E Street Band

חברי הלהקה בסיום הופעה, 2009
ברוס ספרינגסטין וסטיבן ואן זאנדט, הדינמיקה של ספרינגסטין ונגניו על הבמה היא מסממני ההופעות
ברוס ספרינגסטין ומקס ויינברג

E Street Band ("להקת רחוב E" קרי: אי סטריט בנד) היא להקת הליווי הקבועה של ברוס ספרינגסטין. הלהקה התקיימה מאז אלבום הבכורה של ספרינגסטין ב-1972. בשנת 2014 נבחרה הלהקה להיכנס להיכל התהילה של הרוק אנד רול. בין 1989 ל-1999 לא התקיימה הלהקה ככזו, למעט הקלטת ארבעה שירים ב-1995. ב-1999 שבה הלהקה ואוחדה. בנוסף לליווי ברוס ספרינגסטין ליוותה הלהקה, הן כלהקה והן כחברים בודדים, מוזיקאים רבים מן השורה הראשונה, בהם בוב דילן, הרולינג סטונז, ניל יאנג, לו ריד, דייר סטרייטס, דייוויד בואי, פיטר גבריאל, סטינג, פול מקרטני ורבים אחרים.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה התגבשה בבארים ובמועדוני המוזיקה של עיירות החוף של ניו ג'רזי בין 1972 ל-1974. הגרעין שניגן עם ספרינגסטין והקליט איתו את אלבומו הראשון, .Greetings from Asbury Park, N.J כלל את גארי טולנט (Garry Tallent) בגיטרה בס, קלרנס קלמונס בסקסופון, דני פדריצ'י בקלידים ואקורדיאון, ויני לופז בתופים ודייוויד סנצ'ז (David Sancious) בקלידים. שמה של הלהקה, שהתקבע רק ב-1974, נלקח משם הרחוב בבלמר, ניו ג'רזי, בו התגוררה אמו של סנצ'ז, שהרשתה לחברי הלהקה לערוך חזרות במוסך הצמוד לביתה.

לאחר הקלטת אלבום הבכורה, סיבוב ההופעות הראשון והקלטת האלבום השני (The Wild, the Innocent & the E Street Shuffle) פרשו סנצ'ז ולופז מן הלהקה והוחלפו ברוי ביטן (Roy Bittan) ומקס ויינברג, בהתאמה (למשך מספר חודשים המתופף היה ארנסט קרטר, לפני שהוחלף בוויינברג). באותה תקופה השתתפה בלהקה לתקופה קצרה גם צרויה להב (Suki) שניגנה בכינור וכן הצטרף אז רשמית ללהקה הגיטריסט סטיבן ואן זאנדט, ששיתף פעולה עם ספרינגסטין לפני הקמתה. הרכב זה (למעט צרויה להב, ששבה לישראל ב-1976) אחראי על אלבומי המופת Born to Run‏ (1975), Darkness on the Edge of Town‏ (1978), The River‏ (1980) ו-Born in the U.S.A ‏(1984). ב-1982 ביצע ספרינגסטין מספר חזרות עם הלהקה לקראת הקלטת אלבום אולפן בשם Nebraska, אולם לאחר מספר הקלטות, הקליט ספרינגסטין את האלבום לבדו, ללא שיתוף חברי הלהקה. ביוני 1984, לקראת סיבוב ההופעות של Born in the U.S.A, פרש ואן זאנדט מן הלהקה לקריירת סולו והוחלף על ידי נילס לופגרן (Nils Lofgren). ואן זאנדט שב להרכב ב-1995. באותה עת הצטרפה ללהקה זמרת הליווי פטי סקיאלפה (Patti Scialfa) שלימים תהיה בה גיטריסטית וב-1991 תהפוך לאשתו של ספרינגסטין.

בניגוד לאלבומים, שנקראו תמיד על שמו של ספרינגסטין לבדו והקרדיט ניתן בהם לנגנים כאינדיבידואלים, הופעות הוכתרו תמיד כהופעות של "ברוס ספרינגסטין ואי סטריט בנד".

ב-1989, לאחר הקלטת Tunnel of Love וסיום ההופעות בסדרת מופעי הצדקה Human Rights Now! של אמנסטי אינטרנשיונל הודיע ספרינגסטין לחברי הלהקה שלא יזדקק עוד לשירותיהם כלהקת ליווי. חברי הלהקה התפזרו לעיסוקים שונים. ויינברג היה למנהיג להקת האולפן של קונאן או'בריאן, טולנד היה למפיק מוזיקלי בנאשוויל, נילס לופגרן פתח בקריירת סולו, קלמונס ליווה בסקסופון מוזיקאים רבים וסטיב ואן זאנדט המשיך בפיתוח קריירת הסולו שלו ומאוחר יותר התעניין במשחק (סטיב היה מכוכבי סדרת המופת "הסופרנוס"). באלבומו של ספרינגסטין The Ghost of Tom Joad (רוחו של טום ג'ואד; 1995) ניגנו פדריצ'י, טולנט וסקיאלפה כבודדים. באותה שנה ראה אור האלבום Greatest Hits וחברי הלהקה גויסו על מנת להקליט ארבעה שירים חדשים עבורו. ב-1999 אוחדה הלהקה מחדש ויצאה למסע הופעות בשם Bruce Springsteen and the E Street Band Reunion Tour שנערך למעלה משנה (מאפריל 1999 עד יולי 2000) והסתיים בהופעה במדיסון סקוור גארדן שתועדה בסרט של HBO‏ Bruce Springsteen & The E Street Band: Live in New York City.

ב-2002 הוקלט האלבום The Rising אחריו יצאה הלהקה למסע ההופעות העולמי The Rising Tour (אוגוסט 2002 - אוקטובר 2003) באותה עת הצטרפה כחברה קבועה סוזי טיירל (Soozie Tyrell) בכינור וגיטרה אקוסטית. ב-2004 יצאו ספרינגסטין והלהקה למופע בארצות הברית בשם Vote for Change לטובת המפלגה הדמוקרטית. שיתוף הפעולה הבא של הלהקה היה הקלטת האלבום Magic ומסע ההופעות העולמי (ספטמבר 2007 - אוגוסט 2008). חלק ממסע ההופעות נערך במקביל למסע הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008, בו קידם ספרינגסטין את ברק אובמה.

ב-19 בנובמבר 2007 הודיע פדריצ'י על פרישה ממסע ההופעות על מנת לטפל במלנומה שהתגלתה בגופו, פדריצ'י שב ב-20 במרץ 2008 להופעה באינדיאנפוליס, אך נפטר כחודש לאחר מכן ב-17 באפריל. הופעה אחרונה של סיבוב הופעות זה התקיימה בסופר בול בטמפה, פלורידה ב-1 בפברואר 2009. ב-12 ביוני 2011 קיבל סקסופוניסט הלהקה ואחד מעמודי התווך שלה, קלרנס קלמונס, שבץ מוחי ונפטר פחות משבוע לאחר מכן, ב-18 ביוני. ספרינגסטין הודיע כי אחיינו של קלמונס, ג'ק קלמונס (Jake Clemons), יהיה סקסופוניסט הלהקה במקום דודו. במרץ 2012 יצאה הלהקה למסע ההופעות העולמי Wrecking Ball World Tour, עד ספטמבר 2013. ב-2014 השתתפה הלהקה בהקלטת אלבומו של ספרינגסטין High Hopes ובמסע ההופעות High Hopes Tour שהחל במאי 2014, רובו ללא סטיבן ואן זאנדט, שהשתתף בצילומי סדרת הטלוויזיה ליליהאמר והוחלף על ידי טום מורלו.

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אלבומי הופעות חיות (קרדיט - Bruce Springsteen & The E Street Band)
    • Live/1975–85 (1986)
    • Bruce Springsteen & The E Street Band: Live in New York City (2001)
    • Hammersmith Odeon London '75 (2006)
    • Magic Tour Highlights (2008)
    • Bruce Springsteen & The E Street Band Greatest Hits (2009)
  • אלבומי אולפן (קרדיט - Bruce Springsteen)
    • Greetings from Asbury Park, N.J. (1973)
    • The Wild, the Innocent & the E Street Shuffle (1973)
    • Born to Run (1975)
    • Darkness on the Edge of Town (1978)
    • The River (1980)
    • Born in the U.S.A. (1984)
    • Tunnel of Love (1987)
    • Chimes of Freedom (EP; 1988)
    • Greatest Hits (1995)
    • Blood Brothers (EP; 1996)
    • Tracks (1998)
    • 18 Tracks (1999)
    • The Rising (2002)
    • The Essential Bruce Springsteen (2003)
    • Magic (2007)
    • Working on a Dream (2009)
    • The Promise (2010)
    • Wrecking Ball (2012)
    • High Hopes (2014)
    • American Beauty (2014)

הרכב הלהקה על ציר הזמן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא E Street Band בוויקישיתוף
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=E_Street_Band&oldid=37628906"