Unix

ערך זה עוסק במערכת הפעלה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אוניקס (פירושונים).

יוניקס (סימן מסחרי רשמי UNIX®) היא מערכת הפעלה מרובת משימות ומרובת משתמשים, הנחשבת ליעילה ואמינה. דרישות המערכת הנמוכות מאפשרות להריצה גם על מחשבים חלשים יחסית. יוניקס שוכתבה ושימשה השראה למשפחה גדולה של מערכות הפעלה, ביניהן לינוקס, המהווה את הליבה של רוב שרתי האינטרנט ומרבית הציוד לניהול רשתות והעברת מידע^[^{דרוש מקור]} ומערכת ההפעלה של חברת אפל, הנקראת macOS ובמידה פחותה גם מערכות ההפעלה לטלפונים אנדרואיד ו-iOS. יוניקס נכתבה, ברובה, בשפת תכנות עילית – שפת C, דבר שאפשר לה להיות מוסבת לארכיטקטורות מעבדים שונות, ולשרוד עם הזמן. זאת בעוד שמערכות הפעלה מזמנה, שנכתבו ברובן בשפת סף (אסמבלי), בדרך כלל לא שרדו את המעברים לארכיטקטורות מחשבים חדשות.

היסטוריה

באמצע שנות ה־60, חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס שיתפו פעולה עם ג׳נרל אלקטריק ומעבדות בל ליצירת מערכת הפעלה מסוג שיתוף זמנים שתיקרא Multics, על פי רעיונותיו של ג׳יי סי אר ליקלידר. חוקרי מעבדות בל, שהתייאשו מגודלו וממורכבותו של הפרויקט, עזבו אותו. אחד החוקרים – קן תומפסון, החליט לשכתב את מערכת Multics כך שתתאים למיקרו־מחשב PDP-7. בשנת 1970, בעקבות הצלחת הפעלת המערכת על PDP-7, הצוות קרא לה UNICS כמשחק מילים על Multics, אך האיות השתנה עם הזמן ל־UNIX. לא ידוע באופן מוחלט מי הציע את השם UNICS, אך מספר אנשים (כמו דניס ריצ׳י^[1]) חושבים שזה היה בריאן קרניהאן, שאף לקח קרדיט על כך^[2].

בשנת 1972, כתב דניס ריצ׳י את שפת C, שהייתה מבוססת על שפת תכנות בשם B, שנכתבה מוקדם יותר על ידי תומפסון. Unix נכתבה מחדש על ידי קן תומפסון ודניס ריצ׳י בשפת C, והמעבר משפת סף לשפה העילית גרם למערכת להיות ניידת יותר בין סביבות מחשוב. בשנת 1974 פרסמו תומפסון וריצ׳י מאמר על מערכת Unix, והוא הביא לבקשות רבות של אוניברסיטאות לקבל לידיהן עותק של המערכת ממעבדות בל. כיוון שנאסר על AT&T, חברת האם של מערכות בל, למכור מערכות הפעלה למחשבים, היא הסכימה לתת עותקים של המערכת תחת רישיון. ב-1984 פורקה החברה, ההגבלות עליה הוסרו והיא חדלה לספק את יוניקס ללא תשלום. האוניברסיטאות לימדו יוניקס, פיתחו גרסאות שונות של התוכנה והפיצו אותן. אוניברסיטת ברקלי הפיצה את BSD, ריצ׳רד סטולמן החל לעבוד על גנו, ולינוס טורבאלדס פיתח את הליבה של מערכת ההפעלה לינוקס.

סטנדרטים

החל מסוף שנות השמונים, נעשו מאמצים לקבוע תו תקן אחיד למערכות דמויות יוניקס, הידוע בשם POSIX. מטרתו הייתה לספק בסיס לכלל מערכות ההפעלה. ארגון התקינה IEEE ביסס את POSIX על המבנה המצוי של גרסאות יוניקס נפוצות, והוציא לאור את המפרט הראשון מסוג זה בשנת 1988. באותה שנה יצא גם מפרט Single unix specification על ידי קבוצת אוסטין המבוסס על עבודות מוקדמות יותר של IEEE. החל מ־1998 החלו הסטנדרטים בפעולת מיזוג, וכיום הם מאוחדים.

במאמץ להשגת תאימות, הסכימו מספר יצרנים על מפרט המכונה ELF - Executable and Linkable Format כמכנה משותף למבנה הקבצים הבינאריים והאובייקטים. שיטה זו הבטיחה תאימות מסוימת בין קבצים בינאריים העובדים על אותו CPU.

מבנה מערכת הקבצים של מספר מערכות מוגדר על פי Filesystem Hierarchy Standard (מפרט מבנה עץ הקבצים). עם זאת, מפרט זה שנוי במחלוקת, ואף בקהילת לינוקס נמצאים חריגות מגישה זו.