אלן הנסן
 | ||||
| אלן הנסן ב-2004 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה | 13 ביוני 1955 (בן 69) סושי שבסקוטלנד | |||
| שם מלא | אלן דייוויד הנסן | |||
| גובה | 1.88 מטר | |||
| עמדה | בלם | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
אלן דייוויד הנסן (בסקוטית: Alan David Hansen; נולד ב-13 ביוני 1955 בקלקמננשייר) הוא כדורגלן עבר סקוטי ששיחק בעמדת הבלם, משחקני המפתח של קבוצת ליברפול המצליחה בשנות ה-70 וה-80. היה שותף לזכייה בשלושה גביעי אירופה לאלופות, שמונה אליפויות אנגליה, שני גביעי ה-FA ושלושה גביעי הליגה. הנסן נודע כשחקן יציב וקר רוח בעל נוכחות מרשימה במרכז ההגנה, כמו גם בתרומתו למשחק ההתקפה של קבוצתו.[1] כיום משמש כפרשן ברשת BBC, ונחשב לאחד מפרשני הכדורגל המוערכים ביותר.
קריירה ככדורגלן
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנסן נולד בכפר סושי שבקלקמננשייר, ולמד באקדמיית לורנשיל שבאזור. הוא החליט שלא ללמוד באוניברסיטת אברדין והצטרף למועדון הכדורגל פרטיק ת'יסל, שם שיחק גם אחיו ג'ון. בזמן שעבר את מבחני ההצטרפות למועדון הוא עבד במשך שישה שבועות בחברת ביטוח. ב-1973 ערך הנסן את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת של פרטיק, ובעונת 1975/1976 סייע לה להשיג את המקום הראשון בליגת המשנה ולהעפיל לליגת העל הסקוטית. בעונה הבאה סיים עם קבוצתו במקום החמישי בליגה הבכירה.
במשחקיו בפרטיק ת'יסל הפגין הנסן הצעיר יכולת שמשכה את עינהם של מועדונים בכירים, ובהם ליברפול האנגלית שאותה אימן בוב פייזלי. בספטמבר 1977 הוא עבר לליברפול, ששילמה תמורתו 110 אלף לירות שטרלינג.
הנסן היה אחד משלושה שחקנים סקוטים שהצטרפו לליברפול באותה שנה, יחד עם קני דלגליש וגריים סונס. השלושה תרמו רבות לדומיננטיות של הקבוצה בכדורגל האירופי במהלך העשור הבא. בעונתו הראשונה בקבוצה, 1977/1978, התקשה הנסן להשתלב וקיבל הופעות משחק מועטות יחסית. הוא שיחק 18 פעמים במסגרת הליגה הראשונה, וקבוצתו סיימה שנייה לנוטינגהאם פורסט. הוא לא נכלל בסגל הקבוצה לגמר גביע הפוטבול ליג, שבו הפסידה לנוטינגהאם, אך פתח בהרכב בניצחון על קלאב ברוז' בגמר גביע אירופה לאלופות, בעקבותיו זכתה ליברפול בתואר בפעם השנייה ברציפות.
בעונה הבאה ביסס הנסן את מעמדו בקביעות כבלם הפותח של ליברפול, בעקבות עזיבת הקפטן הוותיק של הקבוצה אמלין יוז. הוא סייע לקבוצה לזכות באותה עונה באליפות על חשבונה של נוטינגהאם. במקביל החל לשחק לראשונה בנבחרת הלאומית של סקוטלנד, וערך את הופעת הבכורה בהפסד לנבחרת וויילס במסגרת אליפות הבית הבריטית. ב-1980 ליברפול את הצלחתה כשזכתה באליפות שנייה ברציפות. בעונת 1980/1981 סייע הנסן לליברפול לזכות בגביע אירופה לאחר ניצחון במשחק הגמר על ריאל מדריד, בו פתח בהרכב. הוא סייע לקבוצה לזכות גם בגביע הפוטבול ליג, ואף כבש את השער המכריע בניצחון 1:2 על וסטהאם יונייטד במשחק חוזר בגמר.
ב-1982 החזירה ליברפול לעצמה את תואר אליפות הליגה וזכתה בפעם השנייה ברציפות בגביע הפוטבול ליג, אך הנסן עצמו נעדר ממשחק הגמר מול טוטנהאם הוטספר בשל פציעה. באותה שנה הוא נכלל בסגלה של נבחרת סקוטלנד לטורניר גביע העולם בספרד, אך היה שותף להדחתה של הנבחרת כבר בשלב הבתים, בעקבות תיקו במשחק המכריע נגד ברית המועצות. התנגשות בין הנסן לבין חברו למרכז ההגנה, וילי מילר, אפשרה לסובייטים לכבוש את שערם השני באותו משחק. ב-1983 זכתה ליברפול פעם נוספת באליפות וניצחה את מנצ'סטר יונייטד בגמר גביע הפוטבול ליג.
עם עזיבתו של פייזלי ב-1983 ומינויו של ג'ו פייגן למאמן הקבוצה במקומו, המשיך הנסן לשמור על מעמדו כשחקן מפתח בהגנת ליברפול, וסייע לקבוצה לזכות בשלושה תארים בעונת 1983/1984. בגמר גביע הפוטבול ליג, דרבי המרזיסייד נגד אברטון, היה הנסן מעורב באירוע מעורר-מחלוקת כאשר עצר בידו בעיטה על קו השער של קבוצתו. על אף מחאות מצד שחקני היריבה שופט המשחק לא העניק בעיטת עונשין, וליברפול ניצחה בתום משחק חוזר. הקבוצה זכתה גם באליפות הליגה בשנה זו, וגברה בגמר גביע אירופה על רומא בתום דו-קרב בעיטות עונשין. ב-1985 לא הצליחה ליברפול לזכות בתואר כלשהו, והפסידה ליובנטוס בגמר גביע אירופה אליו העפילה. היה זה משחקו האחרון של הנסן במפעל, מאחר שליברפול הושעתה ממשחקים באירופה, יחד עם כל הקבוצות האנגליות, בעקבות אסון הייזל שבו נהרגו 39 אוהדים.
לאחר האסון פרש פייגן ובמקומו לקח חברו הוותיק של הנסן לקבוצה, קני דלגליש, את תפקיד המאמן. הנסן קיבל מדלגליש את תפקיד הקפטן של ליברפול והצעיד את הקבוצה לזכייה ב"דאבל" של אליפות וגביע ה-FA בעונת 1985/1986 - הקבוצה הראשונה באנגליה המגיעה להישג זה, אחרי טוטנהאם ב-1961 וארסנל ב-1971. אף על פי כן הושאר הנסן על ידי אלכס פרגוסון מחוץ לסגלה של סקוטלנד לגביע העולם באותה שנה, בטענה ליכולת חלשה שהציג הנסן במדי הנבחרת ולסירובו להשתתף עם הנבחרת במשחקי ההכנה לטורניר. לאורך כל הקריירה הופיע הנסן 26 פעמים בלבד במדי הנבחרת; יש הטוענים כי הסיבה למספר המשחקים המועט היא השילוב ההגנתי המוצלח בין וילי מילר לאלכס מקליש באברדין, שאותה אימן פרגוסון באותה תקופה.
בעונת 1987/1988 הציגה ליברפול את אחת מהקבוצות הכישרוניות ביותר שלה, בהנהגתו של הנסן, כשזכתה באליפות עם שני הפסדים בלבד לאורך כל העונה והעפילה לגמר גביע ה-FA, שם הפסידה לווימבלדון במה שנחשב על ידי רבים להפתעה גדולה. הנסן החמיץ כמעט את כל עונת 1988/1989 בשל פציעה חריפה בברכו. את מקומו בתקופה בה היה פצוע מילא בהצלחה רוני והלאן, שהמשיך לפתוח בהרכב על חשבונו של הנסן גם לאחר החלמתו. הנסן לא הניף את גביע ה-FA בו זכתה ליברפול באותה עונה, כבוד אותו קיבל והלאן. הקבוצה איבדה את תואר האליפות לארסנל במחזור הסיום של העונה.
בעונת 1989/1990, אף ששותף במספר רב יותר של משחקים, המשיך הנסן לסבול מבעיות בברכו שהשפיעו על כושר המשחק שלו, אך הנהיג את קבוצתו כקפטן לזכייה נוספת באליפות. בשל פציעותיו הנסן לא שיחק כלל במשך העונה הבאה, ולבסוף הודיע על פרישתו במרץ 1991. הנסן סיים את הקריירה שלו בליברפול עם 620 הופעות בכל המסגרות – תשיעי בתולדות המועדון. מבחינה אישית הוא זכה בשמונה אליפויות אנגליה בסך הכל, שיא כל הזמנים שבו החזיק יחד עם חברו לקבוצה פיל ניל, עד שנשבר על ידי ראיין גיגס.
קריירה בתקשורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1991 מונה הנסן לפרשן ה-BBC, לרוב בתוכנית סיכום המחזור "Match Of The Day" ולעיתים גם בשידורים חיים של משחקים.
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הליגה הראשונה של הפוטבול ליג: 1978/1979, 1979/1980, 1981/1982, 1982/1983, 1983/1984, 1985/1986, 1987/1988, 1989/1990
- גביע ה-FA: 1985/1986, 1988/1989
- גביע הפוטבול ליג: 1980/1981, 1982/1983, 1983/1984
- גביע אירופה לאלופות: 1977/1978, 1980/1981, 1983/1984
- מגן הצדקה: 1977, 1979, 1980, 1982, 1986, 1989
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלן הנסן, באתר Transfermarkt
- אלן הנסן, באתר National Football Teams
- אלן הנסן, באתר FootballDatabase.eu
- אלן הנסן בהיכל התהילה של ליברפול
- סטטיסטיקות קריירה באתר Sporting-heroes.net
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ LFCHistory.net, Alan Hansen - Player profile
| נבחרת סקוטלנד – מונדיאל 1982 | ||
|---|---|---|
| 1 ראף • 2 מקגריין • 3 גריי • 4 סונס • 5 הנסן • 6 מילר • 7 סטראכן • 8 דלגליש • 9 ברזיל • 10 ווארק • 11 רוברטסון • 12 ווד • 13 מקליש • 14 נאריי • 15 ג'ורדן • 16 הרטפורד • 17 אוואנס • 18 ארצ'יבלד • 19 סטורוק • 20 פרובן • 21 ברלי • 22 לייטון • מאמן: סטיין |  | |
