אפקה

ערך זה עוסק בשכונה בצפון תל אביב. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אפקה (פירושונים).

אפקה

שכונה אפקה בצילום אוויר
מידע
עיר	תל אביב-יפו
שטח	534 דונם
אוכלוסייה	2,390 (2012)
קואורדינטות	32°07′21″N 34°48′24″E / 32.122595°N 34.80656°E / 32.122595; 34.80656
שכונות נוספות בתל אביב-יפו
מפת מיקום מפה דינמית (למפת גוש דן מוגדלת)   אפקה (למפת גוש דן רגילה)   אפקה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אפקה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אפקה אפקה אפקה מפת  צפון __ תל אביב [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] מצפון: __ רמת השרון, __ הרצליה ממזרח: __ פתח תקווה, __ בני ברק, __ רמת גן ממערב: הים התיכון tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

אפקה היא שכונה בצפון העיר תל אביב, השוכנת צפונית לנחל הירקון, שהקימו מפקדי ההגנה עבור משפחותיהם.

השכונה גובלת במזרח בשכונת תל ברוך, בדרום באוניברסיטת תל אביב, במערב בשכונת נווה אביבים ובצפון מערב בשכונת רמת אביב ג'. כיום היא השכונה מהיוקרתיות בישראל.^[1]

בשלבי תכנון השכונה התקבלה הצעה של קק"ל להחליף את אדמת השכונה ולמקם את שיכון מפקדי ההגנה בתל אפק^[2]. בעקבות ההצעה שלימים נדחתה שונה שם אגודת מפקדי ההגנה שהקימה את השכונה ל"אפקה שיכון מפקדי ההגנה, אגודה שיתופית בע"מ". השם "אפקה" שמשמעותו "אל אפק". כלומר, "אל תל אפק".

אפקה נבנתה בשנים 1954–1955 מעבר לירקון צפונית לגרעין הכפר שייח מוניס. ראשיתה באגודה שיתופית שרכשה קרקע עוד בימי המנדט. התארגנות גרעין המתיישבים הראשון הייתה בקיץ 1943 בקורס של מפקדי ההגנה במרחב תל אביב. ההגנה באותם הימים היה ארגון צבאי בלתי ליגאלי, כך שההתארגנות להקמת השיכון נעשתה במנותק מהארגון. בראש האגודה עמד ד"ר צבי "צ'רלי" לוין, מראשי שירות הקשר של ההגנה. אגודה השיתופית היו 140 חברים. רובם מפקדים בהגנה.

כדי לחסוך בעלויות, החליטה האגודה כי 107 הבתים הראשונים יבנו באופן מרוכז. לתושבים ניתנה אפשרות לבחור מבין מספר דגמים של בתים. הבתים הראשונים אוכלסו בשנת 1955 ובאוקטובר 1955 התפרסם בעיתון דבר כי "כבר הוקמו 120 מתוך 250 הבתים של שכונת אפקה (שיכון מפקדי ההגנה). בחודש אפריל נקבעו שמות ל-15 רחובות בשכונה החדשה. רוב השמות קשורים לפעולות ארגון ההגנה.

השכונה נחשבת לאחת מהיקרות והעשירות בישראל ודירוגה במדד חברתי-כלכלי הוא 10 מתוך 10.

כבר מימיה הראשונים סומנה אפקה כשכונה במעמד סוציו-אקונומי גבוה. העיתון הקומוניסטי קול העם ציין בגיליונו מיום 3 בספטמבר 1958 שהפדיון הכי גבוה לנפש בסניפי אגודת הצרכניות השיתופיות בתל אביב (שהפעילה באותה השנה שמונים צרכניות) נרשם בצרכניית אפקה (שהייתה ממוקמת ברחוב חי"ש בצמוד לבית הכנסת) - 304 לירות לנפש לשנה. עוד ציין העיתון כי לשם השוואה "בצרכניות בשכונת התקווה ובצרכניה של המורים ברחוב המלך ג'ורג' הפדיון הממוצע לנפש לשנה לא עלה בשנת 1957 על 43 לירות". דימויה של אפקה כשכונה עשירה המשיך והתחזק בעשורים האחרונים, עת נבנו בה וילות מרשימות במקום הבתים המקוריים שנהרסו.

תושביה המקימים של השכונה כללו אנשי ציבור, צבא, ומוסד (צבי מלחין, מייק הררי, מוטה גור, שלמה להט, רפי איתן, שמואל ברקאי ועוד) לצד אמנים ואנשי רוח (אברהם דשא (פשנל), אפרים קישון, הצמד "אילקה ואביבה", בתיה עוזיאל, ונוספים).

עד סוף שנות ה-90 גרה בשכונה הפילנתרופית בת שבע דה רוטשילד, בת למשפחת רוטשילד וממקימות להקת בת שבע.

בגן שברחוב המתנדב שני מגרשי טניס ומגרש כדורסל.

בגן קרטר שברחוב קוממיות מתקני כושר ציבוריים.

מרכז הספורט של אוניברסיטת תל אביב ממוקם דרומית לשכונה.

בצפון מזרח השכונה ממוקם בית הלוחם שהוא מרכז ספורט-שיקום ופעילות חברתית לנכי צה"ל ובני משפחותיהם, המופעל על ידי ארגון נכי צה"ל.

בשכונה גנים ציבוריים, בהם "גן קרטר" ברחוב קוממיות הכולל מתקני שעשועים וכרי דשא רחבי ידיים.

חורשת עצים עירונית בשם חורשת דרזנר ששיטחו כ 1500 דונם ממוקמת בצמוד לצפון השכונה ליד מערות אפקה. החורשה משמשת גם לנטיעת עצים שנעקרו ממקומות אחרים בעיר תל אביב-יפו. העצים בחורשה לכן ממוספרים.

בגן קרטר אנדרטה לרב כבאי שלום שרעבי שנהרג בנפלו לבאר עמוקה בתוך מבנה נטוש שהיה בתחום הגן, ב־5 במרץ 2000.^[3]

"כיכר ההגנה" היא אנדרטה להנצחת חברי ההגנה ומפקדיה בתל אביב שיסדו את שכונת אפקה שנת 1943.

בשכונה גני ילדים ממלכתיים ברחוב המתנדב.

ילדי השכונה לומדים בבתי ספר בשכונות הסמוכות.

"יד אבנר" הוא בניין המחלקה לגאוגרפיה של אוניברסיטת תל אביב, קרוי על שמו של אלוף אלימלך אבנר. המבנה שתוכנן על ידי האדריכל סם ברקאי, תוכנן במקור כבית הקהילה של השכונה, ומאז שנת 1971 משמש את אוניברסיטת תל אביב.

אוניברסיטת תל אביב ממוקמת דרומית לשכונה.

מכללת אפקה אינה ממוקמת בשכונת אפקה אלא בשכונת נאות אפקה. מספר קילומטרים מזרחית לשכונה.

בשכונה מרכז שיטור קהילתי, ברחוב זליג 10, בניין 'יד אבנר' היכן שממוקמת גם המחלקה לגאוגרפיה של אוניברסיטת תל אביב.

בית הכנסת "אפקה" הוקם בתחילת שנות ה-70. אבן הפינה הונחה ב-1966. בית הכנסת פעיל עד היום.

בשכונה קיים בית חב"ד המנוהל על ידי שליח חב"ד המקומי.

בגבולה הצפוני של השכונה קיים אתר ארכאולוגי בשם מערות אפקה. באתר נערכו במשך השנים כמה חפירות ארכאולוגיות. בחפירות שערך יעקב קפלן בשנים 1951–1952 נחשפו שבע מערות קבורה חצובות בסלע כורכר מהמאה הראשונה לספירה ועד למאה הרביעית. באחת המערות התגלו קמעות שומרוניים, ועל כן הסיק קפלן כי הנקברים במערות היו שומרונים. בחפירה שנערכה בשנת 1989 ממזרח לבית הקברות נחשפה מערת קבורה נוספת מהמחצית השנייה של המאה השנייה ומהמאה השלישית. בחודשים יוני–יולי 2015 נערכה חפירת בדיקה לקראת בנייתה של שכונה חדשה נמצאו מבנים ומכלול של מערכת השקיה, המתוארך ברובו לתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית^[4].

מדיה וקבצים בנושא אפקה בוויקישיתוף

• נתונים סטטיסטיים על רבעים ושכונות בתל אביב-יפו (2012), באתר עיריית תל אביב-יפו תל אביב-יפו