42 (סרט)

42
כרזת הסרט
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי בריאן הלגלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי תומאס טול
תסריט בריאן הלגלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה פיטר מקנולטי, קווין סיט עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים צ'דוויק בוסמן
האריסון פורד
מוזיקה מרק אישם עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום דון בורגס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה אולפני לג'נדרי עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה האחים וורנר
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 12 באפריל 2013 ארצות הבריתארצות הברית
משך הקרנה 128 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט ביוגרפי, סרט דרמה, סרט ספורט עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 40 מיליון דולר
הכנסות 97.5 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו 42
אתר רשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

42 הוא סרט קולנוע אמריקאי שיצא לאקרנים בשנת 2013. הסרט מבוסס על סיפורו של ג'קי רובינסון, האפרו-אמריקאי הראשון ששיחק בליגת ה-MLB, ליגת הבייסבול הבכירה בארצות הברית. בסרט מככבים צ'דוויק בוסמן בתפקיד רובינסון, והאריסון פורד בתפקיד מנהלה של קבוצת ברוקלין דודג'רס, בה שיחק רובינסון. את הסרט ביים בריאן הלגלנד, שגם כתב את התסריט.

שם הסרט לקוח ממספר החולצה שלבש רובינסון לאורך הקריירה.

ב-1945 מסתיימת מלחמת העולם השנייה, החיילים האמריקאים שבים למדינתם, אך השחורים עדיין סובלים מאפליה. בליגת הבייסבול הבכירה 16 קבוצות ו-400 שחקנים, כולם לבנים. בראנץ' ריקי, מנהלה של קבוצת ברוקלין דודג'רס מחליט לשנות מצב זה ולהיות הראשון שייקח לקבוצתו שחקן שחור, הוא בוחר בג'קי רובינסון, בוגר אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס וקצין משוחרר, שחקן מצטיין בליגת הבייסבול לשחורים הידוע במזג רוחו החם. הוא מציע לרובינסון משכורת גבוהה ומענק חתימה אך דורש שרובינסון יתגבר על יצרו ולא יגיב להתנכלויות כלפיו, בחילופי הדברים המפורסמים ביניהם שואל רובינסון את ריקי "האם אתה רוצה שחקן שאין לו אומץ להשיב מלחמה ?" ריקי עונה "אני רוצה שחקן עם אומץ לא להשיב מלחמה".

רובינסון מציע נישואין לחברתו שנענית בחיוב, השניים נוסעים לפלורידה, למחנה האימונים של מונטריאול רויאלס, קבוצת הבת של הדודג'רס. במהלך האימונים מצטיין רובינסון אך נאלץ להתמודד עם תופעות גזענות מצד מקומיים ושחקנים אחרים. שחקני הדודג'רס מחתימים על עצומה למניעת הגעתו של רובינסון לקבוצה מה שמחייב את התערבותם של ריקי ומאמן הקבוצה ליאו דרוצ'ר, רובינסון זוכה לחוזה בדודג'רס ולמדים עם המספר 42.

ב-15 באפריל 1947 עורך רובינסון את הופעת הבכורה שלו בליגה הבכירה. במהלך העונה הוא מתמודד עם שיפוט עוין, קריאות והתקפות גזעניות מצד הקהל ומצד יריביו ואף ניסיונות לפצוע אותו במתכוון. הדבר מוביל לאיחוד השורות בקרב שחקני הדודג'רס, כשאלו שעדיין לא מסכימים לשיתופו מורחקים מהקבוצה. רובינסון מצטיין ומול מגיש שפגע בו בעבר, חובט להום ראן שמבטיח את העפלת הקבוצה לוורלד סיריס.

שחקנ/ית תפקיד תיאור
צ'דוויק בוזמן ג'קי רובינסון שחקן הבייסבול האפרו-אמריקאי הראשון בליגת MLB
האריסון פורד בראנץ' ריקי מנהלה הכללי של קבוצת ברוקלין דודג'רס
כריסטופר מלוני ליאו דרוצ'ר מנהל קבוצת ברוקלין דודג'רס
ג'ון מקגינלי רד ברבר שדרן הרדיו שליווה את משחקי הדודג'רס
ניקול ביהארי רייצ'ל רובינסון אשתו של ג'קי רובינסון
אנדרה הולנד ונדל סמית' עיתונאי ספורט אפרו-אמריקאי שמלווה את רובינסון
אלן טודיק בן צ'פמן מנהלה של קבוצת פילדלפיה פיליז, מתגרה ברובינסון בקריאות גזעניות
לוקאס בלאק פי ויי ריס עמיתו לקבוצה של רובינסון, יוצא להגנתו של רובינסון במחווה פומבית
ראיין מרימן דיקסי ווקר שחקן בייסבול
ג'קי רובינסון במציאות

ביקורת ותגובות לסרט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבקרת הקולנוע אן הורנדיי מהוושינגטון פוסט העניקה לסרט 3 מתוך ארבעה כוכבים וציינה שסוף סוף נעשה סרט הראוי לאגדה.[1] איי. או. סקוט מהניו יורק טיימס ציין שבריאן הלגלנד, במאי הסרט, הקריב את הסיכוי ליצור סרט מצוין על חשבון הרצון להפוך אותו נגיש ומעורר השראה לקהל. על אף שאינו מדייק בכל הפרטים ההיסטוריים, הסרט נשאר נאמן לעובדות ולאופיו של גיבור הסיפור ובכך מצליח להזכיר לצופים על השפעתו.[2] קלאודיה פויג מיו.אס. איי טודיי ציינה שנדרש במאי מגושם כדי להפוך סיפור כה מרתק וחשוב כמו זה של ג'קי רובינסון לסרט "נוסחתי". היא שיבחה את משחקו של בוסמן, אך התאכזבה מכך שהסרט לא מתרכז מספיק ברובינסון, אלא בדמות משנה של בראנץ' ריקי.[3]

בסוף השבוע הראשון להקרנתו כבש הסרט את פסגת הסרטים המכניסים עם 27 מיליון דולר במכירות כרטיסים. סך הכל הכניס בארצות הברית כ-95 מיליון דולר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Finally, a film worthy of a legend, וושינגטון פוסט, 12 באפריל 2013
  2. ^ That Rookie at First Is in a New Position, ניו יורק טיימס, 11 באפריל 2013
  3. ^ '42' is solid, but no hall of famer, יו.אס.איי טודיי, 11 באפריל 2013