חברת רכישה למטרות מיוחדות

חברת רכישה למטרות מיוחדות (באנגלית: Special-purpose acquisition company - בקיצור SPAC או ספאק, מכונה גם "חברת צ'ק פתוח") היא תאגיד, הרשום למסחר בבורסה מראש כשלד בורסאי ללא פעילות, במטרה לרכוש חברה פרטית, ובכך להפוך אותה לחברה ציבורית מבלי שתדרש לנהל הנפקה ראשונה לציבור. לפי רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) ספאק נוצר במיוחד כדי לגייס כספים במטרה לממן הזדמנות למיזוג או לרכישה במסגרת פרק זמן מוגדר. בדרך כלל כאשר עדיין לא זוהתה הזדמנות רכישה. חברות ספאק גייסו שיא של 83 מיליארד דולר בשנת 2020, תקופה המכונה לפעמים "בום הצ'ק הפתוח"^[1].

מכיוון שספאק רשום כחברה הנסחרת בבורסה, הציבור הרחב יכול לקנות את מניותיה לפני שיתבצע המיזוג או הרכישה. מסיבה זו הם מכונות גם 'קרנות ההשקעות הפרטיות של האיש העני'.

ניתוח אקדמי מראה כי תשואות המשקיעים על ספאק לאחר המיזוג הן כמעט תמיד שליליות (אולם, נותני החסות בהנפקת הספאק יכולים להרוויח תשואות עודפות), תקופת התפשטותן, היא בדרך כלל סביב תקופות של בועות כלכליות, כגון הבועה בשוק ההון בשנים 2020–2021, כאשר מספר החברות וכמות ההון שגויסו על ידי חברות ספאק קבעו שיאים חדשים של כל הזמנים^[2].

חברות ספאק מוקמות כחברות ציבוריות ריקות מתוכן על ידי יזם או קבוצה של יזמים בעלי ניסיון לצורך מיזוג עם חברות קיימות. חברות הספאק מבצעות הנפקה ראשונה לציבור עוד לפני שהן מוצאות חברות שירצו להתמזג עמן. הן מגייסות את ההון, תוך הבטחה למשקיעים למצוא את החברה המתאימה להתמזג עמה בדרך כלל בתוך 18 עד 24 חודשים. עד ביצע העסקה, הכסף יישב בנאמנות, ואם היא לא תתבצע, הכסף יוחזר למשקיעים. היזם שמוביל את הספאק ומחפש עבורה הזדמנות השקעה מכונה הספונסר.

הספונסרים מחפשים חברה פרטית המבקשת לגייס הון או להפוך לחברה ציבורית. לאחר מכן, שני הצדדים נכנסים למשא ומתן על תנאי העסקה, בעיקר השווי שלה ורמת הדילול של בעלי המניות הקיימים של אותה חברה פרטית. בעלי המניות של חברת הספאק והחברה הפרטית צריכים לאשר את העסקה, ואם יש הסכמה מתבצע למעשה מיזוג בין החברות. אם לא מגיעים להסכמה ליזמי הספאק נגמר הזמן שהוקצב לחפש השקעה הכסף מוחזר למשקיעים.

חברות ספאק החלו להופיע בשנות ה-90 בענפי הטכנולוגיה, הבריאות, הלוגיסטיקה, התקשורת, הקמעונאות והטלקומוניקציה. ההיסטוריה שלהם החלה בבנק ההשקעות GKN Securities. ביוזמת המייסדים דייוויד נוסבאום, רוג'ר גלדסטון ורוברט גלדסטון, שהקימו לימים את EarlyBirdCapital יחד עם סטיב לוין ודייוויד מילר, שנחשב כמי שפיתח את התבנית של חברת הספאק.

החל משנת 2003, חוו חברות ספאק התעוררות מחודשת, והן צמחו במספר רחב של תעשיות כמו מוצרי צריכה, אנרגיה, בניה, שירותים פיננסיים; תקשורת ובידור; ובשווקים מתפתחים בעלי צמיחה גבוהה כמו סין והודו. זאת עקב היעדר ההזדמנויות של משקיעים מוסדיים להשקיע בהנפקות של חברות צמיחה, יחד עם מגמת הגדלת היקף קרנות ההשקעות הפרטיות שרכשו חברות ציבוריות והפכו אותן לפרטיות. בנוסף הצמיחה המהירה של קרנות גידור והיעדר תשואות בסוגי הנכסים המסורתיים הובילו את המשקיעים המוסדיים להשקיע בחברות ספאק, בהתחשב בפרופיל הסיכון / תגמול האטרקטיבי יחסית שלהם. הפיקוח על הספאק כחברה ציבורית והמעורבות המוגברת של בנקים להשקעות כגון סיטיגרופ, מריל לינץ' ודויטשה בנק, סיפקו לגיטימציה לתופעה ואולי אף יצרו תחושה גדולה יותר שהטכניקה הזו תוכיח את עצמה בטווח הארוך^[3].

חברות ספאק החלו להתחרות ישירות עם קרנות השקעות פרטיות וקונים אסטרטגיים על חברות המועמדות לרכישה. הגדלת התחרות בין שלוש הקבוצות הללו עשויה להביא להצעה טובה יותר לחברה הנרכשת ואולי להגדיל את הערכות השווי. בשנת 2007 הנפקו 66 חברות ספאק שגייסו 12 מיליארד דולר. אולם בעקבות המשבר הכלכלי העולמי ב-2008 מספר הגיוסים הצטמצם באופן משמעותי ומספר חברות ספאק אף החזירו את הכספים שגייסו למשקיעים, לאחר שלא מצאו הזדמנויות השקעה^[3].

החל משנת 2014 שוב גדל היקף הפעילות של חברות ספאק בצורה מהירה תוך שנים ספורות בארצות הברית:^{[דרוש מקור]}

חברות ספאק בעלות זיקה לישראל החלו להופיע בעשור הראשון של המאה ה-21. החל משנת 2005 הוקמו מספר חברות ספאק בידי יזמים ישראלים. אולם כולן נכשלו, חלקן אף לא הצליח להשקיע באף חברה והחזיר את הכספים שגייסו למשקיעים^[4]. בין חברות הספאק הישראליות באותן השנים היו:

• "Israel Technology Acquisition Corp" - הוקמה על ידי ישראל פרידר, לשעבר מנכ"ל קרדן תקשורת ותדיראן תקשורת אזרחית, וביולי 2005 גייסה 36 מיליון דולר בנאסד"ק^[5]. במרץ 2006, התמזגה עם חברת ההזנק הישראלית IXI, שפיתחה מכשיר טלפון חכם לפי שווי של 33.5 מיליון דולר^[6]. חברת IXI כשלה ונסגרה ב-2010^[7].
• "פורטיסימו אקוויזישן" – הוקמה בסוף 2005 על ידי קרן ההשקעות הפרטית פורטיסימו קפיטל וגייסה כ-30 מיליון דולר^[8]. בינואר 2008 על הודיעה על הסכם לרכישת 50% מחברת פסיאופ (Psyop) האמריקאית לפי שווי של 60 מיליון דולר^[9] ובספטמבר 2008 ניסתה לרכוש גם חברה בריטית ולמזג גם אותה^[10]. עם זאת בעקבות המשבר הכלכלי של 2008 החליטו בעלי המניות של פסיאופ לא למכור ו"פורטיסימו אקוויזישן" החזירה את הכספים שגייסה ונסגרה^[11].
• "צ'רצ'יל ונצ'רס" הוקמה ביוני 2006 בידי שרגא ברוש ואיציק פישר^[12], ובמרץ 2007 גייסה 100 מיליון דולר בבורסת AMEX בניו יורק^[13].
• "Israel Growth Partners Acquisition Corp" – הוקמה על ידי כרמל ורניה ומתי קרפ, גייסה 51 מיליון דולר ביולי 2006^[14]. החברה ניסתה לרכוש את פעילותה של חברת "נגבטק", שפיתחה ציוד בדיקה לשבבי סיליקון. בסופו של דבר העסקה לא יצאה אל הפועל, ו"נגבטק", כמו גם חברת הספאק, פורקו^[15]
• "Advanced Technology Acquisition" הוקמה בסוף 2006 על ידי אביגדור קפלן, אלישע ינאי ושוקי גלייטמן^[16], וגייסה 172 מיליון דולר בבורסת AMEX^[17]. החברה לא הצליחה לבצע שום רכישה, החזירה את הכספים שגייסה ונסגרה^[18].
• Vector Intersect Security Acquisition – הוקמה על ידי היזם ירון איתן, בשותפות עם אהוד ברק ואחרים. וגייסה כ-60 מיליון דולר בתחילת 2007^[19]. ברק קיבל 4.55% מהחברה בעת ההנפקה והחברה הייתה אמורה להשקיע רק בתחום הצבאי או בתחום ביטחון הפנים^[20]. בסוף 2008 רכשה את חברת סיאלום טכנולוגיות (Cyalume Technologies) מארצות הברית, המייצרת סטיקלייטים צבאיים (שפופרות זוהרות) לפי שווי של 120 מיליון דולר^[21]. החברה לא עמדה בציפיות ושווי השוק שלה בבורסה קרס. החברה נרכשה לבסוף בשנת 2017, תמורת 45 מיליון דולר בלבד^[22].
• Pinpoint Advance Corp – הוקמה על ידי אדיב ברוך, ששימש כמנכ"ל ויעקב פרי ששימש כיושב ראש החברה. וגייסה 25 מיליון דולר באפריל 2007^[23]. החברה לא הצליחה לאתר חברה להשקעה, החזירה את הכספים למשקיעים ונסגרה^[3].

במהלך שנת 2020 הודיעו מספר חברות הזנק מישראל על כוונתם להתמזג עם חברת ספאק ולהפוך לחברות ציבוריות. החברה הראשונה שהשלימה מהלך של מיזוג עם ספאק הייתה חברת "אינוויז טכנולוגיות", שהודיעה על מיזוג עם חברת ספאק בשם קולקטיב גרות' (Collective Growth) לפי שווי של 1.4 מיליארד דולר^[24]. החברה החלה להיסחר בנאסד"ק ב-6 באפריל 2021^[25]. בנובמבר 2021 התמזגה חברת "אינוביד" עם חברת ספאק מקבוצת ION הישראלית, לפי שווי של 1.4 מיליארד דולר, ובדצמבר החלה להיסחר בבורסה לניירות ערך בניו יורק.^[26]

• שלד בורסאי

• שירלי יום-טוב, איציק פישר: "חברת בלנק צ'ק היא כלי קלאסי לפעילות של ישראלים", באתר TheMarker‏, 5 באפריל 2007
• טלי ציפורי, ‏"בישראל, הקמה של בלאנק-צ'ק עדיין נתפסת כהרפתקה", באתר גלובס, 16 במאי 2007
• עומרי כהן, בחברות הצ'ק הפתוח לחוצים: אין מה לקנות, באתר TheMarker‏, 31 בדצמבר 2007
• וול סטריט ג'ורנל, ‏הכירו את הטרנד החדש שמשתלט על וול סטריט: SPACs, באתר גלובס, 26 בינואר 2021
• שירי חביב ולדהורן, ‏החלום ושברו: חברות האוטוטק הישראליות שהתמזגו לספאק נחתכו בעשרות אחוזים, באתר גלובס, 23 בספטמבר 2021