My Chemical Romance

מַיי כֵּמִיקָל רוֹמַנְס
My Chemical Romance
מקום הקמה ניוארק, ניו ג'רזי, ארצות הברית
תקופת הפעילות 2001 – 2013 • 2019 – הווה
סוגה רוק אלטרנטיבי, אימו, פופ-פאנק, פוסט-הארדקור, פאנק רוק, הארד רוק
חברת תקליטים אייבול • רפרייז • וורנר
mychemicalromance.com
פרופיל ב-IMDb
חברים
ג'רארד ויי
ריי טורו
מייקי ויי
פרנק איירו
חברים לשעבר
מאט פליסייר
בוב בראייר
ג'יימס דואיז
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

My Chemical Romance (מַיי כֵּמִיקָל רוֹמַנְס; בתרגום חופשי לעברית: "הרומן הכימי שלי"; מוכרת בקיצור גם כ-MCR או My Chem) היא להקת רוק אמריקאית שהוקמה בניוארק, ניו ג'רזי. חברי הלהקה הנוכחיים הם הסולן ג'רארד ויי, הגיטריסט המוביל ריי טורו, הגיטריסט פרנק איירו והבסיסט מייקי ויי. נחשבת לאחת מלהקות הרוק המשפיעות ביותר בשנות האלפיים, ובפרט בז'אנר הפופ-פאנק ובז'אנר האימו, על אף שהיא פוסלת את שיוכה אליו.[1]

הלהקה הוקמה ב-12 בספטמבר 2001 על ידי ג'רארד, מייקי, טורו והמתופף מאט פליסייר (כאשר איירו הצטרף בהמשך). בתחילת דרכה חתמה הלהקה בחברת התקליטים אייבול רקורדס, ובשנת 2002 הוציאה לאור את אלבום הבכורה שלה, I Brought You My Bullets, You Brought Me Your Love. שנה לאחר מכן חתמה הלהקה ברפרייז רקורדס, ובשנת 2004 הוציאה לאור את האלבום Three Cheers for Sweet Revenge. זמן קצר לאחר יציאת האלבום, פליסייר עזב את הלהקה והוחלף על ידי בוב בראייר. האלבום זכה להצלחה מסחרית, והגיע למעמד פלטינה כעבור שנה.

בשנת 2006 יצא לאור אלבום הקונספט של הלהקה, בסגנון אופרת רוק, The Black Parade, אשר זכה להצלחה רבה וגבר אף על קודמיו. הסינגל המוביל מתוכו, "Welcome to the Black Parade", הגיע לראש מצעד הסינגלים הבריטי. האלבום שמר על הלהקה מגובשת בהמשך דרכה, על אף סיקור שלילי בעיתון דיילי מייל על המתרחש בתוך הלהקה. אלבום האולפן הרביעי של הלהקה, Danger Days: The True Lives of the Fabulous Killjoys, יצא לאור בשנת 2010. בראייר עזב את הלהקה זמן קצר לפני יציאת האלבום, ובשנת 2012 הצטרף אליהם הקלידן ג'יימס דואיז לסיבובי ההופעות. בשנים 2012–2013, הלהקה הוציאה לאור סדרה של סינגלים שהקליטו ב-2009 כאלבום אוסף בשם Conventional Weapons. ב-22 במרץ 2013 הודיעו חברי הלהקה על פירוקה.[2] ב-2014 יצא לאור אלבום הלהיטים May Death Never Stop You,[3] וב-2016 יצאה לאור מהדורה מחודשת לאלבום The Black Parade, לרגל חגיגות העשור ליציאתו, בשם The Black Parade/Living with Ghosts.

ב-31 באוקטובר 2019, הלהקה הודיעה על איחוד מחדש ועל מופע איחוד, שהתקיים בלוס אנג'לס ב-20 בדצמבר 2019.[4] בינואר 2020, הלהקה הכריזה על מופעים נוספים ועל סיבוב הופעות, שהחל בשנת 2022, לאחר דחייה של שנתיים עקב מגפת הקורונה.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הדרך ואלבום הבכורה (2001–2002)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה הוקמה על ידי הזמר ג'רארד ויי והמתופף מאט פליסייר בעיר ניוארק שבניו ג'רזי, זמן קצר לאחר פיגועי 11 בספטמבר בשנת 2001.[5] עדותו של ויי לנפילת מגדלי מרכז הסחר העולמי השפיעה על חייו עד כדי כך שהוא החליט להקים להקה. זמן קצר לאחר מכן, הגיטריסט ריי טורו הצטרף ללהקה, משום שבאותו זמן ויי לא היה מסוגל לשיר ולנגן בגיטרה בו זמנית. ויי סיפר אז כי "מוזיקה הייתה איזה משהו שרציתי לעשות בסתר"[6] ובהמשך כתב את השיר "Skylines and Turnstiles", ("קווי רקיע ושערים מסתובבים"), בו הביע את תחושותיו על אירועי 11 בספטמבר.

עדותו של ג'רארד ויי לפיגועי 11 בספטמבר השפיעה עליו להקים את הלהקה.

שמה של הלהקה הוצע על ידי גיטריסט הבס של הלהקה, מייקי ויי, אחיו הצעיר של ג'רארד, לאחר שבמהלך עבודתו בחנות של רשת הספרים בארנס אנד נובל הוא נדהם למראה ספר מאת אירווין ולש, ששמו באנגלית "Ecstasy: Three Tales of Chemical Romance".[7] ההקלטות הראשונות של הלהקה נערכו בעליית הגג של פליסייר, שם הוקלטו השירים "Our Lady of Sorrows" ו-"Cubicles". פגישות אלו כונו על ידי הלהקה "The Attic Demos" ("הדמואים של עליית הגג").[8] לאחר ששמע את הדמואים שהוקלטו ובעקבות נשירתו מהקולג', מייקי ויי החליט להצטרף ללהקה. בזמן שהייתה חתומה בחברת התקליטים אייבול רקורדס, הלהקה פגשה את פרנק איירו, הסולן והגיטריסט הראשי של להקת הפאנק רוק האמריקאית Pencey Prep (אנ'). לאחר התפרקותה של Pency Prep בשנת 2002, איירו הצטרף ל-My Chemical Romance, מספר ימים לפני תחילת הקלטות אלבום הבכורה של הלהקה. שלושה חודשים בלבד לאחר הקמתה, חברי הלהקה הקליטו את אלבום הבכורה שלהם, I Brought You My Bullets, You Brought Me Your Love, שיצא לאור ב-2002 על ידי אייבול רקורדס.[5] האלבום הופק על ידי ג'ף ריקלי, סולן להקת הפוסט-הארדקור האמריקאית ת'רסדיי, לאחר שהלהקה התיידדה איתו בתקופה שהופיעה בניו ג'רזי.[9] איירו ניגן בשניים משירי האלבום. באותו זמן, הלהקה הוזמנה להופיע באולם ההופעות הידוע לשמצה "Big Daddy's", והחלה לקבל תשומת לב רבה יותר.[10]

בתחילת דרכה הציעה הלהקה את שיריה להורדה בחינם דרך פלטפורמת המוזיקה PureVolume והרשת החברתית מייספייס, שם היא צברה את קהל המעריצים הראשוני שלה.[11][12]

Three Cheers for Sweet Revenge‏ (2003–2006)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-31 באוגוסט 2003, הלהקה הודיעה דרך אתר האינטרנט שלה כי היא חתמה על חוזה הקלטות עם רפרייז רקורדס.[5][13] לאחר סיבוב הופעות עם להקת ההארד רוק אוונג'ד סוונפולד, הלהקה החלה לעבוד על אלבומה השני, Three Cheers for Sweet Revenge, שיצא לאור ב-8 ביוני 2004. חודש לאחר יציאת האלבום, הלהקה החליפה את מאט פליסייר בבוב בראייר (אנ').[5][14] הלהקה הוציאה לאור ארבעה סינגלים מתוך האלבום: "I'm Not Okay (I Promise)"‏, "Thank You for the Venom"‏, "Helena" ו-"The Ghost of You".[15] כשנה לאחר יציאתו הגיע האלבום למעמד פלטינה.[10][16][17]

בתחילת 2005, הלהקה השתתפה בפסטיבל Taste of Chaos (אנ'), לצד להקות כמו דה יוזד ו-Killswitch Engage.[18] בנוסף, הלהקה חיממה את להקת גרין דיי בסיבוב ההופעות שלה לאלבום American Idiot.[19] בהמשך, היא השתתפה בווארפד טור 2005 יחד עם להקת פול אאוט בוי, וכן בסיבוב הופעות עם הלהקות אלקליין טריו (אנ') ו-Reggie and the Full Effect (אנ') ברחבי ארצות הברית.[20] באותה שנה, הלהקה שיתפה פעולה עם דה יוזד בהקלטת גרסת כיסוי לשירם של קווין ודייוויד בואי, "Under Pressure", שיצאה לאור כסינגל באייטונס ובפלטפורמות נוספות למען נפגעי הצונאמי של 2004.[21]

במרץ 2006 יצא לאור האלבום Life on the Murder Scene, שכלל תקליטור CD ושני תקליטורי DVD. תקליטור ה-DVD הראשון כלל סרט דוקומנטרי על אודות ההיסטוריה של הלהקה, והשני כלל וידאו קליפים, הצצה מאחורי הקלעים של יצירתם וכן הופעות חיות של הלהקה. כמו כן, ביוני 2006 יצא לאור DVD בשם Things That Make You Go MMM!, הכולל ביוגרפיה לא-רשמית של הלהקה. ב-DVD זה אין וידאו קליפים או הופעות של הלהקה, אך הוא מכיל ראיונות עם אנשים שהכירו את הלהקה וחבריה, לפני שהגיעו לתהילה.[22][23][24] בנוסף, באותה שנה פורסמה ביוגרפיה נוספת על הלהקה בשם "Something Incredible This Way Comes", מאת פול סטנינג (אנ'), ובה מפורט על תחילת דרכה של הלהקה, עד אלבומם השלישי, The Black Parade.

The Black Parade‏ (2006–2009)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכרזה פומבית על האלבום The Black Parade, בהאמרסמית' פאלאס בלונדון, 22 באוגוסט 2006

ב-10 באפריל 2006, My Chemical Romance החלה להקליט את אלבום האולפן השלישי שלה יחד עם המפיק המוזיקלי רוב קוואלו, שהפיק רבים מאלבומיה של להקת גרין דיי.[25][26] בתחילה חשבה הלהקה להעניק לאלבום את השם The Rise and Fall of My Chemical Romance (רפרור לאלבום הקונספט The Rise and Fall of Ziggy Stardust and the Spiders from Mars מאת דייוויד בואי), אך בראיון למגזין Kerrang!, ג'רארד ויי אמר כי זהו רק שם העבודה הזמני של האלבום, וציין כי "זה אף פעם לא היה שם האלבום", אלא "יותר פרודיה, או בדיחה".[27]

ב-3 באוגוסט 2006 סיימה הלהקה לצלם את הווידאו קליפים לשני הסינגלים הראשונים שלה מהאלבום, "Welcome to the Black Parade" ו-"Famous Last Words".[28][29] שני הקליפים בוימו על ידי סמואל באייר (אנ'), שביים גם את הקליפים לשיר "Smells Like Teen Spirit" של להקת נירוונה ולשירי האלבום American Idiot של גרין דיי.[30] במהלך הצילומים של הקליפ השני, חברי הלהקה ג'רארד ויי ובוב בראייר נפצעו. ויי סבל מקרע ברצועה בקרסול, ובראייר מכווייה ברגלו, שגרמה לזיהום סטפילוקוקוס חמור, שדרש השגחה קבועה בבית החולים. כתוצאה מכך, הלהקה נאלצה לבטל מספר הופעות בסיבוב הופעות שערכה באותה תקופה. בעוד שמספר סוכנויות ידיעות דיווחו כי הפציעות נגרמו כתוצאה מתאונת דרכים, הלהקה אישרה בהצהרה שפרסמה באתר האינטרנט ובעמוד המייספייס שלה כי הפציעות הללו התרחשו על סט הצילומים של אותו קליפ.[31]

הלהקה בפסטיבל המוזיקה Big Day Out, פברואר 2007

ב-22 באוגוסט 2006, הלהקה הופיעה באופן חד-פעמי באולם המופעים האמרסמית' פאלאס בלונדון, המכיל 1,800 מקומות ישיבה. כל הכרטיסים להופעה נמכרו תוך 15 דקות, ועד מהרה חלקם נמכרו מחדש ב-eBay במחירים גבוהים בהרבה מהעלות המקורית. באותו מקום הוכרז שם האלבום, ו-20 אנשים לבושים גלימות שחורות, בפנים מוסתרות, צעדו ברחבת הכניסה לאולם, ומאוחריהם קבוצה גדולה של מעריצים וחלק מהצוות שנשאו שלטים עם הכיתוב "The Black Parade". במהלך ההופעה באולם הוכרזו רשמית שם האלבום ותאריך יציאתו לאור בבריטניה. זמן קצר לפני תחילת המופע, נאמר לקהל כי My Chemical Romance לא תוכל לעלות, ושהיא תוחלף על ידי להקה בשם The Black Parade. לאחר שהקהל החל להגיב בכעס, התברר כי הלהקה פשוט הופיעה תחת שם בדוי התואם לשם האלבום. מאז, הלהקה הייתה מופיעה מדי פעם תחת השם "The Black Parade", כשחבריה לובשים את התלבושות מהקליפים של האלבום. ג'רארד ויי אימץ את דמותו של מנהיג התזמורת הצועדת, "המצעד השחור", ושינה את התנהגותו והופעתו בהתאם.[32] במהלך הופעתם בפסטיבל רדינג, ב-2006, נזרקו בקבוקים על חברי הלהקה על ידי מעריצי להקת הת'ראש מטאל האמריקאית סלייר, שהופיעה לפניהם בפסטיבל; מאוחר יותר ויי תיאר את התקרית כ"ניצחון הגדול ביותר שלנו, בתור הופעה".[33]

ב-11 בספטמבר 2006, "Welcome to the Black Parade" יצא לאור כסינגל. ב-26 בספטמבר 2006 יצא לאור הקליפ לשיר בבריטניה, וב-27 בספטמבר בארצות הברית.[27] הסינגל היה לשיר הראשון של הלהקה שהגיע לראש מצעד הסינגלים הבריטי, אליו הגיע באוקטובר 2006. האלבום The Black Parade יצא לאור ב-23 באוקטובר 2006 בבריטניה, וב-24 באוקטובר 2006 בארצות הברית, וזכה לביקורות חיוביות.[34] בשיאו השיר הגיע למקום התשיעי במצעד הבילבורד הוט 100, ובכך היה ללהיט היחיד של הלהקה שהגיע לעשירייה הראשונה במצעד זה.[35]

מרבית ההופעות בסיבוב ההופעות "The Black Parade World Tour" כללו שימוש בפירוטכניקה, במיוחד במהלך ביצוע השירים "Mama" ו-"Famous Last Words".

ב-22 בפברואר 2007 החל סיבוב ההופעות הראשון של הלהקה, "The Black Parade World Tour", בהיקף של 133 הופעות, בהשתתפות הלהקות רייז אגיינסט, ת'רסדיי ומיוז שהיו למופעי חימום בו.[36] באותו זמן הצטרף אליהם סולן להקת Reggie and the Full, ג'יימס דואיז (אנ'), כקלידן ונגן סינתיסייזר. באפריל 2007 נודע כי מייקי ויי ייעדר זמנית מסיבוב ההופעות כדי להשקיע זמן בזוגיותו החדשה עם אלישיה סימונס-ויי. מאז קורטז, חבר של הלהקה, החליף אותו בהופעות.[37] במהלך חלקו השלישי של סיבוב ההופעות, חברי הלהקה והצוות, יחד עם חברי הצוות של מיוז, מופע החימום, סבלו מהרעלת מזון, וכתוצאה מכך נאלצו לבטל שש הופעות.[38] מאוחר יותר באותה שנה הופיעה הלהקה בסיבוב ההופעות "Projekt Revolution" של להקת הרוק האמריקאית לינקין פארק,[39] לצד הלהקות פלסיבו, Mindless Self Indulgence,‏ Saosin,‏ Taking Back Sunday ו-HIM.[40]

הלהקה זכתה לשבחים רבים עבור האלבום The Black Parade. מגזין Kerrang! דירג אותו במקום הרביעי ברשימת "האלבומים הטובים ביותר של 2006".[41] ברולינג סטון הוא הגיע למקום ה-20 ברשימת "50 האלבומים הטובים ביותר של 2006", על פי בחירת הקוראים. הלהקה המשיכה וזכתה בפרסים נוספים, ביניהם פרס "הלהקה הבינלאומית הטובה ביותר" בטקס פרסי NME (אנ') לשנת 2007. באותו טקס זכה גם ג'רארד ויי בפרס "גיבור השנה".[42] כמו כן, הלהקה הייתה מועמדת לפרס הלהקה האלטרנטיבית הטובה ביותר בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית לשנת 2007.[43]

באותה שנה, הודיעה הלהקה בבלוג שבאתר כי לאחר סיבוב ההופעות הקרוב בארצות הברית, הם יצאו להפסקה. בנוסף, היא הודיעה כי תוציא אוסף DVD/CD של הקלטות חיות בשם The Black Parade Is Dead!, שיכלול שתי הופעות של הלהקה מאוקטובר 2007 – ההופעה האחרונה של האלבום The Black Parade במקסיקו, והופעה קטנה שהתקיימה בבר-מסעדה Maxwell's (אנ') שבניו ג'רזי. בתחילה האוסף אמור היה לצאת לאור ב-24 ביוני בארצות הברית וב-30 ביוני בבריטניה, אך יציאתו נדחתה ל-1 ביולי בשל תקלה טכנית בהקלטה של ההופעה במקסיקו.[44] ב-3 בפברואר 2009 יצא לאור מיני-אלבום של שירי הבי-סייד של הסינגלים באלבום The Black Parade, בשם The Black Parade: The B-Sides. באותו זמן הלהקה הודיעה גם כי היא תוציא לאור "אוסף של תשעה סרטוני וידאו שטרם נראו, מההופעה במקסיקו מאוקטובר 2007" במסגרת סיבוב ההופעות העולמי "The Black Parade World Tour", בשם ¡Venganza!. אלבום הווידאו הזה יצא בפורמט USB, בדיסק און קי בצורת קליע, והכיל גם תמונות בלעדיות של הלהקה מתוך המופע. הוא יצא לאור ב-29 באפריל 2009.[45]

פרשת הדיילי מייל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006, הצהובון הבריטי דיילי מייל הגדיר את הלהקה ומעריציה כ"אימו" ו"כת של פגיעה עצמית".[33] בגרדיאן נכתב כי הקשר המורגש בין My Chemical Romance לסגנון האימו מקורו ב"מראהו של איירו, אלבום הבכורה שלהם שהופק על ידי חבר להקת ת'רסדיי והפתיחות של חברי הלהקה לגבי בעיותיהם הנפשיות", תוך הכרה בכך שקיים הבדל גדול בין ז'אנר האימו לבין סגנון המוזיקה של הלהקה. מנגד, הלהקה שללה את הקישור בינה לבין סגנון האימו ואת אפיון המוזיקה שלה כמסוכנת, והשוותה זאת למחלוקת סביב להקת ג'ודס פריסט בשנות ה-80.[33] תשומת הלב התקשורתית ללהקה, אשר חפפה ליציאתו של The Black Parade, נחשבת כמה שהעצים את הפופולריות של הלהקה בבריטניה.[33]

ב-16 במאי 2008 פורסמה בדיילי מייל כתבה שכותרתה "למה אף ילד אינו בטוח מכת האימו המרושעת".[46][47] הכתבה עוסקת בהתאבדותה של נערה בריטית בת 13 בשם האנה בונד, שכביכול שמה קץ לחייה בשל מעורבותה ב"כת אימו" שהעיתון קישר ישירות ל-My Chemical Romance ולמעריציה, ולאלבומה החדש דאז, The Black Parade.[46] הבסיס לכתבה היה הצהרתו של חוקר מקרי המוות רוג'ר סייקס, שחקר את מותה של בונד, בה הביע דאגה כי אורח החיים ה"אימואי" שלה האדיר התאבדות ואמר כי ייתכן שהאובססיה שלה ל-My Chemical Romance קשורה למותה.[48][46] בדיילי מייל המשיכו לעקוב אחרי הסיפור, ובכתבות נוספות השמיצו את הלהקה ואת סגנון האימו בכלל, ותיארו אותם כמסוכנים.[49] מעריצי מוזיקת האימו פנו למגזין המוזיקה NME על מנת להגן על הז'אנר מפני ההאשמות כי הוא מקדם התאבדות.[48] בתגובתה, הלהקה חלקה כבוד אחרון לבונד, ואמרה כי המוזיקה שלהם היא "נגד אלימות ונגד התאבדות" ומטרתה לספק נחמה ומרגוע למעריצים, ועודדו מעריצים שחווים דיכאון או נטייה להתאבדות לפנות לעזרה.[50]

קבוצת מעריצים בריטים תכננה לקיים צעדה ברחבי לונדון, במחאה על הדרך בה תוארה הלהקה בתקשורת. הצעדה הייתה צפויה להתקיים ב-31 במאי 2008, מההייד פארק עד למשרדי הדיילי מייל. לדברי המארגנים, הצעדה הייתה צפויה למשוך בין 500–1,000 מפגינים.[51][52] בשל חששות המשטרה, הצעדה בוטלה, ובמקום זאת כ-100 מעריצי הלהקה התכנסו במארבל ארץ'.[53] במהלך חלק מהופעותיה בבריטניה קראה הלהקה "לעזאזל עם הדיילי מייל".[54]

בתגובה, הדיילי מייל הגן על עמדתו, באומרו כי הסיקור שלו היה "מאוזן ומאופק" ו"בהתאם לאינטרס הציבורי", וכי הם דיווחו על חששות אמיתיים שהעלה חוקר מקרי המוות בחקירה. בנוסף, הם ציינו כי הסיקור שלהם, במסגרתו הביאו את דברי חוקר מקרי המוות ואת דברי הורי הנערה, היה זהה לסיקור בעיתונים האחרים, והצביעו על כך שפרסמו גם מכתבי קוראים המגינים על הלהקה וביקורות חיוביות על אלבומי הלהקה וסיבובי ההופעות שערכה.[49] בכתבה שהתפרסמה במגזין Kerrang ב-2019, כעשור לאחר הסערה התקשורתית, תואר הסיקור המקורי של הדיילי מייל כבעל "גישה מוגזמת ואי-דיוקים עובדתיים", ונכתב כי הוא עשה דמוניזציה לתת-תרבות האימו.[46] בכתבת רטרוספקטיבה על המקרה שהתפרסמה בגרדיאן ב-2022, תגובת הנגד דאז כלפי הלהקה ומוזיקת האימו תוארה כ"פאניקה מוסרית".[55]

Danger Days: The True Lives of the Fabulous Killjoys‏ (2009–2011)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בפברואר 2009 הוציאה הלהקה סינגל חדש בשם "Desolation Row" (אנ') (גרסת כיסוי לשיר מאת בוב דילן במקור). השיר הוקלט עבור סרט גיבורי-העל "השומרים", עיבוד לרומן הגרפי באותו השם.[56]

ב-27 במאי 2009, מעצב אתר האינטרנט של הלהקה, ג'ף וטסון, הודיע דרך אתר הלהקה כי הלהקה נמצאת בדרכה לאולפן כדי להקליט את אלבומה הרביעי. הקלטת האלבום התקיימה במהלך השבועות שלאחר מכן עם המפיק ברנדן או'בריאן.

בריאיון למגזין NME הצהיר סולן הלהקה ג'רארד ויי כי האלבום הבא של הלהקה עתיד להיות אלבום רוק, ואמר כי "אני חושב [שהאלבום הבא] ללא ספק יהיה חשוף. לדעתי הלהקה מתגעגעת לזמן בו הייתה להקת רוק".[57] בריאיון נוסף, לאתר Idiomag, אמר ויי כי האלבום הבא יהיה פחות תיאטרלי בהיקפו, והצהיר כי "הוא כבר לא יתחבא יותר מאחורי מעטה של סיפורת או מדים ואיפור".[58] כמו כן, בריאיון לאתר PopEater אמר ויי כי האלבום הבא יהיה "מלא שנאה". בנוסף הוא אמר כי "לאורך השנים שמענו אותנו בשידור חי ושמענו אותנו בהקלטות, אנחנו מעדיפים את השידור החי. יש שם יותר הרגשה של מוסך ויותר אנרגיה. הייתי רוצה לתפוס קצת מזה סוף סוף. זו המטרה לאחד הבא".[59]

ב-31 ביולי וב-1 באוגוסט 2009, הלהקה קיימה שתי הופעות "סודיות" בתיאטרון רוקסי שבלוס אנג'לס. אלה היו ההופעות הראשונות של הלהקה מאז ההופעה במדיסון סקוור גארדן במאי 2008. כמו כן, הלהקה הוציאה לאור באותו זמן מספר שירים חדשים מתוך האלבום העתידי, אחד מהם היה "Party Poison", אשר וויי אמר כי הוא מתרגש לגביו במיוחד.[60] בריאיון לרולינג סטון הוסיף ויי כי "זהו צליל שונה לגמרי בשביל הלהקה – הוא כמו שיר אנטי-מסיבות שאפשר לחגוג לצליליו. אני לא יכול לחכות שאנשים ישמעו אותו. הוא מעלה, מבחינה לירית, קצת מהסיפורת הנפלאה מהאלבום הראשון".[61]

בנובמבר 2009 אמר ויי בריאיון למגזין "Rock Sound" כי האלבום הרביעי יהיה היצירה המכרעת שלהם. "חבר ששמע את האלבום לא מזמן אמר שעכשיו כבר אין לו עניין להאזין ליצירות הישנות יותר שלנו, ושהפכנו את כל החומרים הישנים שלנו למיותרים. קיבלתי את זה כמחמאה, תמיד הדבר הבא שאתה עושה צריך לגרום לדבר הקודם להיראות חסר חשיבות, ואני חושב שזה יקרה כשנוציא סוף סוף את האלבום הזה".[62]

ב-3 במרץ 2010, חבר הלהקה איירו הודיע באתר הרשמי של הלהקה כי בוב בראייר עזב את הלהקה, וכתב:

נכון לארבעת השבועות האחרונים, דרכיהם של My Chemical Romance ובוב בראייר נפרדו. זו הייתה החלטה כואבת לכולנו והיא לא נעשתה בקלות ראש. אנו מאחלים לו בהצלחה בהמשך דרכו ומצפים מכולכם לעשות כן.

המקור באנגלית
As of 4 weeks ago, My Chemical Romance and Bob Bryar parted ways. This was a painful decision for all of us to make and was not taken lightly. We wish him the best of luck in his future endeavors and expect you all to do the same.

בריאיון ל-MTV ממרץ 2010 סיפר ויי על אודות האלבום, "עדיין אין שם [...] אני דווקא די מתרגש מזה. זה סוג של 'הכול הולך' בשלב הזה, אבל אני כל כך מרוצה מהשירים". על אף שהלהקה כבר החליטה מאז על שמו של האלבום, עדיין לא יצאה הודעה לגביו, ושמועות שונות נפוצו באשר לשמו. הלהקה הצהירה באתר האינטרנט שלה כי השם ייחשף "בבוא הזמן",[65] וכפי שאמר ויי "בדרך מיוחדת הפעם. אולי אירוע כלשהו, משהו משעשע, בקרוב". בכנס החובבים קומיק-קון שבסן דייגו אשר התקיים ב-2010, הודיע ויי כי הלהקה סיימה להקליט את אלבום האולפן הרביעי שלה.[66] ההודעה אושרה בהמשך על ידי איירו באתר האינטרנט של הלהקה, שהודיע כי האלבום היה "מוכן, גמור, קפוט, בפח המטפורי, ומנוגן בקולי קולות כשאנו נוסעים מהר מדי במכוניות שלנו".[65]

בחודש ספטמבר פורסם בערוץ היוטיוב הרשמי של הלהקה סרטון בשם "Art is a Weapon", קדימון לאלבום, בו גם הוכרז שמו – Danger Days: The True Lives of the Fabulous Killjoys. בסרטון הופיעו חברי הלהקה כשהם לבושים תלבושות צבעוניות באופו מוזר ונלחמים בדמויות שונות בסביבה מדברית, והוא כולל דגימה מתוך השיר "Na Na Na (Na Na Na Na Na Na Na Na)". הקומיקסאי והחבר הקרוב של הלהקה גרנט מוריסון, מתארח בסרטון בתפקיד אויב ומנהיג להקה של דמויות רעולות פנים. ב-22 בספטמבר 2010, הלהקה ביצעה לראשונה את השיר "Na Na Na (Na Na Na Na Na Na Na Na Na)" בתוכניתו של זיין לאו (אנ') ב-BBC Radio 1, ובתחנת הרדיו KROQ-FM מלוס אנג'לס.[67][68] האלבום יצא לאור ב-22 בנובמבר 2010.[69]

בן פטשניק מאתר "Rock Sound" ערך סקירה מוקדמת של האלבום והעניק לו ביקורת חיוביות, בכותבו כי "הדרך שבה הם השתמשו בכל מה שלמדו מ-The Black Parade והתהדקו במקומות מסוימים נראית טבעית ומשוכנעת" וכי הוא רואה את "היצירתיות של הלהקה ממריאה מבחינה מוזיקלית, גרפית ומילולית".[70]

My Chemical Romance בהופעה, 2011; משמאל לימין: פרנק איירו, מייקי ויי, ג'רארד ויי, מייקל פדיקון, ריי טורו

בסוף 2010, מייקל פדיקון הצטרף כמתופף של הלהקה בסיבובי הופעות, במקום ברייר.[71]

במהלך הופעה בארנה של ומבלי ב-12 בפברואר 2011, ויי הודיע כי הלהקה תופיע בפסטיבל בבריטניה בהמשך השנה.[72] בהמשך אושר כי הלהקה תופיע בפסטיבל רדינג ולידס. ב-15 במאי 2011, הלהקה הופיעה בפסטיבל "Radio 1's Big Weekend" של BBC Radio 1, בקרלייל, אנגליה.

ב-2 בספטמבר 2011 כתב פרנק איירו באתר האינטרנט של הלהקה: "החיבור בין My Chemical Romance למייקל פדיקון הסתיים" והסביר כי פדיקון פוטר מאחר ש"נתפס על חם בגנבה מהלהקה והתוודה בפני המשטרה אחרי ההופעה שלנו אמש באובורן, וושינגטון". הוא גם הזכיר כי הם מקווים להשיג מתופף חדש בזמן להופעה הבאה ולהימנע מהצורך לבטל הופעות כלשהן בינתיים.[73][74]

My Chemical Romance בהופעה, 2011

ב-4 בספטמבר 2011 נודע דרך מקורות שונים כי ג'רוד אלכסנדר (אנ') יהיה המתופף החדש של הלהקה בסיבובי ההופעות עד סוף סיבוב ההופעות "הונדה סיוויק". אלכסנדר הופיע עם הלהקה גם בסוף אוקטובר בפסטיבל Voodoo Experience (אנ') בארצות הברית, ובמופעיה באוסטרליה ובניו זילנד בפסטיבל Big Day Out (אנ') בתחילת 2012.

Conventional Weapons ופירוק (2011–2013)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2011, גיטריסט הלהקה פרנק איירו חשף בריאיון לרולינג סטון כי הלהקה עתידה להוציא שירים חדשים "בקיץ הקרוב".[75]

ב-28 באפריל 2011, השדרן האמריקאי גלן בק כינה את השיר "Sing" של הלהקה "פרופגנדה", לאחר שנכלל בפרק בסדרת הדרמה המוזיקלית "Glee" בפברואר 2011. בק אמר כי "זהו המנון שאומר 'הצטרפו אלינו'. איך אתה ואני יכולים לנצח נגד זה?". המילים בשיר שבק התייחס אליהן היו: "Cleaned up, corporation progress / dying in the process / Children that can talk about it, living on the railways [sic] / People moving sideways / tell it till your last days / Buy yourself a motivation / Generation nothing / Nothing but a dead scene / Product of a white dream" [נקיים, התקדמות התאגידים / מתה תוך כדי התהליך / ילדים שיכולים לדבר על זה, חיים על פסי הרכבת / אנשים זזים הצידה / ספרו את זה עד לימיכם האחרונים / קנו לעצמכם מוטיבציה / דור שום-דבר / שום דבר מלבד סצנה מתה / תוצר של החלום הלבן". ג'רארד ויי הגיב להאשמות באתר הרשמי של הלהקה, וכתב "לדעתי המילה שגלן בק חיפש הייתה 'חתרנות' ולא 'פרופגנדה', משום שאני לא יודע על מה זה יכול להיחשב פרופגנדה – אמת? רגש?". בנוסף הוא אמר כי הוא היה "המום מכך שלא נעשתה בדיקת עובדות ממשית על מילות השיר [עצמן]".[א][76][77][78] הבסיסט מייקי ויי סיפר ל-BBC, "אם אנחנו מקבלים תגובות מאנשים כמו זה, אנחנו עושים משהו נכון".[79]

ב-18 בדצמבר 2011, הלהקה הופיעה בתוכנית הטלוויזיה המוזיקלית לילדים "יו גאבה גאבה!" של ערוץ ניק ג'וניור, בה ביצעה שיר בשם "Every Snowflake Is Different (Just Like You)". השיר היה חלק מספיישל חג המולד של התוכנית. בספיישל השתתפו גם סלבריטאים אחרים כדוגמת טוני הוק וטורי ספלינג.[80][81]

ג'רארד ויי בפסטיבל Big Day Out באוסטרליה, פברואר 2012

בפברואר 2012, חברי הלהקה חשפו כי הם בנו אולפן הקלטות בלוס אנג'לס, לקראת העבודה על אלבומה החמישי של הלהקה תחת השם הזמני "MCR5", כעת עם הקלידן ג'יימס דואיז כחבר להקה רשמי.[82] הלהקה עבדה עם המהנדס דאג מק'קין, שעבד עמה בעבר על האלבומים The Black Parade ו-Danger Days: The True Lives of the Fabulous Killjoys.[83] ב-14 בספטמבר 2012, פרנק איירו הכריז דרך האתר הרשמי של הלהקה על פרויקט חדש בשם"Conventional Weapons".[84] הפרויקט כלל 10 שירים שלא פורסמו אשר הוקלטו ב-2009, לפני יצירת האלבום Danger Days. במסגרת הפרויקט, הלהקה הוציאה מדי חודש שני שירים במשך חמישה חודשים, החל מאוקטובר 2012 ועד בפברואר 2013.באוקטובר 2012 סיפר פרנק איירו ל-Q Magazine על הפגישות המוקדמות לקראת האלבום הבא של הלהקה עם המתופף החדש ג'ארד אלכסנדר (אנ'). "ג'ארד הוא בחור נבון ונגן פנטסטי. היה ממש כיף לייצר איתו מוזיקה בחודשים האחרונים", העיר איירו.[85]

ב-22 במרץ 2013, הלהקה הודיעה על פירוקה באתר האינטרנט הרשמי שלה,[86][87][88] בהצהרה הבאה:

להיות בלהקה הזו ב-12 השנים האחרונות היה ברכה אמיתית. יצא לנו להגיע למקומות שלא ידענו שנגיע אליהם. הצלחנו לראות ולחוות דברים שלא תיארנו לעצמנו שהם אפשריים. חלקנו את הבמה עם אנשים שאנחנו מעריצים, אנשים שאנחנו מביטים אליהם בכבוד, ויותר מכול, החברים שלנו. ועכשיו, כמו כל הדברים הגדולים, הגיע הזמן שזה ייגמר. תודה על כל התמיכה שלכם, ועל היותכם חלק מההרפתקה.

המקור באנגלית
Being in this band for the past 12 years has been a true blessing. We've gotten to go places we never knew we would. We've been able to see and experience things we never imagined possible. We've shared the stage with people we admire, people we look up to, and best of all, our friends. And now, like all great things, it has come time for it to end. Thanks for all of your support, and for being part of the adventure.

יומיים לאחר ההודעה באתר, ג'רארד ויי כתב על כך בהרחבה בחשבון הטוויטר שלו. הוא אישר את פירוק הלהקה, אך הכחיש כי מריבות בין חברי הלהקה היו הסיבה לכך.[89]

May Death Never Stop You ובעקבות הפירוק (2013–2019)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 במרץ 2014, הלהקה הוציאה לאור אלבום להיטים בשם May Death Never Stop You, הכולל שירים של הלהקה לאורך כל שנות פעילותה, וכן שיר חדש אחד, "Fake Your Death".[3] השיר יצא דיגיטלית חודש קודם לכן, ב-17 בפברואר.[90] זהו השיר היחיד בדיסקוגרפיה של הלהקה עם ג'יימס דואיז כקלידן.

בעקבות פירוקה של הלהקה, חבריה המשיכו לעסוק במוזיקה בנפרד: סולן הלהקה ג'רארד ויי הודיע על אלבום הסולו הראשון שלו, Hesitant Alien,[91] שיצא לאור ב-29 בספטמבר 2014 בבריטניה, ויום לאחר מכן בארצות הברית.[92] האלבום זכה להצלחה מסחרית מתונה, והגיע לראש מצעד האלבומים האלטרנטיביים של בילבורד, ולמקום ה-16 במצעד בילבורד 200.[93] בנוסף, האלבום דורג בראש רשימת "עשרת האלבומים החשובים לשנת 2014" של Alternative Press.[94]

גיטריסט הלהקה פרנק איירו שיתף פעולה לפרקים עם קלידן הלהקה טרם התפרקותה, ג'יימס דואיז, הקים יחד איתו את להקת ההארדקור הדיגיטלי Death Spells (אנ'), היה חבר בלהקת Reggie and the Full Effect (אנ') (לצד ריי טורו) והוציא יחד איתה את האלבום No Country for Old Musicians בנובמבר 2013. לאחר מכן, הוא הודיע באתר הרשמי שלו כי הוא חתם על חוזה הקלטות עם Staple Records, ועתיד להוציא אלבום סולו באורך-מלא בשם Stomachaches, תחת שם הבמה "frnkiero andthe cellabration", שיצא לאור ב-25 באוגוסט 2014. באלבום השתתף המתופף לשעבר בסיבובי ההופעות של My Chemical Romance, ג'ארד אלכסנדר.[95]

בסיסט הלהקה מייקי ויי הקים בשנת 2014 את להקת הרוק Electric Century יחד עם דייוויד דביאק, סולן להקת האינדי רוק Sleep Station (אנ'). השניים הוציאו את סינגל הבכורה שלהם "I Lied" בפברואר באותה 2014.[96] ב-18 באפריל 2015 הצמד הוציא לאור את המיני-אלבום הראשון שלהם, "Electric Century", דרך חברת התקליטים Record Store Day.

הגיטריסט המוביל של הלהקה, ריי טורו, פרסם ב-24 במאי 2013 את השיר "Isn't That Something" בחשבון ה-SoundCloud שלו. ב-1 בינואר 2015, הוא פרסם שיר חדש, בשם "For the Lost and Brave", באתר האינטרנט שלו, והקדיש את השיר ללילה אלקורן, נערה טרנסג'נדרית שהתאבדה.[97]

ב-20 ביולי 2016, הלהקה פרסמה בעמודים הרשמיים שלה בטוויטר ובפייסבוק סרטון עם פתיח הפסנתר של השיר "Welcome to the Black Parade", המסתיים בתאריך סודי, "9/23/16".[98][99] בנוסף, הסרטון פורסם בערוץ היוטיוב של הלהקה תחת הכותרת "MCRX".[100] הדבר הוביל לשמועות ודיווחים רבים על אפשרות לאיחוד של הלהקה, אך לבסוף נחשף כי מדובר בהכרזה על מהדורה חדשה ל-The Black Parade, שתכלול דמואים שלא פורסמו.[101][102][103] המהדורה המחודשת, The Black Parade/Living with Ghosts,[104] כוללת 11 דמואים וביצועים חיים. שני חודשים לפני יציאת האלבום לאור, גרסה מוקדמת של "Welcome to the Black Parade", בשם "The Five of Us Are Dying", יצאה בפלטפורמות הסטרימינג.[105]

בשיחה על אודות עבודתו על הקומיקס "סיירת האבדון", ג'רארד ויי סיפר לבילבורד, "לא הייתי פוסל (איחוד), אבל בו בזמן עכשיו כולם עושים דברים בחייהם שהם מאוד נהנים מהם".[106]

איחוד (2019–הווה)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
My Chemical Romance במופע האיחוד שלהם, 2019

ב-31 באוקטובר 2019, הלהקה הודיעה כי הם עתידים להתאחד מחדש ב לוס אנג'לס ב-20 בדצמבר, וכן על קו מרצ'נדייז חדש של הלהקה. ההודעה לוותה בכותרות "Return" ו-"Like Phantoms Forever...".[107] הכרטיסים למופע האיחוד של הלהקה אזלו תוך 4 דקות בלבד, על אף מחיריהם הגבוהים. על אף שבתחילה ניתן היה להאמין כי מדובר בהופעה חד-פעמית בלבד, כמעט שבוע לאחר מכן הלהקה הודיעה על מועדים נוספים למופעים באוסטרליה, יפן וניו זילנד בשנת 2020.[108] בהמשך הם חשפו דרך טוויטר כי הם חברו שנית ב-2017 והמשיכו לעבור יחד מאז, עד להכרזה הרשמית בשלהי 2019.[109] המופע גרף 1,451,745 דולר, ונכחו בו 5,113 צופים.[110]

בינואר 2020, הלהקה הודיעה על שלושה מופעים באצטדיון MK שבמילטון קינס, אנגליה, בתאריכים 18, ב-20 וב-21 ביוני 2020. בתחילה הלהקה הודיעה על מופע אחד, ובהמשך הרחיבה את המספר לשני מופעים ואז לשלושה, כאשר הכרטיסים לכל תאריך אזלו תוך דקות בודדות.[111] תפוסת האצטדיון (בכל רוחבו) היא כ-30,500 איש באירועי ספורט. בהמשך החודש, הלהקה העלתה ליוטיוב סרטון מסתורי, שהסתיים בהודעה על סיבוב הופעות בצפון אמריקה.[112] הכרטיסים למופעים בצפון אמריקה החלו להימכר ב-31 בינואר 2020, ואזלו תוך פחות משש שעות.[113] בשל מגפת הקורונה, כל המופעים בסיבוב ההופעות שהיו אמורים להתקיים ב-2020 נדחו ל-2021, כולל אלה שבצפון אמריקה.[114] בהמשך אותם תאריכים נדחו פעם נוספת ל-2022.[115] סיבוב ההופעות החל ב-16 במאי 2022, בפרויקט עדן.[116]

ב-12 במאי 2022, הלהקה הוציאה לאור את "The Foundations of Decay", שירם הראשון מאז שנת 2014.[117][118]

אמנותיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנון מוזיקלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיקה של My Chemical Romance מתוארת בעיקר כרוק אלטרנטיבי, אימו, פופ-פאנק, פוסט-הארדקור (אנ'), פאנק רוק והארד רוק.[ב] כמו כן, לעיתים המוזיקה שלה סווגה גם כאימו פופ, הארדקור פאנק, רוק גותי, פופ רוק, ארנה רוק, גלאם רוק, הבי מטאל, מטאלקור, רוק, פופ, סקרימו (אנ') וגראז' פאנק.[ג]

ג'רארד התנגד באופן פומבי לתיאור הלהקה כ"אימו",[33] ותיאר את הז'אנר כ"חתיכת זבל".[153] עם זאת, על פי דיווח ויי גם תיאר את סגנון הלהקה כ-"What-else-ya-got-emo".[154]

השירה של ויי תוארה כ"תיאטרלית", וכמאמצת "מילים מופנמות ומוודות".[5]

אלבומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאלבום הבכורה של הלהקה צלילים הכוללים ריפים של גיטרה, שירה מאוד אנרגטית ולפעמים גם צרחות. הוא תואר כאלבום אימו,[155][156] פוסט-הארדקור,[157][158][152][159] רוק אלטרנטיבי,[160] סקרימו,[149][150][151] פאנק רוק,[156] רוק גותי,[143] פופ פאנק[156] וגראז' פאנק,[152] עם השפעות מהארדקור פאנק והבי מטאל.[161][162][163]

האלבום השני של הלהקה, Three Cheers for Sweet Revenge, תואר כאלבום רוק אלטרנטיבי,[164] אימו,[165] פופ פאנק,[166][167] פוסט-הארדקור[168] ופאנק רוק.[169]

האלבום השלישי של הלהקה, The Black Parade, תואר כאלבום רוק אלטרנטיבי,[170][171] אימו,[170][172][173][174] פופ פאנק,[175][176] פוסט-הארדקור,[177] פאנק רוק[178] והארד רוק,[179] עם השפעות מרוק קלאסי של שנות ה-70,[180][181][182] גלאם רוק,[180][183] פופ ורוק גותי.[183]

האלבום הרביעי של הלהקה, Danger Days: The True Lives of the Fabulous Killjoys, משלב בצליליו אלמנטים של פאוור פופ,[184] פופ רוק[185] ורוק אלקטרוני.[186]

השפעות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
My Chemical Romance ציינה את קווין (למעלה) ו-Misfits (למטה) בין מקורות ההשפעה העיקריים שלה.

ג'רארד ויי אמר לרולינג סטון, "אנחנו אוהבים להקות כמו קווין, שם הכול ענק ומלכותי, אבל גם להקות כמו Black Flag ו-Misfits (אנ'), שיהיו משוגעות לגמרי".[187] ויי ציין כי הלהקה מושפעת במידה רבה מאמנים כדוגמת קווין, Misfits,‏ Black Flag, איירון מיידן, הקיור, ג'וי דיוויז'ן, באוהאוס, סוזי והבנשיז, הסמית'ס ומוריסי.[188] ויי הוסיף כי להקתו מתבנתת את הקריירה שלה אחרי זו של הסמאשינג פאמפקינס, להקה נוספת שהם מעריצים.[189] פרנק איירו ציין את להקת הפאנק לייפטיים (אנ') כהשפעה גדולה.[190] בין ההשפעות הנוספות של My Chemical Romance נמנות הסטוג'ס, הראמונס, סקס פיסטולס, הקלאש, Minor Threat, נירוונה ו-Operation Ivy (אנ').[191] בנוסף, הם ציינו כי חייהם, ימי ילדותם, הספרים שקראו והסרטים בהם צפו השפיעו על המוזיקה שלהם.[192]

מורשת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה ותרבות פופולרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפי שתוארה ברולינג סטון, הלהקה הייתה "סוג של אנומליה בסצנת הפופ-פאנק והאימו שהתפתחה-אז בניו ג'רזי", לפני שהגיעה לפריצת הדרך שלה עם האלבום Three Cheers for Sweet Revenge, שתואר כ"יצירת מופת אימואית מיידית",[193] בעוד שמגזין ספין תיאר אותו כאחד האלבומים שפתחו את ז'אנר האימו למיינסטרים.[165] ב-2022 נכתב בגרדיאן כי במהלך שיא הקריירה שלהם הם היו "כוכבי-על לא צפויים, לא-יוצלחים שחדרו בטעות למיינסטרים", אבל עם סיבוב האיחוד שלהם, הלהקה "חוזרת לנוף תרבותי של פופ שהם סייעו בהגדרתו".[55] כריסטופר ר. ויינגרטן מהניו יורק טיימס ציין כי The Black Parade היווה השראה עבור מוזיקאים מז'אנרים מגוונים בשנות ה-2010, בהם Twenty One Pilots,‏ Crown the Empire (אנ'),‏ Famous Last Words (אנ'), הלסי, פאן, בילי אייליש ופוסט מאלון, ואפילו השפיעו על הפסקול של סרטים שונים, כדוגמת "לשבור את הקרח 2".[194] ב-2016, מגזין ניילון (אנ') כתב כי האלבום "לקח את הרעיון של אלבום קונספט וניצל אותו עבור העידן הדיגיטלי", בעוד שמבחינה מוזיקלית הוא אלבום רוק אופרה "שאפתני כמו שכל אופרת רוק בסגנון פוסט-קווין יכולה להיות".[195] באשר לקבלה של הלהקה ולביקורות עליה בתחילת שנות ה-2000, נכתב ב-NPR Music כי "ברגע שבו אינדי-פופ מנומס וגראז'-רוק גס הסתננו למיינסטרים, [הלהקה] הייתה רצינית, דרמטית ומסיבית באופן לא מתנצל, בצורה שהפכה את זה לבלתי מגניב באופן בולט", וראה ב-The Black Parade "אלבום מכונן" לדור של מעריצי הפופ-פאנק.[196]

בשנת 2020, מגזין Kerrang! (אנ') החשיב את הלהקה ל"כוכבי הרוק של המאה ה-21", וקבע כי "לאף להקה אחרת לא הייתה השפעה מוזיקלית או תרבותית כזו בשנים האחרונות".[197] כמו כן, המגזין ציין את השפעתה ב"סצנת המוזיקה הנוכחית" של הרוק האלטרנטיבי.[198] מגזין Vice (אנ') העניק ללהקה את תואר "אמן העשור", כאשר העיתונאית האנה אוונס ציינה כי הם "השפיעו על הרוק לאורך שנות ה-2010 – על אף שהם לא היו פעילים במשך רוב העשור".[199] במגזין Paste כתב איליי אניס כי "די מקובל בנקודה זו ש-My Chemical Romance היא אחת מלהקות הרוק החשובות ביותר בחלק הזה של המילניום".[200] ג'יימס מקמהון מאינדפנדנט ציין כי ג'רארד ויי "קבע שרטוט לדמותו של אימו, של פנים חיוורות, שיער שחור-עורב ואולי עניבה אדומה, במשך כמעט 20 שנה".[47] בכותבו על השפעותיה של הלהקה, ציין קייל אנדרסון מאנטרטיינמנט ויקלי כי הם "הציעו פתרונות רוחניים לבעיות אמיתיות, והם עשו זאת עם ריפים ענקיים ומופעי במה תיאטרליים גדולים, רק לעיתים רחוקות עם שמץ של אירוניה או ניתוק... לא סביר שאי פעם תהיה להקה כמותם שוב".[201]

קהילת הלהט"ב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכתבה במגזין Archer (אנ') מאת וינס ראסטון תוארה הפופולריות של הלהקה בקרב קווירים והקהילה הגאה כולה: "My Chemical Romance רצתה לדבר אל ולרומם כל אדם שאי פעם חש מנודה, מדוכא או מנוכר. נערים קווירים היו חלק עצום מאותה דמוגרפיה".[202] באופן דומה, מישל היון קים מ-Them. תיארה את ג'רארד ויי כ"אייקון קווירי", וכתבה כי "אחרי שהלהקה הודיעה על האיחוד שלהם בליל כל הקדושים 2019, ראיתי ציוצים מאנשים להטב"קים ברחבי העולם שטענו, בדרך זו או אחרת, ש-MCR שימשו כהתעוררות קווירית עבורם או תמכו בקוויריות שלהם".[203] הלהקה היא תומכת ותיקה של זכויות להט"ב[202] ואימצה את קהילת מעריציה הלהט"בים.[204]

מעבר לכך, ג׳רארד ויי, סולן הלהקה, הוא א-בינארי ומשתמש בכל לשונות הפנייה מאז 2015.[דרוש מקור] במהלך סיבוב ההופעות האחרון של הלהקה, ג׳רארד לבשה פעמים רבות שמלות, חצאיות, ופריטי לבוש נשיים אחרים על הבמה (לדוגמה שמלת המעודדת מההופעה בנאשוויל, טנסי), שהתקבלו יפה על ידי המעריצים. ג׳רארד נחשבת כאייקון להט״בי כבר שנים, אך התלבושות מסיבוב ההופעות של 2022/23 חיזקו את מעמדו בתור אייקון טרנסי באופן ספציפי.

סיבובי הופעות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברי הלהקה בהופעה, לבושים במדים בסגנון האלבום The Black Parade,‏ 2007

שנות ה-2000

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005, My Chemical Romance הופיעה בסיבובי הופעות גדולים. הלהקה טיילה עם להקת הפאנק רוק האמריקאית גרין דיי בסיבוב ההופעות שלה "American Idiot World Tour". בנוסף, הם השתתפו בפסטיבל המוזיקה ואנס וארפד טור באותה שנה. "עבור ילדים רבים, זה הדבר היחיד שהם מצפים לו כל השנה", אמר ג'רארד וויי מהווארפד טור. "הם חוסכים בשביל זה. הם זוכים לראות את כל הלהקות שהם אוהבים במכה אחת".[205] רשימת השירים שלהם כללה בעיקר שירים מהאלבום Three Cheers for Sweet Revenge.

בחורף באותה שנה, My Chemical Romance הובילה את הבמה המרכזית יחד עם להקת דה יוזד בסיבוב ההופעות Taste of Chaos (אנ'), לפני שהחלו את סיבוב ההופעות הראשון שלהם, "My Chemical Romance Tour". סיבוב ההופעות יצא לדרך ב-15 בספטמבר באוהיו, ועבר ב-30 מקומות בארצות הברית, עבור קידום האלבום שלהם, Three Cheers for Sweet Revenge. מופעי התמיכה כללו את אלקליין טריו (אנ') ו-Reggie and the Full Effect (אנ'). סיבוב הופעות זה סימן את תחילתה של התיאטרליות הכבדה שהופגנה בהמשך ברבות מההופעות החיות של הלהקה. ויי סיפר את תוכניותיו לסיבוב ההופעות בראיון ל-MTV: "דיברנו על להוציא רקדנים לסיבוב ההופעות שלנו בסתיו, אבל זו משימה גדולה; אתה חייב שיהיה לך אוטובוס מלא ברקדנים. תמיד רצינו לעשות סיבוב הופעות תיאטרלי גדול. אבל צריך לעשות את זה בשלבים".[206]

הלהקה הצטרפה למופע המרכזי של לינקין פארק בפסטיבל המוזיקה Project Revolution לשנת 2007, שחל בין 25 ביולי ל-3 בספטמבר 2007.[207] הלהקה ניגנה שירים שונים במשך כשעה על הבמה. בעקבות סיבוב ההופעות, באוקטובר 2007 הם חיממו הופעה של להקת הרוק בון ג'ובי, ולאחר מכן יצאו לסיבוב הופעות באירופה עם Mindless Self Indulgence.

שנות ה-2010

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-19 בספטמבר 2010 הכריזה הלהקה על "The World Contamination Tour", שהתקיים בבריטניה, צרפת, אמסטרדם וגרמניה.[208]

בשנת 2011 הלהקה ערכה סיבוב הופעות בארצות הברית יחד עם להקת הפופ-פאנק בלינק-182.[209]

בשנת 2017 הלהקה התאחדה הרחק מעיני הציבור,[210] וב-31 באוקטובר 2019 הודיעה על מופע איחוד, אשר התקיים בלוס אנג'לס ב-20 בדצמבר 2019, ושבוע לאחר מכן התרחב לסיבוב הופעות קטן המורכב ממופעים באוסטרליה, ניו זילנד ויפן.[4][108]

שנות ה-2020

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-28 בינואר 2020, הלהקה הודיעה על תוכניותיה לקיים שלוש הופעות בעיירה מילטון קינס בבריטניה, ב-18, 20 ו-21 ביוני 2020.[211] ב-29 בינואר 2020, הלהקה הכריזה על סיבוב הופעות בצפון אמריקה.[212][213]

באפריל 2020, במהלך מגפת הקורונה, הלהקה דחתה את ההופעות במילטון קינס, תחילה ליוני 2021.[214] ביוני 2020, הלהקה דחתה גם את כל ההופעות בצפון אמריקה לספטמבר ואוקטובר 2021.[215] באפריל 2021, ההופעות במילטון קיינס נדחו פעם נוספת, למאי 2022.[216] שאר סיבוב ההופעות נדחה למועד מאוחר יותר ב-2022.[217]

חברי הלהקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרכב נוכחי

מוזיקאים בסיבובי הופעות

חברים לשעבר
  • מאט פליסייר – מתופף, כלי הקשה (2001–2004)
  • בוב בראייר (אנ') – מתופף, כלי הקשה (2004–2010)
  • ג'יימס דואיז (אנ') – קלידן, כלי הקשה, קולות רקע (2012–2013; בסיבובי הופעות 2007–2012)

מוזיקאים בסיבובי הופעות לשעבר

  • פיט פראדה (אנ') – תופים, כלי הקשה (2007)
  • מאט קורטז – גיטריסט קצב (2007–2008), גיטריסט בס (2007)
  • טאקר רול – מתופף, כלי הקשה (2007–2008)
  • טוד פרייס – גיטריסט קצב (2008)
  • מייקל פדיקון – מתופף, כלי הקשה (2010–2011)

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה סדרה/סרט תפקיד הערות
2011 יו גאבה גאבה! עצמם פרק: "A Very Awesome Christmas"; שיר: "Every Snowflake Is Different (Like You)"[218][219]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • סטנינג, פול (מרץ 2006). My Chemical Romance: Something Incredible This Way Comes. הוצאת Independent Music Press‏. ISBN 978-0954970451.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link)
  • גייל, מונה (מאי 2007). Inside Story of My Chemical Romance. הוצאת Omnibus Press‏. ISBN 978-0825673344.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link)
  • היידן, ריינהרדט (פברואר 2008). My Chemical Romance: This Band Will Save Your Life. הוצאת Plexus‏. ISBN 978-0859654166.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link)
  • בראיינט, טום (יוני 2014). The True Lives of My Chemical Romance: The Definitive Biography. הוצאת Sidgwick & Jackson‏. ISBN 978-1-4472-5357-0.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא My Chemical Romance בוויקישיתוף

ביאורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ השורה המקורית בשיר היא "living on the web ways" ('חיים בדרכי הרשת'). השורה צוטטה על ידי בק כ"living on the railways".
  2. ^ סגנונות מוזיקליים:
  3. ^ סגנונות מוזיקליים נוספים:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "My Chemical Romance's Gerard Way Taps Another Nail Into "Emo" Coffin". Rolling Stone (באנגלית אמריקאית). 2007-09-20. נבדק ב-2022-12-15.
  2. ^ "News | My Chemical Romance". אורכב מ-המקור ב-9 ביולי 2013. נבדק ב-27 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 "My Chemical Romance Announce Details on Greatest Hits, May Death Never Stop You". Kerrang.com. אורכב מ-המקור ב-19 בדצמבר 2013. נבדק ב-14 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 "My Chemical Romance Announce Reunion Show". Pitchfork (באנגלית). 31 באוקטובר 2019. ארכיון מ-31 באוקטובר 2019. נבדק ב-31 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 "My Chemical Romance". AllMusic. ארכיון מ-2 במרץ 2020. נבדק ב-21 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "My Chemical Romance: Question and Answer Interview". YouTube. ארכיון מ-19 בינואר 2021. נבדק ב-4 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "11 Things You Didn't know about My Chemical Romance". Kerrang!. ארכיון מ-5 במרץ 2016. נבדק ב-7 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Whitt, Cassie. "My Chemical Romance to Release "Attic Demos," More Unheard Material with Greatest Hits Compilation". Alternative Press. ארכיון מ-27 בינואר 2016. נבדק ב-12 בינואר 2016. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ Henderson, Alex. "My Chemical Romance I Brought You My Bullets, You Brought Me Your Love". AllMusic. ארכיון מ-25 ביולי 2018. נבדק ב-24 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 Cirone, Jason (13 במרץ 2013). "MCR goes the way of the Beatles, Nirvana". The Courier-Tribune Asheboro North Carolina. ארכיון מ-22 בפברואר 2014. נבדק ב-14 בפברואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Gundersen, Edna (9 במרץ 2005). "Music fans reach for the stars". USA Today. ארכיון מ-16 בספטמבר 2011. נבדק ב-9 באפריל 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ "Bands Embrace Social Networking". Wired Magazine. 18 במאי 2005. ארכיון מ-6 ביולי 2008. נבדק ב-10 במרץ 2017. {{cite journal}}: (עזרה)
  13. ^ Punknews.org. "My Chemical Romance signs to Reprise". www.punknews.org (באנגלית). נבדק ב-2022-03-22.
  14. ^ "My Chemical Romance". Britannica. Encyclopedia Britannica. ארכיון מ-8 במרץ 2021. נבדק ב-9 במרץ 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "FMQB Airplay Archive: Modern Rock". Friday Morning Quarterback Album Report, Incorporated. אורכב מ-המקור ב-22 במרץ 2013. נבדק ב-30 באוקטובר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Cirone, Jason (13 במרץ 2013). "MCR goes the way of the Beatles, Nirvana". The Courier-Tribune Asheboro North Carolina. ארכיון מ-22 בפברואר 2014. נבדק ב-14 בפברואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "My Chemical Romance on the RIAA". Recording Industry Association of America. אורכב מ-המקור ב-2015-09-24.
  18. ^ "Killswitch Engage To Tour With The Used, My Chemical Romance". Blabbermouth. 18 בנובמבר 2004. ארכיון מ-25 ביולי 2018. נבדק ב-24 ביולי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ Rashbaum, Alyssa (8 בפברואר 2005). "Idiots Hit The Road Again: Green Day Tour Dates Announced". MTV. ארכיון מ-19 בנובמבר 2016. נבדק ב-18 בנובמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Warped Tour 2005: A Retrospective". Rock Sound. 3 ביולי 2018. ארכיון מ-25 ביולי 2018. נבדק ב-24 ביולי 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  21. ^ Montgomeru, James (16 במרץ 2005). "My Chemical Romance Cover 'Under Pressure,' Plan 'Big Rock' LP". MTV. ארכיון מ-25 ביולי 2018. נבדק ב-24 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ My Chemical Romance - Life on the Murder Scene Album Reviews, Songs & More | AllMusic (באנגלית), נבדק ב-2023-02-08
  23. ^ Eliscu, Jenny (9 במרץ 2006). "My Chemical Romance: Life On The Murder Scene". Rolling Stone. ארכיון מ-17 בנובמבר 2017. נבדק ב-16 בנובמבר 2017. {{cite journal}}: (עזרה)
  24. ^ "Things That Make You Go MMM Product info". cduniverse.com. ארכיון מ-21 ביוני 2018. נבדק ב-7 בספטמבר 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "Upcoming Albums". Pause & Play. אורכב מ-המקור ב-2006-04-11. Retrieved from Internet Archive February 15, 2014.
  26. ^ "My Chemical Romance". Punknews.org. אורכב מ-המקור ב-30 בספטמבר 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ 1 2 "The Black Parade". Theblackparade.com. אורכב מ-המקור ב-17 באוקטובר 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ "NEW RELEASE: My Chemical Romance "Famous Last Words"". VideoStatic. 18 בינואר 2007. ארכיון מ-27 באוגוסט 2018. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ "MTV Adds for the Week of 01/15/07". VideoStatic. 10 בינואר 2007. ארכיון מ-27 באוגוסט 2018. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ "BOOKED: My Chemical Romance - Samuel Bayer, director". VideoStatic. 26 ביולי 2006. ארכיון מ-27 באוגוסט 2018. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ [1] (אורכב 19.08.2006 בארכיון Wayback Machine)
  32. ^ "My Chemical Romance: Hammersmith Palais, London; Tuesday, August 22". NME. 13 בספטמבר 2006. ארכיון מ-25 ביולי 2018. נבדק ב-24 ביולי 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  33. ^ 1 2 3 4 5 Petridis, Alexis (27 באוקטובר 2006). "They Have Come for Your Children". The Guardian. ארכיון מ-9 באפריל 2014. נבדק ב-14 בפברואר 2014. We didn't get any of the benefits of being an emo band, our influences didn't come from emo. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ ""The Black Parade" at Metacritic". Metacritic.com. ארכיון מ-11 בינואר 2018. נבדק ב-2011-05-14. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ "My Chemical Romance". Billboard (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-07-05.
  36. ^ "Alternative Press Magazine". Alternativepress.com. אורכב מ-המקור ב-11 במאי 2008. נבדק ב-2010-03-13. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ "Gerard Way's Brother Leaves My Chemical Romance". NME. 23 באפריל 2007. ארכיון מ-4 במרץ 2016. נבדק ב-2007-04-23. {{cite journal}}: (עזרה)
  38. ^ "My Chemical Romance, Muse Poisoned". Ultimate-guitar.com. ארכיון מ-4 במאי 2007. נבדק ב-2014-07-27. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ "Media Player". Wxdx.com. אורכב מ-המקור ב-11 באוקטובר 2008. נבדק ב-2010-03-13. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ Paul, Aubin. "Projekt Revolution with My Chemical Romance, Taking Back Sunday, Bled". Punknews.org. ארכיון מ-25 ביולי 2018. נבדק ב-24 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ Kerrang! Magazine. Issue 1139.
  42. ^ "NME Awards Winners of 2007". Nme.com. אורכב מ-המקור ב-2007-03-20. נבדק ב-2010-03-13. Retrieved from archive – December 11, 2013.
  43. ^ 2007 American Music Awards Nominees and Winners, Los Angeles Times, ‏2007-10-09 (באנגלית אמריקאית)
  44. ^ "Interview with Gerard Way by Taste it TV, Luxemburg. November 2007". Taste it TV Youtube channel. ארכיון מ-18 באפריל 2016. נבדק ב-27 בנובמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ "Get "¡VENGANZA!" – 9 new live videos with USB and a vest". My Chemical Romance. ארכיון מ-21 בינואר 2011. נבדק ב-2010-03-13. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ 1 2 3 4 "We Are Not A Cult: Remembering the war on emo". Kerrang! (באנגלית). נבדק ב-2022-05-23.
  47. ^ 1 2 McMahon, James (23 באוקטובר 2020). "Miserable at best: How emo bounced back from the brink". The Independent. אורכב מ-המקור ב-23 בנובמבר 2020. נבדק ב-17 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ 1 2 "Emo fans defend their music against suicide claims". NME. 8 במאי 2008. ארכיון מ-11 באפריל 2016. נבדק ב-21 באפריל 2020. {{cite journal}}: (עזרה)
  49. ^ 1 2 "Daily Mail respond to My Chemical Romance emo marchers – NME". NME. 31 במאי 2008. ארכיון מ-16 בפברואר 2020. נבדק ב-21 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ "My Chemical Romance Defend Emo" (באנגלית בריטית). 27 במאי 2008. נבדק ב-2022-05-23. {{cite news}}: (עזרה)
  51. ^ "Fans march against The Daily Mail". NME. 21 במאי 2008. ארכיון מ-3 במרץ 2016. נבדק ב-21 באפריל 2020. {{cite journal}}: (עזרה)
  52. ^ "My Chemical Romance march 'aiming for 1,000 protestors'". NME. 26 במאי 2008. ארכיון מ-3 במרץ 2016. נבדק ב-21 באפריל 2020. {{cite journal}}: (עזרה)
  53. ^ Fitzsimmons, Caitlin (31 במאי 2008). "Emo runs high as fans defend band against Daily Mail". The Guardian. London. ארכיון מ-4 במרץ 2016. נבדק ב-2010-03-13. {{cite news}}: (עזרה)
  54. ^ gerard way fuck the daily mail, סרטון באתר יוטיוב, 9 במאי 2008 (דקה 0:56)
  55. ^ 1 2 "My Chemical Romance: How the Vilified Band Turned Antipathy into Triumph". The Guardian (באנגלית). 10 במאי 2022. נבדק ב-2022-05-22. {{cite web}}: (עזרה)
  56. ^ "New My Chemical Romance single, 'Desolation Row' on Xfm first". Thrashhits.com. אורכב מ-המקור ב-2012-02-13. נבדק ב-2010-03-13.
  57. ^ "My Chemical Romance Promise 'Punk Rock' Album". Ultimate-guitar.com. ארכיון מ-2 בפברואר 2008. נבדק ב-2014-07-27. {{cite web}}: (עזרה)
  58. ^ "My Chemical Romance on New Record: Less Drama, No Makeup". idiomag. 18 בפברואר 2009. ארכיון מ-24 בפברואר 2009. נבדק ב-2009-02-19. {{cite web}}: (עזרה)
  59. ^ "My Chemical Romance Full of Hate". Popeater. אורכב מ-המקור ב-5 בפברואר 2009. נבדק ב-2009-06-30. {{cite web}}: (עזרה)
  60. ^ "My Chemical Romance's New Album Is A 'Love Letter To Rock And Roll'". MTV. ארכיון מ-4 באוגוסט 2009. נבדק ב-6 באוגוסט 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  61. ^ "Gerard Way Talks New Comic "Fabulous Killjoys," Next My Chemical Romance Album". Rolling Stone. אורכב מ-המקור ב-29 ביולי 2009. נבדק ב-27 ביולי 2009. {{cite journal}}: (עזרה)
  62. ^ "My Chemical Romance Talk About Album Four". Rock Sound. ארכיון מ-13 בנובמבר 2009. נבדק ב-12 בנובמבר 2009. {{cite journal}}: (עזרה)
  63. ^ "One Chapter Ends and Another Begins ..." My Chemical Romance. 3 במרץ 2010. אורכב מ-המקור ב-2010-03-07. נבדק ב-2010-03-13. {{cite web}}: (עזרה)
  64. ^ "AP: NEWS – Bob Bryar out of My Chemical Romance". Alternative Press. אורכב מ-המקור ב-2010-03-12. נבדק ב-2010-03-13.
  65. ^ 1 2 Iero, Frank (7 בספטמבר 2010). "To Kill a Demon Shark". MyChemicalRomance.com. אורכב מ-המקור ב-2010-09-13. נבדק ב-2010-09-10. {{cite news}}: (עזרה)
  66. ^ "Gerard Way introduction – Dark Horse panel – Comic Con 2010". YouTube. ארכיון מ-1 באפריל 2016. נבדק ב-2010-08-04. {{cite web}}: (עזרה)
  67. ^ "My Chemical Romance New Song and Interview". AbsolutePunk. 22 בספטמבר 2010. ארכיון מ-7 ביולי 2012. נבדק ב-2010-09-22. {{cite web}}: (עזרה)
  68. ^ "World Premiere: My Chemical Romance "Na Na Na"". KROQ-FM. 22 בספטמבר 2010. אורכב מ-המקור ב-2010-09-25. נבדק ב-2010-09-22. {{cite web}}: (עזרה)
  69. ^ "Danger Days: The True Lives of the Fabulous Killjoys | My Chemical Romance | Album". MTV. נבדק ב-2011-11-04.
  70. ^ "My Chemical Romance's 'Danger Days ... ' – Here's What You Need to Know". Rock Sound. 29 בספטמבר 2010. ארכיון מ-2 באוקטובר 2010. נבדק ב-2010-09-29. {{cite journal}}: (עזרה)
  71. ^ "My Chemical Romance introduce new Killjoy, Michael Pedicone". MTV. 25 באוקטובר 2010. ארכיון מ-28 באוקטובר 2010. נבדק ב-2010-10-25. {{cite web}}: (עזרה)
  72. ^ "My Chemical Romance's Gerard Way Lets Slip Forthcoming Festival Appearance". Music Sales Group. 14 בפברואר 2011. אורכב מ-המקור ב-2011-02-22. נבדק ב-2011-02-14. {{cite web}}: (עזרה) Retrieved from Internet Archive February 16, 2014.
  73. ^ "My Chemical Romance sack drummer Mike Pedicone over theft claims". Nme.com. ארכיון מ-4 במרץ 2016. נבדק ב-2014-07-27. {{cite web}}: (עזרה)
  74. ^ "Just the Facts". My Chemical Romance. 2 בספטמבר 2011. ארכיון מ-26 באפריל 2012. נבדק ב-2011-11-04. {{cite web}}: (עזרה)
  75. ^ Steve, Baltin. "My Chemical Romance's Frank Iero Designs Guitar for Charity". Rolling Stone. ארכיון מ-14 באפריל 2012. נבדק ב-25 במרץ 2012. {{cite journal}}: (עזרה)
  76. ^ Martin, Dan (5 במאי 2011). "My Chemical Romance enter spat with US pundit Glenn Beck". The Guardian. Guardian News & Media Ltd. ארכיון מ-14 במרץ 2018. נבדק ב-14 במרץ 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  77. ^ Montgomery, James (29 באפריל 2011). "My Chemical Romance's 'Sing' Is 'Propaganda,' Glenn Beck Says". MTV News. ארכיון מ-14 במרץ 2018. נבדק ב-14 במרץ 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  78. ^ Otte, Jef (11 במאי 2011). "Glenn Beck's crazy but surprising, while My Chemical Romance is just predictable". Westword. ארכיון מ-14 במרץ 2018. נבדק ב-14 במרץ 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  79. ^ "My Chemical Romance Respond to Glee Critics in America". Newsbeat. BBC. 17 במאי 2011. ארכיון מ-16 ביוני 2018. נבדק ב-13 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  80. ^ Anderson, Kyle. "Watch My Chemical Romance perform 'Every Snowflake Is Different (Just Like You)' on 'Yo Gabba Gabba!': An EW video exclusive!". Entertainment Weekly. ארכיון מ-19 בינואר 2013. נבדק ב-18 בדצמבר 2012. {{cite journal}}: (עזרה)
  81. ^ "My Chemical Romance on Yo Gabba Gabba!". My Chemical Romance. ארכיון מ-16 באפריל 2012. נבדק ב-18 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  82. ^ "James Dewees – How I Joined My Chemical Romance". Roland. 6 ביוני 2012. ארכיון מ-26 בדצמבר 2019. נבדק ב-26 בדצמבר 2019. I've been their touring keyboardist for, you know, so many years and now I'm just the keyboardist {{cite web}}: (עזרה)
  83. ^ Tim, Cashmere (בפברואר 2012). "My Chemical Romance Build Studio For Album Number Five". Noise11. ארכיון מ-10 במרץ 2012. נבדק ב-25 במרץ 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  84. ^ Tim, Cashmere. "My Chemical Romance Announces Conventional Weapons". אורכב מ-המקור ב-16 בספטמבר 2012. נבדק ב-14 בספטמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  85. ^ "Coming Up / Also Tweaking". Q Magazine: 23. באוקטובר 2012. {{cite journal}}: (עזרה)
  86. ^ "My Chemical Romance - My Chemical Romance Official Blog". MyChemicalRomance.com. אורכב מ-המקור ב-25 במרץ 2013. נבדק ב-14 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  87. ^ "My Chemical Romance Announce Their Break Up". Alterthepress.com. ארכיון מ-26 במרץ 2013. נבדק ב-2014-07-27. {{cite web}}: (עזרה)
  88. ^ "Rip My Chemical Romance". Pup Fresh. אורכב מ-המקור ב-25 במרץ 2013. נבדק ב-2014-07-27. {{cite web}}: (עזרה)
  89. ^ "MCR Split: Gerard Way Confirms Break Up". Kerrang!. 25 במרץ 2013. אורכב מ-המקור ב-28 במרץ 2013. נבדק ב-14 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  90. ^ Erlewine, Stephen Thomas. "May Death Never Stop You – My Chemical Romance". AllMusic. ארכיון מ-27 במרץ 2014. נבדק ב-25 במרץ 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  91. ^ "Gerard Way premieres new song, "Action Cat" – News – Alternative Press". Alternative Press. 11 ביוני 2014. ארכיון מ-26 בנובמבר 2015. נבדק ב-4 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  92. ^ "Gerard Way – Hesitant Alien". TeamRock. 9 בספטמבר 2014. ארכיון מ-8 בדצמבר 2015. נבדק ב-2015-11-04. {{cite web}}: (עזרה)
  93. ^ "Hesitant Alien – Gerard Way | Awards | AllMusic". AllMusic. ארכיון מ-8 בדצמבר 2015. נבדק ב-4 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  94. ^ "Gerard Way – Hesitant Alien – Reviews – Alternative Press". Alternative Press. 9 בספטמבר 2014. ארכיון מ-1 באוקטובר 2014. נבדק ב-4 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  95. ^ "Frnkiero and the Cellabration Stomachaches (Digital Download – Vagrant #)". AllMusic.com. AllMusic. ארכיון מ-14 במרץ 2016. נבדק ב-15 בספטמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  96. ^ "Electric Century – "I Lied" (SONG PREMIERE) – Features – Alternative Press". Alternative Press. 24 בפברואר 2014. ארכיון מ-8 בינואר 2016. נבדק ב-4 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  97. ^ "Leelah Alcorn: Ray Toro dedicates song 'For The Lost And The Brave' to 17-year-old transgender female who committed suicide". WCPO. אורכב מ-המקור ב-2016-09-13. נבדק ב-4 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  98. ^ "Are My Chemical Romance Getting Back Together?". Kerrang!. ארכיון מ-21 ביולי 2016. נבדק ב-20 ביולי 2016. {{cite journal}}: (עזרה)
  99. ^ "My Chemical Romance post new logo and cryptic date". Alternative Press. ארכיון מ-22 בספטמבר 2017. נבדק ב-20 ביולי 2016. {{cite journal}}: (עזרה)
  100. ^ MCRX. 20 ביולי 2016. אורכב מ-המקור ב-2021-09-24 – via YouTube. {{cite AV media}}: (עזרה)
  101. ^ Bacle, Ariana (20 ביולי 2016). "My Chemical Romance reissuing famed album The Black Parade after cryptic tweet". Entertainment Weekly. ארכיון מ-21 ביולי 2016. נבדק ב-21 ביולי 2016. {{cite journal}}: (עזרה)
  102. ^ Brennan, Collin (20 ביולי 2016). "My Chemical Romance hint at reunion for 10th anniversary of The Black Parade". Consequence of Sound. ארכיון מ-21 ביולי 2016. נבדק ב-21 ביולי 2016. {{cite journal}}: (עזרה)
  103. ^ Britton, Luke Morgan (21 ביולי 2016). "Is the My Chemical Romance comeback a 10th anniversary 'The Black Parade' reissue?". NME. ארכיון מ-22 ביולי 2016. נבדק ב-21 ביולי 2016. {{cite journal}}: (עזרה)
  104. ^ "My Chemical Romance to Release 'The Black Parade' Deluxe Reissue". Rolling Stone. ארכיון מ-31 ביולי 2016. נבדק ב-30 ביולי 2016. {{cite journal}}: (עזרה)
  105. ^ Britton, Luke Morgan (29 ביולי 2016). "Stream My Chemical Romance's previously unreleased track 'The Five Of Us Are Dying'". NME. ארכיון מ-29 ביולי 2016. נבדק ב-29 ביולי 2016. {{cite journal}}: (עזרה)
  106. ^ Graff, Gary (8 ביוני 2017). "Gerard Way Shares 'Doom Patrol' Exclusive Sketches, Talks 'Personal Attachment' to the Comic". Billboard. ארכיון מ-7 ביוני 2017. נבדק ב-8 ביוני 2017. {{cite journal}}: (עזרה)
  107. ^ "Like Phantoms Forever... Tickets on Sale Friday 11/1/19 at 12:00 PM Pacific". ארכיון מ-1 בנובמבר 2019. נבדק ב-31 באוקטובר 2019 – via Instagram. {{cite web}}: (עזרה)
  108. ^ 1 2 Campbell, Rachel (5 בנובמבר 2019). "My Chemical Romance Announce Two More Reunion Shows—Updated". Alternative Press (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-6 בנובמבר 2019. נבדק ב-2019-11-06. {{cite web}}: (עזרה)
  109. ^ "My Chemical Romance Official Twitter". Twitter (באנגלית). ארכיון מ-11 בנובמבר 2020. נבדק ב-2019-12-20. {{cite web}}: (עזרה)
  110. ^ "Current Boxscore | Billboard". Billboard. 7 באוגוסט 2019. אורכב מ-המקור ב-22 בינואר 2020. נבדק ב-22 בינואר 2020. {{cite journal}}: (עזרה)
  111. ^ Tom Herbert, Emma Clarke (28 בינואר 2020). "My Chemical Romance 2020 UK Tour: Milton Keynes Dates, Ticket Information and Venues". Evening Standard. ארכיון מ-28 בינואר 2020. נבדק ב-28 בינואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  112. ^ "My Chemical Romance Announces First North American Tour in 9 Years, 1 Canadian Date". Global News. 29 בינואר 2020. ארכיון מ-30 בינואר 2020. נבדק ב-31 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  113. ^ "My Chemical Romance Sells Out North American Tour in Under Six Hours". Kerrang!. 31 בינואר 2020. ארכיון מ-2 בפברואר 2020. נבדק ב-2 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  114. ^ "My Chemical Romance Reschedule Reunion Tour for 2021". Consequence of Sound. 16 ביוני 2020. ארכיון מ-17 ביוני 2020. נבדק ב-16 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  115. ^ Kreps, Daniel (16 באפריל 2021). "My Chemical Romance Postpone Reunion Tour to 2022". Rolling Stone. ארכיון מ-19 באפריל 2021. נבדק ב-19 באפריל 2021. {{cite journal}}: (עזרה)
  116. ^ "My Chemical Romance Pay Tribute to Power Trip's Riley Gale at Milton Keynes Show". NME (באנגלית בריטית). 22 במאי 2022. נבדק ב-2022-05-23. {{cite web}}: (עזרה)
  117. ^ Strauss, Matthew (12 במאי 2022). "My Chemical Romance Share First New Song Since 2014: Listen". Pitchfork. נבדק ב-12 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  118. ^ Alderslade, Merlin (12 במאי 2022). "Listen to Brand New My Chemical Romance Single The Foundations of Decay Right Now". Louder Sound. נבדק ב-12 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  119. ^ "US Alternative Rock Band My Chemical Romance Splits". Dawn. 25 במרץ 2013. ארכיון מ-25 ביולי 2018. נבדק ב-24 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  120. ^ Brown, Eric (25 במרץ 2013). "Alt-Rock Band My Chemical Romance Splits Up, But 'Can Never Die'". International Business Times. ארכיון מ-17 בנובמבר 2015. נבדק ב-21 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  121. ^ "Band My Chemical Romance Ends Run". CNN. 23 במרץ 2013. ארכיון מ-17 בנובמבר 2015. נבדק ב-21 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  122. ^ Lustig, Jay (26 בפברואר 2009). "My Chemical Romance Covers Dylan on 'Watchmen' Soundtrack". CMJ. ארכיון מ-17 בנובמבר 2015. נבדק ב-13 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  123. ^ Bryant, Tom (8 ביולי 2016). "The Top 10 Best My Chemical Romance Songs". Louder Sound. ארכיון מ-12 ביוני 2018. נבדק ב-23 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  124. ^ 1 2 3 "My Chemical Romance Breaks Up After Decade-Plus". Fox News. 23 במרץ 2013. ארכיון מ-4 באפריל 2013. נבדק ב-4 באפריל 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  125. ^ "My Chemical Romance". Rolling Stone. ארכיון מ-29 במרץ 2013. נבדק ב-4 באפריל 2013. {{cite journal}}: (עזרה)
  126. ^ "MTVNews.com: My Chemical Romance: They're Okay (Promise)". MTV. 9 במרץ 2006. אורכב מ-המקור ב-2014-03-25. נבדק ב-2010-03-13. {{cite web}}: (עזרה)
  127. ^ "MTV News RAW Presents: A Night at the Opera with My Chemical Romance". Mtv.com. 9 במרץ 2006. ארכיון מ-30 באפריל 2008. נבדק ב-2010-03-13. {{cite web}}: (עזרה)
  128. ^ 1 2 Pareles, Jon; Herrera, Isabelia; Russonello, Giovanni; Zoladz, Lindsay (13 במאי 2022). "My Chemical Romance's Prog-Emo Surprise, and 12 More New Songs". NY Times. נבדק ב-13 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  129. ^ Wood, Mikael (22 בנובמבר 2010). "My Chemical Romance, 'Danger Days: The True Lives of the Fabulous Killjoys'". Spin. ארכיון מ-22 באוקטובר 2012. נבדק ב-13 בינואר 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  130. ^ DeGroot, Joey (21 באוגוסט 2014). "My Chemical Romance's Ray Toro Announces Solo Project, Shares Demos [LISTEN]". Music Times. ארכיון מ-16 במאי 2015. נבדק ב-13 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  131. ^ "My Chemical Romance – The Black Parade (Album Review 18) – Sputnikmusic". 23 באוקטובר 2006. ארכיון מ-4 בינואר 2013. נבדק ב-13 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  132. ^ "My Chemical Romance Announce Tour Dates". Uncut. 31 באוקטובר 2006. נבדק ב-6 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  133. ^ Harris, Chris (18 בדצמבר 2006). "The Parade Begins: My Chemical Romance Announce U.S. Tour Dates". MTV News. נבדק ב-6 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  134. ^ Sinkevics, John (7 בפברואר 2011). "My Chemical Romance to Perform Spring Concert at Grand Rapids' Orbit Room". mLive. נבדק ב-6 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  135. ^ 1 2 "My Chemical Romance Disbands". NJ. 23 במרץ 2013. ארכיון מ-25 במרץ 2013. נבדק ב-4 באפריל 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  136. ^ J.D., Considine. "My Chemical Romance: Generations Later, a Polished Version of Punk". The Globe and Mail. ארכיון מ-20 בדצמבר 2016. נבדק ב-5 בספטמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  137. ^ "My Chemical Romance "Desolation Row"". MTVU. 18 בפברואר 2009. ארכיון מ-25 בספטמבר 2009. נבדק ב-18 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  138. ^ 1 2 3 Farrell, Margaret (19 בדצמבר 2019). "The 10 Best My Chemical Romance Songs". Stereogum. ארכיון מ-3 בינואר 2020. נבדק ב-2 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  139. ^ Bobbitt, Melissa (19 באוקטובר 2016). "10 Years Ago: My Chemical Romance Welcome Us to 'The Black Parade'". Diffuser. ארכיון מ-25 ביולי 2018. נבדק ב-13 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  140. ^ "May Death Never Stop You (Deluxe Version) My Chemical Romance". iTunes. ארכיון מ-8 באפריל 2018. נבדק ב-22 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  141. ^ Aroesti, Rachel (22 ביוני 2018). "Panic! at the Disco: Pray for the Wicked review – A Parade of Emo-Pop Pizzazz". The Guardian. ארכיון מ-29 בינואר 2020. נבדק ב-21 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  142. ^ Swindells, Chris (22 באוגוסט 2014). "My Chemical Romance's Gerard Way Makes Solo Festival Debut at Reading Festival 2014". Metro. ארכיון מ-21 באוקטובר 2018. נבדק ב-21 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  143. ^ 1 2 Haag, Stephen (1 בדצמבר 2003). "My Chemical Romance: I Brought You My Bullets, You Brought Me Your Love". PopMatters. ארכיון מ-4 ביולי 2017. נבדק ב-21 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  144. ^ Gordon, Arielle (8 בדצמבר 2019). "My Chemical Romance: Three Cheers for Sweet Revenge". Pitchfork. ארכיון מ-8 בדצמבר 2019. נבדק ב-8 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  145. ^ Khiel, Olivia (6 בנובמבר 2019). "My Chemical Romance Return: Welcoming Back the Most Dangerous Band in Rock and Roll". ארכיון מ-3 בינואר 2020. נבדק ב-2 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  146. ^ Enis, Eli (12 באוקטובר 2022). "5 Great My Chemical Romance Songs for Metalheads". RevolverMag. נבדק ב-2 בינואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  147. ^ Enis, Eli (21 בינואר 2020). "The 10 Most Underrated My Chemical Romance Songs". Paste Magazine. נבדק ב-2 בינואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  148. ^ 1 2 "Official website Band Biography". אורכב מ-המקור ב-16 באוגוסט 2006. נבדק ב-15 בספטמבר 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  149. ^ 1 2 Sherman, Maria (30 בספטמבר 2014). "Which Gerard Way Are You?". Fuse. ארכיון מ-25 ביולי 2018. נבדק ב-24 ביולי 2018. "My Chemical Romance's first album, 'I Brought You My Bullets, You Brought Me Your Love,' was their first before reaching mega-fame. It was abrasive, dark and fully screamo". {{cite web}}: (עזרה)
  150. ^ 1 2 Edward (11 במאי 2006). "Sun God 2006". UCSD Guardian. ארכיון מ-25 ביולי 2018. נבדק ב-24 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  151. ^ 1 2 "Dusting 'Em Off: My Chemical Romance - Three Cheers for Sweet Revenge". Consequence of Sound. 8 ביוני 2014. ארכיון מ-25 ביולי 2018. נבדק ב-24 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  152. ^ 1 2 3 Anderson, Kyle (9 באפריל 2010). "Happy Birthday, Gerard Way: Wake-Up Video". MTV. ארכיון מ-9 באוגוסט 2017. נבדק ב-24 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  153. ^ "My Chemical Romance Brand Emo 'Shit'". NME. 20 בספטמבר 2007. ארכיון מ-26 ביוני 2016. נבדק ב-21 באפריל 2020. I think emo's a pile of shit ... I think emo is fucking garbage – it's bullshit. {{cite web}}: (עזרה)
  154. ^ Kate Gottfredson, So Long and Goodnight to Emo? Apparently Not., SCAD Radio, ‏2019-11-05 (באנגלית אמריקאית)
  155. ^ Michel, Sia (22 באוקטובר 2006). "Fresh from the Garden State, in Black Leather and Eyeliner". The New York Times. ארכיון מ-25 ביולי 2018. נבדק ב-24 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  156. ^ 1 2 3 "My Chemical Romance – I Brought You My Bullets, You Brought Me Your Love – Alternative Press". Alternative Press. 22 ביוני 2010. ארכיון מ-8 בינואר 2016. נבדק ב-24 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  157. ^ Clarke, Betty (6 בפברואר 2005). "My Chemical Romance, Academy, London". The Guardian. ארכיון מ-18 בינואר 2017. נבדק ב-15 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  158. ^ Manley, Brendan (26 בפברואר 2016). "Worst to First: Every My Chemical Romance Album Ranked". Diffuser. ארכיון מ-25 ביולי 2018. נבדק ב-24 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  159. ^ "An Obituary for My Chemical Romance". NME. 22 במרץ 2013. ארכיון מ-2 במרץ 2015. נבדק ב-24 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  160. ^ My Chemical Romance: I Brought You My Bullets, You Brought Me Your Love: Music, ASIN B00006EXL5
  161. ^ "My Chemical Romance – I Brought You My Bullets, You Brought Me Your Love". Alternative Press. 23 ביולי 2002. ארכיון מ-23 באוקטובר 2012. נבדק ב-4 באפריל 2013. {{cite journal}}: (עזרה)
  162. ^ "I Brought You My Bullets, You Brought Me Your Love". IGN. 14 באוגוסט 2004. ארכיון מ-18 בפברואר 2014. נבדק ב-4 באפריל 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  163. ^ Loftus, Johnny (8 ביוני 2004). "Three Cheers for Sweet Revenge – My Chemical Romance | Songs, Reviews, Credits, Awards". AllMusic. ארכיון מ-3 במרץ 2020. נבדק ב-2014-07-27. {{cite web}}: (עזרה)
  164. ^ "My Chemical Romance interview and talk 'Danger Days'". ארכיון מ-24 בספטמבר 2015. נבדק ב-26 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  165. ^ 1 2 "Three Cheers for Sweet Career: Farewell, My Chemical Romance". Spin. 26 במרץ 2013. נבדק ב-4 באפריל 2013. {{cite journal}}: (עזרה)
  166. ^ "My Chemical Romance – Three Cheers for Sweet Revenge (album review 8) – Sputnikmusic". ארכיון מ-24 באפריל 2015. נבדק ב-24 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  167. ^ "NME Reviews - Album Review: My Chemical Romance - Danger Days: The True Lives Of The Fabulous Killjoys (Warner) - NME.COM". NME. 19 בנובמבר 2010. ארכיון מ-26 במאי 2015. נבדק ב-24 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  168. ^ "The Umbrella Academy #1 review". Den of Geek. 10 באוקטובר 2007. ארכיון מ-13 ביולי 2015. נבדק ב-26 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  169. ^ Briganti, Skyler (26 באוגוסט 2004). "'Three Cheers' for Romance". The Free Lance–Star. p. 26. {{cite news}}: (עזרה)
  170. ^ 1 2 My Chemical Romance - The Black Parade Album Reviews, Songs & More | AllMusic (באנגלית), נבדק ב-2023-02-09
  171. ^ Barone, Richard (2007). Frontman: Surviving the Rock Star Myth. ISBN 9780879309121. ארכיון מ-21 באוקטובר 2021. נבדק ב-24 באפריל 2015. {{cite book}}: (עזרה)
  172. ^ "My Chemical Romance". PopMatters. 8 בנובמבר 2006. ארכיון מ-24 ביולי 2015. נבדק ב-24 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  173. ^ Smyers, Darryl (18 במאי 2011). "My Chemical Romance Shed Their Emo Roots". ארכיון מ-18 במאי 2015. נבדק ב-24 באפריל 2015.