לוקהיד P-38 לייטנינג
מאפיינים כלליים | |||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
סוג | מטוס יירוט/תקיפה | ||||||||||||||
ארץ ייצור | ארצות הברית | ||||||||||||||
יצרן | לוקהיד קורפוריישן | ||||||||||||||
טיסת בכורה | 27 בינואר 1939 | ||||||||||||||
תקופת שירות | יולי 1941 – 1965[1] (כ־23 שנים) | ||||||||||||||
צוות | 1 | ||||||||||||||
יחידות שיוצרו | 10,037 | ||||||||||||||
משתמש ראשי | חיל האוויר של ארצות הברית | ||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
תרשים | |||||||||||||||
לוקהיד P-38 לייטנינג הוא מטוס קרב אמריקני ששימש את חיל האוויר האמריקני במלחמת העולם השנייה.
P-38 לייטנינג היה אחד מהמטוסים החשובים ביותר בזירת האוקיינוס השקט. המטוס נכנס לראשונה לשירות פעיל ב-1941 ושירת את האמריקנים עד לשנת 1949. לאחר המלחמה השתמשו בו גם איטליה והונדורס.
הלייטנינג פותח לפי דרישה של אוויריית הצבא האמריקני, והתאפיין בגוף מרכזי קצר ובשני מנועים הנתונים במנורים (גופים מאורכים) נפרדים בצידיו. המטוס היה רב-שימושי וביצע משימות הפצצת צלילה, סיוע קרוב, צילום, סיור ובעיקר ליווי מפציצים ארוכי טווח. עד לכניסתו לשירות של P-51 מוסטנג היה הלייטנינג המטוס העיקרי של צבא ארצות הברית בזירת האוקיינוס השקט ובזירת הודו-סין.
ריצ'רד בונג, אלוף ההפלות האמריקאי של כל הזמנים, הפיל 40 מטוסים יפניים בזירת האוקיינוס השקט במטוס P-38.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ניצן סדן, שטן עם שני זנבות וטייסים בתחתונים: אגדת מטוס הלייטנינג, באתר כלכליסט, 26 באפריל 2019
- לוקהיד P-38 לייטנינג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1949 - חיל האוויר האמריקאי
1965 - חיל האוויר של הונדורס