המאה ה-6 לפנה"ס

המאה השישית לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 600 לפני הספירה והסתיימה בשנת 501 לפני הספירה. זוהי המאה השישית לפני תחילת הספירה הנוצרית.

במאה השישית לפני הספירה חל מהפך עצום במחשבה האנושית בכל העולם, מהפך שהשפעתו ניכרת מאוד עד היום.

המחצית הראשונה של המאה מתאפיינת בהגדלת השפעתה של האימפריה הבבלית החדשה לאחר ניצחונה על האימפריה האשורית החדשה, ומאבקה במצרים.

בשנת 586 לפנה"ס נחרבה ממלכת יהודה על ידי הבבלים.

באמצע המאה הקים כורש הגדול את האימפריה הפרסית ובמהלך מהיר של כיבושים השתלט על ממלכת מדי ועל האימפריה הבבלית. הייתה זו האימפריה הגדולה ביותר עד לתקופתה והיא חלשה על כל אזור איראן המודרנית, מסופוטמיה, צפון המזרח התיכון, הלבנט, אסיה הקטנה ומצרים העתיקה. שטחים אלו כללו את השטח של האימפריות והממלכות החזקות שהתקיימו במזרח התיכון מזה אלפי שנים.

ממלכת קרתגו מרחיבה את שליטתה במערב ים התיכון.

לקראת אמצע המאה ספרטה עולה למעמד של הגמוניה ביוון. אתונה עוברת תהליך שיהפוך אותה לקראת סוף המאה לדמוקרטיה ישירה.

רומא משתחררת משלטון האטרוסקים, ולקראת סוף המאה הופכת לרפובליקה.

עם כיבוש בבל פרסם כורש הגדול את גליל כורש שהעניק זכויות לבבלים תחת שליטתו. המסמך העניק זכויות כמו שחרור העבדים חופש דת ושוויון אתני. המסמך נחשב מסמך זכויות האדם הראשון בהיסטוריה.^[1] בהמשך, הרעיונות במסמך התפשטו מהאימפריה הפרסית לממלכות שכנות, בהן הודו, יוון ורומא וסייע לקדם מושגים כמו "משפט הטבע".^[1] בתקופה המודרנית תורגם המסמך לכל-6 השפות הרשמיות של ארגון האומות המאוחדות, כאשר הוראות בו מקבילות לארבעת הסעיפים הראשונים של ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם.^[1]

לקראת שלהי המאה, בשנת 508 לפני הספירה החיל קלייסתנס את "הרפורמות של קלייסתנס" ובכך יצר את היסודות לדמוקרטיה האתונאית ולדמוקרטיה בכלל.

ביוון העתיקה – תחילת הפילוסופיה המערבית עם תאלס, ראשון הפילוסופים המוכרים לנו. יש הרואים בו את מי שהניח היסודות לפיתוח השיטה המדעית בגלל שלראשונה ניתן הסבר לפעילות העולם באמצעות כוחות טבע וללא אלים או הסבר על טבעי אחר.^[2]

בהודו – סידהרתה גאוטמה מייסד את הבודהיזם. לפי המסורת בודהה ניסח את מהות תורתו במילים "הדרך לשחרור מסבל". הוא נמנע מלעסוק בשאלות מטאפיזיות ובנושאים שאינם קשורים ישירות לשחרור האדם מסבל. חלק ניכר מתורתו עוסק בתשתית הפסיכולוגית שעומדת בבסיס הסבל שחווים בני האדם, ובדרך המעשית להשתחרר מסבל זה. בשונה מדתות אחרות, הבודהיזם אינו מבוסס על אמונה, ומעודד את הפרט לפתח חכמת-אמת ("פאניה") דרך התנסות ישירה. מסיבה זו, הבודהיזם איננו פילוסופיה או דת במשמעותן המסורתית, אלא דרך חיים.

מאהאווירה מייסד בהודו את הג'ייניזם. יצירתם של שני הזרמים מושפעת מתמורות בחברה של דרום אסיה של התכחשות למסורות הישנות, ומגבירה את תמורות אלו^[3]. שני הזרמים נוסדו כאלטרנטיבה ל"אדְוַאיְטַה וֵדַנְטַה" (אנ') שהייתה התורה הוודית המרכזית בהודו בתקופת היווסדן, ומשתמשות במושגים דומים השאולים מתורה זו (לדוגמה קארמה, דהרמה ונירוואנה). הבודהיזם נקט בגישה לפיה כל בני האדם מסוגלים להגיע להארה, בניגוד לאדואיטה לפיה רק הברהמינים, בני הווארנה העליונה מסוגלים לכך, בעוד הג'ייניזם נקט בגישה מחמירה אף יותר מהאדואיטה לפיה רק נזירים ג'יינים הנמנעים באופן מוחלט מצבירת קארמה שלילית מסוגלים להגיע להארה.

בסין – קונפוציוס מייסד את תורתו קונפוציאניזם "אסכולת המלומדים" שהיא פילוסופיה ומערכת ערכים, והפכה לסוג של דת מדינה בסין. לאו דזה מייסד את הדאואיזם – פילוסופיה, דת ותנועה רוחנית. הדאואיזם נחשב לאחת משלוש מערכות האמונה הסיניות העיקריות יחד עם הבודהיזם והקונפוציאניזם.

המונותאיזם היהודי מתפתח עם הנביאים הגדולים יחזקאל וירמיהו.

בפרס נוסדת דת זרתוסטרה.

שור הבר הפסיק להתקיים בשטחה של ישראל.

• מרסיי
• מילאנו
• אמפוריאי (נוסדה ב-575 לפנה"ס)

• 600 לפנה"ס: שרפה והריסה של סמירנה.
• 600 לפנה"ס: הקמת הגנים התלויים בבבל על ידי נבוכדנצר.
• 597 לפנה"ס: נבוכדנאצר השני עורך מצור על יהודה, גלות בבל הראשונה, היא גלות יהויכין.
• 596 לפנה"ס: צדקיהו מלך יהודה אחרי גלות יהויכין.
• 595 לפנה"ס: פסמטיחוס השני פרעה מצרים.
• 594 לפנה"ס: סולון ארכון אתונה העתיקה.
• 590 לפנה"ס: צבא מצרים פולש לממלכת כוש וכובש אותה.
• 589 לפנה"ס: אפריאס פרעה מצרים.
• 586 לפנה"ס: ממלכת יהודה נכבשת בידי נבוכדנאצר השני מלך בבל, בית המקדש הראשון נחרב ומתחילה גלות בבל השנייה. (לפי המסורת היהודית היה זה בשנת 421 לפנה"ס).
• 585 לפנה"ס: ליקוי חמה כפי שחזה תאלס. בעקבות הליקוי הופסק קרב האליס.
• 582 לפנה"ס: המשחקים הפיתיים.
• 580 לפנה"ס: כנבוזי הראשון מלך אנשן (פרס).
• 580 לפנה"ס: המשחקים האיסתמיים.
• 579 לפנה"ס: סרוויוס טוליוס מלך רומא.
• 573 לפנה"ס: המשחקים הנמאיים.
• 570 לפנה"ס: אמסיס השני פרעה מצרים.
• 567 לפנה"ס: נבוכדנאצר השני מנצח את צבא מצרים ומגיע לתחומי הדלתא של הנילוס
• 562 לפנה"ס: אמל-מרדוך מלך בבל.
• 561 לפנה"ס: פייסיסטראטוס עלה לשלטון באתונה.
• 560 לפנה"ס: נרגל שראצר מלך בבל.
• 560 לפנה"ס: קרויסוס מלך לידיה. לתקופתו משויך המטבע הקדום ביותר שנמצא, ויש המשייכים לתקופתו את המצאת המטבע^[4].
• 560 לפנה"ס: תפיסת שלטון על ידי פייסיסטראטוס באתונה.
• 550 לפנה"ס: במהלך מספר שנים קרתגו כובשת את סיציליה, קורסיקה וסרדיניה.
• 559 לפנה"ס: כורש מלך אנשן (פרס).
• 556 לפנה"ס: פייסיסטראטוס גורש מאתונה.
• 550 לפנה"ס: כורש מאנשן מנצח את מידיאנים ומקים האימפריה הפרסית.
• 549 לפנה"ס: פייסיסטראטוס עלה לשלטון באתונה בפעם השנייה.
• 547–546 לפנה"ס: כיבוש לידיה על ידי כורש.
• 543 לפנה"ס: נסיך צפון הודו פולש לציילון.
• 542 לפנה"ס: פייסיסטראטוס גורש מאתונה בפעם השנייה.
• 540 לפנה"ס: הפרסים בהנהגת כורש כובשים את קסנתוס עיר בליקיה.
• 539 לפנה"ס: הפרסים בהנהגת כורש כובשים את בבל. תחילת התקופה הפרסית בארץ ישראל.
• 538 לפנה"ס: הכרזת כורש.
• 535 לפנה"ס: קרב אלאליה – קרב ימי, שנערך בחופי סרדיניה בין האטרוסקים והקרתגים לבין הפוקאים. זוהי העדות הראשונה לשימוש באיל ניגוח בקרב ימי.
• 534 לפנה"ס: לוקיוס טארקוויניוס סופרבוס מלך רומא.
• 532 לפנה"ס: פייסיסטראטוס עלה לשלטון באתונה בפעם השלישית.
• 530 לפנה"ס: כנבוזי השני מלך האימפריה הפרסית.
• 526 לפנה"ס: פסמיטחוס השלישי פרעה מצריים.
• 525 לפנה"ס: כנבוזי השני כובש את מצרים. סוף השושלת ה-26 ותחילת שושלת ה-27.
• 522 לפנה"ס: גאומתה מלך האימפריה הפרסית.
• 522–521 לפנה"ס: מרד בבל בפרס.
• 521 לפנה"ס: דריווש הראשון מלך האימפריה הפרסית.
• 516 לפנה"ס: חנוכת בית המקדש השני. כיבוש פנג'ב בהודו על ידי הפרסים.
• 514 לפנה"ס: הריגת היפרכוס, שליט אתונה
• 513 לפנה"ס: דריווש הראשון לוחם בדאקיה ותראקיה עם הסקיתים.
• 509 לפנה"ס: סיום תקופת מלכים ברומא. תחילת הרפובליקה.
• 509 לפנה"ס: בניית מקדש יופיטר הקפיטוליני ברומא.
• 509 לפנה"ס: הדחת הטיראניה באתונה
• 508 לפנה"ס: הקמת משרה פונטיפקס מקסימוס ברומא.
• 507 לפנה"ס: קלייסתנס מתחיל את שלטונו באתונה תוך קידום הדמוקרטיה.
• 505 לפנה"ס: זוג קונסולים ראשון ברומא.
• 502 לפנה"ס: הברית הלטינית מנצחת את אטרוסקים.
• 502 לפנה"ס: מרד נקסוס נגד הפרסים. בהמשך המרד האיוני.
• 501 לפנה"ס: הרפורמה של קלייסתנס באתונה.
• 501 לפנה"ס: הקמת משרה של דיקטטור (רומא העתיקה).
• 501 לפנה"ס: קונפוציוס מקבל משרת מושל.
• 501 לפנה"ס: הקמת עיד גדיש על ידי קרתגו.
• נוסדה העיר גגרה (אבחזיה, גאורגיה) קולוניה יוונית בשם טריגליט

• מהווירה מווישלי: 599–527 לפנה"ס – מייסד הג'ייניזם.
• נבוכדנאצר השני: מלך בתקופה 605–562 לפנה"ס – מלך בבל.
• כורש: 576–529 לפנה"ס – מייסדה של האימפריה הפרסית.
• דריווש הראשון: 549–485 לפנה"ס מלך של האימפריה הפרסית.
• תאלס: 624–546 לפנה"ס בקירוב – ראשון הפילוסופים היוונים המוכרים לנו.
• אנכסימנס: 585–562 לפנה"ס – פילוסוף יווני.
• פיתגורס: 582–495 לפנה"ס – מתמטיקאי יווני
• פייסיסטראטוס: 607–527 לפנה"ס – מדינאי באתונה העתיקה.
• סולון: 638–558 לפנה"ס – פילוסוף יווני.
• אנכסימנדרוס: 610–546 לפנה"ס – פילוסוף יווני.
• הרקליטוס: 535–475 לפנה"ס – פילוסוף יווני.
• סימונידאס: 556–468 לפנה"ס – משורר יווני.
• סטסיחורוס: 640–555 לפנה"ס – משורר יווני.
• פינדארוס: 522–443 לפנה"ס – משורר יווני.
• אייסכילוס: 525–456 לפנה"ס – מחזאי יווני.
• קרויסוס: 595–546 לפנה"ס – מלך לידיה.
• קונפוציוס: 551–479 לפנה"ס – מייסד קונפוציאניזם.
• כנבוזי השני – מלך פרס.
• בודהה: 563–483 לפנה"ס – מייסד הבודהיזם.
• סון דזה: 544–496 לפנה"ס – מדינאי סיני.
• סאפפו – משוררת יוונית.

• נביאים שונים (ירמיהו, יחזקאל, חגי, זכריה, מלאכי).
• יהויכין מלך יהודה.
• צדקיהו מלך יהודה.
• מרדכי
• אסתר
• דניאל
• חנניה מישאל ועזריה.
• גדליה בן אחיקם.
• זרובבל בן שאלתיאל.
• יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול.

מדיה וקבצים בנושא המאה ה-6 לפנה"ס בוויקישיתוף