אלימלך אבנר

אלימלך אבנר

לידה	23 בספטמבר 1897 האימפריה הרוסית
פטירה	24 בפברואר 1957 (בגיל 59) ישראל
מקום קבורה	בית הקברות נחלת יצחק
מדינה	ישראל
צאצאים	מרדכי נדיבי
השתייכות	צבא האימפריה העות'מאנית הגדודים העבריים הגדודים העבריים ההגנה צבא הגנה לישראל
דרגה	אלוף
תפקידים בשירות
מפקד פלוגה בצבא האימפריה העות'מאנית מדריך ראשי בארגון ההגנה מפקד העיר תל אביב מפקד מחוז גליל דרום מפקד הממשל הצבאי על ערביי ישראל
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה המרד הערבי הגדול   מלחמת העצמאות
תפקידים אזרחיים
מנהל מחלקת השיכון בעיריית תל אביב

אלימלך אבנר (כונה גם זליג או זליק; 23 בספטמבר 1897 – 24 בפברואר 1957) היה מהמפקדים הראשונים של ארגון ההגנה, מדריך ראשי בארגון ומפקדה של העיר תל אביב, אלוף בצה"ל, עמד בראש הממשל הצבאי על ערביי ישראל.

נולד בשם אלימלך זליקוביץ' ליעקב מרדכי, סוחר, וללאה בת צבי ליפניק בלידא, פלך וילנה שבטריטוריית האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). למד ב"חדר" ובישיבת לידא. עלה בשנת 1913 לארץ ישראל והמשיך את לימודיו בגימנסיה העברית "הרצליה". התגייס לצבא האימפריה העות'מאנית ונשלח ללימודים צבאיים בקושטא, במלחמת העולם הראשונה שירת כמפקד פלוגה בקרבות בחזית מקדוניה ובקרבות בחזית עזה. לאחר תבוסת הטורקים נהיה לפועל חקלאי. ב-1918 התגייס לגדודים העבריים, שירת בגדוד הראשון ליהודה במשך שנתיים והשתחרר בדרגת סרג'נט. היה חבר בקבוצת באר טוביה, עבד בחוות הניסיונות החקלאית בסמוך לכפר הנוער בן שמן, והיה חבר בקבוצת גבע. ב-1928 נטל חלק בהתיישבות ברמתיים כחלק מ"קבוצת האוטהקר". בהמשך עבר להתגורר בתל אביב.

בעקבות פרעות תרפ"א (1921) הזמינו אליהו גולומב לעמוד בראש ועדה שתגבש את קווי ההדרכה והארגון של ההגנה, בוועדה שכונתה "ועידת קצינים וסמלים" והתכנסה בעין גנים היו חברים יוצאי הגדודים העבריים, צבאות האימפריה העות'מאנית, האימפריה האוסטרו-הונגרית והקיסרות הגרמנית, לאחר בחינה של שיטות אימון והפעלת כלי נשק הוחלט לאמץ את תורת הקרב וההדרכה הבריטית. ועד הצירים גייס מימון לייסוד קורס הדרכה ראשון למפקדי הארגון ואבנר מונה למדריך הראשי. לימודי הקורס החלו בבניין גימנסיית הרצליה ואימונים נערכו בחולות תל אביב, קבוצת החניכים מנתה 30 בחורים ו-3 בחורות. בהמשך הועברו הלימודים לכפר גלעדי בו זכו החניכים לכינוי המזלזל "קומדיאנצ'יקים" שניתן להם על ידי ותיקי השומר. אבנר היה אחראי גם לקורס השני של מפקדי ההגנה שהתקיים ב-1925, הקורס התקיים על הר הכרמל וכונה "איטליה" משום שהחניכים נדרשו להשיב כי נסעו לאיטליה במידה וישאלו לפשר העדרם. לאחר מכן פיקד על קורסים שונים כולל קורס מפקדי המחלקות שהתקיים ב-1935 בגבת.

באוגוסט 1931 קיבל את המינוי של מפקד ראשי תל אביב בארגון ההגנה תפקיד בו כיהן עד 1941. אבנר ערך מחדש את התוכנית להגנת העיר שהייתה בצמיחה מתמדת, מנתה ומצבת הכוח שמנתה עם כניסתו לתפקיד כ-480 חברים גדלה תוך שנה לכאלף^[1]. בעקבות מסקנות ועדת פיל ב-1937, מונה אבנר לעמוד בראש מחלקת התכנון של המפקדה הארצית, על אבנר הוטל לגבש תוכנית להגנה על היישוב היהודי בארץ. התוכנית שכתב, המוכרת בשם תוכנית אבנר, הייתה התוכנית האסטרטגית הראשונה להגנת גבולות מדינה יהודית אפשרית ברמה הארצית. התוכנית נדחתה על ידי המטה הכללי של ארגון ההגנה ונגנזה. בשנים 1941 עד 1944 שימש מפקד אזור גליל דרום ואחר כך הועבר למטה הכללי של ההגנה.

בשנת 1944 החל לעבוד בעיריית תל אביב כמנהל מחלקת השיכון העירוני, במסגרת תפקידו יזם את הקמת שכונת יד אליהו עבור משוחררי הצבא הבריטי.

ביולי 1948, בעקבות הדיווחים על מעשי שוד וביזה שביצעו יהודים בערים ערביות שנכבשו על ידי צה"ל, נקרא על ידי דוד בן-גוריון להקים בהקדם ולעמוד בראש הממשל הצבאי כמחלקה במשרד הביטחון. אבנר מונה לדרגת אלוף ולחבר המטה הכללי של צה"ל. הוא נדרש לארגן את הממשל בכל הערים והכפרים שנכבשו, להקים את הכוח המזוין שיקיים בהם את הביטחון, השמירה על הסדר והבטחת השירותים.^[2][3] סמוך להקמת המדינה שינה את שם משפחתו, בעקבות בקשתו של בן-גוריון, לשמו המחתרתי "אבנר". בסוף 1949 עזב את צה"ל והוחלף בידי סגן אלוף עמנואל מור בתפקיד מפקד הממשל הצבאי. אבנר שב לתפקידו בעיריית תל אביב. בשנות החמישים נמנה אבנר על יוזמי בניית שכונת אפקה עבור מפקדי ההגנה לשעבר. אבנר היה נשוי פעמיים ואב לשני בנים. ב-1924 נישא לנחמה בת יעקב גוריון. נחמה נפטרה באפריל 1951.

אבנר נפטר בפברואר 1957 בביתו בתל אביב משבץ. נקבר בבית הקברות נחלת יצחק, לצד רעייתו הראשונה.

באפריל 1960 נערך טקס הנחת אבן פינה ל"יד אבנר"- בית ההגנה ע"ש האלוף אבנר. לצורך הקמת המבנה הוקמה מועצה הציבורית בראשותו של סעדיה שושני. כיום שוכן בו החוג לגאוגרפיה ולסביבת האדם של אוניברסיטת תל אביב. רחוב זליג בשכונת אפקה בתל אביב קרוי על שמו.

בנו, אלוף-משנה מרדכי נדיבי, נהרג בעלותו על מוקש ב-1971 בעת שירותו הצבאי.

• דני רכט, יד אבנר, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
• אלימלך אבנר באתר תנועת העבודה
• דוד תדהר (עורך), "אלימלך אבנר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1787
• אלי אלון, אלימלך אבנר - האלוף שנשכח, באתר News1 מחלקה ראשונה, 12 ביולי 2017