Sì (שיר)
 | ||||||
| שיר אירוויזיון בביצוע ג'יליולה צ'ינקווטי | ||||||
| מדינה | איטליה | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| יצא לאור | 1974  | |||||
| פורמט | תקליט ויניל | |||||
| סוגה | מוזיקת פופ | |||||
| שפה | איטלקית | |||||
| ||||||
| שיר באירוויזיון | ||||||
| מקום בגמר | 2 | |||||
| ניקוד בגמר | 18 | |||||
  | ||||||
"Sì" (בעברית: "כן") הוא השיר שייצג את איטליה בתחרות האירוויזיון של שנת 1974 בביצועה של הזמרת ג'יליולה צ'ינקווטי, והגיע למקום השני אחרי השיר השוודי "Waterloo" בביצוע להקת אבבא.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]את מילות השיר ולחנו כתבו מריו פנזרי, דניאל פצ'ה, לורנצו פילאט וקורדו קונטי. צ'ינקווטי שרה אותו באיטלקית.
בשידורים המוקדמים שרה צ'ינקווטי את השיר לבד בחדר אפל. הווידאו קליפ שודר בשחור-לבן, מכיוון שרשת הטלוויזיה RAI לא עברה לשידור בצבע עד שנת 1977. בערב התחרות לבשה צ'ינקווטי שמלה כחולה, ולוותה בתזמורת וארבע זמרות ליווי צעירות, שהיו לבושות בחולצות בצבע צהוב בהיר וחצאיות פרחוניות. השיר מושר בגוף ראשון, והדוברת בו מתארת את אהבתה לגבר, ואת ההתרגשות שהיא חשה כשהיא אומרת לו בסופו של דבר "כן", שהיא מסכימה לחיות את שארית חייה איתו. לאורך השיר המילה "sì" נאמרת 16 פעמים.
השיר שובץ אחרון בסדר ההופעה, אחרי השיר "E depois do adeus" שייצג את פורטוגל, ושימש אות יציאה לפעולה במהפכת הציפורנים שהתרחשה באותה שנה בפורטוגל.[1]
לפי שיטת הניקוד באותה שנה, היה נהוג חבר שופטים בן 10 חברים, שבו כל שופט היה מצביע לשיר האהוב עליו. השיר "Sì" קיבל 18 נקודות, בהן חמש נקודות מהממלכה המאוחדת, ארבע נקודות ממונקו, שתי נקודות מפינלנד ומספרד, ונקודה אחת מישראל, לוקסמבורג, בלגיה, אירלנד ופורטוגל, ואפס נקודות משאר שש המדינות המשתתפות.[2]
זה היה הניקוד הגבוה ביותר של איטליה עד לאותה שנה פרט לאירוויזיון 1964, שבו זכתה צ'ינקווטי בתחרות עם השיר "Non Ho L'Età".[3]
צ'ינקווטי הקליטה גרסאות של השיר באנגלית ("Go"), בצרפתית ("Lui"), בגרמנית ("Ja") ובספרדית ("Si") שיצאו באירופה. השיר הוקלט כגרסת כיסוי בפינית בשם "Niin" על ידי לאה לאוון (Lea Laven) והיה ללהיט בפינלנד שהגיע לעשרת הגדולים במצעד.
צנזורה של השיר בשנת 1974
[עריכת קוד מקור | עריכה]השידור החי של השיר נאסר באיטליה על ידי רשות השידור הלאומית RAI מכיוון שהאירוע התרחש במקביל לקמפיין של משאל העם האיטלקי בנושא הגירושים, שנערך בחודש מאי אותה שנה.
RAI צנזרה את השיר בגלל שמו ומילות השיר (שבהם נאמרת המילה "כן" פעמים רבות), והחשש שמא תואשם במסר תת-ספי ותעמולה כדי להשפיע על קהל המצביעים האיטלקי להצביע "כן" במשאל. השיר נאסר לשידור ברוב תחנות הרדיו והטלוויזיה כחודש לאחר התחרות. כתוצאה מכך, לא הצליח להיכנס למצעד 40 הגדולים באיטליה, והוא אחד השירים הפחות מוכרים מאלה שייצגו את איטליה באירוויזיון. בניגוד לשיר "Non ho l'età", צ'ינקווטי לא הצליחה עם השיר גם בשאר מדינות אירופה ובסקנדינביה. הגרסה האנגלית בלבד של השיר הגיעה למקום השמיני במצעדים בבריטניה ביוני 1974.[4]
מצעדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מצעד (1974) | מיקום שיא |
|---|---|
| בלגיה (Ultratop 50 פלנדריה)[5] הגרסה באיטלקית | 30 |
| גרמניה (Media Control AG)[6] הגרסה באיטלקית | 13 |
| גרמניה (Media Control AG)[7] הגרסה בגרמנית | 45 |
| הממלכה המאוחדת (מצעד הסינגלים הבריטי)[8] הגרסה באנגלית | 8 |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה].svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ESCtoday.com, Eurovision Song Contest 1974
- ^ O'Connor, John Kennedy. The Eurovision Song Contest: The Official History. Carlton Books, UK. 2007
- ^ Eurovision Song Contest Voting, by year
- ^ ESCtoday.com, song info "Sì"
- ^ "Charts Vlaanderen - Gigliola Cinquetti - Si" (בהולנדית). Ultratop.
- ^ "Single - Gigliola Cinquetti, Si" (בגרמנית). Charts.de. Media Control.
- ^ "Single - Gigliola Cinquetti, Ja" (בגרמנית). Charts.de. Media Control.
- ^ "The Official Charts Company - Gigliola Cinquetti - Go". officialcharts.com.
