לוריאל

לוריאל
.L'Oréal S.A

נתונים כלליים
בורסה	בורסת פריז (OR)
מייסדים	אז'ן שילר
תקופת הפעילות	1909–הווה (כ־115 שנים)
חברות בנות	Kiehl's Roger & Gallet Vichy cosmetics CeraVe La Roche-Posay LaSCAD Biotherm מייבלין NYX Professional Makeup L'Oreal Baltic L'Oréal USA Aesop
מיקום המטה	פריז
משרד ראשי	צרפת קלישי, רמות הסן, צרפת
ענפי תעשייה	מוצרי צריכה שוטפים, תעשיית הקוסמטיקה, מוצרים לטיפוח אישי, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
מוצרים עיקריים	מוצרי קוסמטיקה ויופי
הכנסות	38.26 מיליארד אירו (נכון ל-2022)
רווח תפעולי	7.45 מיליארד אירו (נכון ל-2022)
רווח	6,184,000,000 אירו (נכון ל־2023)
הון עצמי	29,081,600,000 אירו (נכון ל־31 בדצמבר 2023)
סך המאזן	43.81 מיליארד אירו (נכון ל-2019)
יו"ר	ז'אן-פול אגו
מנכ"ל	ניקולה הרונימוס
עובדים	88,000
www.loreal.com

לוֹרִיאֵל (בצרפתית: L'Oréal) היא חברת קוסמטיקה ויופי צרפתית, והיא הגדולה בעולם בתחום זה. ההנהלה הראשית של החברה שוכנת בקלישי, פרבר של פריז, במחוז רמות הסן בצרפת. החברה מפתחת ומשווקת מגוון מוצרי קוסמטיקה וטיפוח אישי, בהם מוצרי טיפוח וצביעת שיער, טיפוח העור, מוצרי איפור, מוצרי הגנה על העור מפני השמש, בשמים ועוד. החברה מובילה במחקר ופיתוח בתחום הדרמטולוגיה, הנדסת רקמות והתרופות, והיא מחזיקה בכמות הפטנטים מהגבוהות ביותר בארצות הברית בתחום הננוטכנולוגיה.

לוריאל היא חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסת Euronext וכלולות במדד CAC 40.

החברה נוסדה על ידי הכימאי הצרפתי הצעיר אז'ן שילר (Eugène Schueller), שפיתח ב-1907 תכשיר לצביעת שיער בשם "אוריאל" ("Auréale"). הוא ייצר את מוצריו בעצמו ומכר אותם לספרים פריזאים. הוא רשם את החברה ב-1909 תחת השם "Société Française de Teintures Inoffensives pour Cheveux" ("החברה הצרפתית לצביעת שיער בטוחה"), ששונה בהמשך ל"לוריאל".

החברה הרחיבה את עיסוקיה עם הזמן מצביעת שיער בלבד למגוון תחומי טיפוח אישי וקוסמטיקה. החברה משווקת כ-500 מותגים ואלפי מוצרים שונים במגוון תחומי הקוסמטיקה. מוצריה נמכרים במספרות, בתי מרקחת, סופרמרקטים ורשתות שיווק בכל רחבי העולם. ממותגי החברה: לוריאל פרופשיונל, לוריאל פריז, קרסטט, קרסטין, גרנייה, מייבלין, וישי ועוד.

העיקרון המנחה של החברה מיום הקמתה היה מחקר ופיתוח בתחום היופי. ב-1920 החברה העסיקה שלושה כימאים, ומספרם עלה ל-100 ב-1950. כיום מועסקים בחברה כ-2000 כימאים. לחברה שישה מרכזי מחקר ופיתוח ברחבי העולם: אולניי ושווילי הסמוכים לפריז; קלארק שבניו ג'רזי, ארצות הברית; קווסאקי הסמוכה לטוקיו, יפן; שאנגחאי שבסין; ומומבאי, הודו.

בשנת 1988, רכשה לוריאל את חברת "הלנה רובינשטיין"^[1]

ב-1993 התמודדה החברה מול הפגנות מחאה רבות של אקטיביסטים למען זכויות בעלי חיים ברחבי העולם, שמחו כנגד ניסויים בבעלי חיים שביצעה במסגרת מחקריה.

הבעלות על החברה השתנתה עם השנים, ונכון ל-2010 היא נחלקת בעיקר בין משפחת בטנקור (30.9%; ליליאן בטנקור בתו היחידה של מייסד החברה שילר, שכיהנה כמנהלת חיצונית לחברה עד 2011 ונפטרה בספטמבר 2017^[2]), חברת נסטלה (29.7%), ומניות ציבוריות (36.8%). לאורך השנים רכשה החברה מגוון חברות בתחום עיסוקה, בהן חברת התרופות "Synthélabo" ‏(1973; לאחר מספר מיזוגים של חברה זו עם חברות אחרות, מחזיקה כיום לוריאל בכ-10% ממניות חברת התרופות השלישית בגודלה בעולם, "Sanofi-Aventis"), וחברת הטיפוח "The Body Shop" ‏(2006).

סלוגן הפרסומות הידוע של החברה היה בעשורים האחרונים "L'Oréal - Because I'm worth it" (לוריאל - כי אני ראוי/ה לכך), וניסוחו שונה מעט עם השנים ל-"Because you're worth it" או "Because we're worth it". ב-2022, השיקה קבוצת לוריאל את החזון החדש שלה: Create the beauty that moves the world, במטרה להציע לכל אחת ואחד בעולם את הטוב ביותר בתחום הביוטי: מבחינת איכות, בטיחות, אמינות ואחריות כדי למלא את צורכיהם ורצונותיהם המגוונים בתחום היופי^[3].

מ-1998 מעניקה לוריאל את הפרס היוקרתי "פרס לוריאל-אונסק"ו לנשים במדע" על תרומה יוצאת דופן של מדעניות למדע, פרס שנועד לעידוד מדעניות^[4]. בפרס זוכות מדי שנה חמש נשים, מחמש יבשות העולם. עד כה זכו בפרס גם מספר מדעניות ישראליות, בהן זוכת פרס נובל לכימיה עדה יונת (2008).

קבוצת לוריאל נחשבת כמובילה בענף הקוסמטיקה, בתחום הממשל התאגידי וההתנהלות האתית, על ידי סוכנויות הדירוג המובילות בעולם ברציפות^[5]. בישראל דורגה לוריאל בדירוג פלטינה +, הגבוה ביותר, במדד מעלה ESG (2023)^[6]. החברה מקפידה על איכות ובטיחות המוצרים, הטמעה של תרבות ארגונית המקדמת גיוון והכלה, העסקה הוגנת ותנאי עבודה הולמים (גם במפעלי הספקים), פיתוח והעשרת עובדים, ושרשרת אספקה אחראית. כן, מקפידה לוריאל על ניהול קפדני של טביעת הרגל הסביבתית שלה וזוכה להכרה נרחבת כאחת מהחברות בנות הקיימא ביותר בעולם בתחום הקוסמטיקה^[7].

תוכנית הקיימות הגלובלית של לוריאל,LOREAL FOR THE FUTURE^[6], מגדירה יעדים ברורים לניהול ההשפעות החברתיות והסביבתיות של לוריאל בכל העולם עד 2030^[8]. היעדים מתמקדים ב-3 ערוצים^[9]: טרנספורמציה פנימית בכל היבטי הפעילות העסקית של החברה, תוך מיקוד בארבעה עולמות תוכן: אקלים, מים, מגוון ביולוגי ומשאבים; רתימת הסביבה העסקית להצבת יעדי קיימות (ספקים, לקוחות, צרכנים וכו'), ולבסוף – מתן מענה לאתגרים החברתיים והסביבתיים של העולם, על ידי הקמת 3 קרנות בסך 50 מיליון יורו כל אחת: קרן לתמיכה בנשים הפגיעות ביותר בעולם, קרן לתמיכה בפתרונות חדשנות מעגלית, וקרן לשיקום אקולוגי של סביבות יבשתיות וימיות שניזוקו^[10].

בהלימה עם האסטרטגיה העולמית, הגדירה לוריאל ישראל את המשימה החברתית שלה^[11], בתחום של קידום והעצמה של נשים ופועלת בשני צירים מקבילים: הראשון, הקמת מרכזי טיפוח התנדבותיים לנשים במצבי פגיעות^[12]. עד כה הוקמו 3 מרכזים – בשיבא^[13], אוהל שרה^[14] ובמרכז הרפואי לוינשטיין^[15]. השני, תמיכה בארגונים חברתיים המקדמים נשים במצבי פגיעות – עד כה קרן לוריאל למען נשים תמכה ב-10 ארגונים ישראליים בשווי של למעלה מ-3.5 מלש"ח^[16].

בנוסף במישור החברתי, פועלת לוריאל ישראל באמצעות יצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים ארוכי טווח עם ארגונים חברתיים וציבוריים מתמחים בעולמות התוכן הללו. בין היתר, מפעילה פרויקטים לקידום הנגישות התעסוקתית למקצועות היופי, הפעלת תוכנית התנדבות עובדים שנתית במסגרתה לכל עובד עומדת הזכות להשקיע שלושה ימי עבודה בשנה על חשבון החברה בפעילות התנדבותית לבחירתו^[17], במסגרת המשימה החברתית שלקחה על עצמה^[18][19].

לוריאל הציבה את ערכי המחקר והחדשנות בראש סדר העדיפויות האסטרטגי. ב-2021 העסיקה החברה כ-4,100 מדענים מדיסציפלינות מדעיות שונות במערך המחקר והפיתוח העולמי שלה, הפרוש על פני 21 מרכזי מחקר בכל העולם^[20]. ב-2021 עמדו השקעות החברה במחקר ופיתוח על 985 מיליון אירו^[20]. מדי שנה, רושמת לוריאל מאות פטנטים, ובשנת 2022, נרשמו 497 פטנטים לפיתוח מוצרים הנותנים מענה לצרכים ולציפיות הצרכנים. החברה מובילה את שוק הקוסמטיקה והביוטי העולמי בעולמות החדשנות המוצרית^[21].

בנוסף, לוריאל שמה לה למטרה להוביל את תעשיית הביוטי-טק^[22] – איתור ויישום טכנולוגיות לתעשיית היופי – ומשקיעה משאבים רבים בנושא, למשל באמצעות הפעלת חממה טכנולוגית והנגשת פתרונות טכנולוגיים המאפשרים פרסונליזציה של מוצרי החברה לפי צורכי ומאפייני הוצרכנים^[23].

בישראל, מאתרת לוריאל באופן קבוע טכנולוגיות ישראליות שמתאימות להשתלב בשרשרת הערך העסקית של החברה^[24].

אז'ן שילר, מייסד החברה, היה אוהד הנאצים. הוא גם היה חבר ב"לה קגול", תנועה פשיסטית ואנטי-קומוניסטית צרפתית שהשתמשה באלימות כדי לקדם את מטרותיה. שילר תמך כספית ב"לה קגול" וכמה פגישות של "לה קגול" אף נערכו במטה לוריאל^[25]. חלק מהפעילויות הפליליות שביצע ארגון "לה קגול" כללה: הברחת נשק, התנקשות בשר לשעבר והפצצת שישה בתי כנסת^[26].

לאחר תום מלחמת העולם השנייה מצאו פושעים נאצים רבים מפלט בחברת לוריאל. אז'ן שילר שכר את ז'אק קורז (Jacques Corrèze), פושע מלחמה נאצי שנשפט בצרפת, בהיעדרו, לתקופת מאסר ממושכת, לתפקיד יושב ראש שלוחת לוריאל בארצות הברית. כן התברר שרבים מנציגי לוריאל בספרד ובאמריקה הלטינית היו פושעים נאצים נמלטים^[26].

אנדרה בטנקור חתנו של שילר, בעלה של בתו היחידה - ליליאן, וסגן יו"ר לוריאל, היה אף הוא בעל עבר נאצי, בטנקור כתב 60 מאמרים עבור עיתון תעמולה נאצי אנטישמי - La Terre Française, שיצא לאור בימי מלחמת העולם השנייה במימון ישיר של משרד התעמולה הנאצי בברלין. לאחר שעובדה זו נחשפה, טען בטנקור כי "הורעל" על ידי משטר וישי ואמר, "הבעתי שוב ושוב את חרטתי עליהם בפומבי ותמיד אתחנן בפני הקהילה היהודית שתסלח לי עבור כתיבתם".

עברם הנאצי של בכירי לוריאל נחשף בעקבות חקירה שיזם ז'אן פרידמן, בעל מניות וחבר דירקטוריון של "פאראוויז'ן" (Paravision), חברת בת של לוריאל, אשר פוטר, תוך זיוף פרוטוקולים מישיבות הנהלת החברה, ככניעה לחרם הערבי^[27]

בעבר נהגה החברה לבדוק חלק מתוצרתה על ידי ניסויים בבעלי חיים בתהליך הייצור. עם הזמן אחוז המוצרים שבדקה בניסויים בבעלי חיים ירד בהדרגה. בשנת 1989 הפסיקה החברה מיוזמתה ניסויים על המוצרים המוגמרים אך המשיכה לנסות את חומרי הגלם. רק בעשור השני של המאה ה-21 הודיעה החברה כי היא פועלת כדי להפסיק לגמרי את השימוש במרכיבים שנוסו על בעלי חיים אך היא כפופה לאילוצים חוקיים המחייבים אותה לבדוק חלק מחומרי הגלם^[28]. בשנת 2013, חדלה לוריאל גם מבדיקת מרכיבים על בעלי חיים^[29].

בנוסף, החברה מחזיקה ביותר מ-1200 בתי מרקחת בצרפת ומרכזי ספא ברחבי אירופה.

לוריאל ישראל היא חברת בת של קונצרן הקוסמטיקה L'Oréal S.A העולמית. החברה מתמחה בייבוא, ייצוא, הפצה ושיווק של 22 מותגים בינלאומיים בישראל, ביניהם: לוריאל פריז, גרנייה, מייבלין ניו יורק, אסי, לנקום, ג'ורג'יו ארמני, איב סן לורן, ראלף לורן, פראדה, מוגלר, אזארו, קשארל, ולנטינו, דיזל, קיל'ס, וישי, לה רוש פוזה, סרווה, קרסטס, לוריאל פרופסיונל ומטריקס^[30].

בשנת 2022, הסתכם מחזור המכירות של החברה בישראל בכ-600 מלש"ח^[31]. לוריאל ישראל נרכשה על ידי לוריאל העולמית בין השנים 1994–1999 וכיום, 93% מהמניות הן בבעלות לוריאל העולמית ו-7% בבעלותם של משקיעים פרטיים, גד ודן פרופר^{[דרוש מקור]}. ביוני 2015 התמנה אלי שגיב למנכ"ל החברה בישראל^[32].

לוריאל ישראל מעסיקה כ-400 עובדים, מתוכם כ–60% נשים, ב-2 אתרים: מטה החברה בנתניה ומרכז הפצה ולוגיסטיקה בקיסריה^[30].

בעקבות הסרת החרם הערבי על חברות הסוחרות עם ישראל, החליטה לוריאל, ב-1995, להקים חברת בת בישראל. הפעילויות בישראל כוללת ניהול המותגים של הקבוצה ושיווק בישראל, הפצה ניהול לוגיסטי ומפעל שייצר לא רק עבור השוק הישראלי, אלא גם עבור השוק האירופי ואזור הים התיכון (יוון, טורקיה, וכו,)^[33]. לפני הקמת חברת הבת בישראל שווקו מוצרי החברה בישראל על ידי יבואנים ומפיצים שונים, אך היא נמנעה לפעול ישירות בישראל בגלוי. עם זאת ב-1990 מינתה את חברת "קוסמורל" מנתניה כיבואן רשמי^[34]. כניעת החברה לחרם הערבי נחשפה על ידי ז'אן פרידמן, הוא תבע את החברה, אך משך את התביעה לאחר שנשיא צרפת פרנסואה מיטראן הבטיח לחוקק חוק שיאסור על חברות בצרפת להיכנע לחרם הערבי. החוק אכן חוקק ב-1991, אך החברה, בניגוד להבטחה לפרידמן לא הסירה את החרם מיד, אלא רק לאחר ועידת קזבלנקה ב-1994, בה הוסר החרם בפועל^[26].

בשנת 1999 השיקה החברה בישראל את מותג האיפור האמריקני "מייבלין"^[35].

בשנת 2004 השיקה החברה את רשת מספרות תחת המותג "קרסטס", מספרות מורשות המקבלות זיכיון בלעדי להשתמש בצומרי המותג^[36].

בשנת 2010 החליטה החברה להפסיק את שיווק המותג "הלנה רובינשטיין" בישראל עקב ירידה במכירות^[37].

בשנת 2013 נכנסה החברה לתחום הקמעונאות, שהשיקה סניף ראשון של רשת הטיפוח והיופי קיל'ס (Kiehl's}, בקניון רמת אביב, בהמשך נפתחו עוד מספר חנויות של המותג^[38].

בין השנים 2009-2005 כיהנה סו נבי כנשיאה עולמית של לוריאל.^[39]

בלוריאל ישראל ארבע חטיבות עסקיות ושירותים משותפים, הפועלים ממטה החברה בנתניה, בנוסף למרכז לוגיסטי בקיסריה.

• חטיבת מוצרי הצריכה עם מוצרי קוסמטיקה וטואלטיקה, באמצעות המותגים לוריאל פריז, מייבלין ניו יורק, גרנייה ואסי^[40].
• חטיבת מוצרי היוקרה עם מותגי קוסמטיקה, בישום ומותגי מעצבי על מובילים: לנקום, איב סן לורן, קיל'ס, ג'ורג'יו ארמני, קשארל, פראדה, מוגלר, אזארו, ראלף לורן, דיזל.
• חטיבת מוצרי הדרמוקוסמטיקה, משווקת את המותגים וישי, לה רוש-פוזה וסרווה^[41].
• חטיבת המוצרים המקצועיים משווקת למספרות את המותגים לוריאל פרופסיונל, קרסטס ומטריקס^[42].

המרכז הלוגיסטי בקיסריה מאפשר ניהול של שרשרת האספקה ובקרת מלאי.

מפעל הייצור של החברה במגדל העמק נחנך במקור בפברואר 1962, כמפעל ייצור של חברת הלנה רובינשטיין^[43]. באוגוסט 1962 קיבל המפעל גם אישור לייצא את מוצריו לארצות הים התיכון, אפריקה, פרס והודו^[44]. המפעל הורחב בשנת 1967^[45], והפך שנה אחר כך גם למרכז שיווק והפצה אזורי^[46].

בשנת 1982 רכשה משפחת פרופר (מבעלי חברת "אסם"), עם שותפים נוספים, 75% ממניות המפעל^[47]. המפעל החל לפעול תחת השם "אינטרביוטי" והמשיך לייצר את מוצרי "הלנה רובינשטיין" ומותגים נוספים ברישיון. במאי 1994 רכשה לוריאל 30% מחברת "אינטרביוטי". ב-1996 הגדילה "לוריאל" את חלקה ל-74% וגד פרופר, מבעלי המפעל, מונה ליו"ר חברת "לוריאל ישראל", שמרכזת את כל פעילות התאגיד בישראל^[48].

בתחילת שנות ה-2000 עבר המפעל לייצר את מוצרי המותג "גרנייה" (GARNIER) והמותג "נטורל סי ביוטי" (מוצרים המבוססים על מינרלים ובוץ מים המלח), שרובם יוצאו לרחבי העולם, ויצרו הכנסות של עשרות מיליוני דולרים מדי שנה^[49].

בתחילת 2022, לאחר 60 שנות פעילות, מפעל ״לוריאל״ במגדל העמק נסגר^[50].

• מיכאל בר-זוהר, "בושם מר" - חדירת הנאצים לצמרת "ל'וריאל" וכניעתה לחרם הערבי, ידיעות ספרים, 1996

מדיה וקבצים בנושא לוריאל בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של לוריאל

• לוריאל, ברשת החברתית פייסבוק
• לוריאל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• לוריאל, ברשת החברתית אינסטגרם
• לוריאל, ברשת החברתית LinkedIn
• לוריאל, סרטונים בערוץ היוטיוב
• אילנית חיות, ‏חילופי מנכ"לים בלוריאל ישראל: אלי שגיב יחליף את נאווה רביד, באתר גלובס, 28 באפריל 2015