משבר דיפלומטי

משבר דיפלומטי הוא מצב ביחסים בינלאומיים המתרחש כאשר התנהגות נציג של מדינה אחת מביכה מדינה אחרת, או התנהגות של מדינה מביכה נציג דיפלומטי זר המבקר בה. משברים דיפלומטיים מתרחשים בטעות או במכוון, ככלי לאותת למדינה על מורת רוח של מדינה אחרת מהתנהלותה. משברים דיפלומטיים בדרך כלל לא מתפתחים למעשי תוקפנות או פגיעה הדדית אלא נשארים במישור הדיפלומטי ונפתרים באמצעות התנצלות של המדינה הפוגעת בפני המדינה הנפגעת, אולם יש חשש שמשבר כזה יהפוך למשבר בינלאומי ואפילו למלחמה.

משבר דיפלומטי מתרחש בעקבות תקרית דיפלומטית. התקרית היא אירוע בו נגרמת פגיעה או מבוכה לנציג מדיני של מדינה אחת בעת ביקורו במדינה אחרת. לדוגמה, בשנת 2006 ביקר נשיא לוב מועמר קדאפי בניגריה ומאבטחים מקומיים ביקשו לפרוק מנשק את לוחמות משמר האמזונות שלו. קדאפי עזב בכעס שהוא מצהיר שבכוונתו לגמוא את 40 הק"מ לבירה ברגל וחזר בו רק לאחר התערבותו של הנשיא הניגרי אולוסגון אובאסניו שהזדמן לשם במקרה. דוגמה נוספת היא ההכרזה של מדינת ישראל, בשנת 2010 על בנייה של 1,600 יחידות דיור ברמת שלמה, שנמצאת מעבר לקו הירוק בעת ביקורו של סגן נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בישראל, זאת בניגוד למדיניות האמריקאית כלפי ההתנחלויות.^[1] תקרית דיפלומטית יכולה להתרחש גם כאשר נציג של מדינה פוגע בטעות או במתכוון במדינה אחרת. דוגמה לכך היא התקרית בשנת 2017, כאשר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו פרסם ציוץ תמיכה בנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על כוונתו לבנות חומה בגבול ארצות הברית מקסיקו. ממשלת מקסיקו מחתה על הציוץ ונשיא מדינת ישראל, ראובן ריבלין, התנצל בפניה.^[2]

תקרית דיפלומטית יכולה גם להיות מכוונת כדי לאותת למדינה אחרת על היחס של המדינה היוזמת את התקרית אליה. כך לדומה בשנת 2009 שחרר צוות הבית הלבן תמונה של הנשיא ברק אובמה משוחח בטלפון עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, כאשר רגליו מונחות על השולחן. כך רמזה ארצות הברית על מורת רוחה ממדיניות ממשלת ישראל.^[3] דוגמה נוספת התרחשה בשנת 2010 לאחר שנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן התבטא כנגד מדינת ישראל. שגריר טורקיה בישראל הוזמן לשיחת נזיפה עם סגן שר החוץ, דני אילון, ובפגישה הושב השגריר על כיסא נמוך, היו רק דגלי ישראל על השולחן והצוות הישראלי לא חייך. בכך הביעה ישראל את יחסה לדברי ארדואן.^[4]

משבר דיפלומטי בדרך כלל לא נמשך זמן רב, ונפתר ללא אלימות. מקובל שאם התרחש משבר דיפלומטי בטעות המדינה הפוגעת מתנצלת והיחסים בין המדינות ממשיכים בשגרה. במקרים חריגים יכול משבר דיפלומטי להידרדר ולגרום לפגיעה ממשית ביחסים בין מדינות, ובמקרים קיצוניים להפוך להיות משבר בינלאומי, בו יש סכנה של פרוץ מלחמה.

• ששון סופר, הדיפלומטיה ביחסים הבין-לאומיים, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 1996.