | 93 מטרים[3] |
| היסטוריה | |
| תקופות | תקופת הברונזה - התקופה הרומית |
| אתר ארכאולוגי | |
| התגלה | 1881 |
| גישה לציבור | פתוח לציבור |
| מיקום | |
| מדינה |  ישראל |
| מיקום | מועצה מקומית רמת ישי |
| קואורדינטות | 32°41′59″N 35°09′27″E / 32.6996993°N 35.1575202°E |
| (למפת הכרמל רגילה)   תל ריסים | |
 | |
תל ריסים (בערבית קרוי תל אל מוואג'ה, تل المواجهة) הוא אתר ארכאולוגי בעמק יזרעאל השוכן בקצהו המערבי של רכס ישי בשטחי המועצה המקומית רמת ישי.[4]
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיקום התל הוא על רכס ישי, שלוחה של גבעות אלונים-שפרעם שתחילתה בבית לחם הגלילית וסיומה בכפר יהושע. התל הוא מאפיין בולט יחסית בשטח וניתן להבחין בו ממרחק רב. התל מסומן במפות רבות כנקודת ציון בשל כך, ובמפה טופוגרפית מודרנית מצוין כנקודת גובה של 93 מטרים מעל פני הים. מהתל נשקף נוף לבקעת נחל בית לחם. על גבי התל שביל עפר החוצה אותו ממזרח למערב ומגיע לפסגתו.[3]
התל נמצא בגבול הדרומי של רמת ישי ובתי היישוב נבנו בסמיכות אליו, על מדרונו הצפוני של התל נמצא בית הקברות של היישוב. על מדרונו הדרומי נמצא בית הקברות של מושב כפר יהושע הסמוך ומעבר לו שדות ופרדסים.[5] למרגלות התל עובר כביש האספלט שמחבר בין רמת ישי לכפר יהושע.[3]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוקרים נחמן אביגד ובנימין מזר שייכו את התל לעיר המקראית ידאלה שמוזכרת בספר יהושוע כחלק מנחלתו של שבט זבולון: ”וְקַטָּת וְנַהֲלָל וְשִׁמְרוֹן וְיִדְאֲלָה וּבֵית לָחֶם: עָרִים שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן”[6] במקורות חז"ל מובא שם העיר בצורה ״יראלה״, וגם בתרגום השבעים נזכר השם בגרסה עם האות רי"ש במקום האות דל"ת. על פי חוקרים, השם ידאלה הושאל ליוונית כ"יודילה" ולאחר כך ללטינית כ״ג׳דאלה״. עם הכיבוש הערבי כונה על ידי הערבים כ״ג׳דה״, שמו של היישוב הערבי שעל אדמותיו הוקמה רמת ישי.[4]
החוקרים זאב ייבין, יוחנן אהרוני ובנימין מזר שייכו את התל גם לעיר הקדומה אדר שנכבשה על ידי שישק מלך מצרים.[7] משמעות השם אדר לפי מזר הוא במילה הארמית ״אדרא״ שמשמעותה גורן.[4]
ארכאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האתר זוהה וסוקר לראשונה ב-1881 במסגרת סקר מפת הקרן לחקר ארץ ישראל ובשנית בשנות ה-60 בסקר מפת נהלל שנערך על ידי אבנר רבן במסגרת סקר ישראל.[8] בסקרים ארכאולוגיים שונים נמצאו בתל ובסביבתו שברי חרס רבים המתוארכים לתקופות שונות.[1] על פני התל ניתן לראות שרידי חומת אבן, קירות ובורות מים.[5]
ב-2001 התקיימה חפירה ראשונה בתל מטעם המכון לארכאולוגיה של אוניברסיטת חיפה.[1] חפירות בדיקה באתר התקיימו מטעם רשות העתיקות ב-2006 וב-2007, ולאחר מכו התקיימו חפירות הצלה ב-2010 וב-2016 לפני הקמת שכונות מגורים בסמוך לתל.[2]
מתקופת הברונזה נמצאה בחפירה שנערכה ב-2010 מערת קבורה מתקופת הברונזה הביניימית שנחפרה בסלע הקירטון מזרחית לתל, גובה המערה כ-1.2 מטרים. עם החפירה התגלה שהמערה נשדדה והתמלאה באדמת סחף, בתוכה נמצאו חרסים מאותה תקופה. בנוסף, על גבי התל נמצאו כלי חרס מתקופה זו.[5] בחפירה שנערכה ב-2016 נמצאו שרידי יישוב מתקופת הברונזה שאבני מבניו נהרסו בעקבות עבודת חקלאות. ביישוב התגלו שרידי כלי חרס, צור ובזלת וכן נמצאו עצמות בעלי חיים מסוג בקר, עז, חזיר, חמור וכלב. בחפירה זו התגלה מכלול לייצור כלי צור שלא ניתן לתארך לתקופה מסוימת, אך בתוכו נמצאו תשעה כלי צור, שמתוכם 2 הם מגל כנעני המאפיין את תקופת הברונזה.[1]
מתקופת הברזל נמצא בחפירה שנערכה ב-2010 מבנה שרצפתו נחצבה בסלע הקירטון ועליו הושתת גיר כתוש, מסביבה נבנו קירות תמך. גודל המבנה כ-4×8 מטרים. בתוך המבנה ועל גבי התל נמצאו כלי חרס רבים שתוארכו לתקופת הברזל.[5] בחפירה נוספת מדרומית לתל שנערכה ב-2017 על ידי קבוצת תלמידי תיכון עירוני ה' בחיפה בשילוב עם רשות העתיקות וקרן קיימת לישראל נמצאה קערה בת 3,500 שנים שתוערכה לתקופת הברזל.[2]
מהתקופה הפרסית נחשפו בחפירה שנערכה ב-2010 בסמוך לתל 12 קברי שוחה מלבניים. באחד הקברים נמצא כד חרס מעוטר מסוג לקיטוס שככל הנראה שימש כמנחת קבורה.[5]
ממצאים מהתקופה ההלניסטית כוללים מבני תעשייה וייצור שתוערכו לתקופה שנחפרו ב-2010, ביניהם כבשן שנבנה מאבני נארי ששימש ככל הנראה לייצור כלי חרס, ומחסן הבנוי מאבן שברצפתו נמצאו שרידי חומרי גלם לייצור כלי חרס. באותה חפירה נמצאו 6 קברי שוחה שדודים שתוערכו לתקופה הרומית וגדר שנראית כאילו הקיפה את התל כולו, וככל הנראה הפרידה בין שטח המיושב לשטח החקלאי שמסביבו.[5]
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
מבט ממזרח למערב, ספטמבר 2020 -
מבט ממערב למזרח בשקיעה, 2019 -
מבט ממערב למזרח, ניתן לראות את בתי רמת ישי בצד שמאל, 2020 -
כוורות בפסגת תל ריסים, ספטמבר 2020 -
תצפית לשדה יעקב מתל ריסים
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 אורי ברגר, תל ריסים, חדשות ארכאולוגיה, גיליון 130, 29 במרץ 2018
- ^ 1 2 3 שושן מנולה, תלמידים מעירוני ה' חפרו ומצאו קערה בת 3,500 שנה, כלבו חיפה והקריות, 25 בספטמבר 2017
- ^ 1 2 3 מפה טופוגרפית בישראל, תל ריסים, 1:50,000, באתר עמוד ענן
- ^ 1 2 3 גדעון ארבל, אלו שמות, אחוזה בעמק, 2017
- ^ 1 2 3 4 5 6 ווליד אטרש, תל ריסים, חדשות ארכאולוגיה, גיליון 122, 25 במרץ 2010
- ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק ט"ו
- ^ אברהם גרוסמן, מסע שישק, מתוך: הוראת פרקים נבחרים בנביאים ראשונים (קצת עצות למורה), בר-אילן, תשמ"ה
- ^ יובל ברוך, סקר ישראל - סקירה כללית, רשות העתיקות