אלחנן (חנה) הלברשטאם
 | יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: סגנון הגיוגרפי, פירוט יתר. | |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: סגנון הגיוגרפי, פירוט יתר. | |
 | |||
| הרבי מקולושיץ | |||
| לידה | ו' בתמוז תרמ"ד | ||
|---|---|---|---|
| נרצח | י"ח בתשרי תש"ג (בגיל 58) יאסלו בגליציה | ||
| מקום קבורה | יאסלו 49°46′32″N 21°33′09″E / 49.775461°N 21.552473°E | ||
| מקום מגורים | קאשוי, ריישה, פריסטיק | ||
| תחומי עיסוק | חסידות, תלמוד, פסיקת הלכה | ||
| רבותיו | אביו ר' מנחם מנדל | ||
| חיבוריו | "דברי חנה" | ||
| אב | מנחם מענדל האלבערשטאם  | ||
| |||
  | |||
רבי אלחנן (חנֶה) הלברשטאם (ו' בתמוז ה'תרמ"ד, 1884 – י"ח בתשרי ה'תש"ג, 1942) היה האדמו"ר מקולושיץ. נרצח ביריות על ידי הנאצים ביאסלו שבפולין במלחמת העולם השנייה.
תולדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד לר' מנחם מנדל הלברשטאם מפריסטיק (תרכ"ד-כ"א באדר תרפ"ו) ולפייגה ביילה. משני הוריו היה צאצא לרבי חיים הלברשטאם מצאנז. אביו היה בן ר' אריה לייביש הלברשטאם מדוקלה שהיה בנו של ר' דוד הלברשטאם מכשאנוב, מבני ר' חיים מצאנז. כבר מילדותו קיבל שבחים רבים מצדיקי הדור ובגיל צעיר כיהן כרבה של קולושיץ בגליציה. במלחמת העולם הראשונה היגר לקושיצה (קאשוי בפי היהודים) שבסלובקיה וכיהן שם ברבנות במשך 7 שנים. בתרפ"ג (1923) חזר לגליציה, אז כבר בשטחה של מדינת פולין, ונבחר לכהן כרבה של ריישה, ושם הקים ישיבה קטנה בשם "זרע קודש". השקיע מאמץ רב בחינוכם של בחורים צעירים והדרכתם בלימוד תורה וחסידות. לאחר פטירת דודו ר' שמחה יששכר בר הלברשטאם מצ'שינוב, הצטרפו אליו רבים מחסידיו.
ר' חנה הלברשטאם התנגד בתוקף לתנועות ההשכלה והציונות ולחם אף במפלגת אגודת ישראל החרדית, אך עם זאת נודע בתמיכתו בעניי ארץ ישראל והייתה בו אהבת ישראל לכל יהודי. הוא נהג לקבץ בעצמו כסף לצדקה, וכשראה שאין מוצא אחר, אף משכן את רכושו לטובת יהודי פושט רגל. הוא נהג לצטט את דברי ר' חיים מצאנז: "אינני מפחד משום אדם אפילו לא ממלאך, אני מפחד רק מאנחתו של עני".[1] גם נודע בקדושתו ובמסירות נפש שלו בעבודת השם, צדיקי דורו הרבו עליו שבחים בניהם רבי אהרן מבעלזא שאמר שרבי חנה אינו שוכח אף לרגע מהקב"ה. [2]
בימי השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר הכובשים הנאצים הגיעו אל ריישה, ברח עם אמו לפריסטיק והגיע לעיירה בב' באלול ת"ש (5 בספטמבר 1940). אחרי כחודש נכנסו הגרמנים הנאצים לפריסטיק. הם ירו במאות יהודים ביניהם בני משפחתו הקרובים ואילצו אחרים לעבוד ביום הכיפורים. בה' באדר תש"א (4 במרץ 1941) בא לפניו שלמה שמידט, ראש תנועת המזרחי בפריסטיק, ושאל אותו האם לפדות מהגרמנים שני ספרי תורה שגנבו תמורת 5,000 דולרים שהציע לו אחד המפקדים הנאציים תמורתם. הרב הלברשטאם פסק שעל אף שמצוות פדיון ספר תורה חשובה, במקרה כזה אין לפדות את ספרי התורה מפני שזה יעודד את הגרמנים לגנוב עוד ועוד ספרי תורה ולסחוט כסף מהיהודים.
השתדל לשמור מצוות ככל האפשר בתנאים הקשים. משגברה הסכנה, ברח הרבי והסתתר בבונקר שבשדה תפוחי אדמה מחוץ לעיירה. הנאצים גילו את המסתור ואסרוהו בבית סוהר ביאסלו. לפני מותו אמר את תפילת נשמת כל חי, יחד עם משה ראנד, חברו לתא בכלא יאסלו שניצל מהשואה והעיד על כך. הרב הלברשטאם נורה בכלא ביום השני של חול המועד סוכות תש"ג (1942).
| תקופת חייו של הרב אלחנן הלברשטאם על ציר הזמן |
|---|
 |
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחיו ואחיותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ר' אביגדור הלברשטאם (תר"ן – ה' בכסלו תרע"ז) נישא לחנה-רחל, בת ר' נפתלי רובין מווישניצה (תרכ"א – י"ג בניסן תרצ"ח) שהיה בזיווג ראשון חתן ר' יחזקאל שרגא משינובה[3] ובן ר' שמואל רובין מקורצ'ינה שליד פשמישל (תקצ"ה–תרס"ד), בן ר' אהרן רובין מרימנוב (תק"ס–תרי"ז) שאמו רייצה הייתה בתו של ר' נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ ואביו היה ר' אשר ישעיה רובין מרופשיץ (תקל"ה – י"ד בניסן תר"ה), ממלא ממקומו של חותנו ברופשיץ כרב ואדמו"ר ותלמידם של כמה מגדולי החסידות: החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ, ר' מנחם מנדל מרימנוב והאוהב ישראל מאפטא. ר' אשר ישעיה היה בן ר' אליעזר ליפמן רובין שהיה מהצדיקים הנסתרים בוורשה ופרומט, בת ר' אשר מנארול שהיה חתנו של ר' מאיר איש הורוביץ מטיקטין (מהר"ם טיקטין). ר' אביגדור הוליד מרעייתו חנה-רחל בת אחת, מיריש שנספתה בשואה והייתה רעייתו של ר' דוד לייביש הלברשטאם שניצל מהשואה והיה בן ר' חנה מקולושיץ.
- ר' חיים ברוך הלברשטאם מפריסטיק (תרמ"ז–תש"ב) – ממלא מקום אביו בפריסטיק לאחר פטירתו בתרפ"ו. נישא לרייזל, בת ר' יעקב קופיל פרנס מגורליץ והוליד ממנה חמישה ילדים שכולם נספו בשואה כשהבכור היה ר' דוד אריה הלברשטאם מפריסטיק (תרמ"ז – תש"ב). הבן שני (השלישי בסר הלידה), ר' יעקב קופיל הלברשטאם, נקרא על שם החותן, ובנוסף היה 3 בנות: רבקה - התחתנה עם ר' שלום הלברשטאם שהיה בן ר' חנה מקולושיץ, יוכבד וצפורה.
- ר' יחזקאל הלברשטאם מדוקלה (נרצח בט"ו באדר תש"ב) – כיהן בדוקלה שבה אביו היה הרב במשך כמה שנים. בתר"פ נישא לרחל מרים, בת הרב יצחק רובין מצפת (תר"ם–כ"ט בתשרי תרע"ו), שהיה הרב אברהם יהושע השיל רובין מיוסלה (תקצ"ה – ל' בתשרי תרס"ט בצפת), גיסו של ר' נפתלי רובין מווישניצה ובן ר' אלימלך רובין מסוקולוב שהיה בן ר' אשר ישעיה רובין מופשיץ, חתן ר' נפתלי מרופשיץ.
- ר' דוד הלברשטאם מצ'בין ומיאשליסקה – בתרפ"א נישא לשרה מלכה דבורה, בת ר' אלעזר רוזנפלד מאושפיצין. ר' דוד נספה בשואה עם עשרת ילדיו: חיים, יחזקאל, מנחם מנדל, יהושע, חנה רחל, יוכבד, רבקה, מרים, שיינדל, פראדיל.
- חנה מרים – נישאה לר' אפרים דוד הלברשטאם מיאשליסקה (תרמ"ה-תש"ב), בן ר' יחיאל נתן הלברשטאם מבורדיוב (תרכ"ה – ז' בניסן תרצ"ד), בן ר' משה הלברשטאם מבורדיוב (תר"ט – כ' בתשרי תרס"ד), בן ר' ברוך הלברשטאם מגורליץ (תקפ"ט – א' באדר תרס"ו). ר' אפרים דוד היה רב בצאנז (מתרנ"ו), יאשליסקה (מתרפ"ה) ומישליניץ (מתר"ץ שבה הקים ישיבה. ר' אפרים דוד נספה בשואה עם ילדיו: יחזקאל שרגא, משה לייביש, מנחם-מנדל, הֶנָה, רחל.
ילדיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי חנֶה נשא את פסיל, בת רבי משה הלברשטאם מברדיוב, בנו של דודו זקינו רבי ברוך מגורליץ. (אחותו חנָה מרים נישאה לנכדו של רבי משה, רבי אפרים דוד מיאשליסקה) והוליד ממנה שבעה ילדים שכולם נספו בשואה:
- רבי משה אהרן האלבערשטאם מקולושיץ (תרס"ד-תש"ב) - מונה לרב בקולושיץ בגיל צעיר בחיי אביו. נישא לחיה ינטה, בת הרב דוד דוב מייזליש מאוהל שהולידה לו שישה ילדים: חיים יוסף, יחזקאל שרגא, מנחם מענדל, יקותיאל יהודה (זלמן ליב), חנה, שלום. ר' משה אהרן, חותנו וילדיו נספו.
- רבי דוד לייביש הלברשטאם (נרצח בו' באייר תש"ד) - נישא למיריש, בת אחי אביו, רבי אביגדור.
- רבי ברוך הלברשטאם - נישא לשאשה, בת ר' חיים ברוך רובין מווישניצה (תרמ"ב-ג' באלול תש"ג), בן רבי נפתלי רובין מווישניצה (תרכ"א-י"ג בניסן תרצ"ח) שבין ילדיו מזיווג ראשון (חוץ מרבי חיים ברוך הנ"ל שמילא מקום אביו בווישניצה וחנה רחל שנישאה לרבי אביגדור שהיה מאחי רבי חנה) היו מינדל - בת רבי יצחק רובין מצפת, רבי אלחנן (חנה) צבי הירש רובין (תרמ"ד-תש"ג) - כיהן כרבי מסטמר בצאנז ונישא לרייצה שהייתה בתו של ר' יחיאל נתן מבורדיוב שהיה נינו של ר' חיים מצאנז דרך אביו רבי משה מברדיוב וסבו רבי ברוך מגורליץ, רייצה - אשת רבי נחום אפרים הלברשטאם מטורנה (תר"ם-תש"ב) שהיה בנו של רבי אריה לייביש הלברשטאם מטורנה (תר"ך-ג' בתמוז תר"ץ) ואבי אביו היה רבי יחזקאל שרגא משינובה, רבי יונה רובין שנישא לחנה לאה שהייתה בת רבי אשר רובין מקורצ'ין שהיה בנו של רבי אהרן רובין מרימנוב ונכדו של רבי אשר ישעיה רובין מרופשיץ.
- רבי שלום הלברשטאם - נישא לרבקה, בת רבי חיים ברוך מפריסטיק, אחי אביו.
- הכלה שרה.
- הכלה מרים ברכה.
- החתן יקותיאל יהודה הלברשטאם.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]האדמו"ר אלחנן (חנה) הלברשטאם מקולשיץ כתב שני קונטרסים:
- בין השמשות
- תורת מקוה
שני הקונטרסים יחד עם קונטרס "דברי תורה" עם דברי תורה נוספים ממנו שזכרו תלמידיו כונסו בספר אחד: דברי חנה, ניו יורק תשי"ב ובאנטוורפן תש"ן יצאה מהדורה מחודשת של הספר בשם "דברי חנה השלם" הכולל שני חלקים ובהם הוספות. בחלק הראשון הקונטרסים "דברי תורה", 'נהר פר"ת', "תורת המקוה", ו" הליכות והלכות", ונספח אליהם קונטרס "בינה ודעת" על ענייני בין השמשות מבעל הפרי חדש; בחלק השני תולדותיו, שיחותיו בפני החסידים, הדרכות ומכתבים, וגם מאביו ומאחיו ומבניו. נלקט ונערך ויצא לאור בידי הרב יוסף נפתלי ווגשל, חתנו של הרבי מפשוורסק).
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מנשה אונגר, אדמו"רים שנספו בשואה, ירושלים תשכ"ט, עמ' 95–98.
- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות – אישים, (עורך: ד"ר יצחק רפאל), כרך א' (א'-ט'), ירושלים תשמ"ו, 98-95.
- יצחק אלפסי, החסידות, תל אביב תשל"ד (1974), עמ' 194.
- יצחק אלפסי, החסידות מדור לדור : חלק ב' - מדור ששי ועד ימינו, ירושלים תשנ"ח, עמ' 415 ו-418.
- מאיר וונדר, מאורי גליציה : אנציקלופדיה לחכמי גליציה : חלק ב' - ה'-ח, ירושלים תשמ"ב, עמ' 471–476.
- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' חנה הלברשטם זצ"ל הי"ד", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 35, באתר היברובוקס
- אנציקלופדיה שמע ישראל, כרך ב', עמ' 183, 272.
- פנקס הקהילות : פולין : כרך רביעי - גליציה המערבית ושלזיה, עמ' 297, 319.
- ספר סטריז'וב והסביבה, עמ' 367–368.
- שלמה זלמן לעהרער, צאנז : די הייליגע פארשווינדענע שטאט, ירושלים תשנ"ז, א: עמ' 202–208, ב: עמ' 21–22.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב חנה (אלחנן) הלברשטם – האדמו"ר מקולשיץ, באתר "זכור - אמונה בימי השואה" המופעל בידי "המרכז לחקר השואה" של מכללה ירושלים
- ר' חנה הלברשטאם מקאלאשיץ זצ"ל-הי"ד, י"ח תשרי תש"ג, בפורום היידי "יידישע וועלט"
- הקדמת המוציא לאור בספר "דברי חנה", באתר "תורתך לא שכחתי"
- ספרו דברי חנה באתר בהיברובוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הציטוט לקוח מאתר "זכור" שבקישור החיצוני הראשון
- ^ דברי חנה השלם עמוד רל"ז.
- ^ ר' נפתלי רובין הוליד תשעה ילדים (חמישה בנים) למרים-מלכה שנפטרה בכ"א בתשרי תר"ס ובזיווג שני נישא לטונה, בת שיינדיל שהייתה בתו של ר' אברהם גווירצמן מגורליץ, סבו של ר' יצחק מפשבורסק ונכדו של הנועם אלימלך. ילדיהם היו חיה-שרה ור' שמואל. הבת, חיה-שרה, הייתה אשת ר' יחזקאל שרגא הלברשטאם מסטרופקוב שהיה בן בילא, אחות ר' מנחם מנדל מסטרופקוב (תרל"ג – ו' באייר תש"ד), בן ר' אברהם שלום מסטרופקוב (תרט"ז – ו' בסיוון ת"ש) שהיה בנו של ר' יחזקאל שרגא משינובה.