המעבדה להנעה סילונית
 | |
 | |
| מבט אווירי על מתקני JPL | |
 | |
Dare Mighty Things  | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה | ארצות הברית |
| סוכנות אם | נאס"א |
| סוכנות בת | מכון קק ללימודי חלל |
| תאריך הקמה | 1936 |
| מנהל | מייקל ווטקינס |
| מטה מרכזי | פסדינה, קליפורניה |
| עובדים | 5,000 |
| אתר JPL | |
| קואורדינטות | 34°12′00″N 118°10′18″W / 34.2°N 118.17166666667°W |
 | |
  | |
המעבדה להנעה סילונית (באנגלית: Jet Propulsion Laboratory) היא אחד ממרכזי סוכנות החלל האמריקנית נאס"א, ותפקידה העיקרי פיתוח גשושיות מחקר בלתי מאוישות, הפעלתן, שליטה על משימות מחקר פלנטריות וניתוח מדעי של ממצאי הגשושיות. JPL ממוקם בפסדינה, קליפורניה.
שורשי המעבדה להנעה סילונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]המעבדה להנעה סילונית החלה לפעול בשנות השלושים של המאה העשרים. תיאודור פון קרמן החל בניסויים בהנעה רקטית במתחם שהיה שייך למכון הטכנולוגי של קליפורניה (קאלטק). למרות השם, המרמז על הנעה סילונית, מעולם לא עסקו במעבדה זו בפיתוח מנועי סילון. השם JET שימש בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים כינוי להנעה רקטית. בשלהי מלחמת העולם השנייה התבקשו מומחי המעבדה לנתח ולהעריך את יכולותיו של הטיל הבליסטי הגרמני V-2. לאחר המלחמה, פיתחו אנשי המעבדה רקטה למדידות שונות ברום האטמוספירה, שכונתה קורפוראל. רקטה זו הורכבה על גבי טילי V-2 שהועברו לארצות הברית ושימשה כשלב שני בטילים אלה.
JPL כמרכז של סוכנות החלל האמריקנית נאס"א
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם הקמת נאס"א בשנת 1958, עברה האחריות המינהלית והתקציבית למתקני המעבדה להנעה סילונית אל הסוכנות החדשה. עם חלוקת תחומי האחריות של נאס"א בין מרכזיה הפזורים ברחבי ארצות הברית, הוחלט כי JPL תהיה אחראית על תחום גשושיות המחקר הפלנטריות השונות של סוכנות החלל האמריקנית. המעבדה להנעה סילונית ממומנת מתקציב פדרלי, ומבצעת עבודות עבור נאס"א תחת חוזים הנחתמים מולה ומול קאלטק.
תחומי פעילויות עיקריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המעבדה להנעה סילונית אחראית על אפיון המשימות הבלתי מאוישות של סוכנות החלל האמריקנית, תכנון מפורט של הגשושיות, ניהול הפרויקטים עד לשלב בניית הגשושית, הקמת צוותי מדענים לניתוח הנתונים שייתקבלו מהגשושיות, ניהול משימות החלל בפועל דרך שורה של מרכזי בקרה בקומפלקס המרכז, הפקת תוצרי המשימות והפצתן.
משימות חלל המנוהלות על ידי המעבדה להנעה סילונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]למעט טלסקופ החלל האבל, מנוהלות כל גשושיות המחקר הבלתי מאוישות של נאס"א על ידי JPL. בין המשימות העכשוויות המנוהלות על ידי JPL ניתן למנות את:
- הגשושית לחקר השמש יוליסס
- הרוברים ספיריט ואופרטוניטי במאדים (תוכנית מארס רובר)
- הגשושית לחקר שבתאי קאסיני
- הגשושיות וויאג'ר 1 וויאג'ר 2 (תוכנית וויאג'ר)
- טלסקופ החלל WISE
- הרובר קיוריוסיטי במאדים
- הרובר "פרסווירנס" במאדים
- הגשושית ג'ונו לחקר צדק
משימות היסטוריות שנוהלו על ידי המעבדה להנעה סילונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין המשימות שנשלמו, ונוהלו על ידי המעבדה להנעה סילונית ניתן למנות את:
- נחתות ויקינג למאדים
- נחתות תוכנית סרוויור שנחתו על הירח
- הגשושית גליליאו לחקר כוכב הלכת צדק
- הגשושיות בתוכנית פיוניר ובהן פיוניר 10 ופיוניר 11
- הגשושיות בתוכנית מארינר לחקר מאדים, נוגה וכוכב חמה לרבות מארינר 10
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של המעבדה להנעה סילונית (באנגלית)
המעבדה להנעה סילונית, ברשת החברתית פייסבוק
המעבדה להנעה סילונית, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
המעבדה להנעה סילונית, ברשת החברתית אינסטגרם
המעבדה להנעה סילונית, סרטונים בערוץ היוטיוב
המעבדה להנעה סילונית, באתר פליקר
.svg){kind=icon}
| מתקני נאס"א | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| מנהלת נאס"א | |||||
| עשרת מרכזי נאס"א העיקריים |
| ||||
| מתקני מחקר ובדיקה נוספים | מתקן ההרכבה מישו (אנ') • מתקן הטיסות וולופס • מתקן הבדיקות וייט סנדס (אנ') • מתקן ההכשרה והאימות העצמאי (אנ') • מתקן סנטה סוזאנה לניסויי שטח (אנ') • מתקן לניסויי בלוני אוויר (אנ') | ||||
| נמלי חלל | נמל החלל קייפ קנוורל • בסיס חיל החלל ונדנברג | ||||
| מערכי תקשורת ותצפית | רשת חלל עמוק (DSN) (מרכז קנברה לתקשורת חלל עמוק • מרכז מדריד לתקשורת חלל עמוק • מרכז גולדסטון לתקשורת חלל עמוק) • מתקן הטלסקופ התת־אדום של נאס"א (אנ') • Space Flight Operations Facility (אנ') • רשת תקשורת לגופים קרובי ארץ (אנ') • רשת תקשורת חלל (אנ') | ||||