Commercial skipping

תצלום של מכשיר TiVo. הדורות הראשונים של מכשירי ה-TiVo הכילו את האפשרות לדלג באופן אוטומטי על פרסומות

Commercial skipping היא תכונה אשר קיימת כיום בחלק ממכשירי ה-PVR ומאפשרת דילוג אוטומטי על מקבצי פרסומות בתכנים מוקלטים. תכונה זו נמצאת במחלוקת מאז השקתה מפני שרשתות הטלוויזיה הגדולות ואולפני הסרטים טענו שהיא פוגעת בזכויות היוצרים שלהם ומשום כך יש לאסור את השימוש בה.[דרוש מקור]

מכשיר ה-PVR הראשון בו הייתה קיימת תכונה מובנית של "Commercial skipping" היה מכשיר ה-PVR של ReplayTV מדגם "4000 Series" ו-"5000 Series". בשנת 2002 חמישה בעלי מכשירי PVR של ReplayTV הגישו תובענה ייצוגית נגד רשתות הטלוויזיה ואולפני הסרטים, בדרישה שיש להגן על זכויות הצרכנים להקליט תוכניות טלוויזיה ולאפשר לצרכנים לדלג על הפרסומות בטענה שהאפשרות לדלג על פרסומות מסייעת להורים למנוע מילדיהם להיחשף יתר על המידה לפרסומות. במהלך 2003 חברת ReplayTV פשטה את רגל בעקבות המאבק המשפטי אותו ניהלה אשר התמקד ביכולת המובנית של המכשירים שלהם לדלג על פרסומות.

תוכנת המחשב Windows Media Center, אחת מתוכנות ה-PVR שזכו לפופולריות, בעלת היכולת לדלג על מקבצי פרסומות לאחר התקנת תוכנת צד שלישי בשם "DVRMSToolbox" (אשר איננה נתמכת על ידי מיקרוסופט).

עתיד הפרסומות בטלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם כניסת מכשירי PVR לשוק אשר מאפשרים הקלטה של תוכניות טלוויזיה על גבי כונן קשיח, כגון TiVo ובישראל ממיר Hot Magic, צופים רבים מסוגלים להעביר את מקבצי הפרסומות באופן ידני או לדלג עליהם באופן אוטומטי במידה והתוכניות הוקלטו.

סוג נוסף של פרסומת בה נעשה שימוש באופן תדיר יותר, הוא השימוש במודעות אשר מופיעות לאורך התוכניות בתחתית המסך ומסתירות למעשה חלק מהמסך. לרוב המודעות הללו תופסות רק 5-10% מהמסך, אבל לעיתים רבות הם יכולים לתפוס גם עד 25% מהמסך. חלק מהמודעות הללו מלוות לעיתים רבות גם ברעשים או באנימציה ותנועה על גבי המסך.