Assassin's Creed Unity

	הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
	אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

אמונת המתנקש: אחדות
Assassin's Creed Unity

כללי
תאריך הוצאה	PlayStation 4, ‏Xbox One, ‏Microsoft Windows: 11 בנובמבר 2014 Google Stadia: 15 בדצמבר 2020
סוגה	פעולה-הרפתקאות, התגנבות
פיתוח	יוביסופט מונטריאול
הוצאה לאור	יוביסופט
ארץ מקור	קנדה
שפות	אנגלית, קוריאנית, יפנית, פולנית, רוסית, פורטוגזית ברזילאית, סינית מסורתית, צ'כית, ספרדית, צרפתית, ערבית, איטלקית, גרמנית, הולנדית
סדרה	Assassin's Creed
דרישות תוכנה
מנוע משחק	AnvilNext 2.0
מצבי משחק	שחקן יחיד, מרובה משתתפים
פלטפורמות	פלייסטיישן 4, Xbox One, Microsoft Windows, Google Stadia
המשחק הקודם	Assassin's Creed Rogue
המשחק הבא	Assassin's Creed Syndicate
אתר רשמי

Assassin's Creed Unity (בתרגום לעברית: אמונת המתנקש: אחדות) הוא משחק פעולה-הרפתקאות שפותח בידי חברת יוביסופט מונטריאול והופץ בידי יוביסופט. המשחק הוא השמיני בסדרת משחקי Assassin's Creed, והוא משחק ההמשך ל-"Assassin's Creed IV: Black Flag", עם קשרים גם למשחק "Assassin's Creed Rogue", שיצא לדור הקודם של קונסולות המשחקים באותו יום בו יצא "Unity". המשחק יצא ב-11 בנובמבר 2014 לקונסולות המשחקים פלייסטיישן 4, Xbox One ולמערכת ההפעלה Microsoft Windows באותו יום בו יצא "Rogue".

עלילת הסיפור מתרחשת בהיסטוריה בדיונית שמשלבת בין אירועים אמיתיים לבין אלמנטים בדיוניים ודמויות בדיוניות כאשר היא מציגה מאבק עתיק יומין בין מסדר המתנקשים שנלחם לשמור על השלום, לבין מסדר הטמפלרים שמעוניין לשלוט באנושות.^[1][2][3][4] סיפור המסגרת מתרחש בתקופת המאה ה-21 ועוקב אחר פרוטגוניסט חסר שם שמצטרף למתנקשים כחניך ועוזר להם לאתר את גופתו של ראש הטמפלרים מהמאה ה-18. הסיפור הראשי מתרחש בפריז במהלך המהפכה הצרפתית בין השנים 1789 ל-1794, ועוקב אחרי המתנקש ארנו דוריאן ומאמציו לחשוף את הכוחות האמיתיים שעומדים מאחורי המהפכה, בעוד הוא מחפש נקמה באלה שאחראים לרצח של אביו המאמץ. המשחק שומר על משחקיות עולם הפתוח בנקודת מבט מגוף שלישי, בו בעת שהוא מציג שיפורים במערכת הקרב, בריצה החופשית בסגנון פארקור ובמערכת ההתגנבות. המשחק גם מציג לראשונה אלמנט רב-משתתפים קואופרטיבי לסדרת המשחקים, ומאפשר עד לארבעה שחקנים להשתתף במשימות העלילתיות ולחקור את מפת העולם הפתוח.

לאחר יציאתו, המשחק קיבל ביקורות מעורבות ממבקרים. הוא קיבל תשבוחות על הגרפיקה, הגדרות ההתאמה החדשות, הרקע ואיפיון הדמויות. נרטיב הסיפור, אופן המשחקיות, עיצוב המשימות ונוסחאתיות הפורמט החדש לריבוי משתתפים זכו למחלוקות. המשחק גם זכה לביקורת שלילית על בעיות גרפיות שונות ועל באגים רבים, מה שהוביל את יוביסופט לפרסם הודעת התנצלות ולשחרר בחינם את חבילת ההרחבה "מלכים מתים", שמשמש כאפילוג הסיפור. שחקנים אשר רכשו את הכרטיס העונתי (שבהמשך בוטל עקב המחלוקת הרבה), קיבלו עותק חינם של משחק נוסף של יוביסופט לבחירתם. למרות הביקורות, המשחק נחל הצלחה מסחרית ומכר למעלה מ-10 מיליון עותקים נכון למאי 2020. המשחק הבא בסדרה, "Assassin's Creed Syndicate", המשיך את הקו העלילתי מהזמנים המודרנים, אך עלילת התקופה ההיסטורית מתרחשת בלונדון של התקופה הוויקטוריאנית.

משחקיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – Assassin's Creed (סדרת משחקים)#משחקיות

"Assassin's Creed Unity" הוא משחק פעולה, הרפתקאות והתגנבות המתרחש בסביבת עולם פתוח ומשוחק מנקודת מבט בגוף שלישי. המשחק מציג יצירה היסטורית מחודשת של העיר פריז בסוף המאה ה-18 בקנה מידה של אחד לאחד. התפאורה מחולקת לשבעה מחוזות עיקריים - הלובר, איל דה לה סיטה, המארה, הבייבר, האינווליד, הרובע הלטיני והכרס של פריז, וכוללת גם את העיירה ורסאי שבפאתי פריז. הקומונה סן-דני (שנקראה "פרנסיאד" בתקופת המהפכה הצרפתית) נכללת בחבילת ההרחבה החינמית "מלכים מתים".

מספר משימות צדדיות יכולות להימצא במפת העולם הפתוח וניתן להפעיל אותן דרכה, כמו למשל "סיפורי פריז" בה נדרש השחקן לעזור לדמות שאינה שחקן (לרוב דמות היסטורית) עם בעיה שולית; "מיסתורין הרציחות" בה השחקן חוקר זירות רצח מגוונות, אוסף רמזים וחוקר עדי ראייה למציאתו של האשם; ו"החידות של נוסטרדמוס", סדרת חידות שמובילה את השחקן לממצאים עתיקים שיכולים לפתוח פרסים מיוחדים. השחקנים יכולים למצוא גם פריטי אספנות שמפוזרים ברחבי פריז, ביניהם תיבות אוצר, סמלי כובעים וממצאים אחרים שמעניקים פרסים לדוגמת ציוד חדש או שינוי קוסמטי לדמות.

מערכת הקרב של המשחק עברה שיפוץ מהמשחקים הקודמים בסדרה, כאשר נעשה שימוש בכוריאוגרפיית סיף כהשראה למערכת החדשה. מערכת ההתגנבות עברה אף היא כמה שיפורים עם תוספות כמו כריעה על הברכיים ונשק שנקרא "להב הפנטום", גרסה של המשחק ללהב הנסתר של משחקים קודמים שמשמש בתפקיד כפול גם כקשת מוצלבת על מנת לירות סכינים מוחבאים על אויבים מרוחקים. בנוסף, משימות ההתנקשות הלינאריות ממשחקים קודמים הוזנחו לטובת מראה עיצובי חדש שנקרא "התיבה השחורה" ואיפשר גישה חופשית יותר לדרך בה מבצעים את המשימה לחיסול האויב: השחקן יכול לחקור את הסביבה כדי לאתר נקודות גישה שונות או לעתים הסחות דעת שעוזרות לו למילוי המשימה, ולבחור איזו אפשרות מתאימה לו יותר. לצורך הניווט במשחק, התווספו שורות פקודה של "ריצה חופשית למעלה/למטה" על מנת להקל על השחקן לטפס על בניינים, ובכך לאפשר להם לעלות ולרדת בכל רגע נתון. התוספת החדשה לקהלים גדולים מאפשרת לשחקן לנהל אינטראקציות חדשות שזמינות בכל עת, כאשר הקהל עוסק במגוון פעילויות שונות ומופיע באופן טבעי, ולשחקן ניתנת האפשרות אם לנהל איתם אינטראקציה או לא. כך למשל, ניתן להפחיד קבוצת בריונים על ידי שליפת נשק, יישוב מחלוקת בין שני אזרחים על ידי הריגת אחד מהם או רדיפה אחרי גנב שכייס אחד מעוברי האורח.

בפעם הראשונה בסדרת המשחקים, דמות השחקן מציגה סט יכולות וכישורים אשר יכול להשתדרג באמצעות מערכת עץ מיומנויות, מה שמאפשר לשחקנים להקצות נקודות שצברו במשחק כדי לשפר את כישורי הדמות בהתגנבות, לחימה, קרב פנים אל פנים ובריאות. בנוסף, השחקן גם מסוגל להתאים את כלי הנשק, השריון ושאר הציוד על מנת לתת לארנו את הסגנון האישי שלו. איכות הפריטים הללו נמדדת ברמה שלהן, שמגיעה עד לרמה 5. לשחקנים יש גם מגוון רחב יותר של נשק, כולל חרבות, גרזנים, חניתות, רובים, אקדחים ופריטים שניתנים להשלכה כמו פצצות עשן. חבילת ההרחבה "מלכים מתים" מציגה כלי נשק חדש": רובה הגליוטינה - גרזן שעבר הסבה למטול רימונים.

כמו משחקים קודמים בסדרה, המשחק כולל מערכת כלכלה בתוך המשחק, שנסובה סביב תיאטרון הקפה, חזית לאיסוף מודיעין לשעבר של המתנקשים שנותרה בחורבות ומשמשת כמפקדתו של ארנו במהלך הסיפור. השחקן יכול לשפץ את המבנה באמצעות שדרוגים, שמשנים את החדרים הפנימיים של המקום ופותחים חדרים חדשים, ביניהם מעבר סודי למחבוא המתנקשים. בית הקפה משמש גם כמקור הכנסה פסיבי, שמניב רווחים ברקע שאותם אסף ארנו מתוך תיבה. ככל שבית הקפה משופץ יותר, כך המקום מניב יותר רווחים. השחקנים יכולים להגביר את רווחי המקום על ידי השלמת משימות שקשורות בו ורכישת מסבאות נוספות ברחבי פריז.

המשחק מציג לראשונה מצב רב-משתתפים קואופרטיבי, שבו השחקנים יוכלו להיכנס למסבאות, המשמשות כמרכז חברתי במשחק, שם יוכלו לראות אם חבריהם מחוברים למשחק בזמן אמת. במידה והם נמצאים במהלכה של משימה, דמות האווטאר שלהם תופיע במצב "רוח", מה שיאפשר לשחקן לגשת אליהם ולבקש שיצטרפו אליו במשימתו. אם בקשתם התקבלה, שני השחקנים יכנסו לאותו סשן משחק, שבו יוכלו להמשיך את המשימה מנקודת השמירה האחרונה. עד לארבעה שחקנים יכולים לשחק יחדיו בו זמנית. כל שחקן מקבל את התפקיד של ארנו, שמותאם מראש לפי סגנון המשחק שלו, כך שיכולים להיות מספר גרסאות מותאמות מראש של הדמות, בצבעים וכלי נשק שונים למשל. משימות ופעילויות רבות זמינות במצב קואופרטיבי, אותן אפשר גם לבצע במצב משחק לשחקן יחיד, אך המשימות הראשיות של הסיפור הן לשחקן יחיד בלבד.

קיימים נושאים קשורים חשובים באפליקציה המקושרת למשחק שעונה לשם "פְרימיום" (freemium) לסמארטפונים, ואשר קשורה לסיפור המרכזי של המשחק. האפליקציה מציעה תיבות אוצר רבות, משימות התנקשות ופריטי אספנות נוספים שנראים לכולם אך זמינים רק לאלה שסיימו מטלות מסוימות בתוך האפליקציה. בעקבות עדכון שהחברה הפיצה בפברואר 2015, דרישה זו כבר לא נחוצה, מה שאומר ששחקן שהוריד את העדכון יכול כעת לאסוף את כל התיבות במשחק מבלי לשחק באפליקציה הנלווית.

סיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – Assassin's Creed Rogue

בעלילה שהחלה עוד מהמשחק הקודם, "Assassin's Creed Rogue", המתנקש שהפך לטמפלר שיי פטריק קורמק חיפש אחר תיבת הקדומים של הציוויליזציה הראשונה, חייזרים קדומים שהיו קיימים עוד משחר האנושות ונכחדו מהקיום אך השאירו מאחור ממצאים עתיקים ורבי עוצמה שיכולים להשפיע על טקטוניקת הלוחות. מסעו הממושך של קורמק הביא אותו בשנת 1776 אל ארמון ורסאי, שם נודע שהמתנקשים מחזיקים בתיבת הקדומים, והוא מתנקש בחייו של המתנקש צ'ארלס דוריאן לקראת סופו של המשחק כדי להשיג אותה. סיפורו של בנו ארנו דוריאן מתחיל בורסאי כילד, לאחר שאומץ בידי משפחה שהייתה נאמנה ללא ידיעתו למסדר הטמפלרים, ואביו המאמץ הפך לראש המסדר. מרבית הסיפור מתרחש בפריז.

הרפתקאתו של ארנו מתחילה עם פרוץ המהפכה הצרפתית בשנת 1789, שנמשכת עד לריאקציה התרמידורית בשנת 1794, ובה ארנו יוצא למסע כפרה בניסיון לגלות את נסיבות מותו של אביו המאמץ שנרצח - מסע שמוביל אותו אל אחוות המתנקשים, שם הוא מקודם בדרגות באותה מידה שקרה לאלטאיר אבן לא-אחד ואציו אודיטורה דה פירנצה. מושא אהבתו של ארנו היא אליז דה לה סארה, בתו של ראש הטמפלרים שאימץ את ארנו. דמויות היסטוריות נוספות מהתקופה כוללות את המרקיז דה סאד, מקסימיליאן רובספייר ונפוליאון בונפרטה.

הסיפור בזמנים המודרנים מתמקד במתנקשים שיוצרים קשר עם דמות השחקן ומבקשים את עזרתו לחקור את עברו של ארנו, בנוסף לעזרה בזמן ההווה. משימות המולטיפלייר הקואופרטיביות עוקבות אחר התפתחותה של אחוות המתנקשים במהלך המהפכה הצרפתית. בנוסף מוצגים בסיפור "עיוותים בזמן", וגישה אליהם לוקח את ארנו לנקודות זונות בהיסטוריה של פריז, כמו בל אפוק וכיבוש צרפת בידי גרמניה הנאצית בזמן מלחמת העולם השנייה.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו בשאר משחקי הסדרה, השחקן משחק בתור שחקן של "הליקס", מערכת משחקים שנוצרה על ידי חברת אבסטרגו שמאפשרת לחוות מספר זכרונות גנטיים.

הסיפור מתחיל ב-1307, בפריז. השחקן רואה את כיבוש מקדש הטמפלרים ותפיסתו והעלאתו למוקד של המפקד המסדר, ז'קס דה מוליי, על ידי המלך פיליפ הרביעי והאפיפיור קלמנס החמישי. בזמן הכיבוש מוליי שולח טמפלר להחביא חרב וספר שמקודשים למסדר, והאביר מחביאם מתחת למקדש.

בנקודה הזאת, המתנקשים המודרניים גונבים זיכרון ומצרפים את השחקן אליהם. המתנקשים לשחקן סרטון מסווג של אבסטרגו, שמתעדת תפיסתו של סיג', שמכיל בתוכו דנא קדום. בנוסף אבסטרגו ציינה פרויקט בשם "פרויקט הפניקס", שהם מקווים להשלים למטרה לא ידועה. המתנקשים מפעילים את הזיכרון שגנבו כי הם אומרים שבתקופה של הזיכרון, יוכלו למצוא שם סיג' והם מקווים גם לגלות את גופתו ולהשיגה לפני אבסטרגו.

הזיכרון מתחיל ב-1776 בורסאי, בתור ארנו דוריאן, בן של אציל צרפתי, הפוגש את אליס דה לה סרה, בתו של מפקד הטמפלרים הצרפתיים. אחרי שאביו נרצח בארמון ורסאי דה לה סרה מאמץ את ארנו ביודעו כי גם אביו של ארנו היה מתנקש. הזיכרון מתקדם ב-13 שנים, ומתאר את הצטרפותה של אליס למסדר הטמפלרים של אביה ב-1789. ארנו נשלח למסור הודעה לאביו החורג אך השאירו במשרד של דה לה סרה כדי להתגנב למסיבה ששם נמצאת אליס. אחרי שהוא פגש אותה, ארנו מתגנב החוצה מהמקום ורואה את אביו החורג נרצח, ארנו נעצר, נחשד ברצח ונלקח לבסטיליה, שם ארנו רואה מסרים אפוקליפטיים מהמשחקים הקודמים ומרשים את חברו לתא, מתנקש בשם בלק, בכישורי הלחימה שלו. בלק מציע לארנו להצטרף לאחווה כאשר הם בורחים מהבסטיליה ההרוסה.

ארנו חוזר לביתו, ששם אליס נמצאת שאומרת לארנו כי ההודעה שהיה אמור למסור לאביה הוא שיש כנראה חשד לזה שהוא יירצח, ומתגלה בפניו כטמפלרית. ארנו מצטרף לאחווה על מנת לחסל את כל הטמפלרים שהיו מעורבים ברצח של דה לה סרה, שגם כולל את לה רוי דה ת'ומס (מלך הקבצנים). הוא קיבל את בקשתו על ידי מירבו, שניסה ליצור שלום בין שתי המחנות יחד עם דה לה סרה. בזמן מחקרו של ארנו לגבי הרצח, הוא מחלץ את פרנסואה-ת'ומס ז'רמיין, נפח כסף שנלקח כשבוי על ידי הגרנד מאסטר לפרנייר, אחרי שהרג אותו, ארנו הבין כי לפרנייר הוא האדם שהזהיר את אביו החורג מהרצח, ארנו רץ לאליס והבין כי ז'רמיין הוא הסיג' וגם המוח שעמד מאחורי הרצח של אביהם. אחוות הקונסולים מתחילה לחשוש מנאמנותו של ארנו, שמתמקד בפתרון הרצח של אביו החורג.

מבין כי ג'רמיין מנסה להצית מרד גדול בצרפת כנגד מלכיהם, ארנו צריך לחסל שתי מטרות חשובות, קצין שמתכנן מרד אסירים (קפטן רוייל) ואחרת ששומרת מזון רב (מרי לבסק) כדי ליצור את הרושם שהאצולה עם משאבים בלתי נגמרים בזמן שצרפת מורעבת. ארנו מייצר לו ברית גם עם נפוליאון בונפרטה, קצין צבאי, בזמן שחיפש את ארמון טולורי אחר מכתבים שמירבו שלך למלך לואי, כי הטמפלרים ימציאו תירוץ שיאפשר להם לטהר מתנקשים ברחבי צרפת. בונפרטה עזר לארנו להפיל את רוייל, ששירת תחתו בזמן טבחי ספטמבר של 1792. בזמן הזה ארנו מציל את אליס ומשכנע אותה לשוחח עם אחוות המתנקשים, כשהיא מתוודה בפניהם שמסדר הטמפלרים נפל למזימתו של ז'רמיין. מירבו מסכים לעזור, על מנת לקבל טובה מגרנד המאסטר הפוטנציאלי הבא, אך נרצח בידי בלק, שיירצח את כל המתנקשים על מנת להסכים לאמונותיהם של הטמפלרים. ארנו מתנגד להצטרף אליו והורג אותו. אחרי שברח ממחאות המזון וההתנקשות בלבסק, ארנו נמצא עם אליס בכדור פורח ששם הוא מתוודה כי הוא עדיין אוהב אותה.

בזמן שהמהפכה עוברת להילוך מלא, ארנו מוצא את ז'רמיין בהוצאתו להורג של המלך לואי ה-16, אך יוצא להגן על אליס במקום להרוג אותו. אליס דחתה את בחירתו של ארנו, וארנו יצא ממסדר המתנקשים, כאשר הוא מתעלם מחוקי המסדר על מנת להמשיך את מסע הנקמה שלו, שגורמת לארנו לנפילה לאלכוהול ולדיכאון. ארנו נשאר מספר חודשים בורסאי ונמצא על ידי אליס, שמשכנעת אותו לחזור עימה לפריז שנקרעת לגזרים תחת שלטון הטרור. ארנו חוזר לפריז ועם עזרתה של אליס הוא מכתים את שמו של מקסמיליאן דה רובספייר, בזמן שז'רמיין, שנהפך לגרנד מאסטר החדש של הטמפלרים, גורם לכאוס מוחלט במהפכה. אחרי שארנו ואליס עוצרים את רובספייר, שנעל את משרדו כדי להימנע ממעצר, אליס יורה בלסת שלו מה שגרם לו לכתוב את מיקומו של ז'רמיין.

ארנו מתעמת מול ז'רמיין שיש לו כעת את החרב של גן העדן. הקרב ביניהם למעשה נגמר באותו מקום שמתחת למקדש שהיה בתחילת המשחק כאשר ארנו מנסה לתקוף את ז'רמיין, האחרון משתמש בחרב כדי להדוף את ארנו וללכוד אותו תחת אבנים. אליס מנסה להרוג את ז'רמיין בעצמה אך כשארנו הצליח להימלט מהסלעים, החרב התפוצצה, שהרגה את אליס ופצעה באופן קשה את ז'רמיין. ארנו הורג את ז'רמיין שנמצא כעת בזכרונו של האחרון וגם ז'רמיין התוודה כי הוא הסיג' ושהוא רצה לטהר את מסדר הטמפלרים ששכחו את דרכו של דה מוליי.

המשחק נגמר בכך שארנו מסביר כשהוא הבין איך אמונתו השתנתה, ומבטיח לשמור על פריז ויכבד את זיכרונה של אליס. מספר שנים לאחר מכן, ארנו שכעת נהפך למאסטר מתנקש, מוצא את שלדו של ז'רמיין מהמקדש ושם אותו בקטקומבות של פריז, שכעת המתנקשים מהתקופה המודרנית עומדים למצוא את גופתו של הסיג', כשהם בטוחים שאבסטרגו לא יגלו את זה.

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיתוח למשחק החל זמן קצר לאחר השלמת פיתוח המשחק "Assassin's Creed: Brotherhood", כשצוות הפיתוח פוצל לשניים על מנת לעבוד בנוסף על המשחק במהלך "Assassin's Creed III". ב-19 במרץ 2014, צילומי מסך מוקדמים של המשחק הודלפו, וכן הכותרת המשחק "Unity". ההדלפה גילתה כי המשחק עתיד במקום ותקופת זמן חדשים, בפריז במהלך המהפכה הצרפתית, וכי השחקן ישחק מתנקש חדש, וכי הוא יראה אור בסוף 2014. ב-21 במרץ, חברת "יוביסופט" אישרה את קיומו של המשחק, לאחר שהיה בפיתוח במשך יותר משלוש שנים, על ידי שחרור סרטונים קצרים. בנוסף, החברה אישרה את תאריך השחרור של המשחק ב-2014. אחד מחברי הצוות ב"יוביסופט", ג'פרי יוהלם, גילה כי התרחשות העלילה בזמן המהפכה הצרפתית היה מכוון, כאיזון לתקופת המהפכה האמריקאית של "Assassin's Creed III", "יוביסופט מונטריאל" היא המפתחת הראשית של המשחק, יחד עם שיתוף פעולה מאולפני "יוביסופט" בטורונטו, קייב, סינגפור, שנחאי, אנסי, מונפלייה, בוקרשט, קוויבק וצ'נגדו.

בטקס ה-E3 שנערך בשנת 2014, קדימונים ראשונים למשחק פורסמו. בקדימונים, היה ניתן לראות את מצב הקו-אופ המשותף, שהופיע לראשונה בסדרה. צוות הפיתוח הצליח לנצל את הכוח החדש של Xbox ONE ופלייסטיישן 4, על מנת לשפר את הופעת הקהל במשחק. עד 1000 דמויות בודדות יכולות להופיע בקהל, ולהתנהג באופן עצמאי אחד כלפי השני, וכן למעשיו של השחקן. גרסת ה-PC של המשחק משתמשת בטכנולוגיית GameWorks של Nvidia כגון TXAA anti-aliasing או Mosaic advanced DX11 NVIDIA PhysX technology, דבר המתאפשר בשל שותפות בין "יוביסופט" ל-Nvidia.

מעצב המשחק, בנג'מין פליץ', טען כי המשחק הזה יהיה הרבה יותר קשה יותר מהקודמים וכי המשחק גם יכלול סינכרון חיסולים זוגיים.

באוגוסט 2014, "Assassin's Creed Rogue" הוכרז עבור פלייסטיישן 3 ו- Xbox 360, והתגלה כי יהיה למשחק קשר עם העלילה של "Unity".

ייעוץ אקדמאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 באוקטובר 2014, "יוביסופט" הודיעה כי היא גייסה את עזרתם של היסטוריונים אקדמיים כגון לורן טורקוט, פרופסור מאוניברסיטת קוויבק על מנת להציג במשחק את חיי היומיום של פריז במאה ה-18, וז'אן קלמנט מרטין, פרופסור בסורבון, שעזר לשכתב את התסריט בהתאם.

בדומה למשחקים אחרים בסדרה, "Unity" כולל מספר רב של ציוני דרך השייכים לעולם האמיתי, כגון מגדל אייפל, קתדרלת נוטרדאם, וכן מציגה את בניית פסל החירות.

מחלוקות מסביב למשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגדר מיני במצב הקו-אופ[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שנחשף ב-E3‏ 2014 כי המשחק יאפשר מצב קו-אופ משותף, אלכס אמנסיו וג'יימס תריאן, שהיו ממנהלי הצוות שעבד על המשחק, הודיעו כי מצב הקו-אופ לא יכלול את היכולת לשחק כמתנקשת, בשל קשיי הפיתוח. אמנסיו הוסיף ואמר ש"דבר זה מצריך אנימציות כפולות, שמצריך קולות כפולים, כל הדברים האלה ובמיוחד הכפלת הנכסים החזותיים. דבר זה קשה במיוחד מפני שכבר הוספנו את האפשרות להתאים את המתנקש באופן אישי, ובהוספת האפשרות לבחור במין המתנקש, יידרש ממש הרבה עבודה נוספת ומאומצת". אחד ממעצבי מצב הקו-אופ, ברונו סנט-אנדרה, הרחיב על הנושא ואמר כי על מנת ליצור מתנקשת, הם היו נדרשים לפתח קרוב ל-8,000 אנימציות נוספות.

טענות אלו גרמו לאי שביעות רצון בחלק מקהילות הגיימרים. ברנה הילייר מ-VG247 ציינה כי תשעה צוותי פיתוח עבדו על המשחק, וטענה כי חברת "יוביסופט מנסה להתחמק מתשובה על ידי מענה תירוצים עלובים, זניחים וטיפשיים, ועל ידי כך, להפריך בכוח את מעגל הסקסיזם התת-ייצוגי בתעשיית המשחקים". טים קלארק מהאתר "PC Gamer" ציין כי "במשחקים הקודמים היו לנשים תפקיד גדול בעלילה, כי אחוות המתנקשים, כפי הנראה בסדרת המשחקים, נתמך ומופעל על ידי מתנקשים רבים, שחלקן הגדול הן נשים, לכן כך שתירוצם של חברת 'יוביסופט' הוא עלוב וכמעט לא אפשרי כלל". על תשובתם של אמנסיו ותריאן, קלארק טען שהרגיש כיצד הם מפילים את האשמה על צוותי פיתוח המשחק. מעצב סדרת המשחקים לשעבר, ג'ונתן קופר, הגיב באומרו, "לעניות ההשכלה שלי, אני מעריך שעל מנת ליצור 8,000 אנימציות, נדרש יום-שניים של עבודה". קופר גם חשף כי לפיתוח דמותה של אוולין דה גראנדפרה, גיבורת חבילת ההרחבה של "Assassin's Creed III", נדרש פחות אנימציות מאשר לפיתוח דמותו של אדוארד קנווי.

אמנסיו ניסה למנוע בלבול בדבריו, וטען כי "אני מבין את הבעיה, אני מבין את הסיבה, וזה אצילי, אבל אני לא חושב שזה רלוונטי במקרה של 'Unity'. ב-'Unity' השחקן משחק המתנקש הזה שנקרא ארנו, וכאשר השחקן משחק בקו-אופ, גם שם הוא ישחק את ארנו. יש לארנו מיומנויות שונות - הנמצאות ברמות שונות לפי נקודות מיומנות של השחקן במשחק - אלמנטים והשפעות שונות שהופכות את הדמות שהשחקן ישחק לשלו; אך בסופו של דבר, השחקן המשחק תמיד ישחק את ארנו. הסיבה שאנחנו משנים את הפנים של שותפי השחקן למצב הקו-אופ, הוא מפני שאנחנו רוצים שאנשים ישוויצו בציוד שהשיגו במשחק באמצעות חקר העולם שמסביב".

פלטפורמות זוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2014, המפיק הבכיר של "יוביסופט", וינסנט פונטבריאנד, הצהיר כי כל גרסאות הקונסולות של המשחק תהיינה נעולות ברזולוציה של 900 פיקסל, וכי הדבר נעשה "על מנת למנוע את כל הוויכוחים וכיוצא בזה...". בעקבות ההצהרה, קוראים רבים לקחו את זה כהתייחסות לאופן בו הקונסלות פלייסטיישן 4 ו- One Xbox מושווים באופן קבוע בתקשורת, בהנחה כי גרסת הפלייסטיישן 4 של המשחק הונמך כדי להשתוות לגרסת ה-Xbox One, אך מאוחר יותר, "יוביסופט" הכחישו כי זו הייתה הסיבה.

במקום זאת, פונטבריאנד קבע כי ההחלטה על כך הגיעה מהמגבלות של המעבדים של הקונסולות: מספר ה-NPCs והכמות ה-AI הן בעלות חשיבות עליונה לשימור המשחק נעול בקצב של 30 פריימים לשנייה.

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם שחרורו לשוק, "Unity" התקבל בביקורות מעורבות מהמבקרים. אתרי הביקורת "GameRankings" ו-"Metacritic" (כל הציונים בהתאמה) נתנו לגרסת ה-PC את הציונים 73.33% בהתבסס על 3 ביקורות ו-70/100 בהתבסס על עשר ביקורות, לגרסת ה-PlaySation 4 את הציונים 68.11% בהתבסס על 27 ביקורות ו-70/100 התבסס על 40 ביקורות, לגרסת ה-Xbox One את הציונים 70.18% בהתבסס על 45 ביקורות ו-72/100 בהתבסס על 59 ביקורות. הכתב מאט מילר מ-"Game Informer" נתן למשחק את הציון 8/10, בעודו משבח את סביבת המשחק המפורטת ואת עבודות האדריכלות המדויקות שנעשו למבנים במשחק, את הסאונד, את המשימות הדורשות אסטרטגיה מתוחכמת, וציין כי המשחק מאתגר ומשימות העלילה נבנות בקצב טוב. עם זאת, מילר ביקר את השליטה על מערכת הבקרות, הבעיות הטכניות והבאגים שנחשפו במהלך המשחק, וציין כי עדיין יש במה לשפר את מערכת הניווט ואת מערכת הלחימה. הכתבת לואיז בליין מ-"GamesRadar" נתנה למשחק את הציון 4/5, ושיבחה את עולם המשחק הצפוף מבחינה אטמוספירית, את בניית ועיצוב האופי הממוקד שניתנו למשימות, את מכניקת הריצה-חופשית, את היכולת להתאים את דמותו של ארנו עבור כל שחקן באופן אישי והסיפוק שיש בלחימה המאתגרת. עם זאת, היא ביקרה את המשחק על עיצוב האופי העני והלוקה בחסר של הנבלים.

כריס קרטר מהאתר "Destructoid" נתן למשחק את הציון 7/10, ושיבח את מערכת התנועה החדשה, את האופי של הדמויות, את האנימציה חלקה ויכולות הטלת הנשק המשופרות, התוספות החדשות שנוספו כגון התאמה אישית הדמות וריבוי הקהל. עם זאת, הוא מתח ביקורת על העלילה הצפויה והחלשה, הבעיות הטכניות שנתגלו במהלך המשחק, ועיצוב המשימות של מצב הקו-אופ, בכך שאינן מאפשרות לשחקן לשחק כמה מהן במצב שחקן-יחיד. הוא הצהיר כי "'Unity' מרגיש כמו צעד אחד אחורה עבור הסדרה... אין בה את התחושה המפוארת של נדידה בים מלא ההפתעות של 'Black Flag', או אפילו ההרגשה האינסופית של השממות של 'Assassin's Creed III', אבל זה עדיין מסע ששווה לקחת אם אתה כבר נמצא בתוך הסדרה." טום בראמוול מהאתר "Eurogamer" נתן למשחק את הציון 7/10, בעודו משבח את התוכן העשיר, העלילה מעוררת ההשראה ומשימות הצד המעניינות, אך עם זאת, הוא מתח ביקורת על תכנון המשימה המוכרת יתר על המידה ועל חוסר הדמיון, ובנוסף ביקר את מערכת המכניקה החופשית האוטומטית יתר על המידה במכניקה ואת חוסר ההתאמה האישי של כלי הנשק. הוא תיאר את המשחק כ"החמצה".

מרטי סילבה מ-"IGN" נתן למשחק את הציון 7.8/10, ושיבח את הרעיונות השאפתניים לבילוי ברחבי פריז שהוצגו במצב הקו-אופ, אבל ביקר את מצב ההתגנבות של הדמות, העלילה החלשה וחסר האופי. הוא הצהיר כי "ה-GEN החדש והאמיתי של המשחק הוא ההוכחה המדהימה, המבדרת והמוצלחת לשינוי הבא והממשמש של הקונספט של הסדרה, אף על פי שזה לא מה שהייתי מכנה מהפכנית".

טום סניור מ-"PC Gamer" נתן למשחק את הציון 65/100 ואמר כי "'Unity' יכול להפוך לחלק מהנה לחלוטין מהקאנון של "Assassin's Creed", זהו קמפיין מוצק שמתרומם בזכות משימות התנקשות איכותיות ותפאורה יוצאת דופן שעשויה לדחוף את הציון הגדול שנמצא בתחתית הסקירה הזו אל שנות ה-80, אך עם נקודת מכירה גדולה שיצאה מחוץ לשליטה, מרקע שלם של בעיות טכניות, בעיות ביצועיות מיקרו-טרנספורמציות ומערכות קרביות ופרירוניות, 'Unity' - במצב הנוכחי שלו - יכול להיחשב רק למהפכה כושלת." סם פרל מהאתר "Joystiq" נתן למשחק את הציון 2.5/5, ואמר כי "קשה לא להעריך את כל מה שהוא [Unity] עושה בצורה נכונה, ולשחקן יהיה זמן טוב אם הוא יוכל לאסוף כמה חברים עבור ה-co-op, אבל זה בלתי אפשרי להתעלם מאיך ש-'Unity' צונח באופן טרגי". באתר "PC World" אף הצהירו כי המשחק "רמה נמוכה מדי עבור הסדרה של 'Assassin's Creed'." הסקירה גם מתחה ביקורת על המשחק בשל המשחקיות הגרועות, דרישות מערכת המינימום הגבוהות. כמו כן, באתר "CNET" הצהיר כי "סביר להניח כי המשחק יהיה מספק עבור האוהדים האדוקים של 'Assassin's Creed', אף על פי ש-'Unity' מועד לאורך הדרך ולא ממש מוצא את עצמו."

דצמבר 2015, "Game Informer" דירגו את המשחק כ"המשחק השמיני הטוב ביותר של סדרת 'Assassin's Creed' עד כה."

תגובת יוביסופט לביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנכ"ל חברת "יוביסופט מונטריאול", יאניס מאלאט, התנצל בשם האולפן על ההשקה הירודה של "Unity", וציין כי "האיכות הכוללת של המשחק הופחתה מערכה על ידי באגים ובעיות טכניות בלתי צפויות", ומנעה מהשחקנים "לחוות את פוטנציאל המשחק במלואו". בתגובה לביקורות, "יוביסופט" הודיעה כי היא תפסיק את המכירות של המשחק, ומהדורות הספיישל והזהב של המשחק, ובנוסף תציע את חבילת ההרחבה של המשחק, "מלכים מתים", בחינם. כפיצוי עבור אלו שקנו את מהדורת הספיישל, החברה נתנה אפשרות עבורם להוריד באופן דיגיטלי וחינמי אחד מתוך שישה משחקים של החברה: (Assassin's Creed IV: Black Flag, The Crew, Far Cry 4, Just Dance 2015, Rayman Legends, או Watch Dog), ובנוסף, לקבל גישה מתמשכת לתכנים הקשורים ל-"Unity", כדוגמת "Assassin’s Creed Chronicles: China". עם זאת, על מנת לקבל את הזכות לכך, השחקנים נאלצו לוותר על זכותם לתבוע את "יוביסופט" לגבי המשחק.

בפברואר 2016, "יוביסופט" הודיעה כי היא לא תכריז על משחקים נוספים של "Assassin's Creed" למשך שארית השנה, תוך כדי אזכורים של נושאים רבים של "Unity", וציינה כי "למדנו הרבה בהתבסס על המשוב של הקהל". בהצהרה זו, "יוביסופט" התחייבה לפתח ולשדרג את המכניקה של המשחק על מנת ליצור "משחקים מהנים יותר". להצהרה זו יש קשר אפשרי לדו"ח השנתי של "יוביסופט", שפורסם באותו יום, וקבע כי פיתוחו של "Syndicate" היה "איטי יותר מהצפוי".

תגובת מפלגת השמאל הצרפתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלגת השמאל הצרפתית ובראשם ז'אן לוק מלנשון, מתחו ביקורת על הפרשנות ההיסטורית ש-"Unity" העביר על המהפכה הצרפתית, במיוחד לכאורה על הפרשנות המתארת את מקסימיליאן רובספייר כ"מפלצת צמאה דם ואת מארי אנטואנט כ"ילדה מסכנה". הוא תיאר את הגרסה של "יוביסופט" לתקופה ההיסטורית כ"תעמולה", המתבססת על תחושת השנאה העצמית המתפשטת ברחבי צרפת. מלנצ'ון הביע את ביקורתו בהופעות רבות בתקשורת, ואמר לניו יורק טיימס כי "שימוש במהפכה הגדולה היא עבודה מלוכלכת שמטרתה להכניס את הצרפתים ליותר תיעוב עצמי ולדכא את רוחם. אם נמשיך ככה, לא תהיה זהות משותפת לצרפתים מלבד הדת וצבע העור".

אלכסיס קורבייר, מזכיר מפלגת השמאל, אמר כי "המשחק מעביר את כל הקלישאות האנטי-מהפכניות שזויפו במשך מאתיים שנה". הוא גם הוסיף כי "לכל מי מכם שיקנה את "Unity", אני מאחל לכם זמן טוב, אבל אני גם אומר לכם שהכיף לא מונע מכם לחשוב, תשחקו בזה, אבל אל תיתנו לעצמכם להיות נשלטים על ידי התעמולה".

בלי להזכיר את הביקורת בפרט, בראיון שפורסם ב -6 באוקטובר 2014 על ידי טיים מגזין, המפקח היצירתי של המשחק, אלכס אמנסיו, אמר:

מה שאנחנו באמת מנסים לעשות, ואני חושב שזו האמונה האישית שלנו, היא למנוע זלזול בהיסטוריה... אנו מנסים מאוד לתאר את הדברים בצורה העובדתית ביותר ככל האפשר

— תגובתו של אלכס אמנסיו

. למרות זאת, מפיק המשחק, אנטואן וימאל דו מונטיל, השיב כי בסופו של דבר,

"Unity" הוא משחק וידאו, לא שיעור היסטוריה.

יציאה לשוק ומכירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות השרפה בקתדרלת נוטרדאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות השרפה שפרצה בקתדרלת נוטרדאם ב-15 באפריל 2019 הודיעה חברת יוביסופט כי תאפשר למעוניינים להוריד את המשחק בחינם במשך כשבוע, על מנת לאפשר להם לחוות את הקתדרלה באמצעות המשחק. בנוסף הודיעה החברה כי תתרום סכום של 564,000 דולרים לצורך שיקום הקתדרלה. כמו כן הודיעה החברה כי תעמיד לצורך מאמצי השיקום והשחזור של הקתדרלה את סריקות תלת-המימד של הקתדרלה ששימשו אותה לפיתוח המשחק.^[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא Assassin's Creed Unity בוויקישיתוף

• Assassin's Creed Unity באתר הרשמי של יוביסופט
• Assassin's Creed Unity בערוץ הרשמי של יוביסופט ביוטיוב
• Assassin's Creed Unity בפרויקט פאנדום של סדרת משחקי Assassin's Creed
• Assassin's Creed Unity, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]