MT-LB

MT-LB
מידע כללי
סוג משפחת כלי נשק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מייצרת ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
שנת ייצור 1964
דגם קודם סדרת AT-P
יחידות שיוצרו 55,000 עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע טכני
אורך 6.45 מ'
רוחב 2.86 מ'
גובה 1.86 מ'
משקל 11.9 טון
מהירות 61 קמ"ש (כביש)
30 קמ"ש (שטח)
טווח פעולה 500 ק"מ
מנוע דיזל 290 כ"ס
שריון לוחות פלדה בעובי עד 14 מ"מ
צוות 2 + 11 לוחמים
מערכות נשק
חימוש עיקרי מקלע PK ‏ 7.62 מ"מ
חימוש משני מקלע PK ‏ 7.62 מ"מ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

MT-LB (ר"ת ברוסית: многоцелевой тягач легко бронированный, "רכב גרירה רב-תכליתי משוריין קל") היינו רכב קרבי משוריין אשר פותח בברית המועצות לשעבר בתור רכב משוריין לגרירת ארטילריה, אך ברבות השנים עשרות דגמים שונים של ה-MT-LB פותחו לשלל ייעודים ושימושים שונים. כיום משרת ה-MT-LB במספר מדינות הגוש הסובייטי לשעבר, ברוסיה ובמספר מדינות נוספות בעולם.

פיתוח ה-MT-LB נעשה כדי להחליף את סדרת ה-AT-P שהיו כלי רכב משוריינים גוררי ארטילריה. החל מהכנסת הרכבים הממונעים לצבאות העולם בתחילת המאה ה-20, התחיל להיעשות שימוש נרחב בכלי רכב ייעודיים לגרירת תותחי ארטילריה סביב שדה הקרב כחלק חשוב במערך הארטילריה. השימוש בכלי רכב משוריינים כגוררי ארטילריה החל בעיקר במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר לרוב היו אלו כלי רכב זחלים, באותה תקופה גם צצו ראשוני התותחים המתניעים, אך הצורך בכלי רכב משוריין שיכול להתנייד בשדה הקרב ולגרור תותחי ארטילריה לא נעלם.

בצבא ברית המועצות לאחר מלחמת העולם השנייה היה צורך בפיתוח כלי רכב משוריין לגרירה ארטילרית כחלק מהתפתחות כללית של הצבא. כלי הרכב המשוריין הראשון שפותח לענות לצורך זה היה סדרה של כלים בשם AT-P, שהייתה מבוססת בעיקר על ה-ASU-57 שהיה תותח מתנייע קל ומוצנח, כלי זה היה קל מידי ומהר מאוד עלה הצורך ב-'סוס עבודה' משוריין ובעל יכולת גרירה רבה יותר.

ה-MT-LB היינו דגם משוריין של ה-MT-L אשר פותח על בסיס הטנק הקל PT-76. ה-MT-LB נכנס לייצור ולשירות בצבא ברית המועצות בשנת 1964 ויוצר במפעל בעיר חרקוב. הוא כלי בעל 2 אנשי צוות: נהג, אשר יושב בקדמת הכלי ומפקד, אשר מפעיל את הצריח והמקלע שבו. מלבד אנשי הצוות, הכלי מכיל מקום ל-11 לוחמים (כאשר הוא מופעל כנגמ"ש או ככלי מחלקתי מקצועי כמו אב"כ) או לחלופין שטח אחסון (כאשר הוא מופעל כמערכת נשק ניידת, גורר ארטילרי או אמבולנס).
הכלי מסוגל להכיל מטען במשקל של עד 2 טון ומסוגל לגרור עד 6.5 טון, הוא אמפיבי בעל הנעה במים ובעל צללית נמוכה יחסית, נתוני ה-MT-LB הפכו אותו לפלטפורמה מוצלחת ומגוון שימושים ומערכות.

משתמשים עיקריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • רוסיהרוסיה רוסיה 4,800 כלים ו-1,725 תומ"תים מסוג 2S1.
  • שוודיהשוודיה שוודיה 460 כלים מסוג Pbv 401.
  • סוריהסוריה סוריה 380 תומ"תים מסוג 2S1.

דגמים עיקריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
RKhM Kashalot בצ'רנוביץ.
MT-LBU עיראקי.
תומ"ת 2S1 Gvozdika.
דגם הנחת מוקשים של ה-Opal-II.

ברית המועצות ורוסיה:

  • MT-LB: דגם הבסיס של הכלי אשר משמש כרכב גרירה ארטילרי ולעיתים גם כנגמ"ש או אמבולנס משוריין. בצבא הרוסי נכון ל-2010, ישנם 4,800 כלים מסוג MT-LB על דגמיו השונים[1].
    • MT-LBV: דגם בעל מערכת זחלים בעלת לחץ נמוך, וזחל עבה יותר. דגם אשר שימש באזורים ארקטיים ומושלגים.
    • MTP-LB: דגם סיוע לוגיסטי, לדגם הורד הצריח ובמקום הוא מכיל תאי אחסון לציוד על גג הכלי.
    • SNAR-10 "יגואר": דגם אשר מרכיב מכ"ם 1RL-127 בעל טווח של 16 ק"מ, לאיתור וסיוע לכוחות ארטילריה.
      • SNAR-10M "פנתרה": דגם משודרג (M: מודרני) בעל מערכת מכ"ם אוטומטית עם טווח של 40 ק"מ.
    • 9A34: רכב שיגור לטילי נ"מ 9K35 סטרלה-10 כחלק ממערכת הנ"מ SA-13 הניידת.
    • 9P149 Shturm-S: רכב שיגור לטילי נ"ט מסוג שטורם. מכיל משגר ו-12 טילים.
    • RPM: דגם לזיהוי קרינה רדיואקטיבית.
    • MT-LBU: דגם מעט גדול יותר אשר שימש תחילה כרכב פיקוד וסיור ארטילרי והפך גם הוא לבסיס לדגמים עתידיים.
      • 2S1 Gvozdika: ידוע גם בשם SAU-122, תותח מתנייע 122 מ"מ. 1,725 כלים מסוג זה משרתים נכון ל-2010 בצבא הרוסי[1].
      • RKhM Kashalot: רכב סיור וזיהוי אב"כ.
        • RKhM-K: דגם פיקוד (K: פיקוד) למחלקת סיור וזיהוי אב"כ.
      • UR-77 Meteorit: דגם אשר שימש לפינוי שדות מוקשים בעזרת שני משגרי רקטות השולחים שרשרת מטענים ומפעילים את המוקשים.
    • MT-LBM: שדרוג שנעשה לכלי הבסיס בשנות ה-90 (M: מודרני) אשר שימש בסיס לדגמים עתידיים. לכלי זה נעשו שדרוגים ודגמים שונים לצרכים שונים של הצבא הרוסי, ביניהם שימוש בצריחים מסוגים שונים, הרכבה של כלי נשק, תותחים ומשגרים מסוגים שונים ושימושי מכ"ם, סיור ואב"כ.

בולגריה

  • MT-LB AT-I: דגם להנחת מוקשים.
  • MT-LB RHR: דגם סיור וזיהוי אב"כ.
  • MT-LB SE: דגם המשמש כאמבולנס משוריין.
  • SMM B1.10 Tundzha: דגם נגמ"ש מרגמה, המכיל מרמה 120 מ"מ ומקום ל-58 פצצות מרגמה.
  • KShM-R-81 Delfin: דגם פיקוד בעל מערכות קשר, גנרטור ואנטנות.
  • BRM Sova: דגם סיור בעל יכולות זיהוי וניטור חומרי אב"כ.
  • R-80: דגם תצפית קדמי לכוחות ארטילריה.
  • BMP-23: דגם נגמ"ש לחימה בעל צריח גדול יותר, תותח 23 מ"מ ומשגרים לטילי נ"ט.

גרמניה המזרחית

  • MT-LB Pi: דגם המשמש כרכב הנדסה קרבית.
  • MT-LB Pzj: דגם המשרת יחידות נ"ט.
    • MT-LB Pzj Fü: דגם פיקוד ביחידות הנ"ט.
  • MT-LB (BO) SFL: דגם פיקוד ביחידות/סוללות ארטילריה.
  • SaN MT-LB: דגם המשמש אמבולנס משוריין.
  • MTP-LB: דגם חילוץ וסיוע לכוחות משוריינים.

פולין

  • MT-LB: הכלי בשירות הצבא הפולני מיוצר ברישיון בפולין והוא בעל צריח מעט שונה.
    • WEB Lotos: דגם המשמש כאמבולנס משוריין.
    • R-137T: דגם קשר בעל ציוד קשר נוסף ואנטנות. לדגם זה קיימת גרסת פיקוד בשם "Irys".
    • "Przebiśnieg": מערכת לוחמה אלקטרונית בעלת שלושה כלים, ה-SZ ללוחמה אלקטרונית וחסימה, ה-SR למודיעין קשר ושיבוש קשר, וה-WD krel רכב פיקוד של המערכת.
    • Opal: דגם משודרג של ה-MT-LB המיוצר ברישיון בפולין. הדגם מכיל מנוע משופר, הנעה משופרת במים, צריח חדש עם מקלע 12.7 מסוג NSVT ושיפורים נוספים. דגם שונים מיוצרים על בסיס האופל בין היתר דגם נ"מ, אמבולנס, פינוי מוקשים ודגם פיקוד.
      • Opal-II: דגם משודרג של האופל, בדומה לשדרוג ב-MT-LBU, בעל 7 בוגים מכל צד, בעל מבנה ארוך יותר ומנוע משופר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא MT-LB בוויקישיתוף
  • תיאור הכלי באתר fas.org (באנגלית)
  • תיאור הכלי באתר Global Security (באנגלית)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 מעמוד הציוד הרוסי באתר גלובל סקיוריטי