PETN

PETN

כתיב כימי	C₅H₈N₄O₁₂
מספר CAS	78-11-5

PETN (פנטאריטריטול טטרניטרט או פנתריט, C(CH₂ONO₂)₄) הוא אחד מחומרי הנפץ החזקים ביותר הידועים לאדם. מהירות הפיצוץ של PETN בדחיסות 1.7 גרם לסמ"ק היא כ-8,400 מטר לשנייה. החומר יוצר לראשונה על ידי הכימאים הגרמנים טולנס וויגנד. נרשם עליו פטנט של ממשלת גרמניה ב-1912, והוא היה בשימוש במלחמת העולם הראשונה.

ה-PETN רגיש יותר לחום וחיכוך מאשר TNT או טטריל, ואינו משמש לעולם כמאיץ בפני עצמו. משתמשים ב-PETN כחלק מהתערובת ההודפת (אבק שרפה) בקליעים קטני קליבר, מרעומים למוקשים, ליבות לפתיל רועם ורכיב מרכזי בחומר הנפץ הפלסטי סמטקס.

מטול ה"בזוקה" M9A1 האמריקאי בקוטר 60 מ"מ חומש בראש קרבי בן 227 גרם של פנטוליט (תערובת PETN ו-TNT), ויכל לחדור 127 מ"מ של פלדה. PETN הוא גם תרופה מרחיבת כלי דם לטיפול במחלות לב.

PETN מיוצר בתגובת ניטרציה של פנטאריטריטול באמצעות תערובת מרוכזת של חומצה חנקתית וגפרתית. שיטת ICI המועדפת משתמשת בחומצה חנקתית טהורה בלבד, למניעת יצירת תוצרי לוואי גופרתיים בלתי יציבים ומסוכנים:

C(CH₂OH)₄ + 4HNO₃ → C(CH₂ONO₂)₄ + 4H₂O

לפי פרסומים שונים^[1] חומר הנפץ שימש להתפוצצות זימוניות חזבאללה במהלך מלחמת חרבות ברזל.

ב-22 בדצמבר 2001 ניסה הטרוריסט ריצ'רד ריד לפוצץ את טיסת אמריקן איירליינס 63 באמצעות מטען PETN שהסתיר בסוליות נעליו^[2][3].

ב־30 באפריל 2003 ביצעו שני מחבלים בריטים מוסלמים בשליחות החמאס את פיגוע ההתאבדות בפאב "מייק'ס פלייס" בטיילת בתל אביב. חלק מהמטען הכיל PETN שהוברח מרצועת עזה בתוך קוראן. ב-25 בדצמבר 2009 תכנן הטרוריסט עומר פארוק עבדול מוטלב לפוצץ את טיסת נורת'ווסט איירליינס 253 באמצעות מטען PETN שהוסתר בכיס מיוחד בתוך תחתוניו^[4]. בשני המקרים, הסתיימו ניסיונות הפיצוץ בהצתה בלבד.

ב-19 באוקטובר 2010 ניסה ארגון הטרור אל-קאעידה לשלוח חבילות נפץ מתימן לבתי כנסת בשיקגו. החבילות התגלו באמצעות מידע מודיעיני סעודי במבצע שכלל את סוכנויות המודיעין של ארצות הברית ובריטניה^[5].

מדיה וקבצים בנושא PETN בוויקישיתוף

• PETN, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)