DirecTV
מטה החברה | |
נתונים כלליים | |
---|---|
סוג | חברה פרטית |
בורסה | נאסד"ק |
תקופת הפעילות | 1990–הווה (כ־34 שנים) |
חברת אם | AT&T |
חברות בנות |
|
מיקום המטה | אל סגונדו |
משרד ראשי | אל סגונדו, קליפורניה, ארצות הברית |
ענפי תעשייה | טלוויזיה בלוויין |
מוצרים עיקריים | טלוויזיה רב-ערוצית, וידאו על פי דרישה |
www | |
DirecTV היא החברה הגדולה ביותר בארצות הברית, לשירותי טלוויזיה רב-ערוצית באמצעות לוויין. מטה החברה ממוקם בעיר אל סגונדו, שבקליפורניה והיא חברת בת של תאגיד AT&T. נכון לסוף הרבעון הראשון של שנת 2021, היו לחברה 15 מיליון מנויים בצפון אמריקה, אמריקה הלטינית והקריביים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרקע להקמת החברה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1953 הקים הווארד יוז את המכון הרפואי הווארד יוז (HHMI), אליו העביר את הבעלות המלאה על חברת מטוסי יוז. לאחר מותו של יוז בשנת 1976, התפתחה התדיינות משפטית כדי לקבוע אם יתאפשר ל-HHMI לשמור על בעלותה על חברת מטוסי יוז. בשנת 1984 מינה בית המשפט דירקטוריון חדש ל-HHMI, אשר מכר את חברת מטוסי יוז לג'נרל מוטורס, ב-20 בדצמבר 1985, תמורת סכום מוערך של 5.1 מיליארד דולר. ג'נרל מוטורס מיזגה אז את חברת מטוסי יוז עם חברת הבת שלה דלקו אלקטרוניקה כדי ליצור את חברת "יוז אלקטרוניקה". חברת הבת החדשה הורכבה בתחילה מארבע יחידות: חברת דלקו אלקטרוניקה, חברת מטוסי יוז, חברת החלל והתקשורת יוז, ומערכות רשת יוז.
בשנת 1981 ייסד סטנלי הובארד את חברת שידורי הלוויין של ארצות הברית (USSB) והיה תומך מוביל לפיתוח שירות לוויין לשידור ישיר בארצות הברית. ל-USSB הוענקו חמש תדרים על ידי רשות התקשורת הפדרלית, במקום הנחשק של 101 מעלות. גם לחברת החלל והתקשורת יוז הוענקו 27 תדרים באותו מיקום של 101 מעלות. יוז וחברות אחרות האמינו בתחילת שנות התשעים כי הטכנולוגיה תהפוך בקרוב את הטלוויזיה הדיגיטלית הלווינית לזולה.
הקמת החברה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנה | כמות מנויים |
---|---|
1994 | 320,000 |
1995 | 1,200,000 |
1996 | 2,300,000 |
1997 | 3,301,000 |
1998 | 4,458,000 |
1999 | 6,679,000 |
2000 | 9,554,000 |
2001 | 10,218,000 |
2002 | 11,181,000 |
2003 | 12,290,000 |
2004 | 13,000,000 |
2005 | 15,000,000 |
2006 | 15,950,000 |
2007 | 16,830,000 |
2008 | 17,620,000 |
2009 | 18,081,000 |
2010 | 19,200,000 |
2012 | 19,900,000 |
יוז ניסה ליצור מיזם משותף עם NBC, ניוז קורפ. ו-Cablevision בשנת 1990, להשקת שירות הטלוויזיה הדיגיטלית הראשון. משלא הצליחה לעשות זאת, החברה יצרה במקום זאת את DirecTV כחטיבה נפרדת וחתמה על הסכם עם USSB לבנות ולהשיק מערכת לוויינים. DirecTV פנתה לחברת תומסון אלקטרוניקה צרכנית כדי לפתח את מערכת הלוויין הדיגיטלית לשירות שתוכל לקלט 175 ערוצים על צלחת קטנה בגודל 18 אינץ'. בשנת 1991 חתמה על חוזה עם חברה NDS הישראלית לאספקת טכנולוגיית הצפנה לשידורים שלה[1]. חברת יוז קיבלה את החוזה לבנות ולהשיק את המשדר בלוויינים. USSB ו-DirecTV סיכמו כי הלוויינים החדשים יישאו את שני שירותי השידור הנפרדים של שתי החברות. השירות הושק ב-17 ביוני 1994[2].
בדצמבר 1998, DirecTV רכשה את USSB תמורת 1.3 מיליארד דולר, ומיזגה את שירותי השידור של שתי החברות. בשנת 1999, DirecTV רכשה את PrimeStar, מתחרה בתעשיית הטלוויזיה הלווינית, תמורת 1.83 מיליארד דולר, מה שהגדיל באופן דרמטי את חלקה בשוק הטלוויזיה הלווינית בארצות הברית[3].
בספטמבר 2000, מנהלי ג'נרל מוטורס, תחת לחץ מצד בעלי המניות של החברה, כתוצאה מביצועיהם הירודים ושווי השוק הגדול יותר של יוז, אישרו למנהלי יוז להתחיל לחפש קונים[4]. בשנת 2001 החלה חברת תאגיד ניוז קורפ (שבבעלות רופרט מרדוק) במשא ומתן לרכישת יוז אלקטרוניקה בעסקה בשווי 8 מיליארד דולר, שתאפשר לחברת ניוז קורפ להרחיב את פעילות הטלוויזיה הלווינית לארצות הברית[5]. המשא ומתן עם ניוז קורפ נכשל בסופו של דבר, ויוז התקשרה בהסכם ב-28 באוקטובר 2001, לרכישתה על ידי חברת EchoStar תמורת 26 מיליארד דולר[6][7]. עם זאת, העסקה עוררה התנגדות משמעותית מצד משרד המשפטים ונציבות התקשורת הפדרלית בנושאי הגבלים עסקיים[8], מה שהוביל את שתי החברות למשוך את ההסכם בדצמבר 2002[9]. כחלק מהסכם המיזוג נדרש EchoStar לשלם ליוז 600 מיליון דולר בגין כישלון המיזוג[10].
המכירה לניוז קורפ
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-9 באפריל 2003 הסכימה ניוז קורפ, חברת האם דאז של אולפני הטלוויזיה "פוקס", לרכוש 34% ממניות השליטה ביוז, כולל כל חלקה של ג'נרל מוטורס בחברה, תמורת 6.6 מיליארד דולר, בכפוף לאישורים[11][12]. כחלק מהמימון לעסקה, ליברטי מדיה, חברת האם דאז של סטארז הסכימה לקחת אופציה של 500 מיליון דולר במניות בתאגיד ניוז קורפ שתמומש עם סגירת העסקה. ליברטי, בעלת המניות השנייה בגודלה בחברת ניוז קורפ אחרי משפחת מורדוק עם 18%, תכננה במקור להציע הצעה עבור DirecTV, אך בחרה שלא להסכים[13]. עסקת הרכישה אושרה בדצמבר 2003[14].
ב-2004 החברה נכנסה לשוק המקסיקני, לאחר שרכשה 41% ממניות חברת הטלוויזיה SKY México.. ב-2010, נכנסה גם לשוק הברזילאי לאחר שרכשה 93% ממניות חברת Sky Brasil[15].
בדצמבר 2006 החברה הגדילה את החזקותיה לכדי 38.5% שהבטיחו את הגדלת ההשפעה של משפחת מרדוק על שוק התקשורת האמריקאי. עסקת הרכישה נאמדה ב-11 מיליארד דולרים[16].
ב-2007 החברה השיק תוכנית שכוללת 100 ערוצים באיכות HD.
בבעלות AT&T
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאי 2014 חברת AT&T הודיעה על רצונה לרכוש את DirecTV. העסקה הוערכה בשווי של 48.5 מיליארד דולר, אך גדלה לכדי 67.1 מיליארד דולר, כולל כיסוי חובות. העסקה נועדה להגדיל את קהל הלקוחות של חברת AT&T וכניסתה לשוק הטלוויזיה. העסקה גם אפשרה לחברה לפרוץ לשוק באמריקה הלטינית, בה ל-DirecTV יותר מ-18 מיליון מנויים. העסקה אושרה רשמית על ידי הרשויות ביולי 2015
בנובמבר 2014 DirecTV הפכה לספקית הטלוויזיה הראשונה שהציעה תוכן באיכות 4K. ב-2016 החלה בשידורים חיים באיכות זו.
באוקטובר 2016 AT&T ניהלה מגעים לרכישת תאגיד Time Warner על מנת להגדיל את החזקותיה בתחום המדיה והתקשורת, בעסקה שהוערכה בסכום של 80 מיליארד דולרים והושלמה ביוני 2018[17]. ולמעשה הכניסה תחת מטרייה אחת את אולפני האחים ורנר, שירות הטלוויזיה HBO ושירות הטלוויזיה בלוויין DirecTV[18].
בעקבות רכישת Time Warner, AT&T שוקלת למכור את החזקותיה של DirecTV באמריקה הלטינית בעסקה שמוערכת ב-8 מיליארד דולר, אם כי החברה תמשיך להחזיק בחברת Sky Mexico.
בנובמבר 2016 החברה השיקה שירות סטרימינג אינטרנטי בשם DirecTV Now.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מסמלי החברה
- רכב שירות של החברה במישיגן
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של DirecTV (באנגלית)
- אתר האינטרנט הרשמי של DirecTV (בספרדית)
- אתר האינטרנט הרשמי של DirecTV (באנגלית)
- אתר האינטרנט הרשמי של DirecTV (באנגלית)
- DirecTV, ברשת החברתית פייסבוק
- DirecTV, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- DirecTV, ברשת החברתית אינסטגרם
- DirecTV, סרטונים בערוץ היוטיוב
- DirecTV, באתר פינטרסט
- DirectTV באתר AT&T
- הארץ, האם מנכ"ל אקוסטאר הגה את רעיון רכישת יוז רק כדי לגרום למרדוק לשלם תמורתה מחיר גבוה מדי?, באתר TheMarker, 19 ביולי 2001
- הארץ, ניוז קורפ מתכננת להכפיל את מספר מנוייה של DirecTV, באתר TheMarker, 14 באוקטובר 2003
- ניו יורק טיימס, מייקל דה לה מרסד, "להרוג את העסקה": התנגדות גורפת בארה"ב למיזוג AT&T-טיים וורנר, באתר TheMarker, 24 באוקטובר 2016
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שירלי יום-טוב, הלקוחה הגדולה ביותר תובעת: NDS נתבעת ע"י DirecTV על הונאה ושימוש בסודות מסחריים, באתר TheMarker, 19 בספטמבר 2002
- ^ פורבס, שיטת הפטיש לא עובדת, באתר גלובס, 5 באוגוסט 2001
- ^ לויני תקשורת בגובה 36 אלף ק"מ, באתר גלובס, 19 באוגוסט 1998
- ^ איך לתקן את ג'נרל מוטורס, באתר גלובס, 8 ביולי 1999
- ^ שירות רויטרס, מרדוק קרוב למימוש חלום: השתלטות על DirecTV כדי להקים אימפריה עולמית של שידורי לוויין, באתר גלובס, 7 בפברואר 2001
- ^ יהודה שויצר, אקוסטאר תרכוש את חברת הלוויינים יוז ב-25.8 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 29 באוקטובר 2001
- ^ מורן בר כוכבא, אקוסטאר רוכשת את יוז? מה זה אומר על גילת, באתר גלובס, 29 במאי 2001
- ^ שירות גלובס, משרדי תביעה ראשית מכמה מדינות שוקלות הגשת תביעת אנטי-טראסט נגד מיזוג אקו-סטאר יוז, באתר גלובס, 15 בינואר 2002
אקו-סטאר מנסה לגייס תמיכה להצעת הרכש ל-DirecTV, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2001 - ^ דפנה מאור, חברת הלוויין אקוסטאר הפסידה 175.6 מיליון דולר ברבעון בעקבות ביטול המיזוג עם יוז, באתר TheMarker, 4 במרץ 2003
- ^ TheStreet, חברת הלוויינים אקוסטאר מעוניינת במיזוג עם דיירקטיוי של יוז, באתר TheMarker, 22 במרץ 2001
- ^ מרדוק משלים החתיכה החסרה באימפריית לוויינים, באתר הארץ, 11 באפריל 2003
- ^ סוכנויות הידיעות, סוף סוף: מרדוק זוכה בדיירקט טי.וי, באתר גלובס, 10 באפריל 2003
- ^ שירות רויטרס וגלובס, התוכנית של מרדוק: האחזקה ב-DirecTV לליברטי מדיה בתמורה ל-18% מניוז קורפ, באתר גלובס, 17 בספטמבר 2006
- ^ שירות בלומברג, מרדוק הגשים חלומו: הפיקוח אישר את רכישת DirecTV, באתר גלובס, 21 בדצמבר 2003
- ^ יעקב שרגל, מרדוק מגבש שליטתו בטלוויזיה הלוויינית בדר' אמריקה, באתר גלובס, 12 באוקטובר 2004
- ^ אמיר כידן, ההצרחה של מרדוק: האחזקה ב-DirecTV ל-Liberty Media בתמורה ל-18% מניות ניוז קורפ, באתר גלובס, 15 בספטמבר 2006
- ^ שירות גלובס, מיזוג הענק אושר: AT&T תרכוש את טיים וורנר ב-85 מיליארד ד', באתר גלובס, 13 ביוני 2018
- ^ נתן ליפסון, הבעיה במיזוג בין AT&T לטיים וורנר, באתר TheMarker, 2 בנובמבר 2016