Tha Carter IV
אלבום אולפן מאת ליל ויין | ||||||
יצא לאור | 29 באוגוסט 2011 | |||||
---|---|---|---|---|---|---|
הוקלט | אוקטובר 2008 – יולי 2011 | |||||
סוגה | היפ הופ | |||||
שפה | אנגלית | |||||
אורך | 60:25 | |||||
חברת תקליטים | יאנג מאני • קאש מאני • יוניברסל ריפבליק | |||||
הפקה | טימבלנד | |||||
| ||||||
| ||||||
Tha Carter IV הוא אלבום האולפן התשיעי של הראפר האמריקאי ליל ויין. האלבום יצא לאור ב-29 באוגוסט 2011, על ידי חברות התקליטים יאנג מאני אנטרטיינמנט, קאש מאני רקורדס ויוניברסל ריפבליק רקורדס.[1] מפגשי ההקלטות של האלבום החלו בסוף 2008, זמן קצר לאחר צאתו של האלבום Tha Carter III להצלחה מסחרית ושבחים מהמבקרים. עם זאת, המפגשים הוקפאו, שכן כפי שטען ליל ויין, הוא לא רצה לעקוב אחרי אלבום שזכה להערכה גבוהה כל כך מהר עם הוצאה אחרת, שעלולה להיות נחותה. במהלך התקופה שבין אלבומים אלו, הוציא ויין את אלבום הרוק Rebirth ואת I Am Not a Human Being בשנת 2010. על פי הדיווחים, האחרון הורכב מחומרים שלא יצאו מהסשנים של Tha Carter IV, שכן האלבום יצא בזמן שוויין ריצה עונש מאסר בכלא רייקרז איילנד בגין החזקת נשק לא חוקית, ולכן לא הצליח להקליט שום חומר חדש, מה שהביא להקפאתם של מפגשי ההקלטות של האלבום בשנית.
לאחר שחרורו של ויין מהכלא, האלבום הוקלט מחדש לגמרי. מפגשי ההקלטה התחדשו במקומות שונים, בהם היו מעורבים מספר מפיקים מוזיקליים ובהם בנגלדש, דיטייל, טי-מיינוס, נואה "40" שביב, פולואו דה דון, ג'ים ג'ונסין, קיין ביטז, בוי-1דה, וילי ויל, סטריטראנר, קול & דרה, יאנג לאד, הסמיזינגטונס וקניה וסט. האלבום נוגע בעיקר לנושאים של מין, אלימות, סמים ופשע, וכן לאהבה, פגיעה וקונפליקט רגשי. באלבום הופעות אורח של קורי גאנז, דרייק, טי-פיין, טק ניין, אנדרה 3000, ריק רוס, ג'ון לג'נד, ברונו מארס, בירדמן, קווין רודולף, ג'יידאקיס, באן בי, נאז, שיין ובאסטה ריימס.
לאחר שחווה עיכוב רב בצאתו, האלבום יצא לקמעונאים הדיגיטליים בחצות ב-28 באוגוסט 2011, לאחר הופעתו של ויין בפרסי הווידאו קליפים של MTV, ולקמעונאים הפיזיים למחרת. האלבום הגיע היישר אל המקום הראשון במצעד הבילבורד 200, עם 964,000 עותקים שנמכרו בשבוע הראשון, והפך לאלבומו השלישי של ויין שהגיע למקום הראשון. האלבום זכה לביקורות מעורבות ממבקרי המוזיקה, שהיו חלוקים בתגובותיהם כלפי הפקת האלבום והביצועים של ויין עצמו באלבום, ומצאו שהוא מהווה אכזבה בהשוואה לעבודתו הקודמת.[2]
רשימת רצועות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מס' | שם | משך |
---|---|---|
1. | Intro | 2:52 |
2. | Blunt Blowin | 5:12 |
3. | MegaMan | 3:18 |
4. | 6 Foot 7 Foot(בהשתתפות קורי גאנז) | 4:08 |
5. | Nightmares of the Bottom | 4:41 |
6. | She Will(בהשתתפות דרייק) | 5:05 |
7. | How to Hate(בהשתתפות טי-פיין) | 4:38 |
8. | Interlude(בהשתתפות טק ניין ואנדרה 3000) | 2:01 |
9. | John(בהשתתפות ריק רוס) | 4:47 |
10. | Abortion | 3:43 |
11. | So Special(בהשתתפות ג'ון לג'נד) | 3:52 |
12. | How to Love | 4:00 |
13. | President Carter | 4:15 |
14. | It's Good(בהשתתפות ג'יידאקיס ודרייק) | 4:01 |
15. | Outro(בביצוע באן בי, נאז, שיין, ובאסטה ריימס) | 3:52 |
משך כולל: | 60:25 |
רצועות בונוס מהדורת הדלוקס | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מס' | שם | משך | |||||||
16. | I Like the View | 4:41 | |||||||
17. | Mirror(בהשתתפות ברונו מארס) | 3:48 | |||||||
18. | Two Shots | 2:45 | |||||||
משך כולל: | 71:39 |
רצועות בונוס חנות האייטונס | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מס' | שם | משך | |||||||
19. | Up Up and Away | 3:53 | |||||||
משך כולל: | 75:32 |
רצועות בונוס של טארגט ויפן | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מס' | שם | משך | |||||||
19. | Novacane(בהשתתפות קווין רודולף) | 3:38 | |||||||
20. | I Got Some Money on Me(בהשתתפות בירדמן) | 4:05 | |||||||
משך כולל: | 79:22 |
מיקומי שיא
[עריכת קוד מקור | עריכה] מצעדים ודירוגים (2011) | ||
---|---|---|
מדינה | מצעד | מיקום שיא |
אוסטריה | Ö3 אוסטריה טופ 40 | 34 |
אוסטרליה | מצעד האלבומים האוסטרלי | 34 |
איטליה | מצעד האלבומים האיטלקי | 51 |
אירלנד | מצעד האלבומים האירי | 19 |
ארצות הברית | בילבורד 200 | 1 |
מצעד אלבומי ה-R&B/היפ-הופ | 1 | |
מצעד אלבומי הראפ | 1 | |
גרמניה | GfK – טופ 100 | 13 |
דנמרק | היטליסטן | 16 |
הולנד | מצעד 100 האלבומים ההולנדיים | 16 |
הממלכה המאוחדת | מצעד האלבומים הבריטי | 8 |
ולוניה | אולטראטופ 40 | 22 |
נורווגיה | VG-lista | 6 |
ניו זילנד | המצעד הניו זילנדי הרשמי | 8 |
סקוטלנד | מצעד האלבומים הסקוטי | 14 |
פלנדריה | אולטראטופ 50 | 22 |
צרפת | SNEP | 14 |
קנדה | מצעד האלבומים הקנדי | 1 |
שוודיה | סוורייטופליסטן | 41 |
שווייץ | המצעד השווייצרי | 9 |
מצעדי סוף שנה (2011) | ||
---|---|---|
מדינה | מצעד | מיקום שיא |
ארצות הברית | בילבורד 200 | 6 |
מצעד אלבומי ה-R&B/היפ-הופ | 1 | |
מצעד אלבומי הראפ | 1 | |
קנדה | מצעד האלבומים הקנדי | 30 |
מצעדי סוף שנה (2012) | ||
---|---|---|
מדינה | מצעד | מיקום שיא |
ארצות הברית | בילבורד 200 | 39 |
מצעד אלבומי ה-R&B/היפ-הופ | 6 | |
מצעד אלבומי הראפ | 5 |
מצעדי סוף שנה (2013) | ||
---|---|---|
מדינה | מצעד | מיקום שיא |
ארצות הברית | בילבורד 200 | - |
מצעד אלבומי ה-R&B/היפ-הופ | 87 |
מצעדי עשור (2010–2019) | ||
---|---|---|
מדינה | מצעד | מיקום שיא |
ארצות הברית | בילבורד 200 | 130 |
נתוני מכירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אזור | תואר | מכירות |
---|---|---|
דנמרק (IFPI Danmark) | זהב | 10,000 |
הממלכה המאוחדת (BPI) | זהב | 100,000 |
ארצות הברית (RIAA) | פלטינה ×5 | 5,000,000 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מידע על האלבום Tha Carter IV באתר MusicBrainz
- מידע על האלבום Tha Carter IV באתר AllMusic
- האלבום Tha Carter IV באתר Discogs
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Tha Carter 4". Lil Wayne Fansite - Weezy Blog.
- ^ Reid, Shaheem (ביולי–באוגוסט 2011). "Time is Money". XXL (134): 40–47. נבדק ב-17 ביולי 2011.
{{cite journal}}
: (עזרה)